כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1 2

מי אתה? - פרק 34

״אל תשכחי לשלוח לי את המספר של הבלונדינית״ ״עוף מפה!״ אני תופסת כרית ובאה להעיף עליו אבל הוא מספיק לברוח ולסגור את הדלת לפני שהיא פוגעת בו. אני מרימה את הכרית מהרצפה מחבקת אותה ונשכבת במיטה של סתומי. בוהה בתקרה ומחייכת לעצמי.

שיר
אני נכנסת לסלון כלות, מבינה שהגעתי לפני עצבן, סתומי ואמא.
סלון כלות אינטימי וקטן.
״שלום, אפשר לעזור לך?״ נגשת אליי מישהי גבוהה, יש לה שיער קצר בצבע חום ועיניים ירוקות חתוליות.
אני בוהה בה לכמה שניות, היא מהממת!
״לא, אני מחכה לאחותי״ עונה לה אחרי כמה שניות שאני בוחנת אותה.
״את יכולה לשבת פה בנתיים״ מצביעה לי על פינת הישיבה.
״להביא לך משהו לשתות?״ שואלת בחיוך.
״לא, תודה״ מחייכת אליה ומתיישבת.

״נו מה נסגר?״ שולחת לסתומי הודעה.
״הגעת?״
״כן!״
״ואוו לא יאומן שהגעת לפני הזמן!״
״אתן מוכנות להזיז את התחת שלכן לפה כבר?״
״מה סיסי? מלחיץ אותך להיות מוקפת בשמלות
כלה?״ אני קוראת את ההודעה ומדמיינת את שלושתן נקרעות עליי.
״אם אתן לא מגיעות תוך חמש דקות אני עפה מפה״
״כמה דקות! עצבן מוסרת שלא תעיזי!״

אני מניחה את הנייד בחזרה בתיק.
מסתכלת מסביב. ערמות של בד לבן בכל מיני סוגים תלוי מסביבי ומסנוור אותי.

״אויי זה מהמם עלייך״ איזו מישהי, נראת כמו האמא, מתייפחת כשהיא רואה את הבת שלה לובשת שמלה כלשהי.
וואוו אחת השמלות המזעזעות שראיתי, איך אפשר להגיד על הדבר הזה יפה?
האמא ממשיכה לבכות ואיזו מישהי צעירה לידה מחבקת אותה.

״מה זה היה?״ אני מקבלת הודעה מעומר וצוחקת לעצמי.
״מה ברחת ככה?!״ ממשיכה להתעלם ממנו.
״שאני אבין, את לא מתכוונת להמשיך להתעלם
ממני?״ זאת בדיוק הכוונה שלי קשיש, סוגרת את המסך ומחזירה לתיק.

״מי זאת המקדימה?״ עצבן נכנסת בהתלהבות מוגזמת.
אני מתעלמת ממנה ומסתומי, קמה לאמא שלי ומחבקת אותה.
״תהיי נחמדה״ היא לוחשת לי באוזן.
״בבקשה ממך אל תבכי״ אני מחזירה לה.
נותנת נשיקה לעצבן וסתומי.
אותה מוכרת שקיבלה אותי ניגשת לעצבן.
עצבן מתארת לה איזו שמלה היא רוצה וזאת ממהרת להביא לה כמה דוגמאות בסגנון.
אני וסתומי מסתכלות אחת על השניה ומתאפקות לא לצחוק.
״היא איבדה את זה״ סתומי לוחשת לי.
״אין סיכוי שאני נותנת לה ללבוש את שכבות הבד הנפוחות האלה״
סתומי צוחקת מהזוועות שהמוכרת מראה לה ואמא שלי תוקעת לנו מבט עצבני.
אלוהים... זה הולך להיות ארוך ומייגע!

עצבן נכנסת מאחורי וילון והמוכרת נכנסת איתה.
עיניי החתול יוצאת מאחורי הוילון, ״אמא את מוכנה לזה?״ אומרת בקול וחיוך מוגזם.
עצבן יוצאת מיד אחריה.
אני סופרת בלב שלוש, שתיים... אחד
כמו שחשבתי, הסכר אצל אמא ועצבן נפתח.
שתיהן בוכות, אני וסתומי מסתכלות אחת על השניה.
זה באמת מעמד מרגש, אבל הדבר היחידי שאני יכולה לבכות עליו זה על הטעם הגרוע של אחותי הגדולה.
״נו איך היא?״ המוכרת נעמדת ליד אמא שלי וארבעתנו מסתכלות על עצבן.
״מזעזע״ סתומי לוחשת לי ואנחנו מנסות לא להיקרע מצחוק.
אמא דופקת לנו מבט עצבני.
״נו?״ עצבן שואלת אותי.
״אחותי להיות אמיתית?״
״כן״
״תורידי אותה ומהר!״ המוכרת מסתכלת עליי ושותקת.
״אוקיי... יש עוד כמה בסגנון שאת רוצה״ עיניי החתול ממהרת להיכנס עם עצבן מאחורי הוילון.
ושתיהן יוצאת כשעל עצבן שמלה יותר נוראית מהקודמת.
אמא ממשיכה להתייפח בצד, סתומי עסוקה עם הנייד שלה ולי בא להקיא.
עצבן אפילו לא שואלת, מספיק לה המבט שלי והיא נכנסת בחזרה.
אחרי השמלה הנפוחה הרביעית או החמישית שאני שוללת, המוכרת נראת מיואשת ועצבן, נו עצבן... עצבנית.
אני ניגשת לעצבן, ״אחותי, את לא יכולה ללבוש את הקצפות האלה עלייך. את מבינה שזה מזעזע נכון?״
״אבל זה הסגנון שרציתי...״
״את לא!״ אני קוטעת אותה.
״זה מכוער ולך ספציפית זה גם לא מתאים״.
״טוב, אולי תסתכלו קצת על דוגמאות מסביב ותבחרו משהו״ כן, המוכרת התייאשה ממני. אם היא הייתה עושה את העבודה שלה ואומרת את האמת ולא מחפשת רק למכור, אולי הייתה עושה לעצמה חיים קלים יותר. היא עוזבת אותנו, עצבן מתיישבת ליד סתומי ואמא, ואני נגשת לערמות הבדים שתלויים במקום.
אני ניגשת לצד של השמלות הנשפכות, כמה סוגי בדים, כמה דוגמאות.
סאטן מבריק, בד מאט, צבע שמנת, צבע לבן, שמלות שכולן תחרה, שילוב של בד ותחרה.
ואז מצאתי אותה... אחרי כמעט שעה, יצאו לי כבר העיניים מכל הלובן הזה, שלפתי אותה מהקולב.
אני אוחזת בשמלה ונעדמת ליד שלושת המיואשות בספה.
״מצאת?״ עצבן מסתכלת עליי במבט מלא תקווה.
״סוף סוף״ סתומי לוחשת ומסתכלת למעלה, כאילו מדברת להוא שם למעלה.
ואמא שלי מחייכת אליי.
״נו הסטייליסטית מצאה משהו?״ המוכרת ניגשת אלינו עם טון מזלזל.
היא לוקחת את השמלה, מסתכלת עליי ומחייכת.
עצבן הולכת אחרי והן נכנסות מאחורי הוילון, שגם הוא בצבע לבן...
אמא וסתומי מצטרפות אליי ועומדות לידי כשעצבן יוצאת.
״ואוו!״ שתיהן אומרות ואני עם חיוך מרוצה מהבחירה שלי.
״היא מושלמת!״ עצבן אומרת באושר.
שמלה לבנה מבד מאט.
היא צמודה בחלק של החזה עד המותן, עם אפילקציות של תחרה עדינה בחזה ובמותן.
מהמותן נשפכת, צמודה אבל מאפשרת מרחב תנועה.
מפתח וי עמוק בחזה, נותנת הצצה לחזה המושלם של אחותי והגב שלה פתוח בצורה וי עם דוגמאות תחרה עדינה ותואמת בגב.
החיתוך של שולי השמלה מקדימה ישר ומאחורה קצת יותר ארוך, נשפך על הרצפה אבל לא יותר מידי.
אני ניגשת לאחותי, היא מהממת, זוהרת.
״קסם הולך להתעלף... את מהממת והשמלה יושבת מושלם עלייך״.
״בחירה טובה״ עיניי החתול מחייכת אליי.
״אין עלייך סיסי״ אני ניגשת לחבק אותה.
אני זזה הצידה ועצבן עושה עוד סיבוב ומסתכלת על עצמה במראה.
״כל החזה שלך בחוץ...״
״אויש אמא סתמי!״ עצבן ואני משתיקות אותה.
—————————————

אני מתארגנת לארוחת שישי ויורדת למטה לעזור.
לא שמעתי מעומר מאתמול... מסתכלת על הנייד פעם נוספת כשאני נכנסת למטבח לראות אם שלח משהו.
״אני מבין שהחלטתן לגרום לי להתקף לב״ קסם מושך את תשומת לי ואני מכניסה את הנייד לכיס האחורי בג׳ינס הקצר שעליי.
״ואיי היא מהממת!״
״אני בטוח, תודה סיסי. היא ממש הייתה צריכה אותך״
״בשביל המשפחה שלי הכל״ מחייכת אליו ומוציאה צלחות מהארון ומסדרת על השולחן.
״תוסיפי עוד ארבע״ עצבן מודיעה לי ומתיישבת לה בנוח על הספה בסלון.
״את יכולה לעזור, זה לא יהרוג אותך״
״עזבי אותה, אני אסדר״ כמובן קסם עם הפינוק יתר שלו.
״זה יעלה לך ביוקר כל הפינוק הזה״
״אני אתמודד עם זה״
״בהצלחה לך״ אנחנו ממשיכים לערוך את השולחן.
לאבי וחברה שלו מגיעים וכולם מתאספים בסלון.
״לא שאלת מי מצטרף אלינו היום...״ עצבן לוחשת לי בדיוק כשדופקים בדלת. למה שאשאל? ברגיל חברים שהם כמו משפחה באים לארוחות שישי.
סתומי פותחת את הדלת כשכולנו מתיישבים.
ארז וחברה שלו נכנסים ואחריהם רוי רץ ישר לצוציק ושניהם מאושרים. אחרון נכנס עומר עם זר פרחים קטן ובקבוק יין.
עצבן מסתכלת עליי ומחייכת.
הם אומרים שלום לכולם ועומר ניגש לאמא שלי ונותן לה את הזר ואת בקבוק היין. חנפן...
הוא ניגש אליי ולוחץ לי את היד ולשנינו מרוח חיוך על הפנים.
לאבי מברך, נוטלים ידיים ומתיישבים.
אני יושבת בראש השולחן ועומר נמצא בזווית ככה שאנחנו רואים אחד את השני.

״מנסה לקנות את אמא שלי?״ שולחת לו הודעה.
״הצליח לי?״ הוא מסתכל עליי ואני עליו.
״היא לא סובלת ורדים״ מסתכלים אחד על השניה ואני מושכת כתפיים.
כולם אוכלים, מדברים מידי פעם וצוציק ורוי לא סותמים את הפה לרגע.
״עומר בן כמה אתה?״ אמא שלי יושבת בדיוק מולו, בהצלחה לו.
״37״
״מה אתה עושה בחיים?״
״עורך דין״ והנה זה מתחיל... היא מסתכלת על רוי שעסוק עם צוציק שיושב לידו ובכלל לא מקשיב למה שקורה סביבו.
״יש לי מישהי ממש חמודה להכיר לך״ האחים שלי ואני מחליפים מבטים ומשתדלים לא לצחוק.
איך תמיד יש לה קטע לשדך בין אנשים.
״אמא אולי תתני לו קודם לעכל את האוכל...״ עצבן מנסה לרמוז לה שתרד ממנו.
״טוב, סליחה. אתה פשוט גבר מאוד נאה וחבל שתהיה לבד״ אני מגחכת לעצמי.

רוי וצוציק ״סיימו״ לאכול ורצו לשחק בחדר.
אני וסתומי מפנות את הכלים ולאבי מתחיל בברכת המזון.
אנחנו מתיישבות בחזרה סביב השולחן עם כולם.
״אז עומר, יש לי מישהי להכיר לך״ מושכת את תשומת לבו של עומר, ושלי...
״מי זאת?״ אני שואלת אותה.
״שני, הבת של יוכי״ אני מחייכת אליה, בולעת את הצחוק שמאיים לפרוץ החוצה וממבט חטוף באחים שלי, הם באותו מצב כמו שלי.
״ואיי היא אחת השוות״ אני מסתכלת על עומר והוא מביט בי מופתע.
״היא בלונדינית, עור שזוף, עיניים ירוקות, רזה והרגליים שלה לא נגמרות״ דופקת לה תיאור סקסי אש.
״נשמע טוב״ עומר אומר ומסתכל עליי במבט של ׳מה את מנסה לשחק עכשיו? ׳.
״אבל חרא של בן אדם״ סתומי זורקת.
״כן... פולניה אלוהים ישמור״ עצבן מוסיפה.
״היא בכלל לא פולניה״ אמא יוצאת להגנתה.
״אבל היא מתנהגת כמו אחת כזאת, כל דבר לא טוב לה והיא מתלוננת על שטויות״ עצבן ממשיכה.
״גם במיטה היא מתנהגת כמו אחת כזאת, שוכבת לא זזה״ אמא שלי מזועזעת וכולנו נקרעים מצחוק.
״תהיה בריא אתה והגרושות שלך״ אני אומרת לסטי.
״הלוואי וזה היה מסתכם רק בגרושות, גם נשואות הוא לא שולל״ לאבי מוסיף.
״סתמו! אני לא מעוניינת לשמוע את זה״ אמא מתעצבנת עלינו.
״גם לסיסי לא חסר...״ סטי מתגרה בי.
׳תסתום אדיוט! ׳ אני מסמנת לו עם השפתיים והוא מרים את היד שלו ומסמן לי זין.
״יש לי את הטלפון שלה, אני אשלח לך״ אני מסתכלת על עומר במבט משועשע.
״נראה לי שאוותר״
״אל תקשיב לילדים שלי, כל אחד יצא יותר שטן מהשני״ כולנו צוחקים וסוף סוף אמא יורדת ממנו.

כולם מתיישבים בסלון, אני במטבח מסדרת את הכלים במדיח.
מתכופפת לשים צלחת במדיח ומרגישה לשניה שמישהו נוגע לי בתחת.
אני מסתובבת ורואה את עומר.
״את מנסה להכיר לי כי נמאס לך ממני?״ הוא מדבר בשקט.
״פעם אחרונה שאתה נוגע בתחת הזה! שמעת
אותי?!״ הוא צוחק בתגובה ומתמקם ליד הכיור ועוזר לי עם הכלים.
״דווקא היה לי כיף להרגיש אותו״ הוא ממשיך.
״תיזהר ממני!״ אני אומרת לו בטון עצבני ומחזיקה סכין בשר ביד.
הוא נצמד לסכין, מתקרב אל האוזן ולוחש לי ״שום דבר לא יעזור לך, שום דבר לא יגרום לי להתרחק ממך״. מרגישה חום מתפשט לי בגוף ובא לי לתפוס אותו ולנשק אותו. מתרחק ממני ומהסכין וממשיך להגיש לי כלים ואני מכניסה אותם למדיח.
אנחנו מסיימים עם הכלים, אני מוציאה פירות, פיצוחים ועוגה. נותנת לעומר להוציא כוסות ושתיה.

חברים שלי ושל אחים שלי מצטרפים אלינו.
אנחנו יוצאים החוצה לחצר וחברים של סתומי מתיישבים איתנו.
חברים של סטי ושל עצבן מתיישבים קרוב אלינו אבל לא איתנו. ארז, חברה שלו ועומר מתיישבים איתם.
אנחנו שותים ואבי מדליק ג׳וני.
״וידוי או חובה״ ידיד של סתומי מכריז.
אחרי כמה סיבובים חברה של סתומי שואלת אותי ״וידוי או חובה סיסי?״
״חובה״ הראש מסתובב לי מהג׳וני.
״תנשקי את מי שהכי מוצא חן בעינייך פה״
אני מסתכלת. קמה על רגליי ומתקדמת לכיוון סתיו. ידיד של סתומי, אחד היפים שראיתי. הוא גם מדהים באופי ואני בטוחה שהוא שווה את זה.
הוא יושב על הספה מולי.
אני מתקדמת לעברו מתיישבת עליו כשרגליי פשוקות, ברכיי מונחת על הספה. תופסת את פניו, שפתיו פתוחות קצת ונותנת לו נשיקה במצח.
אני קמה ממנו והולכת למטבח.

אני מוזגת לעצמי כוס מים, מסתובבת במטרה לצאת שוב לחצר ועומר הולך לכיווני.
יש לו מבט עצבני על הפנים.
הוא תופס אותי ביד חזק ומושך אותי קצת לכיוון מסדרון החדרים.
אני מצליחה לעצור אותו אבל היד שלי עדיין מוחזקת בידו.
״בואי״ הוא לוחש אבל באופן תקיף.
אני לא זזה, מסתכלת על ידו הלופתת את ידי.
״הבטחת משהו״
״תפסיקי להתנהג ככה״
״שחרר את היד עכשיו!״ משתדלת לא לצעוק.
״תבטיחי שאת באה איתי עכשיו לחדר אם אני משחרר״
״אני לא מבטיחה כלום. שחרר את היד עכשיו!״
הוא מתוסכל, אני רואה עליו. הוא משחרר את ידי ומשפשף את עיניו.
אני מתחילה להתקדם לכיוון החדר של סתומי והוא בא אחריי.
הוא סוגר אחרינו את הדלת.
״מה זה היה עכשיו?״
״משחק״
״מה נראה לך שאת יושבת עליו ככה?״ הוא נשמע עצבני.
״זה בסך הכל משחק, לא הזדיינתי איתו! נתתי לו נשיקה מסכנה על המצח!״. מניחה את הכוס על השולחן בחדר של סתומי בעצבים.
עומר מתהלך קצת בחדר, ידו משחקת בשיערו והיד השניה על המותן.
״מה הסיפור שלך?״ הוא נעצר ומסתכל עליי.
״מה הסיפור שלי?״ אני משלבת ידיים צמוד לגופי.
״למה את לא רוצה שידעו?״
״למה את מסתירה אותי? אותנו?״ הוא מתיישב על המיטה ובוהה ברצפה.
״יש לך ילד. אתה לא חושב שהראשון שצריך לדעת ואולי לתת לזה אישור זה הוא?״ הוא שותק, מביט בי וחושב.
״הוא אוהב אותך״
״הוא אוהב אותי בתור דודה של אלירן״
״אז מה...״
״זה לא אותו הדבר עומר״ שנינו שותקים לרגע ואני מתיישבת לידו, צמוד אליו.
״תחשוב שלפני רגע הייתם משפחה, עכשיו יש לו את הזמן המוגדר עם אמא שלו ועם אבא שלו, כל אחד בנפרד. זה לא קל שפתאום מישהי תיכנס לחיים של אבא שלו בתור בת זוג שלו ׳ותגזול׳ מהזמן שלהם״.
״אוקיי... אני עדיין חושב שיש מעבר״
״אני עד לפני כמה ימים לא ידעתי מה קורה איתנו. הקשר שלנו לא התחיל רגיל, לא הבנתי מה קורה, זה קרה לי מהר מידי״
״ועכשיו את יודעת מה קורה?״
״נראה לי...״ אני מחייכת אליו והוא זורק חצי חיוך משלו.
״אני אדבר עם רוי״
״אוקיי״
״אני מקווה שילד בן שלוש יאשר לנו את הקשר״ אנחנו צוחקים.
״מקווה שלא יהיה קשוח מידי״
הוא נעמד ומושך אותי אליו, מחבק אותי חזק אליו.
תופס את פניי בידיו ומטה אותן כלפי מעלה ונותן לי נשיקה עמוקה, מלאה ברגש.
הוא מתנתק ממני ופונה אל הדלת.
״אל תשכחי לשלוח לי את המספר של הבלונדינית״
״עוף מפה!״ אני תופסת כרית ובאה להעיף עליו אבל הוא מספיק לברוח ולסגור את הדלת לפני שהיא פוגעת בו.
אני מרימה את הכרית מהרצפה מחבקת אותה ונשכבת במיטה של סתומי.
בוהה בתקרה ומחייכת לעצמי.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

S. . עקוב אחר S.
שמור סיפור
לסיפור זה 9 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
שלומית קאסה
שלומית קאסה
המשך...
הגב
דווח
guest
מתה לשמוע את ההמשך! פשוט סחפת אותי! מה עם ההמשך?
הגב
דווח
guest
המשךךך פליזזזוששש
הגב
דווח
טען עוד 14 תגובות
כותבי החודש בספרייה
אהבה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
סיפורים אחרונים
- פרצתי לך ללב -
- פרצתי לך ללב -
מאת: אודליה כחלון
זה לא סוף העולם
זה לא סוף העולם
מאת: שיר פיליבה
הקצינה שלי /2/ - בחור של נשים
הקצינה שלי /2/ - בחור של נשים
מאת: EL DIABLO
הקצינה שלי /1/ - התאהבתי בקצינה שלי
הקצינה שלי /1/ - התאהבתי בקצינה שלי
מאת: EL DIABLO
המדורגים ביותר
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D