כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 3

מי אתה? - פרק 36

אני מסתובבת אליו ומגישה לו את מפתח הדירה שלו על כף ידי הפתוחה. עומר קם אליי סוגר את המפתח בכף ידי באמצעות ידו וגל של חום מתפשט בגופי. ״התכוונתי להביא לך בכל מקרה את המפתח, תשמרי אותו״ ידו עדיין מונחת על כף ידי הסגורה.

שיר
״הוא השתמש במשפט ה-א׳! התחרשת לי?״ אני חוזרת בפעם השלישית לדן דן בטלפון תוך כדי שאני נכנסת לבית ומגלה שהוא ריק.
כבר הרבה זמן שהבית לא היה ריק בשעות אחר הצהריים, אני בדרך כלל בורחת לדירה שלי למעלה כשאני חוזרת מהעבודה כי אני צריכה שקט.
״נו ומה הבעיה שלך עם זה?״ היא נשמעת משועשעת.
״שהוא מכיר אותי כמה? חודשיים וקצת?״ אני נובחת עליה תוך כדי שאני חולצת את נעלי העקב שלי, אחת משאירה בסלון והשניה במטבח.
מניחה את התיק על השיש ומכינה לי קפה קר.
״תעשי לי טובה, אל תגידי לי עכשיו שאת לא מרגישה בדיוק כמוהו״.
״אני ל...״ משתתקת והיא בצד השני מחכה שאמשיך, ״טוב אולי. נסכם שמוזר לי טוב?!״ דופקת שלוק מהקפה הקר שלי ויוצאת לחצר.
״למה מוזר?״ הטון המשועשע שלה מרתיח אותי.
״מי אומר את זה פעם ראשונה תוך כדי סקס?״
״אהבה! סיסי! עשיתם אהבה!״
״אויש תפסיקי עם המינוחים שלך. אצלך הכל זה לבבות ורודים מעופפים באוויר וזיקוקי דינור״ אלוהים כמה שאני והיא שונות.
״בסדר, אולי אצלי זה ככה תמיד אבל זה בדיוק מה שקרה אתמול הלילה״.
״בא לי להקיא ממך״ היא צוחקת ואני מצטרפת אליה, מגלגלת לי סיגריה, נשכבת נוח יותר ומניחה את רגליי על השולחן הנמוך.
״דיברתם היום?״
״קצת בהודעות, את רוב היום הוא העביר בדיונים בבית המשפט ואני הייתי עסוקה״.
״הוא לא אמר כלום?״
״לא, הוא התנהג רגיל, לא הזכיר את זה. כנראה נפלט לו אתמול בלילה״
״פעמיים?״ היא צורחת לי בטלפון, גורמת לי להרחיק את הנייד מהאוזן.
״טוב עזבי אותי. מה איתך?״ אין לי כוח לחפור בזה, משנה את נושא השיחה עליה.
״שכבנו״
״מי?״ עכשיו אני צורחת לה.
״מי? ההוא מהקורס ואני״
״אלוהים דן דן... את מבינה למה את מכניסה את עצמך?! אם גלעד יגלה על זה הוא ישבר״
״אני יודעת... זה פשוט קרה״ היא כמעט לוחשת לי באוזן.
״פשוט קרה?! אוקיי...״ שתינו שותקות.
״כן במקרה, אל תעשי לי את הטון המפקפק שלך״
״לא, פשוט כל יום קורה לי שהרגליים שלי נפתחות מעצמן ואופס מישהו, במקרה כן? , מחליק פנימה״
״לא, את סתומה״ היא נקרעת לי מצחוק בצד השני.
״לפחות היה סקס טוב?״ שוברת את השתיקה והיא צוחקת בצד השני.
״מ-ע-ו-ל-ה״ מדגישה כל אות והברה, נשמעת כאילו מנימום מיליוני גלמים עכשיו הפכו לפרפרים אצלה בבטן.
״טוב לפחות זה...״
״הקורס יגמר ויפרדו דרכנו״ היא קוטעת אותי ואני לא יודעת את מי היא מנסה לשכנע יותר, אותי או את עצמה.
״אם את אומרת...״ אומרת בספק. אותי היא לא הצליחה לשכנע, מקווה שלפחות את עצמה הצליחה.
האמת? אני בטוחה שהיא כבר התאהבה, אין אצלה סתם סקס או סטוץ. מתחילת הקורס היא מדברת עליו ויש על מה.
הוא חתיך, חמוד, לא מפסיק לחזר אחריה.
הוא מסוג הגברים האלה שהם קונצנזוס.
את יכולה להסתכל על בן אדם ויש לך שתי אופציות, או שהוא הטעם שלך או שלא.
והוא, אין אחת שהוא לא הטעם שלה, יש לו מראה גברי, הוא בנוי טוב, צ׳ארמר בטבעי שלו.
בקיצור, הוא משתייך לקבוצת הקונצנזוס ואין הרבה כאלה.
״אני אומרת לך, נו! יש לו חברה כבר מיליון שנה, אני נשואה״.
״לא נראה לי שהעובדות האלה מפריעות לכם כל כך עכשיו״ עוד פעם שתיקה, אני מרגישה שאני מבאסת אותה.
״דן דן, אני לא באה לבאס אותך, פשוט יש לי תחושה שאת הולכת להפגע. שתינו יודעות שאת לא בנויה לסתם סקס. פשוט תשמרי על עצמך״ אין לי כוח שוב לאסוף את השברים שלה ולנסות להדביק אותם במדוייק כדי שתחזור לעצמה.
״אני שומרת, מבטיחה לך״ אני שומעת את דלת הבית נפתחת, אני קמה מהר ובשקט מתחילה לברוח לכיוון המדרגות לדירה שלי.
״אוהבת אותך אחותי, נדבר״ מנתקת ועולה לדירה שלי. אין לי עצבים עכשיו לחפירות של עצבן על איפה הייתי או לא הייתי אתמול בלילה.
כשאני מול דלת הדירה אני נזכרת שהמפתחות בתוך התיק על השיש.
אני דופקת חלש את הראש על הדלת, לוקחת נשימה עמוקה ויורדת למטה.
כבר מכינה את עצמי לשאלות של עצבן.
איפה היית? - אצל עומר.
עם מי היית? - עם רוי ועומר.
מה עשית? - שיחקתי עם רוי ואחרי שנרדם השתעשעתי עם אבא שלו.
עשיתם אהבה, המילים של דן דן מתנגנות לי בראש.
הזדיינו! זה היה רך, נעים, עדין... גמרתי פעמיים, פלט שטויות תוך כדי סקס, גמרתי עוד פעם בבוקר... כוסאמא של היצור הממכר הזה!
אני נכנסת לסלון והנה הסם שלי יושב לו בסלון של אמא שלי, עצבן מגישה לו קפה ורוי וצוציק משחקים בקולי קולות.
שקט רציתי... אז רציתי.
שישרפו הרצונות שלי ביחד איתי.
מה נסגר עם הגוף שלי שרק מלראות אותו הוא נמס? הנשימות שלי נהיות איטיות וכבדות, והלב שלי רץ מרתון בתוך החזה שלי.
מרגישה פתאום שגם אצלי התפתחו כמה גלמים לפרפרים בבטן.
חיוך מתפשט על פניו של עומר כשהוא רואה אותי והחיוך שלי לא מאחר להופיע גם.
״סיסייייי״ שני הקופיפים הקטנים רצים אליי ומחבקים אותי, מסיחים את דעתי מלקרוע לקונצנזוס הפרטי שלי את החולצה המכופתרת הלבנה שלו.
״מה נראה לך שאת מפזרת פה את החפצים שלך בלי לאסוף?״ נו... עצבן.
אני מחבקת את רוי וצוציק ואוספת את הנעליים שלי ואת התיק, ויוצאת משם בלי לומר מילה.
דלת הדירה ואני נפגשות שוב, ושוב אני מניחה את המצח עליה רק טיפה יותר חזק.
ממתי נהייתי אילמת?
גם כן פרפרים מטופשים, תמותו!
אני נכנסת לדירה וסוגרת את הדלת בלי לנעול.
משחררת את התיק והנעליים מידי והם צונחים על הרצפה.
כמו החפצים שהרגע נשלכו מידי לרצפה ככה גם אני צונחת על המיטה, קוברת את פניי במזרן.
דפיקה חלשה נשמעת אך אני מחליטה להתעלם ממנה, אני צריכה שקט, אך בין הרצוי למצוי... אני שומעת את הדלת נפתחת ונסגרת.
למה יש לי הרגל מטומטם לא לנעול אחרי שאני נכנסת?
אני מחליטה להתעלם ולא זזה, פניי עדיין קבורות בסדין, נושמת את ריח הכביסה שמופץ ממנו.
אני מרגישה שמתיישבים לי על המיטה, ״היי קטנה״ קולו של עומר נשמע קצת הססני או מוטרד.
אני מזיזה רק את פניי, מביטה בו.
״הכל בסדר?״ מבט מודאג מופיע על פניו.
״כן, אני פשוט עייפה כל כך וצריכה שקט״.
הוא מפנה את מבטו לחלל החדר, לועס את שפתו התחתונה.
״אני מצטער שלא הודעתי לך שאני מגיע״ אני קצת מגחכת ומתיישבת לידו.
״אתה לא צריך להודיע לי כשאתה מגיע עם רוי לצוציק, גם הם גרים פה״
״שיר...״ הוא לוחש את שמי ומפנה את גופו אליי ואני קמה מהמיטה וניגשת לתיק שלי.
אני מסתובבת אליו ומגישה לו את מפתח הדירה שלו על כף ידי הפתוחה.
עומר קם אליי סוגר את המפתח בכף ידי באמצעות ידו וגל של חום מתפשט בגופי.
״התכוונתי להביא לך בכל מקרה את המפתח, תשמרי אותו״ ידו עדיין מונחת על כף ידי הסגורה.
״אני מבין שקצת נלחצת שלא הכנתי אותך למפגש הזה עם רוי אתמול...״
״היה לי ממש כיף עם שניכם״ אני קוטעת אותו ומחייכת אליו.
״אז מה הלחיץ אותך שאת פתאום קרה?״
אחרי שתיקה מביכה שבה עומר ואני מביטים אחד על השני, ״לא נלחצתי ואני לא קרה״.
״שיר״ עומר מתקרב אליי, מצמצם את הפער ביננו וידי, שאוחזת בפתח דירתו, שמוטה לצד גופי.
הוא מניח את ידיו סביב מותניי, נצמד אליי, מסתכל עמוק לתוך עיניי, ״אני אוהב אותך קטנה״.
אני מניחה את שפתיי על שלו, לשוני חודרת לפיו ופוגשת בלשונו. ידיו גולשות לישבני ושתי ידיי מקיפות את עורפו.
כשאנחנו מתנתקים מהנשיקה הוא מניח את המצח שלו על שלי, עיניו עדיין עצומות ושלי פקוחות, בוחנת אותו מקרוב.
״נראה לי שכדאי שתרד למטה״ הוא מהנהן בלי לזוז ממני, גורם לי לחייך.
הוא מחבק אותי חזק, ממלא את גופי בחום.
כשהוא מתרחק והולך לדלת אני מוצאת את עצמי לוקחת נשימה עמוקה, הוא פותח את הדלת וכשהוא מניח את רגלו מחוץ לדירתי, אני מרגישה שאני מאבדת שליטה על הפה שלי.
״עומר״ הוא מסתובב אליי, אני מנסה לקרוא אותו אבל לא מצליחה להבין את הבעת פניו.
״אני אוהבת אותך״
חיוך קטן מופיע על שפתיו, הוא בולע רוק ושותק.
אף אחד מאיתנו לא זז, מביטים אחד על השני ושפתי התחתונה נעוצה בין שיניי, כאילו מנסה לסתום את פי מלהגיד עוד כמה דברים.
״תפני לך את מחר בערב, אני אמצא סידור לרוי״
״אוקיי״
״אני אבוא לאסוף אותך מהעבודה, בחמש?״
״חמש״.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

S. . עקוב אחר S.
שמור סיפור
לסיפור זה 21 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
odeya p
odeya p
מה עם ההמשך???!!!!! , ממש חייבת
הגב
דווח
guest
המשך בקרוב?
הגב
דווח
guest
הלוואי המשך לפתיחת שבוע טוב! ולניתוק קצת מלמידה בתקופת מבחנים
הגב
דווח
טען עוד 38 תגובות
כותבי החודש בספרייה
אהבה
המקום המושלם בעינייו
המקום המושלם בעינייו
מאת: שבורת כנף
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
אני בהריון...
אני בהריון...
מאת: Adam gustavo Zyl
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
אהבה של חורף
אהבה של חורף
מאת: אפריל גל גילרוביץ'
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
מאת: Shirel Ben-Or
המדורגים ביותר
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski
שירות לקוחות אהבה
שירות לקוחות אהבה
מאת: Avrahami Amitay
תעזוב אותי או שלא . 18+ !
תעזוב אותי או שלא . 18+ !
מאת: Omer Levi
אני מצטער, אבל יודע שכבר לא תסלחי לי.
אני מצטער, אבל יודע שכבר לא תסלחי לי.
מאת: Avishai Hai
מומלצים מהמגירה
אולי הפעם
אולי הפעם
מאת: אבי בשחור לבן
צעצועים
צעצועים
מאת: שבורת כנף
אני כועסת
אני כועסת
מאת: שבורת כנף
מחר יהיה טוב
מחר יהיה טוב
מאת: שבורת כנף