כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 2

ג'וזפין - פרק 2

-


פרק 2

ביום למחרת, בילו שלושת האחים בניקיון הבית. לא רק בחדרן של אלייזה וג'וזפין, אלא בכל חדרי הבית.
וויליאם היה אחיהן הקטן של הבנות. הוא היה נער בלונדיני צעיר בן אחת-עשרה, שובב ושאפתן. ולמרות שהיה שובב, הוא היה ילד חרוץ מאוד וסידר בקפדנות כל פינה בבית.
באותו הלילה, ישבה אלייזה במיטתה וכשווידאה שכולם הלכו לישון, הוציאה שוב את יומנה הקטן של אחותה והחלה לקרוא בו בשקיקה.

יומן יקר,

גיליתי חלקת אדמה סודית, מעין מבוך בתוך החורשה.
המבוך מוביל למקום שאף אחד לא ביקר בו בזמן האחרון. לפחות כך אני רוצה לחשוב.
אתה מבין? זה יהיה יותר מסתורי לחשוב על מקום זה כמקום אבוד שאיש לא היה בו זמן רב.
זה המקום הסודי שלי. הפכתי אותו לכזה, גרמתי לו לפרוח.
בימים שבהם אין בית ספר, אני ישנה שם את שנת הצהריים שלי, ובערב שוכבת על הדשא ונסחפת במחשבות והרהורים.

והפרחים שמסביב פורחים בשלל צבעי הקשת.
זה המקום האהוב עליי, המקום הכי טוב בעולם.

אלייזה העבירה עמוד והמשיכה לקרוא.

יומן יקר,

יש לי קופסת מכתבים ישנה, חומה.
הנחתי אותה בתוך השידה שלי, במגירה הראשונה.
מבחינתי היא חדשה כי קיבלתי אותה לפני כמה ימים מדודתי האהובה, והיא קיבלה אותה ליום הולדתה האחת-עשרה כשהייתה ילדה קטנה.
היא מונחת ליד מיטתי ויש לה מפתח.
רוב הזמן היא נעולה ואת המפתח אני מחביאה מתחת למיטה, במקום מיוחד שאפשר להכניס את המפתח לתוכו.
יום אחד דיאנה שאלה אותי מה יש בתוך הקופסה.
סגרתי את הדלת של חדרי ואמרתי לה לא לגלות.
אלייזה לא הייתה בחדר, ואחינו הקטן ישן בחדר אחר.
פתחתי את הקופסא והראתי לה את כל המכתבים. לא נתתי לה לקרוא אבל נתתי לה להציץ ממי הם וממתי.
הקופסה נשארה עמי גם שנים אחר כך.
רק דבר אחד עדיין מפליא אותי,
לא משנה כמה מכתבים אני מכניסה לתוכה, מעולם לא חסר בה מקום.

אלייזה עצרה בנקודה הזאת. היא הכניסה סימניה סגולה מעוטרת בקישוטים צבעוניים לתוך היומן, כדי שתזכור היכן הייתה, והניחה אותו בצד.
"זה התחיל מזמן," הרהרה בינה לבין עצמה.
כבר אז, כשג'וזפין עוד הייתה בת שבע-עשרה, התחיל הריחוק הגדול בינה לבין אחותה.
הריחוק הנוראי ההוא, שהיה מהול באהבה וביישנות.
אהבה שניסתה לקרב את שתי הנפשות הבודדות, וביישנות שהרחיקה אותן שוב ושוב זו מזו.
אלייזה החליטה ללכת לישון. השעה הייתה מאוחרת ולמחרת היא הייתה צריכה להתעורר השכם בבוקר.
לפתע היא נזכרה במשהו, והבעה טרודה נראתה על פניה.
מרוב בהלה, נשמט היומן מידה והסימניה נפלה מאחורי המיטה.
היא פתחה במהירות את היומן ודפדפה בו במרץ.
היא עצרה באותו העמוד שהייתה בו קודם לכן, וקראה לעצמה בקול:
"הקופסה נשארה עמי גם שנים אחר כך".
לאחר מכן עלו עיניה המפוחדות באיטיות לראש העמוד:
"מבחינתי, היא חדשה, קיבלתי אותה לפני כמה ימים מדודתי האהובה".
רוח פרצים נכנסה דרך חלון חדרה של אלייזה והעבירה בה צמרמורת.
היא זכרה שסגרה את החלון. זה היה לילה קר במיוחד, והרוח ככל הנראה הייתה חזקה מספיק כדי לפתוח את החלון בעצמה.
"משהו לא בסדר. אני מרגישה את זה," היא אמרה לעצמה.

באותו הלילה אלייזה לא ישנה. היא הייתה עסוקה ביומן ההוא. ולמרות שהיה קטן, היה נראה כי הכתוב בו לעולם לא נגמר.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

אפריל גל גילרוביץ' עקוב אחר אפריל גל
שמור סיפור
ספרים מאת אפריל גל גילרוביץ' אפריל גל גילרוביץ'
מסדרונות רוני בת השבע לא ידעה שחייה עומדים להשתנות. ביום שבו אמה הביולוגית מתה, היא פוגשת בבית החולים את מישל, אישה בת עשרים ושתיים שעומדת ללדת בקרוב. קשר חם ומדהים נרקם בין השתיים והן מבלות שלושה שבועות נפלאים ומלאי אהבה בבית החולים. ואז, מגיע הרגע שבו מישל צריכה לעזוב ולהתחיל את חייה החדשים עם משפחתה החדשה. בבוקר חורפי של חודש ינואר, רוני הקטנה ננטשת מאחור עם לב שבור. החיים בחוץ לא קלים עבורה והיא נאלצת לחוות רגעים קשים של מחסור ובדידות. עם הזמן, היא לומדת להתמודד עם אותן חוויות בדרכים שונות ומעניינות, בעזרת אנשים יקרים שהיא פוגשת בדרכה. אך בכל מקום שאליו היא מגיעה בחייה, רוני תמיד ממשיכה לחפש את מישל, אותה דמות אימהית שאיבדה בגיל שבע, וחולמת לפגוש אותה שוב יום אחד. מחיר: החל מ₪20 לרכישת הספר
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
אפריל גל גילרוביץ' היא מחברת הספר
מסדרונות לרכישת הספר
כותבי החודש בספרייה
מתח
אנחנו לא זוג
אנחנו לא זוג
מאת: שקד מיכאל
כועסת
כועסת
מאת: Shirel Ben-Or
הסיפור שלי.
הסיפור שלי.
מאת: •Our scratches | השריטות שלנו•
סיפורים אחרונים
החדר המסתורי
החדר המסתורי
מאת: ליבי ברגר
לא הכל גן עדן
לא הכל גן עדן
מאת: שיר פיליבה
היינו תאומים בנפש
היינו תאומים בנפש
מאת: משה נצ'ו
מומלצים מהמגירה
צעצועים
צעצועים
מאת: שבורת כנף
אני כועסת
אני כועסת
מאת: שבורת כנף
מחר יהיה טוב
מחר יהיה טוב
מאת: שבורת כנף