כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 2

אהבה בנבדל פרק 56

" לכולם יש ברירה מילאן, אם רוצים. אני כבר לא יודעת אם אני רוצה להיות איתך גם אם תתגרש או תחזור בך מההצעה. אנשים כמוך מגעילים אותי אני לא משחק ולא צעצוע, אם אתה אוהב תאהב עד הסוף אבל אם החיים בחרו לך נתיב אחר אז תמשיך לסלול בו בלי חרטות"

תוכן עניינים 1. אהבה בנבדל פרק 12. אהבה בנבדל פרק 23. אהבה בנבדל פרק 34. אהבה בנבדל פרק 45. אהבה בנבדל פרק 56. אהבה בנבדל פרק 67. אהבה בנבדל פרק 78. אהבה בנבדל פרק 89. אהבה בנבדל פרק 910. אהבה בנבדל פרק 1011. אהבה בנבדל פרק 1112. אהבה בנבדל פרק 1213. אהבה בנבדל פרק 1314. אהבה בנבדל פרק 1415. אהבה בנבדל פרק 1516. אהבה בנבדל פרק 1617. אהבה בנבדל פרק 1718. אהבה בנבדל פרק 1819. אהבה בנבדל פרק 1920. אהבה בנבדל פרק 2021. אהבה בנבדל פרק 2122. אהבה בנבדל פרק 2223. אהבה בנבדל פרק 2324. אהבה בנבדל פרק 2425. אהבה בנבדל פרק 2526. אהבה בנבדל פרק 2627. אהבה בנבדל פרק 2728. אהבה בנבדל פרק 2829. אהבה בנבדל פרק 2930. אהבה בנבדל פרק 3031. אהבה בנבדל פרק 3132. אהבה בנבדל פרק 3233. אהבה בנבדל פרק 3334. אהבה בנבדל פרק 3435. אהבה בנבדל פרק 3536. אהבה בנבדל פרק 3637. אהבה בנבדל פרק 3738. אהבה בנבדל פרק 3839. אהבה בנבדל פרק 3940. אהבה בנבדל פרק 4041. אהבה בנבדל פרק 4142. אהבה בנבדל פרק 4243. אהבה בנבדל פרק 4344. אהבה בנבדל פרק 4445. אהבה בנבדל פרק 4546. אהבה בנבדל פרק 4647. אהבה בנבדל פרק 4748. אהבה בנבדל פרק 4849. אהבה בנבדל פרק 4950. אהבה בנבדל פרק 5051. אהבה בנבדל פרק 5152. אהבה בנבדל פרק 5253. אהבה בנבדל פרק 5354. אהבה בנבדל פרק 5455. אהבה בנבדל פרק 5556. אהבה בנבדל פרק 5657. אהבה בנבדל פרק 5758. אהבה בנבדל פרק 5859. אהבה בנבדל פרק 5960. אהבה בנבדל פרק 6061. אהבה בנבדל פרק 6162. אהבה בנבדל פרק 6263. אהבה בנבדל פרק 6364. אהבה בנבדל פרק 6465. אהבה בנבדל פרק 65 ואחרון

" הם קבעו תאריך לחתונה" אלכסה סיפרה לי את החדשות על הבוקר.
" אמרתי לך שאני לא מעוניינת לדעת" התעצבנתי ונזכרתי באתמול, לפתע חשתי במצפון שלי על כך שהייתה לי את הבחירה לשנות את זה... לבטל את החתונה הזאת אחת ולתמיד.
" אחר כך תגידי שאני לא מספרת לך שום דבר" היא צודקת כעסתי לא בצדק.
הינה אכן זה קרה כך שגם אפילו בחדשות בישרו את הידיעה, הם אחזו ידיים מחויכים בארשת פנים שאין כמותה. שנאתי את המבטים שלהם עד כדי כך לא מצאו חן בעיניי.
" אף פעם לא ראיתי אותך ככה"
" איך ככה?" חיכיתי לתשובה שלה.
" זה נראה שעוד כמה רגעים את תשברי משהו"
בהחלט אשבור, אולי הגזמתי אני לא בן אדם אלים.
" אני חושבת שאלך לשאוף קצת אוויר"
" אולי באמת כדאי" התקדמה לעבר הטלוויזיה וכיבתה אותה.
הלכתי למגרש החלטתי שאם אני עצבנית לפחות כדאי להוציא את זה על המגרש. לא הייתי שם לבד, מישהו היה שם לפניי, הקדים אותי והמשיך לבעוט לשער.
" אני רואה שאני לא היחידה שצריכה לפרוק" ככל שהתקדמתי דמותו התגלתה.
" מה אתה עושה פה!" צעקתי כאשר גיליתי שמדובר במילאן, על מה בדיוק יש לו לפרוק? הוא מתחתן הוא לא אמור להיות מאושר? הייתי שמחה לשאול אנשים שמתחתנים מה הם עושים לפני? באמת יש להם זמן לבוא לבעוט בכדור?
" לא ידעתי שהמגרש הזה שייך לך" הוא ענה לי באותו טון.
" שתדע שזה בגללך!"
" על מה את מדברת?" הוא בעט לשער והחטיא.
" לא משנה..." אמרתי ופסעתי לאחור.
" תחכי"
" מה? מה מילאן? אתה לא אמור לשכב במיטה ולנוח? למה אתה מנסה להראות שאתה חזק, כל בן אדם רגיל היה נח אחרי שהרביצו לו"
" את דואגת לי עכשיו או מטיפה לי?" שיחשוב מה שהוא רוצה.
" אני לא אענה על השאלה הזאת" הבנתי שאצטרך ללכת לפרוק עצבים במקום אחר.
" חכי רגע"
" מה?" הסתובבתי והבחנתי כמה קרוב הוא עומד מולי.
" התגעגעתי אלייך" עיקמתי את פניי בבוז.
" אתה שומע את עצמך? אומר לי שהתגעגעת אליי והולך עם מישהי אחרת... מאוד אופייני לבן אדם כמוך"
" את יודעת שאין לי ברירה"
" לכולם יש ברירה מילאן, אם רוצים. אני כבר לא יודעת אם אני רוצה להיות איתך גם אם תתגרש או תחזור בך מההצעה. אנשים כמוך מגעילים אותי אני לא משחק ולא צעצוע, אם אתה אוהב תאהב עד הסוף אבל אם החיים בחרו לך נתיב אחר אז תמשיך לסלול בו בלי חרטות" הפסקתי את הנאום שלי והלכתי משם כמו גיבורה.
" אנה! אנה!" על אף ששמעתי אותו צועק לי התעלמתי והמשכתי ללכת, לבסוף חזרתי הביתה כי לא ראיתי טעם ללכת למקום אחר.
אלכסה כבר ישנה ואני? התבטלתי מול הטלוויזיה חצי רואה חצי שקועה במחשבות.
עד שהטלפון צלצל, לא זה לא מילאן שמשהו בתוכי ציפה שיתקשר.
" אנה? תפתחי לי את הדלת" האיש שנקרא אבא שלי התקשר. איך בין רגע השיחה בפעם הקודמת עלתה בראשי, לא שכחתי עדיין יכולתי לחוש בסטירה שנתן לי.
" אני לא פותחת"
" תפתחי אני רוצה לדבר"
" לא יקרה."
" גברת צעירה איך את מדברת לאבא שלך?"
" למה שאפתח? שתרביץ לי שוב? שתמשיך להגיד לי להתחתן? אני לא פותחת וחוץ מזה השותפה שלי ישנה"
" תפתחי את הדלת הזאת כבר" הוא צעק, כולם יכלו לשמוע את הצעקה נדמה לי שגם אלכסה.
" תלך מכאן!" בן אדם כמו אבא שלי לא יתנצל מעולם, הוא מעולם לא ביקש סליחה אפילו לא מאימא. הוא חושב שכל מעשה שהוא עושה הופך אותו לצודק, מבחינתו הוא ישר וצדיק השאר? צרי עין או חוטאים גמורים. ולא הוא לא בן אדם דתי או רוחני, סתם איש פושטי שהביא אותי לעולם והראה לי את הצד הרע שלו.
לפתע הרגשתי את הדלת נפתחת מה שהיה לי מוזר.
" ידעתי שיש לך מפתח מתחת לשטיח" שיט! השטיח לגמרי שכחתי לקחת אותו.
" אני רוצה שנדבר" התקרב אליי וישב על הספה.
" מה זה? שתית?" הרגשתי את האלכוהול נידף מפיו.
" רק קצת"
" חשבתי שאנשים עם מוסר לא שותים אלכוהול באמצע הלילה"
" טעיתי, מותר לא?" הסתכל עליי.
" למה אתה כאן?" שאלתי ישירות.
" אם תמשיכי להתנהג כמו שאת מתנהגת את לא תיראי יותר את ליאן"
" למה אתה עושה את זה? מה עשיתי שאתה מרחיק ממני את ליאן?" מעולם לא הרגשתי אימא, לעיתים האשמתי את עצמי שאולי זה בגללי כי מעולם לא טיפלתי בה, אך לפעמים חושבת שזו לא אשמתי והעובדה שגדלתי ללא אימא מעולם לא נתנה לי את המקום האימהי.
" מה אתה רוצה שאעשה?"
" תיפגשי עם צחי, הוא אחיין של חבר טוב שלי"
" אם תיפגשי איתו אני מבטיח שאחזיר לך את ליאן אלייך לתמיד" פחדתי שהאלכוהול מדבר בשמו, אבל ידעתי שהוא מספיק שפוי בשביל לעשות עסקאות כאלו.
" בסדר" אמרתי בלית ברירה.
לא יודעת מדוע נכנעתי למצב הזה.
....

לצערי הרב היום בו יצאתי לפגוש את צחי הגיע, לא סיפרתי לאף אחד אני חושבת שדחיתי את זה במוחי שאני אצא לפגישה עיוורת.
" אנה?" ישבתי בבר וחיכיתי, חשבתי שאם אגיד לאבא שהבחור יפגוש אותי בדאנס בר אז הוא ירתע ממני. הרי איזו בחורה מציעה לגבר להיפגש איתו בדאנס בר? הוא לא נרתע, הביט סביב והתיישב מולי.
" שנזמין?" קרא למלצר במהרה.
" יין?"
" בירה" עניתי בתוקף, אני לא בחורה של יינות רק בירה. אריק אמר לי בעבר שבירה זה סמל גברי ואז אמר בצחוק מתגלגל שאני שוברת את כל המוסמכות הנשיות.
" את מאוד יפה" ואתה נורא שיטחי אמרתי לעצמי. לא אמרתי תודה, לא אמרתי שום דבר.
" אז ספרי לי קצת על עצמך" או יופי השלב המטומטם הזה הגיע, השלב בו אני צריכה להעמיד פנים שאני בחורה שאפתנית עם המון מרץ, משפחתית שרק רוצה להתחתן.
" אני פשוט אנה"
" ומה את רוצה לעשות בחיים?"
" כלום" אמרתי את האמת, מזמן הפסקתי לשאוף למקומות שאני לא מצליחה להגיע אליהם.
" וואו אף פעם לא פגשתי בחורה שלא רוצה שום דבר... את לא רוצה להתחתן?" דייט ראשון והוא מדבר איתי על חתונה?
" זה מחייב שאישה תתחתן?"
" כל הבנות שפגשתי רצו" אז למה לא התחתנת איתן? דביל!
" אני לא"
" את אמיצה... אבא שלך אמר לי שאת משחקת כדורגל" הנהנתי. הרגשתי לא בנוח עם השמלה שאבא קנה לי, הוא ביקש שאלבש אותה לכבודו, למה הסכמתי?
" מה התפקיד שלך?"
" חלוצה"
" מעניין, בואי נזמין לאכול" הזמנו אוכל, בכוונה הזמנתי את המנה האהובה עליי, מנה גדולה אם אני בדייט אפשר לנצל את זה, לא כך?
" וואו את בהחלט מפתיעה" יותר נכון שוברת מוסכמות, החמאתי לעצמי והזמנתי עוד שתי בירות. הוא לגם מהיין שלו עד שביקש עוד מהמלצר שמיהר לשרת אותו.
" את יודעת... אף פעם לא פגשתי מישהי כמוך" לפי הדיבור שלו הבנתי שהוא שיכור מעט.
" מה זאת אומרת?"
" את יפה בצורה מיוחדת"
" רוצה עוד בירה? מלצר!" אהבתי בירות, תמיד אהבתי לשבת עם בירה בים או במרפסת ולחשוב לעצמי. על השולחן הניח המלצר עוד שתי בירות, התחלתי להרגיש מסוחררת מעט.
" את רוצה לרקוד?"
" לא"
" אני חושבת שאלך לשירותים"
קמתי ובקושי הצלחתי להגיע לשירותים, סידרתי את השיער שלי והתחלתי להתקדם לכיוון השולחן בלית ברירה רציתי לסיים את הדייט הזה.
....

" אני אלווה אותך" ידעתי שארצה לשתות לכן לא לקחתי את המכונית.
" זה בסדר לא צריך" קמתי ולקחתי את התיק שלי.
" אני מתעקש אסור לבחורה יפה כמוך להסתובב לבד" ממש גנטלמן הפך להיות.
" אל תדאג אני מזמינה מונית"
" אחכה איתך עד שתלכי"
" בטח הרבה אמרו לך שאת יפה" נשענתי על הקיר וחיכיתי למונית הזאת.
" כן, הרבה" הוא התקרב בגופו לעברי, התרחקתי.
" את באמת לא זוכרת אותי?" לא זכרתי שום דבר כמעט מהילדות אני חושבת שהדחקתי.
" צחי זה לא הזמן לחידות"
" טוב אגלה לך. אבא שלך ואבא שלי תמיד לקחו אותנו למחנה בקיץ, את לא זוכרת?" באמת לא זכרתי, תהיתי לעצמי איך אני יכולה לשכוח... ניסיתי להיזכר בכל תוקף אבל שום דבר לא עלה. הרגשתי את ידו נוגעת בידי.
" לא אני לא זוכרת" התרחקתי ממנו ימינה.
" את היית אוספת צדפות ואני תמיד הייתי עוזר לך, הייתי קורא לך לאכול כשאוכל היה מוכן ומלמד אותך לדוג" ממש מולטי טאלנט רציתי לומר.
" את היית מחייכת ותמיד אומרת תודה" זכרתי שאבא תמיד היה אומר לי להגיד תודה לכולם, גם כשלא היה צריך.
" הייתי נותן לך חוט ואת היית מכינה שרשרת מהצדפות" הרגשתי את היד שלו על הרגל שלי, הזזתי אותה ממני.
" למה את קשה?" הרים לי את השמלה ועמד מולי.
" מה אתה חושב שאתה עושה?"
" אל תהיי רעה... את יפה ומיוחדת אני... התלבשת ככה לכבודי, נכון?" אחז בידיי והתגרה בי.
" אבא שלך אמר לי שאת לא מתלבשת יפה... אני בטוח שאם לא היית רוצה לא היית לובשת אותה"
" חתיכת חרא זוז ממני" הזזתי אותו ויישרתי את השמלה שלי. רצתי לכיוון אחד לא היה לי משנה לאן אגיע העיקר לאבד את צחי ועקבותיו אשר הלכו אחריי.
" זה שאת חלוצה לא אומר שתשיגי אותי" הייתי מסוחררת מהבירות עצרתי לשנייה ואז שוב המשכתי לא הפסקתי לרוץ עד ש...

המשך יבוא...
לא יודעת מתי אסיים את הסיפור,
לבנתיים תהנו מקווה לפחות שאתם
נהנים. תודה לכולם,
❤❤❤

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Maya B עקוב אחר Maya
שמור סיפור
לסיפור זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
חן בנלולו
חן בנלולו
המשך
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
Maya B
אנשים שהם בסדר
אנשים שהם בסדר
מאת: Maya B
איזו מן גיבורה את?
איזו מן גיבורה את?
מאת: Maya B
אף פעם לא מאוחר פרק - 30 ואחרון!!
אף פעם לא מאוחר פרק - 30 ואחרון!!
מאת: Maya B
פשוטה או כמו כולם?
פשוטה או כמו כולם?
מאת: Maya B
סיפורים אחרונים
" מונשיין" סודותיו של בר יוקרתי בארה"ב(פרק 1)
" מונשיין" סודותיו של בר יוקרתי בארה"ב(פרק 1)
מאת: אביטל סיאני
 במקום שלא היה כלום הם ראו את האהבה שלהם כדבר היחידי בעולם.
 במקום שלא היה כלום הם ראו את האהבה שלהם כדבר היחידי בעולם.
מאת: Yarin Levi
דמיין את זה ;) (18+)
דמיין את זה ;) (18+)
מאת: סתם אני
אני אוהבת אותך ..
אני אוהבת אותך ..
מאת: Michal Daniel .
המדורגים ביותר
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski
המקום המושלם בעינייו
המקום המושלם בעינייו
מאת: שבורת כנף
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
אני בהריון...
אני בהריון...
מאת: Adam gustavo Zyl
מומלצים מהמגירה
אולי הפעם
אולי הפעם
מאת: אבי בשחור לבן
צעצועים
צעצועים
מאת: שבורת כנף
אני כועסת
אני כועסת
מאת: שבורת כנף
מחר יהיה טוב
מחר יהיה טוב
מאת: שבורת כנף