כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2 1

מי אתה? - פרק 31

״בוקר טוב יפה״ אני שומעת אותו מאחורי הגב שלי. ״בוקר״ הוא מתיישב מולי ואני מרימה מבט אליו. ״אני...״ שנינו מתחילים לדבר ביחד, עוצרים וצוחקים. ניצן מסמן לי עם היד שאתחיל לדבר ראשונה. ״אני מצטערת״ ״על מה בדיוק?״

שיר
״גברת נעלמת, אני צריכה לחכות שבוע עד שתחזרי אליי? ” דן דן נוזפת בי בצד השני של הקו.
״מה השעה?״ אני עונה לה בקול מנומנם מרגישה שהראש שלי מתפוצץ.
״השעה תשע בבוקר. שלא תחשבי אפילו להגיד לי שאת חוזרת אליי עוד מעט!״ אני מתיישבת על המיטה ומניחה את כפות רגליי על הרצפה.
״מתפוצץ לי הראש״ אני מסננת, אומרת יותר לעצמי מאשר לה. אני מסתכלת על הצד השני של המיטה, הוא עדיין ישן.
״נו דברי! או שאני צריכה להוציא את זה ממך בכוח? מתי אני אזכה להכיר את הגבר שחטף לי אותך?״
״חכי שניה״ נכנסת לשטוף פנים עם הקרציה בטלפון כי היא לא מוכנה לנתק.
״מאיפה להתחיל אחותי?״
״מההתחלה, תמיד טוב״ היא צוחקת לעצמה בזמן שאני מצחצחת שיניים.
״אחותי זה שבוע שלם שלא היה לי רגע מנוחה בו...״
״דברי כבר״ היא קוטעת אותי.
אני מספרת לה על כל מה שקרה בצפון והיא ממשיכה לשתוק ולהקשיב לי, צמאה למידע ממני.
מספרת לה בלחש על תחילת השבוע בזמן שאני מכינה לי קפה ויוצאת למרפסת.
״למה את לוחשת לי סיסי?״
״כי אני לא לבד״
״עומר אצלך?״
״לא!״
״מה? אז מי אצלך?״
״ניצן״ אני אומרת בהיסוס ומשפשפת עיניים מעייפות וייאוש.
״מה?״
״זה לא מה שאת חושבת״
״אוקיי..״ היא נשמעת משועשעת.
״ביום רביעי שוב הלכתי לעומר, אחותי היה מושלם! אכלנו ביחד, ראינו סרט, צחקנו, דיברנו..״
״שכבתם...״
״בין היתר כן״
״את לא מבינה... הוא קנה לי דברים שיהיו לי אצלו, בושם, איפור, דאודורנט...״ מחייכת לעצמי.
״מאיפה הוא מבין בכל זה?״
״הוא ראה אצלי בדירה יום לפני... לא משנה! קיצור היה מושלם״ שותה קצת מהקפה שלי.
״קבעתי עם ניצן ליום חמישי בערב, עוד כשהוא עזב את העבודה אמרנו שניפגש...״ אני מסתכלת אחורה לוודא שניצן עדיין ישן.
״הוא חשב שנהיה רק שנינו... העדפתי שלא, שיהיה כמה שפחות אינטימי״
״הוא עדיין בקטע שלך?״
״לא דיברנו על זה, אבל נראה לי שכן. בכל מקרה באותו יום ישבתי עם כמה חברים משותפים שלנו מהעבודה לארוחת צהריים וזרקתי שאני נפגשת איתו בערב. אפשר להגיד שהם הזמינו את עצמם״
״תכלס צודקת, לא הזמנת אותם במפורש״
״הוא התעקש לבוא לאסוף אותי, למרות שממש ניסיתי להוריד אותו מזה״
״ובסוף הוא אסף אותך...״
״ניחוש מוצלח״ אנחנו צוחקות ושוב הראש שלי מודיע שעדיף לי היום כמה שפחות לצחוק, מרגישה שקודחים לי בראש.
״אז בדרך סיפרתי לו שגם כמה חברה מהעבודה באים כי הם שמעו שאני נפגשת איתו, הוא התבאס אבל לא אמר כלום״.
״אז איך את יודעת שהוא התבאס?״
״אני מכירה את ניצן לא מאתמול... אני מכירה את הבעות הפנים שלו טוב, הוא גם שתק כל הנסיעה מהרגע ששמע את זה״.
״אוקיי, כנראה הוא באמת התבאס...״
״מה אני אמורה לעשות אחותי?״ אני קוטעת אותה, כי היא נותנת לי להרגיש לא בסדר עם עצמי.
״את בסדר גמור סיסי, רק ציינתי שכנראה הוא באמת התבאס. נו ואיך היה המשך הערב? אני מבינה שאם סיימת אותו עם ניצן זה לא הלך כמו שתכננת״ אני מדליקה לי סיגריה ונושמת עמוק.
״זהו, שמפה זה רק הלך והתדרדר...״
״דברי כבר! אני במתח!״ היא צועקת ואני מרחיקה את הנייד מהאוזן ושוב התחילו הקדיחות בראש שלי להגביר את העוצמה.
״הצטרפנו לכולם לשולחן פינתי כזה ואת יודעת יחסית חשוך שם...״
״כן אני מכירה את המקום״ ברור שהיא מכירה, זה הבר הקבוע שלנו.
״ישבנו צחקנו והיה דווקא סבבה עם ניצן. הוא השתחרר קצת אחרי שהגענו וחזר לעצמו.
סרקתי קצת מסביב מידי פעם ואז אני רואה בצד השני את עומר נשען על הקיר עם ידיים בכיסים של הג׳ינס ואיזה מישהי נמרחת עליו, נראה שאפילו נישקה אותו. לא ראיתי בדיוק מה קרה שם אבל זה לא היה נראה תמים בכלל״.
״מה? את בטוחה שזה הוא?״
״כן אחותי, רק תפסיקי לצעוק. בקושי ישנתי הלילה ושתיתי והראש שלי פיצוצים״.
״מוזר אחותי. לפי מה שסיפרת לי זה נראה שהוא רציני אפילו יותר ממך... נו ומה היה אחרי זה?״
״כן גם אני הבנתי ממנו שהוא דיי רציני, בגלל זה הייתי בשוק. אבל החלטתי שזה לא הורס לי את הערב וניסיתי להתנהג רגיל והתעלמתי מהנוכחות שלו שם״
אני לוקחת שאכטה מהסיגריה ושלוק מהקפה. דן דן בשקט מחכה שאמשיך.
״כנראה ששתיתי יותר מידי ויצר הנקמה גבר עליי אז משכתי את ניצן לרקוד איתי״
״ואי ואי מסכן הניצן הזה התעללת בו יותר מידי״ היא צוחקת ואני עוד שניה בוכה. כי לא מגיע לו! פשוט לא! תמיד איכשהו אני נופלת עליו בקטעים האלה, אני מרגישה כל כך חרא עם עצמי.
״כן, אני כלבה!״
״שניה אני חייבת לשאול! איך הוא רוקד?״
״פפפ אש אחותי! אין דברים כאלה״
״אז אולי שווה לבדוק את עניין התיאוריה...״
״אחותי אין מה לבדוק אני בטוחה שלגביו זה נכון הייתי איתו בכמה מצבים שאני פשוט יודעת שזה נכון״
היא צוחקת ואני מחייכת לעצמי.
״אוקי, אוקי בואי נחזור לאתמול בערב״ היא דורשת ממני.
״קיצור, רקדנו אחרי כמה דקות אני מרגישה מישהו תופס אותי במפרק היד ומושך אותי לצד״.
״עומר?״
״כן, סיס הוא התחרפן לגמרי! הוא תפס אותי ממש חזק זה כבר כאב. צעק עליי ׳מה את נראה לך שאת עושה? ׳ הייתי שיכורה והייתי בהלם... אנשים בשולחן ליד הסתכלו עלינו המומים. אמרתי לו ׳מה נראה לך שאתה עושה? תשחרר לי את היד! ׳ והוא לא שחרר.
הוא היה נראה עצבני ממש וזה לא היה עומר שהכרתי״
״מה נראה לאדיוט הזה?! שהוא ינשק את מי שבא לו ואת תשבי בצד ותמחאי לו כפיים?״
״אין לי מושג מה הוא חושב לעצמו. מפה לשם ניצן בא והתערב. אמרתי לו שהכל בסדר ושאני כבר באה. ראיתי שעומר מתאמץ לסתום, יצא לו עשן מהאוזניים עוד שניה כניצן התקרב אלינו, כמובן שניצן לא זז ממני ואז ארז בא והעיף ממני את עומר. באותו רגע אמרתי לניצן שאני לא רוצה להישאר שם ואני אחזור הבייתה במונית, שישאר שם עם השאר״.
״נראה לך שהוא היה נשאר והיה נותן לך ללכת ככה?״
״לא יודעת סיס, לא חשבתי על כלום באותו רגע! הרגשתי מגעיל, הרגשתי מושפלת! מה נראה לו שהוא תופס אותי ככה וצועק עליי?!״
״אני מבינה אותך, באמת תגובה מוגזמת ועוד אחרי מה שהוא עשה״.
״לא מעניין אותי כבר מה הוא עשה. הוא אדיוט וממש לא מקובלת עליי ההתנהגות הזאת״.
״ואיי סיסי, את רוצה שאני אבוא?״
״נראה מה יהיה... קודם שהוא יקום, לא נעים לי להעיר אותו. הוא לא ישן כל הלילה בגללי״.
״טוב, אז תמשיכי בנתיים״
״מה יש להמשיך? כל הנסיעה ניצן ניסה לדבר איתי ואני שתקתי. שהגענו אליי הוא הזמין את עצמו פנימה. התחלתי פשוט לבכות והוא חיבק אותי וכל הזמן הזה עומר שולח לי הודעות ומתקשר בלי סוף״.
״מה האדיוט שלח לך?״
״שאני אגיד להוא שלקח אותי שיוריד אותי אצלו, או שהוא יבוא לקחת אותי אליו. שאני לא אעשה שטויות יותר ממה שעשיתי כבר...״
״לא הגזים הבחור״ קוטעת אותי בעצבים.
״מה זה לא הגזים... הכי רגוע שלו עד עכשיו״ צינית לגמרי.
״ענית לו?״
״נראה לך?! לא להודעות ולא לטלפונים. הוא לא הפסיק עד ששלחתי לארז הודעה שיוריד אותו ממני. אין לי מושג מה הוא אמר לו אבל הוא הפסיק״. אני משתתקת כשאני שומעת רעש מהחדר, ניצן קם ונכנס כנראה לשטוף פנים.
״ניצן קם אני אדבר איתך אהובה״
״אל תשכחי לדבר איתי כשהוא הולך. ואת יודעת, כל דבר שאת צריכה אני פה!״
״יודעת סיס שלי. אוהבת אותך״ מנתקות.

״בוקר טוב יפה״ אני שומעת אותו מאחורי הגב שלי.
״בוקר״ הוא מתיישב מולי ואני מרימה מבט אליו.
״אני...״ שנינו מתחילים לדבר ביחד, עוצרים וצוחקים. ניצן מסמן לי עם היד שאתחיל לדבר ראשונה.
״אני מצטערת״
״על מה בדיוק?״
״על הכל... רוצה לשתות משהו?״ אני קמה מהכסא.
״שבי, אני עוד מעט אכין לי. דברי איתי״ אני מתיישבת בכסא בחזרה, לא הצלחתי להתחמק מהשיחה הזאת. הוא שותק מחכה שאמשיך ואני לוקחת נשימה עמוקה.
״קודם כל אני מצטערת על אתמול, באמת שלא היית צריך להישאר פה ובטח לא לישון בגללי.
אני מצטערת על זה שתמיד אתה סוג של קורבן לטירוף שלי, לשגעונות שלי...״
״אני מבין״ הוא קוטע אותי ואני מסתכלת עליו במבט שמנסה להבין למה הוא התכוון במה שאמר.
״אין לך מה להצטער על אתמול, נשארתי כי רציתי, היית שבורה והחלטתי להישאר, כי אני רציתי״ אני מחייכת אליו כתודה, זה הרי לא מובן מאליו.
״אני גם מצטער שאני כל פעם נותן לך למשוך אותי לטירוף ולשגעונות שלך, זאת גם אשמתי, אני צריך ללמוד לשים את הגבול הזה ולא לתת לך לעשות את זה כל פעם מחדש, ואתמול הבנתי שאין לי מקום בחיים שלך. גם כשאת לבד את לא רואה בי יותר מידיד שלך. אני מפסיק לנסות והחלטתי לשחרר אותך ואותי״
״אני לא כל כך מבינה מה אתה מנסה להגיד״ מרגישה מבולבלת.
״אני מנסה להסביר לך וגם קצת לי שאני לא יכול להמשיך להיות ידיד שלך. חשבתי שאני יכול, חשבתי שאני אפסיק לעבוד איתך יום יום אז הרצון הזה של להיות איתך יעבור לי, אבל הוא לא״.
״אוקיי...״ לא התשובה הכי מתאימה אבל באמת שאני לא יודעת מה להגיד, לא חשבתי שזה עד כדי כך אצלו.
הוא קם מהכסא, מושך אותי אליו ומחבק אותי.
אחרי כמ שניות של חיבוק הוא מרחיק אותי ממנו מעט ומחייך אליי.
״את מדהימה ואני מקווה שתמצאי מישהו שראוי לך״ אני מנסה לחייך ויוצא לי איזה חיוך עקום.
הוא עוזב אותי ויוצא מהדירה.
—————————————————
שיר
״נו את קמה?״ אני שומעת את עצבן צורחת עליי ומושכת ממני את השמיכה, אני מסתובבת לצד השני וממשיכה לשכב במיטה בעיניים עצומות.
״אמא אמרה שאין ארוחת שישי היום אם את לא מזיזה את התחת שלך למטה״.
״תגיד לה שקיבלתי ושאין לי תאבון ותחזירי לי את השמיכה!״ עדיין במיטה באותו מצב.
״כבר השתמשת בזה החודש, אני לא מבין גדול בענייני מחזור אבל לא נראה לי שאפשר לקבל פעמיים בחודש״ אני פוקחת חצי עין ורואה את קסם. נו באמת! מה הם רוצים ממני שני הקרציות האלה?
״אז תמציאו משהו, סומכת עליכם״ שקט בחדר.
פתאום אני מרגישה את קסם מושך אותי ומרים אותי על הכתף שלו, מכניס אותי לחדר מקלחת.
״שטפי פנים ורדי למטה!״
״קסם באמת שיש רגעים שבא לי לתקוע בך סכין!״ צורחת עליו את סוף המשפט.
״סבבה תעשי את זה אחרי הארוחה אם כל כל בא לך״ הוא עדיין איתי בחדר מקלחת מסתכלים אחד לשני במבט רצחני בעיניים.
״את רוצה לספר לי מה קרה אתמול? הבנתי שהיה משהו עם עומר״
״לא! עכשיו תצא מפה!״ דוחפת אותו החוצה וסוגרת את הדלת.
כשאני יוצאת הם עדיין אצלי בדירה.
״יאללה בואו למטה״
״את לא רוצה לדבר איתנו קצת?״ עצבן מצליחה לדבר בקול הכי רך שלה.
״אין לי מה להגיד״ אני יוצאת ויורדת למטה.
עוזרת לאמא לערוך את השולחן וכולם מתאספים.

כמעט כמו כל יום שישי, אחרי הקידוש, עוד לא מספיקים לסיים את ברכת המזון וכבר חברים מתחילים להגיע אלינו.
ארז מגיע עם חברה שלו ואני בורחת למטבח עם ערימה של צלחות למקרה שעומר יכנס מיד אחריו.
״מה קורה סיסי?״ ארז מבהיל אותי.
״בסדר״ ממשיכה בשלי.
״אני יודע שהוא התנהג אתמול כמו אדיוט, אבל הוא ממש ביקש שאמסור לך שתתני לו הזדמנות ותדברי איתו״
״אוקיי״ עדיין עם הגב אליו ממשיכה לנקות ולהכניס צלחות למדיח.
״אוקיי הוא יכול להתקשר?״
״אוקיי הוא יכול לשלוח הודעה ואני אחשוב על זה. עכשיו תן לי לסיים פה בשקט״ הוא חוזר לסלון ואני מרגישה את העצבים מציפים אותי.
״את רוצה להסביר לי מה עשה האדיוט הזה?״ קסם בא ועוזר לי עם הכלים.
״מתנשק עם מישהי שנמרחת עליו ואז חושב שהוא הבעלים שלי כשאני רוקדת עם ידיד שלי, טוב? הנה סיפרתי, מרוצה?״
״מה? אפס!״
״נו די קסם אין לי כוח עכשיו לשטויות שלך, רצית לדעת מה קרה? זה מה שקרה! עכשיו עזוב אותי״ אני עוזבת את שאר הכלים ועולה לדירה שלי.

״חצי שעה אצלך ויוצאים. תתארגני לא מתכוונות לחכות לך יותר מידי!״ מקבלת הודעה מדן דן.
אין לי דרך לצאת מזה, אני יודעת שהן פשוט יתנחלו פה עד שאסכים לצאת ואהיה מוכנה.
אני נכנסת להתקלח, מתאפרת, פן לובשת ג׳ינס צמוד כחול כהה עם קרעים וגופיה לבנה.
״אנחנו למטה״ שוב הודעה מדן דן.
כשאני יורדת אני רואה את עומר יושב עם ארז והחברים של סטי.
הוא מסתכל עליי מסמן לי על הנייד שלו, אני מסובבת את המבט וממשיכה בדרכי.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

S. . עקוב אחר S.
שמור סיפור
לסיפור זה 6 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
שלומית קאסה
שלומית קאסה
פליז המשךךךךךך
הגב
דווח
S. .
S. .
כבר מעלה
הגב
דווח
שלומית קאסה
שלומית קאסה
אייזה כיף שאת מעלה ברגעים האלה
תודה את עושה לי את היום
הגב
דווח
טען עוד 10 תגובות
כותבי החודש בספרייה
אהבה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
סיפורים אחרונים
סול- פרק שני
סול- פרק שני
מאת: רותם ...
אחוזת בקסוואל - פרק 8
אחוזת בקסוואל - פרק 8
מאת: ?????_???? ..
"קל להתעלם-קשה להתחבר"
"קל להתעלם-קשה להתחבר"
מאת: Rom Eliaz
חבקי אותי חזק פרק 22
חבקי אותי חזק פרק 22
מאת: Maya B
המדורגים ביותר
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D