כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 3

להילחם בשבילו- פרק 44

לונדון עם ליאם לא נפתח בצורה חיובית

תוכן עניינים 1. להילחם בשבילו- פרק 12. להילחם בשבילו- פרק 23. להילחם בשבילו- פרק 34. להילחם בשבילו- פרק 45. להילחם בשבילו- פרק 56. להילחם בשבילו- פרק 67. להילחם בשבילו- פרק 78. להילחם בשבילו- פרק 89. להילחם בשבילו- פרק 910. להילחם בשבילו- פרק 1011. להילחם בשבילו- פרק 1112. להילחם בשבילו- פרק 1213. להילחם בשבילו- פרק 1314. להילחם בשבילו- פרק 1415. להילחם בשבילו- פרק 1516. להילחם בשבילו- פרק 1617. להילחם בשבילו- פרק 1718. להילחם בשבילו- פרק 1819. להילחם בשבילו- פרק 1920. להילחם בשבילו- פרק 2021. להילחם בשבילו- פרק 2122. להילחם בשבילו- פרק 2223. להילחם בשבילו- פרק 2324. להילחם בשבילו- פרק 2425. להילחם בשבילו- פרק 25 26. להילחם בשבילו- פרק 2627. להילחם בשבילו- פרק 2728. להילחם בשבילו- פרק 2829. להילחם בשבילו- פרק 2930. להילחם בשבילו- פרק 3031. להילחם בשבילו- פרק 3132. להילחם בשבילו- פרק 3233. להילחם בשבילו- פרק 3334. להילחם בשבילו- פרק 3435. להילחם בשבילו- פרק 3536. להילחם בשבילו- פרק 3637. להילחם בשבילו- פרק 3738. להילחם בשבילו- פרק 3839. להילחם בשבילו- פרק 3940. להילחם בשבילו- פרק 4041. להילחם בשבילו- פרק 4142. להילחם בשבילו- פרק 4243. להילחם בשבילו- פרק 4344. להילחם בשבילו- פרק 44 45. להילחם בשבילו- פרק 4546. להילחם בשבילו- פרק 4647. להילחם בשבילו- פרק 4748. להילחם בשבילו- פרק 4849. להילחם בשבילו- פרק 4950. להילחם בשבילו- פרק 5051. להילחם בשבילו- פרק 5152. להילחם בשבילו- פרק 5253. להילחם בשבילו- פרק 5354. להילחם בשבילו- פרק 5455. להילחם בשבילו- פרק 5556. להילחם בשבילו- פרק 5657. להילחם בשבילו- פרק 5758. להילחם בשבילו- פרק 5859. להילחם בשבילו- פרק 5960. להילחם בשבילו- פרק 6061. להילחם בשבילו- פרק 6162. להילחם בשבילו- פרק 6263. להילחם בשבילו- פרק 6364. להילחם בשבילו- פרק 6465. להילחם בשבילו- פרק 6566. להילחם בשבילו- פרק 6667. להילחם בשבילו- פרק 6768. להילחם בשבילו- פרק 6869. להילחם בשבילו- פרק 6970. להילחם בשבילו- פרק 7071. להילחם בשבילו- פרק 7172. להילחם בשבילו- פרק 7273. להילחם בשבילו- פרק 7374. להילחם בשבילו- פרק 7475. להילחם בשבילו- פרק 7576. להילחם בשבילו- פרק 7677. להילחם בשבילו- פרק 7778. להילחם בשבילו- פרק 7879. להילחם בשבילו- פרק 7980. להילחם בשבילו- פרק 8081. להילחם בשבילו- פרק 8182. להילחם בשבילו- פרק 8283. להילחם בשבילו- פרק 8384. להילחם בשבילו- פרק 8485. להילחם בשבילו- פרק 8586. להילחם בשבילו- פרק 8687. להילחם בשבילו- פרק 8788. להילחם בשבילו- פרק 8889. להילחם בשבילו- פרק 8990. להילחם בשבילו- פרק 9091. להילחם בשבילו- פרק 9192. להילחם בשבילו- פרק 9293. להילחם בשבילו- פרק 9394. להילחם בשבילו- פרק 9495. להילחם בשבילו- פרק 9596. להילחם בשבילו- פרק 9697. להילחם בשבילו- פרק 9798. להילחם בשבילו- פרק 9899. להילחם בשבילו- פרק 99100. להילחם בשבילו- פרק 100101. להילחם בשבילו- פרק 101102. להילחם בשבילו- פרק 102103. להילחם בשבילו- פרק 103104. להילחם בשבילו- פרק 104105. להילחם בשבילו- פרק 105106. להילחם בשבילו- פרק 106107. להילחם בשבילו- פרק 107108. להילחם בשבילו- פרק 108109. להילחם בשבילו- פרק 109110. להילחם בשבילו- פרק 110111. להילחם בשבילו- פרק 111

פרק 44: LONDON CALLING

אמא עברה מ-לנזוף בי ל-לגעור בי. היא ממש כועסת כשאנחנו עומדות ליד המזוודה שפתוחה לרווחה בחדר שלי. "למה היית חייבת לדחוף משמרת מחר? אתם תהיו ערים כמעט כל הלילה אחר-כך ואת תהיי עייפה." היא שוב מסתכלת על הארון שלי. "יש דברים שצריך להכניס למזוודה ברגע האחרון שאת תשתמשי בהם גם מחר הרי."
"המנהל החדש ביקש," אני ממלמלת. באמת מוזר לי שאני אורזת בשלישי בערב כשליאם ואני טסים ללונדון רק בחמישי בבוקר. "אני לא אהיה כמעט שבוע." גם לי מרגיש שהמשמרת מחר לא באה הכי במקום, אולי אפילו תקועה.
"בנות, הדלקת נר!" אבא קורא מהסלון.
אמא יוצאת ראשונה מהחדר, אני משתדלת לא ליפול כי אתקע במזוודה שחוסמת את רב הרצפה, ושתינו פוגשות את נועה ואבא בפינה הקבועה במטבח איפה שמונחת החנוכייה. אני מבחינה בקופסת סופגניות פתוחה לרווחה כשאחת כבר ביד של נועה.
"הבאתי לך ריבת חלב." היא נוגסת בשלה שוב. "אמא, אבא לך ולו סופגניות רגילות."
"אני אשמור אותה למחר עם הקפה," אמא אומרת ומוסיפה חיוך.
אנחנו מדליקים את הנר הראשון ולאחר מכן אני אמורה לחזור לארוז, רק שאבא עוצר אותי עם תמונות של מקום מקושט מאוד לקראת הכריסמס בנייד שלו. "תצלמי את האוקספורד סטריט עם כל האורות, בסדר? זה נראה כל כך מרהיב."
"וקר," אני ממלמלת. "יש שם עכשיו סופת שלגים. אני אקח איתי סניקרס אחד לטיסות ובשאר הזמן אסתובב עם מגפיים."
"סופת שלגים? את תראי שלג?!" נועה המומה.
אמא יותר מודאגת. "איך אתם הולכים לטוס אם ככה?"
"ליאם התקשר לחברת התעופה היום בבוקר לבדוק אם הכל כרגיל. כרגע עדיין כן." אני הופכת למרגיעה הלאומית. "אנחנו נוחתים באיזה מקום בשם לוטון."
"עיירה ליד לונדון," אבא מגיב.
"לא בדיוק. ליאם אומר שהיא במרחק שעה, לא כולל פקקים. אמר שיש הרבה פקקים." אני מפהקת. שיט. אני ממש עייפה ויש לי את המשמרת הזאת עוד מחר. אוף.
"איך תגיעו מנמל התעופה?" אבא לא מרפה עם השאלות. "ליאם לא יידע לנהוג, ההגה הרי הפוך שם."
"מצא איזו הסעה באמת עד לאוקספורד סטריט משם. משהו נשיונל אקספרס. ארבעה פאונד לכיוון." אני לוקחת מהשולחן את המעטפה עם הפאונדים שאבא פרט לי. "תודה על זה."
"לא רע המחיר של ההסעה." אבא מהנהן. "טוב, ליאם מכיר את לונדון."
אני חצי מחייכת. "מכיר טוב מדי. זאת הפעם השביעית שלו שם."

ליאם מחנה את האוטו שלו בחניון הטווח הארוך בנתב"ג ויוצא ראשון מהאוטו. הוא לובש מעיל עור שחור יפה כזה ומתחתיו סריג לבן, ג'ינס שחור ונועל נעלי ספורט כחולות יפות. "למה את לא יוצאת החוצה? בואי תעזרי לי עם המזוודות."
אני מסירה את חגירות הבטיחות ומסתכלת על השעון שבאוטו. רבע לארבע. הטיסה שלנו בשבע. "קר לי."
"קר לך?" הוא צוחק, מופיע מולי ומתכופף כך שהמבט שלנו מצטלב. "תתכונני לקור שם."
בסוף, בלית ברירה, אני עוזבת את המזגן. אני לובשת ז'קט עור בצבע קרם, סריג אפור של חתולים מH&M, טייטס מבריק שחור ונועלת את הKEDS הבז' שלי עם החתולים. ליאם ממשיך לצחוק על ההתאמה כששנינו עומדים יחד עם עוד אנשים וממתינים לשאטל לאולם הנוסעים בטרמינל 3.
"הבאתי חנוכייה." אני מהדקת את המעיל סביב הגוף שלי. יש לי פרפרים בבטן, אבל הם עדינים וחמודים.
"מתוקה שלי." הוא נותן לי נשיקה חטופה בראש.
"אני ממש אוהבת את החג הזה," אני חשה צורך להסביר.
הפרפרים כן מתחזקים כשאנחנו נשאלים אם ארזנו לבד, הולכים לבידוק הבטחוני אחרי הצ'ק אין ואז נכנסים לאזור הדיוטי פרי. אני אוחזת לליאם את היד כשאנחנו עוברים את המזרקה לכיוון השער בו תהיה הטיסה שלנו. "את רוצה לקנות משהו?" הוא מצביע עם המבט על החנויות שמסביב.
"לא." אני מחניקה פיהוק. "אתה?"
"מסטיקים, סיגריות לחבר מהלימודים וזהו בערך. אה, ושוקולדים למשפחה. יש מצב שאפשר לקנות את זה גם בלונדון, נראה את המחיר." אנחנו נעצרים מול אחד מחנויות הקפה שפזורות סביב השערים. "רוצה קפה? שוקו? משהו?"
"אני לא ממש רעבה מההתרגשות." אני נבוכה. "הצלחתי קצת לעכל את זה שאני שוב בחו"ל עם חבר שלי ופתאום הכל נראה לי דמיוני."
הוא מלטף לי את הלחי כשאנחנו עומדים בתור, והוא מזמין לעצמו קפה וקרואסון. "הכל בסדר, עופרי." הוא מזמין גם לי בקבוק מים וקרואסון, ואני על סף חטיפת התקף לב כשאני קולטת את המחיר.
"36 שקלים?!"
"נו ו?" הוא כבר משלם למוכר ומצביע על המקרר. "לכי תיקחי את המים."
הטיסה שלנו מתעכבת ברבע שעה בגלל איזו תקלה עם עגלת המזוודות, ואני מוצאת את עצמי שעונה על ליאם שמדבר עם זוג ישראלי נוסף על מה אפשר לעשות בלונדון חוץ משופינג וכדורגל. האישה אומרת שכשבעלה יהיה במשחק שגם אנחנו נהיה בו, היא תהיה בקניות.
כצפוי, העובדה שעבדתי עד חמש ולא ישנתי כל הלילה, גורמת לי להירדם על ליאם ישר כשאנחנו מגיעים למושבים שלנו. הוא מאכיל אותי כשהעיניים שלי עצומות בחביתה שאנחנו מקבלים.
נמל התעופה בלוטון ממש קטן, ואנחנו מגיעים אל עמדת המזוודות שלנו הרבה לפניהן. אני מנצלת זאת כדי ללכת לשירותים ומגלה קור לא נורמלי שם, כשאחד החלונות פתוחים לו כאילו קיץ כאן. אותו הקור ממשיך איתנו ביציאה כשאנחנו ממתינים לאוטובוס, ואני ישר מתחרטת שבאתי עם הסניקרס והשארתי במזוודה את מחמם הצוואר והצעיף. בתיק הגב שלי יש רק כפפות.
אנחנו עולים על האוטובוס, ואני אוטומטית נמרחת על ליאם שמכסה את שנינו בשמיכות שיש על המושבים. "בהסעה כבר קלטו שלתיירים קר ישר ביציאה מהשדה. הם, כמוך, לא רגילים לקור כזה."
"כמוך?" אם לא הייתי עייפה, הייתי כועסת.
"הייתי פה כשהיה מינוס שבע מעלות. כל עוד את לבושה חם מכף רגל ועד ראש, הכל בסדר."

אני לרגע או שניים בהלם כשאני אשכרה נמצאת בלב האוקספורד סטריט. אוטובוסים אדומים, כמו בסרטים, חוצים אותנו בכל הזדמנות. ליאם אומר שעדיף שמכאן ניקח מונית למלון כי יהיה מסובך לנסוע עם המזוודות ברכבת.
"אני רעבה את האמת." אני מסתכלת בשעון שבנייד שלי, שקפץ שעתיים אחורה. שתיים עשרה בצהריים כאן.
ליאם מסתובב לשנייה וגורם לי לעקוב אחריו. אנחנו עומדים בדיוק איפה שיש סניף ענק של פיצה האט. "פיצה זה בסדר? לכי תביאי לך, אני אחכה."
"מה? לא. תבוא איתי, בוא נשב." אני מתעקשת.
הוא מתעקש חזרה. "אני אשמור על המזוודות. לכי תביאי לך פיצה ותאכלי במונית."
בסוף אני מנצחת, אבל ליאם ממש ממש רוטן כשהוא צריך להרים את המזוודה שלי במדרגות. "מה הבאת פה?" הוא מסנן בכעס.
"בגדים ארוכים." אני מדלגת במדרגות למטה בלי בעיה. בדיוק יש מבצע של 'אכול פיצה כפי יכולתך' ב-8 פאונד. פחות קר כאן, וכשאנחנו מסיימים בא לי להישאר עוד, אבל ליאם כבר על הרגליים.
יש שמש, השרידים היחידים לשלג היו בלוטון כשירדנו מהמטוס, אבל היא לא חמה במיוחד. והיא גם עומדת לשקוע, לפי איך שזה נראה. ליאם הכין אותי לכך שהשמש נעלמת כבר בשלוש בצהריים וזורחת רק בתשע בבוקר.
אנחנו עולים על מונית מצחיקה שקופה כזו, ואכן נוהגים כאן בצד ימין. הפקקים באמת בלתי נסבלים, ואפילו נהג המונית אומר לליאם שעדיף תמיד להשתמש ברכבת התחתית. אנחנו מגיעים למלון אחרי נסיעה של כמעט חצי שעה. הוא ממוקם בשכונת שפרד'ס בוש ויש תחנת רכבת וכמו כן סניפים של KFC, סטארבקס ומק'דונלדס ממש כמה דקות ברגל.
אני מתלהבת ישר מעץ האשוח בלובי. ליאם פחות רומנטי ומתלהב, הוא כמו רובוט כזה. כמו מדריך טיולים באמת שהכל לא חדש בשבילו. הוא שואל את הפקידה מתי החדר שלנו יהיה מוכן, מכניס את המזוודות של שנינו לחדר צדדי ומוציא מהמזוודה בשבילי את הצעיף והחם צוואר.
אנחנו הולכים לכיוון תחנת הרכבת, והקור שוב מנצח. אני משקשקת. יוצאים לי אדי קור מהפה. ליאם הולך דווקא מהר. הוא נראה לבוש הרבה יותר חם ממני, אבל אני כאמור הייתי בטוחה שאחליף בגדים במלון לפני שנצא לטייל איפשהו. אני אפילו לא יודעת לאן אנחנו נוסעים כעצירה ראשונה.
"הכרטיס עולה עשרים פאונד, ואת יכולה לנסוע כמה שאת רוצה בימים שנהיה כאן." הוא ניגש ראשון אל המכונה ומוציא לעצמו כרטיס. "ואם נחזיר את הפלסטיק שיצא מהמכונה בסוף הטיול- נקבל שבעה פאונדים חזרה. פה אגב לא משלמים לנהג באוטובוס, פשוט מעבירים את הכרטיס. כמעט לא ניסע באוטובוסים. הבנת כבר לבד שהפקקים כאן נוראיים."
"אבל אוטובוס עם שתי קומות!" אני עדיין ממשיכה להפגין התלהבות כשליאם מטעין את הכרטיס שלי עם שטר ענקי וגס של עשרים פאונד.
"חשבתי על זה, כן. מחר למשמר המלכה ניסע לחוויה באחד וזהו." הוא מושיט לי את הכרטיס שלי, ואנחנו יורדים כל כך עמוק למטה כשהקליטה בנייד שלי נעלמת.

היה נדמה לי שראיתי סנאי רץ שם בדשא בהייד פארק. ליאם מפתיע אותי כשאומר, "יש מצב. לא דמיינת. הם חופשיים כאן." ופתאום אחד עובר ממש לידנו ואני כולי נהיית ילדה קטנה.
"OMG!" אני מתחילה ללכת אחריו, והוא בורח לי.
ליאם משועשע כולו, אבל לצערי הצחוק שלו נמשך כמה שניות בלבד. הקור שוב מנצח, ואני לא מצליחה ליהנות בכלל. הוא כועס עלי ולא מסתיר זאת. "למה לא התארגנת כמו שצריך עם הלבוש, אה? זה די צפוי שלא מקבלים את החדר על ההתחלה."
"לא יודעת," אני ממלמלת ומשלבת את הזרוע שלי בשלו. "נו, מה? עכשיו תכעס כל החופש כי יהיה לי קר?"
"לא." הוא כולו רוטן מחדש. "אולי אני צריך לישון גם. בואי, אני אצלם אותך עם הברבורים." הוא מצביע על אגב רחב ידיים שמחוצה לו יש המון ברבורים וברווזים שהולכים בין האנשים. אני מעלה לאינסטגרם תמונה צמודה לברבור. לליאם נגמרה הבטרייה בנייד, והוא לא נראה בכלל נגרש מהעופות והציפורים שצמודים לו לרגליים. אולי גם הברבור חושב שהוא חתיך.
אני רוצה ממש להיכנס ליריד חג המולד עם הבובות של דיסני שתלויות שם, אבל הוא לא. "זה בידוק בטחוני כבד ובשביל מה? את רוצה לקנות איזו בובת מיקי סנטה?"
"עזוב," אני ממלמלת.
"בואי, נחזור למלון. מאמין שהחדר כבר יהיה מוכן." הוא משלב את הידיים שלו אחרי שמסתכל בשעון. אפילו לא מחבק אותי.

החדר שאנחנו מקבלים הוא חביב. צנוע מאוד. יש לו נוף לבית פרטי ענק עם ארובה כמו פעם. ליאם ישר מטעין את הנייד שלו אחרי ששם את המזוודות שלנו בפינת החדר והולך לישון עם הבגדים מהטיסה. אני נכנסת להתקלח וכשאני יוצאת, אני מגלה שכבר חושך.
אני נותנת לו לישון כשאני מפרקת את המזוודה שלי וסוף סוף שמחה שאלבש בגדים ארוכים. כשהוא מתעורר, אני נותנת לו להתאושש ולהכין לעצמו קפה עם הערכה שיש כאן.
"רוצה תה עם חלב?" הוא משפשף את העיניים.
"אני רוצה שתהיה רענן ובסדר ופחות עצבני." אני כנה איתו.
הוא מהנהן. "גם לך לא חסר."
"אז מה התוכנית לערב?" באמת לא תכננתי כלום. אני מוציאה את החנוכייה ולאחר מכן לובשת את הסוודר העבה והוורוד שלי. עם המעיל האפור ואיתו בטוח יהיה לי נעים. בנוגע לרגליים, שיש הטוענים שאם חם שם- כל הגוף חם, אני עם טייטס טרמי מעל הג'ינס, גרביים עבות והמגפיים בהיכון בפינת השטיח. אין כאן רצפה, אלא שטיח. וטוב שכך.
"שופינג?" ליאם ניגש אל המזוודה שלו ומוציא בגדים. "אני אתקלח כבר שנחזור."
הוא מדליק את נר החנוכה על החלון שהצלחנו לפתוח. אני מצחקקת, "שגלאי העשן לא יצפצף."
אנחנו נוסעים לקניון בשם ווסטפילד ו... וואו. הוא כל כך ענקי. ליאם ישר לוקח אותי למק'דונלדס. "אני מכיר אותך כל כך טוב." הוא מצביע על המנות שבדיוק יוצאות. "קלטי, הכל פה מקושט לכריסמס."
"יוו, זה ממש עטיפה של אייל!" ההתלהבות שוב יוצאת ממני.
"אני קצת לא אוהב את זה שאת אוכלת פיצה לצהריים ומק'דונדלס לארוחת ערב." הוא עושה פרצוף.
אני מרימה את הכתפיים שלי. "אני לא מכירה את לונדון. תלמד אותי לאכול, אם אתה כזה מומחה."
"מחר בלילה נלך למסעדה שאני אוהב ביחד." את זה דווקא כן ידעתי שהוא תכנן. "נתלבש סופר חגיגי ואת תרגישי ליידי אמיתית ללילה אחד."
"במעמד שלך." אני תוקעת לו מרפק בצלע.
"אני שמח שאת לוקחת את כל הנושא הזה בהומור עכשיו." הוא לוקח לי חתיכת צ'יפס מהמגש כשאנחנו מתיישבים לאכול. "היי, רוצה אחר כך שנלך לטייל בחוץ? אני אראה לך איפה הייתה האולימפיאדה בשנת 2012."
"קודם כל פרימרק." אני מתחילה לצחוק. "אני בכל ישראלית טיפוסית."
"כן, כן." הוא לוקח את המפית ומנגב לי את הלחי, בדיוק כמו בפברואר של שנה שעברה שם בטיילת תל אביב.
אני קונה איפור חוץ מכמה בגדים בפרימרק. בסופו של דבר סוגרים את הקניון, וליאם ואני יוצאים יד ביד לכיוון שדרת הפארק האולימפי של אליזבת' קווין. הכל מקושט ונראה כל כך יפה. מסכנים הסטורים שלי באינסטגרם מרב שהעמסתי אותם. וזה רק היום הראשון פה.
ליאם כאילו נכנס לי לראש. "בשבת נראה את האוקספורד סטריט ככה אחרי המשחק של צ'לסי."
"קודם נעבור את שישי." אני מחבקת אותו חזק. "אני לא רוצה שהחופשה תטוס לי כזה מהר, בטח שההתחלה שלה והיום הראשון היו חצי לא משהו."
"רק חצי." הוא שוב נותן לי נשיקה בראש. זה נחמד לפעמים להיות נמוכה, במקרה הזה קצת מעצבן.
אני פתאום קולטת לקראת מה הייתי בחנוכה של שנה שעברה. בסך הכל חלפו 12 חודשים והחיים שלי השתנו ממש. נס חנוכה? ליאם הוא הנס שלי. אני ממש נצמדת לו לחזה כשאנחנו עושים את הדרך חזרה לתחנת הרכבת ומחכה כבר להתכרבל איתו במיטה.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

שלכת כותבת מהלב עקוב אחר שלכת
שמור סיפור
לסיפור זה 10 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Gili Levy
Gili Levy
מחכה לבומים כי גם שיש טוב יש רע
הגב
דווח
שלכת כותבת מהלב
שלכת כותבת מהלב
הראשון יהיה מעניין ללא ספק
השני לא נעים ומפחיד
הגב
דווח
Gili Levy
Gili Levy
כמו שאני אוהבת אם הספקת להכיר
הגב
דווח
טען עוד 18 תגובות
כותבי החודש בספרייה
שלכת כותבת מהלב
להילחם בשבילו- פרק 111
להילחם בשבילו- פרק 111
מאת: שלכת כותבת מהלב
יש לי הכל- פרק 91
יש לי הכל- פרק 91
מאת: שלכת כותבת מהלב
יש לי הכל- פרק 66
יש לי הכל- פרק 66
מאת: שלכת כותבת מהלב
יש לי הכל- פרק אחרון
יש לי הכל- פרק אחרון
מאת: שלכת כותבת מהלב
הרפתקאות
לגבר הבא שלי
לגבר הבא שלי
מאת: מתולתלת .
אתה זוכר את הפעם הראשונה?
אתה זוכר את הפעם הראשונה?
מאת: שקד מיכאל
הסקס הקבוע שלי
הסקס הקבוע שלי
מאת: Yarden Feiner
את יורדת או אני?
את יורדת או אני?
מאת: E .C
סיפורים אחרונים
מסע החיים
מסע החיים
מאת: ראובן ראובן
לשחות עם דולפינים
לשחות עם דולפינים
מאת: אביטל סיאני
עולם של ילד
עולם של ילד
מאת: Whatever I Think
אני אוהבת אותך.. מרחוק..
אני אוהבת אותך.. מרחוק..
מאת: חיים רק פעם אחת
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema