כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
3 3

איך את עדיין לבד?

כל סיפור של דייט שיסופר בסיפורים האלו, מבוסס על סיפורים אמיתיים. אגב, כל קשר בין הפיסוק בסיפור למציאות מקרי בהחלט ואף לא קיים ;)

תוכן עניינים 1. איך את עדיין לבד?2. איך את עדיין לבד?

"אני בחוץ" קיבלתי בהודעה ממנו. "אני יוצאת" השבתי, הכנסתי את המפתח לתיק וסגרתי את הדלת אחריי. עמדתי מול המראה בלובי, "יא פצצת על שאת" אמרתי לעצמי ונשפתי. זה חלק מהרעיון שאם אומר לעצמי שקר כמה פעמים בסוף אאמין בו.

"הייייי" אמרתי תוך כדי שפתחתי את הדלת של הרכב. "מה קורה?" שאלתי ונתנו נשיקה בלחי. "טוב מה איתך?" הוא השיב. "בסדר, תפנה פה ימינה" אמרתי. "ימינה שלי או שלך?" הוא ענה בציניות. "של הנהג לפנינו" עניתי עם חיוך. 'ואו' חשבתי, גם נראה כמו בתמונות, גם בחור ציני, ממש בחור כלבבי.
כיוונתי אותו לבר שאליו סיכמנו שנלך, השיחה ממש זרמה ואפילו היה מצחיק. פייר? נהנתי עוד לפני שיצאנו מהאוטו, כבר נקודת בונוס, כמה פעמים כבר יצא לי להנות באוטו בדייט ראשון?

נכנסנו לבר, המארחת הושיבה אותנו והגישה לנו תפריטים. "מה בא לך?" הוא שאל אותי. "נראה לי שאקח לימונענע גרוס" עניתי. "לא בא לך יין או בירה?" הוא שאל והרים גבה. "לא כל כך טיפוס של בירה, אבל כן, אפשר כוס יין" עניתי עם חיוך. "לא תקחי כלום לאכול?" הוא שאל. "האמת שאני לא כל כך רעבה, אפשר לקחת משהו לנשנש אבל בגדול לא לחוץ לי לאכול" עניתי. באמת לא הייתי רעבה. אני אף פעם לא רעבה בדייטים, וזה לא מההתרגשות. זה חוק שאימצתי, תמיד לפני דייט אני אוכלת בבית משהו גדול, משביע, כדי שהרעב שלי לא יעסיק אותי, אהיה מרוכזת לגמרי בדייט ולא בזה שבא לי המבורגר.
"אז ניקח נשנוש, את רוצה צ'יפס? אדממה? שניצלונים?"
"אפשר צ'יפס"
"זהו? נזמין גם שניצלונים לא?"
"אפשר"
"אוקיי, איזה יין את רוצה?"
"בלו נאן, גוורץ"
"אוקיי, אז אנחנו ניקח כוס יין גוורץ, שניצלונים וצ'יפס לגברת, ואני אקח סודה" הוא אמר למלצרית. לא הבנתי. מה זאת אומרת לגברת? מה זאת אומרת סודה? אני אמרתי לך שאני לא רעבה והזמנת לי ארוחה כשאתה יושב על סודה?"אתה לא אוכל? שאלתי."לא" הוא השיב בחיוך, "אסור לי, השרירים האלה לא ידאגו לעצמם את יודעת.." הוא אמר וקרץ."אבל אני לא רעבה, חשבתי שנאכל ביחד, אז אפשר לבטל את ההזמנה לדעתי" אמרתי בשוק. "לא, תאכלי, עוד 10 ימים אני אוכל לאכול מותרת, אם אראה אותך אוכלת צ'יפס ושניצלונים זה ינחם אותי קצת ולא אבזבז על זה את המותרת שלי שבוע הבא" הוא ענה. 'כנראה שהשמועה על מאמני ומתאמני כושר נכונה. אסור לצאת איתם' חשבתי לעצמי. ישר קפצו לי למוח ההנחיות של הסביבה שלי לחוצת החתונה שלי שאסור לי לשלול על דברים שטחיים והחלטתי שלא נורא, זו שגרת החיים שלו, אם טוב לו ככה מי אני שאומר משהו? אולי אפילו אם יהיה בנינו משהו רציני אוכל להרזות בעצמי.

המשכנו בשיחה והיה די סבבה. "תראי את אלה" הוא אמר וסימן עם העיניים שאביט ימינה. מימינינו היה זוג שיש על הספה והתנשק, נגע, התחבק, ליטף, ואולי אפילו חדר למקומות לא נאותים בציבור. "חמודים" אמרתי בציניות. "כן, נראה שהם נהנים, איך הם לידנו ככה מתנשקים ואנחנו פה רק מדברים אה?" הוא אמר בטון מלא אכזבה. "כן.. כן" אמרתי וכיווצתי את העיניים. ניסיתי להבין מה אני שומעת, חווה, עוברת.

סיימנו בבר, ביקשנו חשבון, יצא לארג', לא נתן לי לשלם. פמיניסטיות, גבריות, ג'נטלמניות, שיוויון, 2018, הכל בתחת שלי. התשלום של החשבון אומר הכל ואל תהיו צבועים.
יצאנו החוצה, והוא חיבק אותי מאחורה תוך כדי שהלכנו. פייר? היה לי נעים. קצת להרגיש מושכת ואהובה בתוך התקופה הבודדה הזאת.
"איך היית רוצה שאציע לך?" הוא לחש באוזן שלי.
"כן? אנחנו כבר שם?" שאלתי.
"נו, נגיד ו.. איך היית רוצה שאציע לך?" הוא התעקש.
"לא יודעת.. בים, לבד, רק שנינו, בלי מצלמות ואנשים, תשאל אותי ואני אענה"
"מה?" הוא שאל בצעקה, "אין מצב שאציע לך ככה, אני רוצה כדור פורח, ומטוס שישא שלט 'התינשאי לי', ומסביבך מלא אנשים שאנחנו מכירים, וכולם יצלמו אותנו ויחכו לרגע שתאמרי כן"
"כן זה יכול להיות נחמד.. אם אתה מציע נישואים לתקשורת ולא לי"
"טוב עזבי את זה, מתי היית רוצה להיכנס להיריון?"
"נראה לי שאתה קצת רץ"
"לא נו, תאמרי, באיזה גיל היית רוצה להיכנס להיריון?"
"לא יודעת זה לא עניין של גיל, הייתי רוצה לעשות את זה אחרי שאסיים תואר, אעבוד בעבודה קבועה ומסודרת, אחרי שארגיש שאני יכולה לכלכל בית וילד"
"אה בגלל כסף? אז יש לי כסף, מבחינתי אפשר להיכנס להיריון עוד השנה"
"ואם אני לא רוצה את הכסף שלך?"
"אין לא רוצה, אני רוצה ילד, את רוצה כסף, זה הבסיס בכל זוגיות"
"אוקיי, כשנגיע לגשר נחצה אותו סבבה?"
"סבבה" הוא אמר עם חיוך ונישק אותי.

הייתה נשיקה מדהימה, אבל כשמשהו קורה בפעם הראשונה והאחרונה בו זמנית הוא תמיד מדהים. הגעתי הביתה, קיבלתי הודעה ממנו, המשכנו לדבר קצת אבל שם זה נגמר. לא רואה את עצמי בזוגיות שמתבססת על היריונות בתשלום, וחשקים לירקות וסודה בלבד - כי כל השאר אסור ומשמין.

השאלה המתסכלת ביותר שכל רווקה שומעת היא: "איך אין לך אף אחד?". אחותה התאומה היא: "איך את לבד?". והאמא של שתיהן היא: "איך אחת כמוך לא מוצאת אף אחד?". זה נשמע מאוד קל, מה הבעיה? תמצאי מישהו ויאללה, אללה בבללה מה שנקרא.
כל סיפור של דייט שיסופר בסיפורים האלו, מבוסס על סיפורים אמיתיים. אגב, כל קשר בין הפיסוק בסיפור למציאות מקרי בהחלט ואף לא קיים ;)

הכל על מנת לענות לכולם על השאלה: "איך עדיין אין לי אף אחד?".

דנה לוי עקוב אחר דנה
שמור סיפור
לסיפור זה 6 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
M. M M
M. M M
פשוט מעולה
הגב
דווח
Noa Lachakov
Noa Lachakov
הגב
דווח
הודיה מיכל עם - פז
הודיה מיכל עם - פז
אלופה !
הגב
דווח
טען עוד 3 תגובות
כותבי החודש בספרייה
דייטינג
לא מגיע לך .
לא מגיע לך .
מאת: Anael Sol
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לגבר הבא שלי
לגבר הבא שלי
מאת: מתולתלת .
הנשיקה הראשונה השנייה שלי
הנשיקה הראשונה השנייה שלי
מאת: Nomad .
סיפורים אחרונים
במעמקי לבי
במעמקי לבי
מאת: כותבת את הלב אזרן
דמיון חופשי
דמיון חופשי
מאת: שי מצפה
אהוב שלי האם שומע? עבור
אהוב שלי האם שומע? עבור
מאת: עלמה עלמה
גבריאל דמתי
גבריאל דמתי
מאת: אביטל סיאני
המדורגים ביותר
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
המקום המושלם בעינייו
המקום המושלם בעינייו
מאת: שבורת כנף
אני בהריון...
אני בהריון...
מאת: Adam gustavo Zyl
מומלצים מהמגירה
צעצועים
צעצועים
מאת: שבורת כנף
מחר יהיה טוב
מחר יהיה טוב
מאת: שבורת כנף
אני כועסת
אני כועסת
מאת: שבורת כנף
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni Nassi