כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

מי אתה? - פרק 21

״שרשרת יפה יש לך״ המוכרת שיצאה עכשיו פונה אליי ומחייכת. ״תודה״ אני מחייכת אליה ונוגעת בשרשרת בידי. ״אני מקווה שגם מי שקנה אותה כזה״ אני לוחשת לעצמי אבל כנראה שלא מספיק. ״מה זאת אומרת?״ שתי המוכרות פונות אליי עכשיו. ״שאין לי מושג מי קנה אותה...״ ספק אומרת ספק שואלת, זה נשמע כזה מטומטם והן צוחקות.

שיר
אני חוזרת מהעבודה מותשת רק חולמת על המקלחת שמחכה לי.
אני נכסת לדירה זורקת הכל על הרצפה, מתפשטת ונכנסת להתקלח. נהנת מכל שניה שהמים הרותחים זורמים על גופי, מנקים אותי מהיום הזה.
אני יוצאת אחרי חצי שעה מתנגבת וקושרת את המגבת לגופי.
מכינה לי קפה, מגלגלת סיגריה ומתיישבת במרפסת.
קצת שקט.
אני, עצמי והמחשבות שלי.
המחשבות שלי רצות בין העבודה שלי, עומר שהתגלה כאדיוט פרמיטיבי פעם עם טבעת פעם בלי, גיא שעד שחשבתי שכבר השתחררתי ממנו הוא לא מרפה אולי לא בתדירות גבוהה כמו פעם אבל עדיין והקשיש המסתורי שלי שבקרוב כבר לא יהיה כל כך מסתורי.
עם המחשבה האחרונה עוברת לי צמרמורת נעימה בכל הגוף, אני עוצמת עיניים ומשעינה את הראש אחורה על גב הכסא.

דפיקה בדלת
״מהההה?״ קרציות!
סתומי נכנסת לדירה ״מתחילה היום תוכנית החדשה ׳חתונה ממבט ראשון׳ את באה לראות איתנו?״
אני קמה מהכסא ומתקדמת אליה.
״למה את עם מגבת?״
״התקלחתי...״
״מתקלחים, מתנגבים ומתלבשים זה בדרך כלל הסדר״
״יש כאלה שמתקלחים, מתנגבים, רוצים קצת שקט ונשארים עם מגבת״
״הבנתי, הפרעתי, לא מעניין. את באה? בלי ההערות הציניות שלך זה לא יזרום״ היא קורצת לי.
״מתי מתחיל?״
״עוד שעה, אבל נשמח אם תכיני משהו לנשנש לפני״
״מי זאתתת? תכף היד שלי תנשנש לך את הלחי בסטירה מצלצלת!״ אני הולכת לחדר הארונות שלי בדירה.
״את באמת מעדיפה שאני או עצבן נכין?״
״לא! עכשיו תני לי להתלבש בשקט״
היא משאירה אותי לבד, אני לובשת תחתון שחור, טייץ אפור כהה וחולצת טי שירט ארוכה כהה.
מסרקת ומייבשת את השיער עם המגבת.
מתיישבת על הריצפה מול המראה בוחנת את עצמי.
בבקשה שהוא לא יהיה איזה אדיוט, שאני לא אתאכזב אין לי כוחות לזה, אני מוציאה אוויר בבת אחת כאילו עצרתי אותו למשך דקות ארוכות.
אני נוגעת לעצמי בפנים מתחת לעיניים, בלי איפור רואים היטב את סמני העייפות שלי.

הטלפון מתעורר לחיים ומודיע לי על מייל חדש.
אני קמה ניגשת לתיק שזרקתי מוקדם יותר על הרצפה.

מייל מהמסתורי שלי.
״תוכן ההודעה: מה שלומך יפה? איך עבר היום?״

״תוכן ההודעה: אני בסדר, מותשת. עבר ותודה לאל שעומד להסתיים.
מה איתך? איך עבר היום שלך?״ נשלח.

תוכן ההודעה: נשמע יום קשוח ביותר.
אני בסדר, רגיל.
אז מה יכול להרגיע אותך ביום כזה או בכלל?״

״תוכן ההודעה: קפה, סיגריה ומוזיקה.
מה מרגיע אותך בדרך כלל?״ נשלח.

עומר
אחרי שהוצאתי את רוי מהגן והוא הספיק לישון קצת ועכשיו הוא קופץ ומשתולל לי בסלון שכולו הפוך עם צעצועים שלו, אני לא מתאפק ושולח לשיר מייל, דואג להשאיר את עצמי במחשבות שלה.

״תוכן ההודעה: אמממ ריצה.
איזה מוזיקה את אוהבת לשמוע?״ נשלח.
תכלס מה שמרגיע אותי זה הגבר הקטן שלי.

״תוכן ההודעה: אין סגנון מסויים.
כל שיר שהמילים שלו מדברות אליי באותו רגע.
ואתה?״

״תוכן ההודעה: הכל בערך חוץ ממזרחית.
אז מתי ניפגשים?״ נשלח.
אני ממשיך להתכתב איתה תוך כדי שאני מכין לרוי ארוחת ערב ויובל המבולבל צורח ברקע מהטלויזיה.

״תוכן ההודעה: חחח אני יכולה להבין, יש הרבה שירים מפגרים אבל יש גם כאלה שלא.
אממ... שבוע הבא, יום שני?״

״תוכן ההודעה: שבוע הבא, יום שני ב20:00 אצלך. אני כבר יודע את הכתובת. פרצוף קורץ״ נשלח.
אני קורא לרוי ומכבה את הטלויזיה.
אנחנו יושבים לאכול ארוחת ערב והגבר הקטן שלי מספר לי איך עבר עליו היום בגן.

שיר
אני יורדת מהדירה שלי ונכנסת לבית דרך החצר.
סתומי ועצבן כבר יושבות בסלון.
״נו מה יהיה איתך? כבר עוד שניה מתחיל״ עצבן אומרת לי.
״אנחנו באמת רואות את התוכנית המפגרת הזאת? אני לא מאמינה באהבה ממבט ראשון אז חתונה? נשבעת לאנשים משעמם בחיים״ אני עונה לה והולכת לכיוון המטבח.
״לא תספיקי להכין משהו עכשיו! למה התעכבת?״ מתי אחותי הקטנה נהיית כזאת חצופה אני תוהה לעצמי.
״קבעתי עם הקשיש המסתורי שלי אם זה כל כך מעניין אותך״ אין תגובה מהסלון, אני רק מרגישה את המבטים שלהן נעוצים בי. אני מוציאה במבה, ביסלי ודוחפת שקית פופקורן למיקרו.
כשהפופקורן מסיים להתפוצץ לו שם אני מוציאה את השקית שופכת את התוכן לקערה וכך גם עם הביסלי והבמבה ומתקדמת לסלון.
״קחי רצית נשנושים, תהני״ אני עוקצת את סתומי.
״אני רעבה חשבתי שתכיני משהו טעים״ היא נראת מאוכזבת ואני בנתיים תופסת לי מקום בספה.
״תחזרי שוב על מה שאמרת...״ עצבן דורשת.
״מה? שקבעתי עם הקשיש המסתורי שלי ביום שני ב20:00 בדירה שלי?״ כמו שתי זקנות רכלניות הן מתיישבות לידי בספה.
״רגע אני רוצה להבין פגישה, פגישה?״ עצבן שואלת.
״כןןןן יאללה לא לחפור ותעופו ממני. רציתן לראות את התוכנית המפגרת הזאת הנה היא מתחילה״ הן חוזרות כל אחת למקומה ובוהות במסך.
עד הפרסומות מציגים את הזוג הראשון כל אחת זורקת אם זה יילך או לא ובעיקר צוחקות עליהם.
״סיסי קבעתי עם טל אמא של רוי שבוע הבא ברביעי את באה כן?״ עצבן שואלת.
״כן נראה לי שיסתדר לי״.
בפרסומות סתומי שואלת אותי ״היית עושה את זה?״
״נראה לך?! ואם הוא סקס גרוע?״ סתומי צוחקת ועצבן מסכימה איתי.
״ואת?״ עצבן שואלת את סתומי.
״בחיים לא! פתאום מביאים לי איזה קוף אני מסתובבת במקום ובורחת״ אנחנו צוחקות.
״ואת?״ אני פונה לעצבן.
״ממש רק היא... יש לה את קסם וגם לו היא סירבה כבר״ סתומי עונה לי ועצבן שותקת.
״כן אבל אחרי זה הם נפרדו וחזרו. אחותי לא ענית לי״ אני פונה שוב לעצבן שמשתדלת לא להסתכל עליי.
אני מתיישבת ופונה אליה שוב ״נגיד והיית הולכת לתוכנית הזאת והיו מביאים לך את קסם, בלי לחשוב הרבה, כן או לא?״ אני מעיצה בה.
״בתוכנית לא, עכשיו נראה לי שהייתי מסכימה״ היא עונה לי בלי להסתכל עליי.
״מההה?״ סתומי שואלת אותה.
״סתמי רגע!״ אני נובחת על סתומי.
״אחותי תסתכלי עליי! אם קסם היה מציע לך עכשיו היית מסכימה?״ היא מרימה אליי מבט ומחייכת.
״כן, אבל הוא לא יעשה את זה שוב אחרי הפעם ההיא״ היא כמעט לוחשת ומשאירה אותי פעורת פה.
״מה השתנה מפעם קודמת?״ סתומי חוקרת אותה.
״טעיתי, הבנתי אומנם קצת מאוחר מידי אבל לפחות חזרנו להיות ביחד״. אני וסתומי מסתכלות אחת על השניה בשוק.
הפרסומות מסתיימות, הן חוזרות להביט במסך ואני לוקחת את הטלפון קמה ויוצאת לחצר.

״נו תענה לי אדיוט!״ אני צועקת לטלפון שבנתיים משמיע רק צליל חיוג ואז מגיע למענה הקולי.
אני שולחת לו הודעה ״קסם! תענה לי זה דחוף!״
״אני לא מדבר איתך״ אני מקבלת תוך שניה הודעה ממנו.
״טוב אז אני מבינה שלא מעניין אותך אם עצבן תסכים לך או לא״
לא עוברת שניה והוא כבר בשיחה נכנסת אצלי בנייד.
אני לוחצת על סנן.
״את אמיתית? תעני לי!״
״פתאום אתה מדבר איתי? נבלה!״
״נוווו״
״מה אתה חייב לי?״
״תלוי בתשובה״ גורם לי לצחוק.
״תלך לקנות טבעת אדיוט! ופעם אחרונה שאתה מסנן אותי!״
״מה זה ללכת לקנות טבעת? את באה איתי!״
״אני לא! עשיתי מספיק כבר!״
״סיסי! תיזהרי ממני... מחר אחרי העבודה פנויה?״
״בשבילך תמיד!״
אני חוזרת ונשכבת בפינה שלי בסלון, חיוך מרוח לי על הפנים מאוזן לאוזן.
״סיסי! אני מדברת אלייך התחרשת?״ עצבן צועקת עליי.
״מה את רוצה? לא שמעתי״
״עם מי דיברת ומה החיוך?״
״סתם דן דן התקשרה אליי סיפרה לי שהיא בהריון״
״באמת?״ שתיהן צורחות מאושר.
״לא״ אני נקרעת מצחוק ועפות עליי כריות.
״יאללה שחררו הנה הזוג ההזוי השני״ מנסה להסיח את דעתן.
--------------------------------------------

שיר
אני מחכה לקסם מחוץ לחנות תכשיטים, באה לעזור לו והוא מעז לאחר לי! אני מדליקה סיגריה להעביר את הזמן.
״סיסי״ אני רואה את קסם מנפנף לי עם היד לשלום ועוד שני גברים איתו.
באמת צריך משלחת לבחירת טבעת מה הקטע?
הם מתקרבים ואני רואה את ארז ובן דוד שלו עומר לצד קסם. נו באמת רק הוא חסר לי עכשיו.
קסם מחבק אותי, יותר נכון מוחץ אותי ״טוב שחרר חנקת!״
ארז ניגש אליי מדביק לי נשיקה על המצח ועומר רק עומד עם הידיים בכיסי הג׳ינס ומחייך, אני מחייכת אליו בחזרה. הוא נראה הורס ככה בג׳ינס וטי שירט אני חושבת לעצמי.
״מה נסגר הדעה שלי לא מספיקה לך?״ אני זורקת את הסיגריה למדרכה ודורכת עליה.
״מסתבר שלא רק אני הולך לשלוף טבעת פה״ הוא וארז מחייכים.
״דייי איזה כיף לשמוע! סוף סוף ארז הרווק המבוקש עם חצי רגל בקבר״ אני צועקת וקופצת עליו מחבקת אותו חזק והוא עוטף אותי בחזרה.
״בקרוב אצלך סיסי״ הוא אומר לי כשאנחנו קצת מתרחקים אחד מהשני.
״הצחקת אותי! ותעשו לי טובה שניכם, אל תתחילו להיות עכשיו כמו הזקנים האלה ותגידו לכל אדם שני ׳בקרוב אצלך׳״ אנחנו צוחקים גם עומר שעדיין עומד מרוחק עם הידיים בכיסים של הג׳ינס.
אנחנו נכנסים לחנות ומוכרת ניגשת אלינו.

עומר
כל כך שמחתי כשארז סיפר לי שהוא החליט להציע לחברה שלו. סוף סוף!
אנחנו נפגשים עם דרור בחניה אומרים שלום ומתחילים להתקדם לכיוון החנות.
החנות שקניתי בה לשיר את השרשרת.
״סיסי תחנוק אותי! אני מאחר לה״ הוא זורק ומתחיל ללכת מהר יותר.
אני מחייך לעצמי, לא ידעתי שהיא תהיה גם. צמרמורת עוברת לי בגוף.
אנחנו מתקדמים לעבר החנות והיא עומדת שם עם סיגריה ביד, חצאית מיני שחורה לא חושפת הרבה אבל מספיק בשביל לראות את הרגליים המשגעות שלה וחולצה צמודה לבנה שנכנסת לתוך החצאית שלה. קסם וארז מחבקים ומנשקים אותה לשלום ואני קפוא במקום, עם ידיים בכיסים מנסה רק לחייך.
היא לא מנסה להתקרב, בוחנת אותי ומחייכת בחזרה.
השרשרת שקניתי לה על צווארה.
כשאנחנו נכנסים לחנות אני רק מקווה שהמוכרת שמכרה לי את השרשרת לא שם או לפחות לא תזכור אותי.
מוכרת ניגשת אל קסם ואל ארז אני ושיר נעמדנו במרחק מהם היא מסתכלת על התכשיטים בחנות ואני עליה.
״את באה לעזור לי?״ קסם נובח עליה והיא מתקרבת אליו.
״יהלום כמה שיותר גדול ומנקר עיניים קסם אין פה הרבה מה לדעת״ היא מצחיקה את כולם כולל את המוכרת.
״זהב צהוב?״ הוא שואל ומראה לה טבעת.
״עצבן? זהב צהוב? נראה לך?! זהב לבן! זה גם יקר יותר אל תתקמצן על אחותי!״ הם צוחקים.
מוכרת נוספת יוצאת מהחדר האחורי.
פאק זאת המוכרת שמכרה לי את השרשרת של שיר. אני בא להסתובב ולצאת מהחנות, היא מסתכלת עליי ומחייכת, זיהתה אותי! משנה כיוון ומתקדם לכיוון ארז שעומד ליד שיר.
הם בוחנים טבעות, שואלים מידי פעם את שיר מה דעתה המוכרות לוקחות את הטבעות שלא ומוציאות חדשות.

שיר
״שרשרת יפה יש לך״ המוכרת שיצאה עכשיו פונה אליי ומחייכת.
״תודה״ אני מחייכת אליה ונוגעת בשרשרת בידי.
״אני מקווה שגם מי שקנה אותה כזה״ אני לוחשת לעצמי אבל כנראה שלא מספיק.
״מה זאת אומרת?״ שתי המוכרות פונות אליי עכשיו.
״שאין לי מושג מי קנה אותה...״ ספק אומרת ספק שואלת, זה נשמע כזה מטומטם והן צוחקות.
״טוב מה שבטוח יש לו טעם טוב לבחור ואין ספק שהוא השקיע. רוב הסיכויים שהוא קנה אותה פה״ המוכרת אומרת לי, מחייכת ומסתכלת על עומר.
אני מסתכלת עליה ומבינה בדיוק למה היא מסתכלת עליו, גם העיניים שלי לא הפסיקו לרדת ממנו עד שהוא העז להתערב לי בחיים עם חוסר טאקט אז באותו ערב בחצר ביתי.

אחרי שעתיים אם לא יותר בחנות סוף סוף אנחנו יוצאים ארבעתנו פלוס שתי טבעות יהלום.
אני מוציאה סיגריה ומחפשת את המצית שלי.
עומר מדליק את הסיגריה.
״תודה״ והוא מחייך בתגובה.
שתקן היום הבחור אני חושבת לעצמי.
״יאללה אז הולכים לאכול? אגאדיר?״
״נראה לי שאני אחתוך הבייתה אני גמורה, הרגתם אותי שם״
״לא, את באה! חייב לך פיצוי על הסינון אתמול״
״זה הפיצוי שמגיע לי? תתבייש לך!״ אנחנו צוחקים.
״נו ההמבורגר הצמחוני היחידי שאת אוכלת זה שם״
״את לא אוכלת בשר?״ עומר פונה אליי בפליאה.
״לא...״
״אוקיי״ אני מסתכלת עליו במבט של ׳מה אכפת לך?! ׳.
״טוב אז ניפגש בנמל״ אני זורקת לאוויר ומתקדמת לכיוון הרכב.

אנחנו ניפגשים שוב באגאדיר שממוקם בנמל תל אביב. מתיישבים, כל אחד מזמין והמלצרית מתרחקת מהשולחן. המסעדה לא מלאה יחסית, במיוחד לא בחוץ איפה שהתיישבנו.
״את יודעת למה ההמבורגר הצמחוני פה כל כך טעים לך?״ ארז שואל אותי מחוייך.
״כי הם משתמשים באותה הפלטה של ההמבורגר הרגיל, ידוע״
״ולא אכפת לך? את לא נוגעת בתפוח אדמה שמתבשל ביחד עם בשר״ קסם זורק וממשיך לעשן את הסיגריה שלו.
״קוראים לזה הכחשה״ אני עונה לו ומחפשת שוב את המצית שלי.
המלצרית מגישה לכל אחד את המנה שלו ויש שקט בשולחן. הם שופכים על המנה שלהם טונות של קטשופ ומיונז ואני חותכת את שלי לחצי, יותר נוח לאכול ככה.
הם מסיימים את המנה שלהם ומתפנים לתקוע את הצ׳יפס ואני את החצי שלי.
״אז איך אתה מתכנן להציע?״ אני פונה לקסם.
״לא יודע יש לי הרבה רעיונות״
״אני אומרת אל תלך על משהו גדול, למקרה שהיא תסרב שוב״ הוא נחנק בתגובה ושותה קצת מהזירו שלו.
״אבל אמרת לי...״
״אמרתי. אבל אתה מכיר את הסתומה הזאת״ אני קוטעת אותו ומבט דאגה מופיע על פניו.
״ואתה? איך אתה הולך להציע?״ פונה עכשיו לארז.
״נראה לי שנינו לבד, סופ״ש באיזה בית מלון״
״הכי טוב, תלמד!״ אני אומרת לקסם.
״איך היית רוצה שיציעו לך?״ עומר פונה אליי. אני שותקת וחושבת.
״בכותל״ אני מחליטה לבסוף ומודיעה.
״נחמד״ הוא אומר ומחייך.
״קסם, אני חושבת שתציע לה בזמן סקס. בדיוק כשהיא גומרת״ שלושתם מסתכלים עליי.
״כן הווו דרור כןןןן״ אני מחקה את אחותי, נשענת לאחור בכסא, זורק את הראש לאחור ובידיי משחקת בשיער. כנראה שצעקתי חזק מידי כי כמה אנשים מהשולחנות מסביב מסתכלים עלינו.
עומר וארז נקרעים מצחוק וקסם קובר את פניו בידיו.
״כן כן שמעתי אותה כמה פעמים. תאמינו לי זה רועש יותר״ כולנו צוחקים.
״הבעיה שלא תדע אם זה כי היא מזייפת לך שוב אורגזמה או באמת מסכימה״ צ׳יפס מלא בקטשופ עף לכיווני ומפספס את המטרה.
״את מתכוונת לסיים את זה או שנזמין חשבון?״ קסם שואל.
״סיימתי, תזמין ואתה עוד חייב לי״ אני קורצת לו.

אנחנו קמים ויוצאים מהמסעדה.
״סיסי תודה על העזרה היום״ ארז מחבק אותי ונותן לי נשיקה במצח.
״בכיף נסיך! שיהיה לך בהצלחה ואני מקווה שהיא יודעת שהיא זכתה.
עומר מחייך אליי ומסמן עם הראש, הידיים שלו קבורות בכיסים של הג׳ינס, אני מחייכת אליו חזרה והם הולכים.
קסם מלווה אותי לרכב.
״מה מטריד אותך?״ אני שואלת אותו כשאנחנו מגיעים לרכב.
״סתם אמרת שכן ואז לא בטוח״ הוא בועט באיזה אבן שעל הריצפה.
״היא תסכים ואם לא אני שוברת אותה!״ מוציאה ממנו חיוך.
״אני חושב שנסע לצימר בצפון של האחים ושם אני אציע לה״
״סגור! תגיד מתי ואני שם״ אני מחבקת אותו חזק והוא אותי.
״תודה סיסי״
״בכיף גיס!״
הוא פותח לי את דלת הנהג והולך לדרכו.
אני מסתכלת עליו מתרחק לכיוון הרכב שלו ומקווה בליבי שאחותי תפסיק להיות כזאת פגומה לפעמים.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

S. . עקוב אחר S.
שמור סיפור
לסיפור זה 2 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
המשך
הגב
דווח
S. .
S. .
אפרסם מאוחר יותר
הגב
דווח
חן בנלולו
חן בנלולו
המשך
הגב
דווח
טען עוד תגובה 1
כותבי החודש בספרייה
מרתק
הספר שלי, "מסדרונות" - 5 הפרקים הראשונים לקריאה
הספר שלי, "מסדרונות" - 5 הפרקים הראשונים לקריאה
מאת: אפריל גל גילרוביץ'
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
אהבה של חורף
אהבה של חורף
מאת: אפריל גל גילרוביץ'
"אולי תכתוב עליי שיר?"
"אולי תכתוב עליי שיר?"
מאת: moshe shachar
סיפורים אחרונים
כעסים
כעסים
מאת: SH .
שייכות
שייכות
מאת: Yael Shayn
פסל חול – פרק 15 +18
פסל חול – פרק 15 +18
מאת: Phil By
תסביכים וחלומות
תסביכים וחלומות
מאת: Benel Jerassi
המדורגים ביותר
המקום המושלם בעינייו
המקום המושלם בעינייו
מאת: שבורת כנף
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
שירות לקוחות אהבה
שירות לקוחות אהבה
מאת: Avrahami Amitay
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski
מומלצים מהמגירה
ארזתי לך מזוודה
ארזתי לך מזוודה
מאת: שבורת כנף
פסימיות
פסימיות
מאת: שבורת כנף
אז אתה בונה ארמון
אז אתה בונה ארמון
מאת: שבורת כנף
ואיך העז הוא
ואיך העז הוא
מאת: שבורת כנף