כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1 2

מי אתה? - פרק 33 חלק א

18+

עומר
״בא לי שתבוא ותקרע ממני את הבגדים.
שתסתכל עליי ככה חשופה מולך במבט רעב כמו שיש רק לך.
בא לי שתעביר את הידיים הגדולות והאגרסיביות שלך בעדינות על שיערי, על פניי ועל כל סמ בגופי.
ולאחר שסיימת לחוש אותי בידייך, שלא תשאיר לי פיסת עור יבשה, אפילו לא קטנה, עם השפתיים והלשון שלך.
בא לי שתצמיד אותי לשיש במטבח. שאני ארגיש את הקור שלו בפטמות שלי ומנגד, ארגיש את החום שלך על גבי. תמשוך לי בשיער תוך כדי ותקרב אותי אליך.
תסתכל על פניי כשאני גומרת ממך פעם הראשונה.
נזדיין אחרי זה במרפסת, שאתה יושב על כסא ואני עם הגב אליך, נשענת על החזה שלך עם הגב שלי והראש שלי מונח על הכתף שלך, גונחת לך באוזן בזמן שאני רוכבת עליך ונוגעת בגופי.
שננטוף מזיעה ושהגניחות שלנו יהרסו את השקט מסביב.
שנתקלח ביחד אחרי זה, תסבן את גופי ואני את שלך.
ואחרי זה נעשה אהבה במיטה״

אני מקבל הודעה משיר, גורמת לי להתעורר מהדיון המשעמם הזה בבית משפט ביום ראשון על הבוקר.
אני לא היחיד שמתעורר, מרגיש את הזין שלי מתעורר גם הוא.
היא שוב עושה לי את זה באמצע דיון!
פעם קודמת ויתרתי לה.
אני מבקש 5 דקות הפסקה עם חיוך מרוח מאוזן לאוזן.
נכנס לשירותים, שוטף פנים ומסדר את המכנס.

״אני מבטיח להגשים לך כל פנטזיה שרק תבקשי.
שתדעי לך שאני בדיון והעמדת לי את הזין... שוב!
אני לא מתכוון לוותר לך הפעם״.
הראש שלי מתחיל להרציץ תוכניות איך להעניש אותה בלי להבהיל אותה, שלא תברח.

״כלב נובח לא נושך. מתגעגעת״
גורמת לחיוך שלי להתרחב.
עבר עלינו שישי שבת מטורף.
אפשר להגיד שלא יצאנו לשנייה מהמיטה.
׳שלך׳ אני נזכר שאמרה לי את זה כשהייתה שיכורה, אחרי שגמרה מולי על השולחן.
מטריפה אותי! לא מאמין שהדבר הקטן והמתוק הזה שלי.

״מתגעגע״ אני עונה לה בדרך חזרה לאולם.
השבוע רוי אצלי ובגלל שאף אחד עוד לא יודע עלינו או לפחות לא בוודאות לא יודעים, גם לא רוי, אנחנו לא נוכל להיפגש השבוע.
אני צריך גם את הזמן הזה עם הגבר הקטן שלי.
דיברנו על זה והיא מבינה.
״אני גם לא יכולה שזה יהיה יותר מידי אינטנסיבי״
״מה זאת אומרת?״ שאלתי אותה במוצאי שבת, לא מבין למה היא אומרת את זה. אני רוצה להיות איתה בכל דקה. אני לא מפסיק לחשוב עליה.
״אל תפגע או משהו אני פשוט מעדיפה שנקח את זה לאט ביננו״.
לא הבנתי שוב, זה לא שלא שכבנו. אנחנו שני אנשים בוגרים. מרגיש שהיא רוצה שוב להתרחק וקצת נחרד מזה.
״נו אל תלחץ״ כאילו קראה את מחשבותיי.
״אני פשוט צריכה גם את ׳הספייס׳ שלי, אני פשוט חושבת שזה טוב שיש לנו שבוע קצת בנפרד״
״אז את לא רוצה אותי לידך כל הזמן כמוני?״
״אני כן...״ זה יצא לה קצת בהיסוס. לא היה לה הרבה מה להגיד, היא גם לא בדיוק ענתה לי על השאלה. היא חתמה את זה בנשיקה וחיוך, והעיפה אותי מהדירה שלה.
לפחות זה שהיא שולחת לי הודעות מרגיע אותי.
אני מרגיש שהלב שלי מתפוצץ ממנה כשהיא לידי וגם כשהיא לא.
אני לא מחפש איתה משהו זמני, אני מקווה שגם מבחינתה זה הדדי.

במהלך היום דיברנו קצת בטלפון ובהודעות.
איך עובר היום על כל אחד מאיתנו.
היא התלוננה על איזה מניאק בעבודה שלה. קיללתי אותו בליבי אפילו שהיא לא סובלת אותו, לפחות הוא רואה אותה.
ושוב דיברנו באותו יום בערב אחרי שרוי הלך לישון.
עצרתי את עצמי מלהגיד ׳אני אוהב אותך׳, היא לא רוצה את זה אינטנסיבי ואני לא אעשה שום דבר שיגרום לה לברוח לי.

יום שני
שוב אני בדיונים בבית משפט.
״שיהיה לך יום מדהים קשיש שלי״ ושולחת מיד אחרי זה תמונה שלה בחזיה שחורה שקופה ותחתון קטן שבקושי מסתיר משהו.
שוב מטריפה אותי.
אני אפילו לא יכול לבקש 5 דקות כי רק התחיל הדיון.

״אני מקווה שלא הלכת ככה לעבודה״
״לא, הלכתי רק עם התחתון בסוף״ צחקוק קטן נפלט ממני.
״טוב, לפחות שמישהו יהנה מכל הטוב הזה...״
״בטח יוצא לך עשן מהאוזניים ואתה אדום עכשיו.
קשיש קנאי שלי ;) אני עם גופיית סאטן שחורה וחצאית עיפרון עד אמצע הירכיים שחורה. כל הטוב הזה שמור רק לך״.
״בטוח שאת מהממת וחבל שאני מפסיד את זה.
נשיקות יפה שלי. נדבר יותר מאוחר״

במהלך היום עוד דיברנו קצת בהודעות אבל שנינו היינו עמוסים העבודה ואז עם רוי בערב נשפכתי איתו לישון אבל לא עברה דקה בלי שאחשוב עליה.
בלי שאדמיין אותה איתי, מנסה להיזכר בריח שלה שמטריף אותי.

יום שלישי
אני קם בבוקר, סחוט מעייפות. כל הלילה חלמתי עליה.
קמתי לפני השעון וזה פשוט גבר עליי.
נכנסתי להתקלח ועשיתי ביד.
דמיינתי אותה איתי במקלחת.
מדמיין את הגוף הקטן שלה יחד איתי מתחת למים.
היא מחייכת אלי, את החיוך הכובש שלה שממסיס אותי כל פעם מחדש.
אני עוצם עיניים, מדמיין איך היא מנשקת אותי בכל הגוף ויורדת על ברכיה.
מכניסה את הזין שלי לפה המתוק שלה לאט.
מזיזה את הלשון שלה עליו כשהוא כולו בתוך פיה.
לא לוקח לי הרבה זמן ואני גומר, אני חרמן ומתגעגע אליה!

אני לובש חולצה מכופתרת כחולה כהה עם מכנס מחוייט אפור כהה.
לפני שאני מכפתר את החולצה אני מצלם תמונה ושולח לשיר, מוסיף ״בוקר טוב קטנה שלי״.
אם היא החליטה להתעלל בי השבוע אין סיבה שאני לא אחזיר לה קצת.
לא לוקח לה הרבה זמן להחזיר לי הודעה.
״אני עוד אעשה תאונה בגללך! הורס! שלי!״.
אני מחייך חיוך ניצחון, טיזרית קטנה שלי.
אני מסיים להתארגן, מעיר את הגבר הקטן שלי.
שוקו ועוגיות ויוצאים לדרך באיחור.
אני נכנס לרכב אחרי שהורדתי את רוי בגן ואני מקבל שיחה.
שיר.
חיוך עולה על פניי.

״היי קטנה״
״איפה אתה?״
״בנהיגה, בדרך למשרד״
״אתה לבד?״
״כן. קרה משהו?״
״אני אגיד לך מה קרה!״ היא נובחת עליי בטלפון.
״איזה בן זונה שלח לי תמונה שגרמה לי לנשוך את השפה״ אני צוחק.
״טוב, לפחות הגעת למשרד בשלום?״
״הגעתי למשרד רטובה עם סימן על השפה״
״דווקא אחלה יום אביבי יש בחוץ״ אני יודע בדיוק למה היא מתכוונת והיא צוחקת.
״כמה זמן יש לך עד שתגיע למשרד?״
״עשרים דקות בערך״
״תשתדל לא לעשות תאונה טוב?״
״מה?״
היא מתחילה לתאר לי בדיוק מה היא עושה.
איך היא נוגעת לעצמה בפטמה הזקורה, צובטת אותה. גונחת לי בטלפון.
היא ממשיכה ומספרת לי איך היא פותחת את הג׳ינס ומכניסה את היד לתחתון.
משפשפת בעדינות את הדגדגן שלה וגונחת את השם שלי. אני מרגיש את הזין שלי, נהיה לי חם.
אני משתדל להתרכז בנהיגה וכל גניחה שלה מוציאה אותי מדעתי.
״פאקק עומר, כמה אני רטובה״ היא לוחשת לי בקול צרוד ואני שומע את הנשימה שלה כשהיא מתארת לי איך היא דוחפת לעצמה שתי אצבעות מדמיינת שזה אני.
״פאקק שיר!״ אני מצליח להגיב.
אני מבין שכנראה לא הספיק לי שגמרתי במקלחת היום בבוקר.
השפה שלי בוערת תחת שיניי.
מדמיין אותה ככה יושבת על הכסא במשרד שלה, מענגת את עצמה.
נוגעת בגוף שאני כל כך רוצה להיות צמוד אליו ולהרגיש אותו תחתיי.
״פאקק עומרר כןןן״ היא גומרת לי בטלפון ואני עוד שניה נכנס בזה שלפניי.
יש שקט בשיחה, אני שומע רק את הנשימות הכבדות שלה, אותן נשימות שבא לי לנשום ביחד איתה כשהיא גומרת.
״שיהיה לך יום מדהים״ היא לוחשת לי ומנתקת עוד לפני שאני מצליח להגיב למה שקרה עכשיו.
אני מחנה את הרכב, מסתכל על עצמי במראה, השפה שלי עדיין בין שיניי. אני משחרר אותה ומבין שהיא לא היחידה שתגיע למשרד עם סימן על השפה.

אני מעביר את היום במשרד.
היום שלי עמוס בפגישות עם קולגות ולקוחות.
לא מפסיק לחשוב עליה לרגע.

״הרגת אותי״ אני מצליח למצוא לי זמן לשלוח לה הודעה בין פגישה לפגישה.
״מעולה, זאת הייתה המטרה. גם אני נהנתי ;)״
״רק את נהנת בכל הסיפור הזה״
״אתה בטוח?״
״לא. התגעגעתי אלייך, פעם הבאה שאת גומרת זה איתי...״
״אני לא יכולה להבטיח״
״ממליץ בחום״
״נשמע מפתה ועכשיו אתה מזומן להפסיק להפריע לי לעבוד, אני עמוסה. גם ככה אני לא מפסיקה להסתכל על התמונה שלך״
״מעולה. זאת הייתה המטרה״
״נשיקות קשיש שלי. נדבר״
״המשך יום רטוב קטנה שלי ;)״.

יום רביעי
אני במשרד ובדיוק הסתיימה לי פגישה השעה 12:00 חוץ משיחת טלפון קצרה בדרך למשרד לא דיברנו עוד היום.

״היי קשיש״ היא עונה לי לטלפון נשמע שהיא לא לבד.
״היי קטנה, מה קורה?״
״בסדר, אמרתי לך קצת תקופה לחוצה בעבודה. מה איתך? איך עברה הפגישה?״
״בסדר. סתם הייתי בסוף לחוץ ממנה, עברה מעולה. אכלת?״
״האמת שלא, אין לי זמן אני סותמת את הרעב עם קפה״
״יש לי פגישה קרוב אלייך. תפני לך חצי שעה אני מביא סושי״
״עומר, אמרתי לך אין לי זמן. אני חייבת להיכנס לאיזו ישיבה. נדבר״ מנתקת לי.

אני עובר בריבר וקונה כמה מנות של סושי.
נכנס למשרד ושואל איפה היא יושבת.
מישהי חמודה, מנסה לפלרטט איתי מובילה אותי למשרד של שיר.
אני נכנס והוא ריק.
״היא עוד מעט תצא מהישיבה״ מודיעה לי והולכת.
אני מניח את השקית על השולחן ומתיישב באחד הכסאות.
הדלת של המשרד פתוחה ואני שומע את הקול שלה מדברת עם מישהו והוא רק עונה לה ב״אוקיי״ ו״טוב״.
הם נכנסים שניהם למשרד שלה והיא קולטת אותי.
״רון תעשה בנתיים את מה שדיברנו עליו ואני אצטרף אליך יותר מאוחר״. הוא מהנהן, מסתכל עליי והולך.
שיר סוגרת אחריו את הדלת.
מסתכלת עליי ועל השקית שמונחת על שולחנה.
״זה ממש נחמד מצידך, אבל אמרתי לך...״
אני קם וסותם לה את הפה בנשיקה.
היא משחררת את העט והמחברת שבידה והם נופלים על הרצפה.
תופסת לי בשיער בשתי בידיה ואני מרים אותה ומושיב את התחת הקטן שלה על השולחן.
״את צריכה לאכול״
״תסתום!״ ומצמידה את שפתיה לשלי.
״בא לי לקרוע ממך את החולצה הזאת, אבל לא בא לי שיסתכלו עלינו מוזר כשנצא מפה״
״אני מבטיח לתת לך לקרוע לי חולצה בהזדמנות״ אנחנו ממשיכים להתנשק ואני מגיע עם הידיים לקו החצאית שלה, היא מרימה קצת את הישבן שלה ואני מושך את החצאית כלפי מעלה עד למותניה.
מתנתק ממנה רק לרגע ונועל את הדלת.
כשאני מתמקם שוב בין רגליה ומוריד לה את החולצה היא פותחת לי את החגורה והמכנס ונותנת לו ליפול על הרצפה.
אני מוריד לה את חוטיני התחרה הלבן ומעיף אותו על הרצפה.
מעביר אצבע על איברה, פאקק היא רטובה כל כך.
אני מעיף את הבוקסר וחודר אליה.
״פאקק עומר״ היא גונחת לי לתוך הצוואר.
״יפה שלי התגעגעתי אלייך״
יוצא כמעט עד הסוף ונכנס שוב חזק ועמוק.
היא נושכת לי את הכתף מחניקה לתוכה גניחה.
״אוחח עומרר כמה חיכיתי להרגיש אותך שוב״
אני ממשיך לחדור אליה מגביר את הקצב. משתדלים לא לעשות יותר מידי רעש.
״אני קרובה עומר״
״פאק תמשיךךך״ היא מצמידה אותי אליה כשרגליי סביב האגן שלי.
אני משחרר את הרגליים שלה ויוצא ממנה.
מחייך אליה, היא מסתכלת עליי במבט מבולבל.
אני מוריד אותה מהשולחן, מסובב אותה ומצמיד אותה עם הפנים לשולחן.
הזין שלי רטוב ממנה, אני חודר אליה לאט מאחורה.
״קטנה, תרפי״
אני נכנס עוד קצת, מרגיש איך היא נמתחת עליי, היא מתחילה לגנוח חזק ואני שם לה יד על הפה.
כשאני כבר כולי בתוכה, אני לא זז נותן לה להתרגל לתחושה הזאת.
אני יודע שזה גבול אדום אצלה אבל עונש זה עונש.
אני רוכן אליה, מנשק אותה בכתף.
״את בסדר יפה שלי?״ ממשיך לפזר לה נשיקות על הכתף ובצוואר.
״פאק עומר, תמשיך״ היא לוחשת לי.
אני זז לאט, אני יודע שההרגשה הזאת חדשה לה.
היא גונחת בשקט ושולחת יד כדי לגעת בעצמה.
אני תופס לה את שתי הידיים ומחזיק אותן ביד אחת שלי מאחורי הגב שלה ושנייה תופסת לה במותן.
נכנס ויוצא ממנה לאט.
מרוב שהיא הדוקה סביבי אני מרגיש שאני קרוב.
יוצא כמעט לגמרי ונכנס במכה וגומר בתוכה.
מתכופף אליה וגונח לה באוזן.
אני יוצא ממנה, מסובב אותה אליי מנשק ומחבק אותה.
״זוכרת שויתרתי לך פעם קודמת שהעמדת לי את הזין באמצע דיוו מול השופט?״
היא צוחקת כשהפנים שלה בתוך החזה שלי.
״ושוב עשית את זה השבוע״.
״עכשיו תגידי לי אם את היית מוותרת לי על זה גם פעם שניה״
אני מרחיק אותה קצת ואנחנו מחייכים אחד לשניה.
״אתה הולך לשלם על זה״ היא תוקעת לי אצבע בחזה.
״אני יודע, את לא נשארת חייבת״ מחייך אליה.
״אוהו כמה שאני לא אשאר חייבת! גם מזיין אותי בתחת וגם לא נותן לי לגמור״
אני מסדר את המכנס שלי ואת החולצה.
לוקח את החוטיני שלה ושם בכיס של המכנס בזמן שהיא מסדרת את החולצה והשיער.
״התחתון שלי״ היא מניחה את היד שלה מולי פתוחה, מחכה שאביא לה אותו.
״את תסתדרי בלי״
״עומר, אל תמתח את הגבול יותר מידי. תיזהר!״
אני מסדר לה את החצאית. נותן לה נשיקה חטופה על השפתיים.
״בתאבון קטנה ותיזהרי לא לאכול!״
״בן זונה״ היא לוחשת כמעט לעצמה כשאני פותח את הדלת ויוצא משם.

ס ג עקוב אחר ס
שמור סיפור
לסיפור זה 8 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
שלומית קאסה
שלומית קאסה
פליז היום!!!
אני מתחרפנתתת מגעגועים אלהים
הגב
דווח
שלומית קאסה
שלומית קאסה
מתי יהיה עוד פרק??
הגב
דווח
שלומית קאסה
שלומית קאסה
מדהיםםםם
הגב
דווח
טען עוד 12 תגובות
כותבי החודש בספרייה
אהבה
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
המקום המושלם בעינייו
המקום המושלם בעינייו
מאת: שבורת כנף
אני בהריון...
אני בהריון...
מאת: Adam gustavo Zyl
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
אהבה של חורף
אהבה של חורף
מאת: אפריל גל גילרוביץ'
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
מאת: Shirel Ben-Or
סיפורים אחרונים
במעמקי לבי
במעמקי לבי
מאת: כותבת את הלב אזרן
דמיון חופשי
דמיון חופשי
מאת: שי מצפה
אהוב שלי האם שומע? עבור
אהוב שלי האם שומע? עבור
מאת: עלמה עלמה
גבריאל דמתי
גבריאל דמתי
מאת: אביטל סיאני
מומלצים מהמגירה
צעצועים
צעצועים
מאת: שבורת כנף
מחר יהיה טוב
מחר יהיה טוב
מאת: שבורת כנף
אני כועסת
אני כועסת
מאת: שבורת כנף
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni Nassi