כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

מי אתה? - פרק 16

״מזל טוב״ הוא הוא מביט לי סוף סוף בעיניים וממשיך לחייך. ״תודה״ אני עונה ומחייכת לו בחזרה. ״טבעת יפה יש לך, מיוחדת.״ ״תודה, גם לך״ הוא נראה מבולבל, מעביר את הבקבוק ליד השנייה ושם את היד עם הטבעת בתוך הכיס של המכנס.

עומר
אני קם מהשעון מעורר ששמתי לי בשש בבוקר. יום שישי היום, ההרותשל עבודה תכה בבית ורוי אצל טל. חייב לצאת לרוץ קצת, אני ממש מזניח את זה בזמן האחרון.
אני שוטף פנים והולך למטבח לשתות קפה.
אני מכין קפה ומנתק את הטלפון שלי מהמטען שעל השיש.
מעניין אם היא ראתה את המתנה שלי? אם היא אהבה אותה...
אני בודק את המייל ואין כלום.
אני נכנס לפייסבוק ותמונות של ארז ממלאות את המסך.
ארז עם החברה החדשה שלו, ארז עם החבר׳ה, ארז עם האחים של שיר וקסם, ארז עם שיר מרימים לחיים ועושים תנועת נשיקה עם השפתיים אחד לשני מרחוק.
ארז תמיד סיפר על אחות של סטי, כמה היא יפה, סקסית, מה הוא היה עושה לה. האמת, שראיתי אותה הבנתי ישר על מה הוא מדבר, רק שאני הצלחתי מפעם לפעם להסתכל מעבר לחיצוניות שלה, בלי שנדבר אפילו, מהתשובות הציניות שלה, מהצחוק שלה, מאיך שהיא מגיבה לאנשים שמפלרטטים איתה.
אני ממשיך לדפדף בתמונות ונתקע על תמונה של ארז מחבק את שיר מאחורה והיא עם הידיים למעלה, נראה כאילו הם רוקדים ועל הצוואר שלה השרשרת שקניתי לה. אני מחייך למסך מרוצה מזה שהיא אהבה ואפילו ענדה את השרשרת לצווארה באותו הערב.
מוזר לי שהיא לא שלחה לי מייל להגיד תודה על המתנה, אני מקווה שהיא ראתה את הברכה.
אני סוגר את מסך הטלפון ומסיים את הקפה שלי.
ניגש לחדר שם מכנס ריצה שחור קצר וחולצת טי שירט שחורה, נועל את נעליי הריצה ושולף את האוזניות מהמגירה בשידה ליד המיטה.
במהלך הריצה אני שומע את פלייליסט האימונים שלי ומדמיין בראש שלי את שיר עם החזיה והתחתון הלבנים שהבאתי לה מתנה, מקווה מאוד שהם במידה הנכונה כי אני מת לראות איך היא נראת בהם, הזין שלי מתחיל להגיב לתמונות שרצות לי בדמיון ואני מגביר את קצב הריצה.

שיר
״אז מי נראה לך שזה?״ סתומי שואלת אותי.
״לא יודעת ואין לי ראש לזה על הבוקר״ אני עונה לה ולוקחת שלוק מהקפה שלי.
״היי״ עצבן חוזרת הבייתה אחרי שלקחה את צוציק לגן.
״היי״ שתינו עונות לה במקהלה.
״סתומי תכיני קפה״ עצבן מבקשת ומתיישבת ביננו.
״אבל הרגע עמדת! יכולת להכין לך קפה ואז להתיישב!״ סתומי מתעצבנת עליה. מסכנה אחים שלי הגדולים מאז ומתמיד תיזזו אותה.
״נו, אני כבר זקנה... לא תפנקי את אחותך הגדולה?״ היא מסתכלת עליה במבט תמים.
״גם שיר היא אחותך הקטנה, למה את אף פעם לא מסנג׳רת אותה?״ היא שואלת בעצבים ומצביעה עליי.
״כי אני עוד רוצה לחיות, יש לי ילד לגדל״ היא עונה ומושכת כתפיים.
״אוףףףף״ סתומי קמה ומכינה לה קפה.
״את רעה״ אני לוחשת לה.
״אה באמת? פעם הבאה אסנג׳ר אותך״ היא עונה לי בלחישה.
״את עצלנית לא מהעולם הזה! היינו צריכים להדביק לך את הכינוי ׳עצלן׳ במקום ׳עצבן׳... ולא כדאי לך, יש לך ילד לגדל״ סתומי מגישה לה את הקפה.
״אז מה קורה עם הקשיש המסתורי?״ עצבן שואלת.
״גם את עכשיו? לא יודעת! אפילו לא שלחתי לו מייל תודה... אנחנו אמורים להיפגש מחר שוב במלון הילטון. הוא רצה לקחת אותי למסעדה כי שמע שיש לי יומולדת אבל...״
״מה? הוא רצה להיחשף בפנייך! למה את לא זורמת עם זה?״ עצבן שואלת.
״לא יודעתתתת. כמה שאלות על הבוקר!״ אני יוצאת לחצר לעשן סיגריה עם סוף הקפה שלי.
בדיוק כשאני מסיימת את הסיגריה הן יוצאות לשבת איתי בחוץ.
״החלטנו!״ עצבן מודיעה.
״נו בואו נשמע...״ אני עונה לה חסרת כוחות כבר.
״תלכי לפגישה במלון ואל תשימי את כיסוי העיניים״.
״אני לא יודעת אם אני הולכת״
״מה למה לא?!״ עכשיו סתומי פתחה את הפה.
״כי ככה מלחיץ אותי כל העניין הזה שהעלת אתמול, מכיר אותי, יודע איפה אני גרה. לכי תדעי מי הוא. מפחיד אותי... בסוף באמת אפול על איזה פסיכופט״. אני זורקת לאוויר ומסתכלת על סוף הקפה שלי.
״בסדר לכי תגלי מי זה וכמו פעם שעברה אנחנו איתך״ עצבן מנסה להרגיע.
״אני גם חושבת שאם הוא היה רוצה לעשות משהו הוא כבר היה עושה בפעם הקודמת לא?״ סתומי מוסיפה.
״אני אחשוב על זה יש לי זמן.״
״אז לאן יוצאים היום?״ עצבן שואלת.
״אנחנו יוצאים לדאנס בר של ידיד שלי. אתן גם באות?״ אני שואלת.
״ברוררר סופ״ש יום הולדת! גם סטי ולאבי באים״ עצבן אומרת בהתלהבות.
״לאבי זרק לי אתמול שהוא הולך להציע לליטל אבל שקט! לא לעשות מזה רעש בנתיים. הוא מתכנן לה חתיכת הפקה״
״דיי! איזו התרגשות! היא ממש מתוקה וממש התחברה למשפחה״ שתיהן מתלהבות.
״כן, היא שקטה כזאת, מתוקה מאוד״ אני אומרת להן.
--------------------------------------------
שיר
הגיע הערב, אני מתארגנת. עושה פן, מתאפרת לובשת שמלת מיני עם מחשוף עמוק בחזה בצבע אפור עכבר כהה. נועלת נעלי עקב גבוהות בצבע שחור. אני מסתכלת במראה, עונדת את השרשרת שהמסתורי שלי קנה לי ואת הטבעת שאמא הבטיחה לאבא שתתן לי.
אני יורדת למטה, סטי, עצבן, סתומי וקסם מחכים לי כבר באוטו.
״היום יום הולדת...״ עוד פעם זה?!
אני מחייכת אליהם ״טוב נראה לי מיצינו, אתם יכולים להפסיק״ ובאותה שניה הם מפסיקים.
אנחנו מגיעים לדאנס בר, רוב החברים שלי כבר שם.
אומרת להם שלום ודן דן מניחה לי זר פרחים על הראש, אני מודה לה עם חיוך ונשיקה באוויר.
אנחנו שותים, רוקדים. כבר הספקתי לסרב לכמה צ׳ייסרים שזרמו אלינו לשולחן מזרים שהזמינו לי כדי להתחיל איתי, חייכתי אליהם אבל לא נגעתי בשתייה.
אני כבר חצי שיכורה. צוחקת מכל שטות ורוקדת כאילו אין מחר.
סתומי צוחקת עליי ורוקדת איתי.
״הו הנה ארז הגיע עם ׳אדון מירוץ למיליון׳״ היא מודיע לי.
אני עם הגב אז אני לא רואה, חצי שיכורה ומלא עשן של סיגריות באוויר ״מי?״
״ארז ובן דוד שלו, עומר, ׳אדון מירוץ למיליון׳ כמו שאת קוראת לו״ עכשיו שמעתי בבירור.
מה הוא עושה פה? ראיתי אותו בדיוק שלוש פעמים אצלנו בבית עם ארז.
הפעם הראשונה הייתה שגיא הופיע ודרש את האייפון שקנה לי ותכשיטי הזהב שהביא לי ואני צעקתי עליו כשניסה להתערב. מאז הוא לא פנה אליי, אפילו לא הסתכל לכיוון שלי. אפשר להגיד שרצחתי את ההזדמנות להכיר אותו. בפעם השניה שהוא בא אלינו חייכתי אליו אבל הוא אפילו לא ראה. בפעם השלישית כבר לא ניסיתי פשוט התעלמתי.

אני מרגישה יד נוגעת לי בכתף ואני מסתובבת.
״מזל טוב ילדת יום הולדת יפה!״ ארז נותן לי נשיקה על הלחי ומחבק אותי.
״תודה מאמי, איפה חברה שלך?״ אני מחפשת.
״עזבי, היה לנו ריב אחרי אתמול. יעבור לה״
״מה? למה? נראתם כל כך חמודים ביחד! אם בא לך לספר אתה יודע שאני פה״ אנחנו מחייכים אחד לשני.
״יודע נסיכה תודה״ והוא הולך ואומר שלום לכולם.
משאיר אותי מול אדון מירוץ למיליון אני בוחנת אותו ויש לו חיוך מעלף. הוא עם חולצה מכופתרת כחולה כהה, השרוולים מקופלים עד המרפק וג׳ינס קצת יותר כהה מהחולצה. הוא מסתכל לי על החזה יותר מידי, יש להציץ ויש לבחון ולבהות. אני שמה את יד ימין שלי על הפה ועם המרפק מנסה לחסום לו את שדה הראיה לחזה שלי.
הוא מחזיק ביד בקבוק בירה ועל האצבע שלו יש טבעת שנראת כמו טבעת נישואים. יכול להיות שבגללה זה התעלם ממני? הוא נשוי? אני חושבת לעצמי.
״מזל טוב״ הוא הוא מביט לי סוף סוף בעיניים וממשיך לחייך.
״תודה״ אני עונה ומחייכת לו בחזרה.
״טבעת יפה יש לך, מיוחדת.״
״תודה, גם לך״ הוא נראה מבולבל, מעביר את הבקבוק ליד השנייה ושם את היד עם הטבעת בתוך הכיס של המכנס. אנחנו עומדים שם אחד מול השני עוד קצת ואז אני מרגישה יד אוחזת בי ומושכת אותי לרקוד על הרחבה המלאה שבדאנס בר.

עומר
אני נכנס עם ארז לדאנס בר. אני יודע ששיר שם. כשהוא אמר לי שהוא יוצא היום והזמין אותי הראש שלי אמר ׳לא׳ אבל השפתיים שלי פשוט ענו לו ׳כן׳.
אני פשוט חייב לראות אותה, אפילו שאנחנו אמורים להיפגש מחר, אני מרגיש שהעיניים שלי צמאות לראות אותה!
״אתה בא עם אפרת?״
״לא, היא התעצבנה אתמול מהקירבה שלי לשיר. הסברתי לה שאין כלום אבל אחי, זאת שיר. אין אחת שלא מקנאה בה. יעבור לה״
״אחי עד שזה רציני, עזוב שטויות תתקן. בחיים לא ראיתי אותך ככה.״
״בסדר אני אדבר איתה מחר. אין לי כוח למשחקים האלה״.

ארז אומר לשיר מזל טוב ואני עומד לידו בוהה בשרשרת שעל צווארה ומחייך.
בלי לשים לב אנחנו עומדים אחד מול השני לבד.
היא שמה את היד שלה על הפה ועם המרפק מנסה להסתיר את המחשוף שלה.
פאק! היא בטח חושבת שבהיתי לה כל הזמן הזה בחזה. מודה שהסתכלתי קצת אבל רוב הזמן הסתכלתי על השרשרת, היא כל כל מתאימה לה ויפה עליה.
״תודה, גם לך״ היא עונה לי ואני לא מבין על מה היא מדברת, איזו טבעת. אני מציץ על היד שלי וקולט שאני עם טבעת הנישואים שלי. אני אוהב אותה, בגלל זה קניתי אותה בזמנו אבל אני פאקינג צריך להעיף אותה כבר מהאצבע שלי!
אני מסתכל על הגב של שיר מתחרקת לכיוון הרחבה עם חברות שלה.

שיר
אני רוקדת שם עם חברות שלי ואיזה בחור, נראה דווקא טוב מתקרב אליי ומתחיל לרקוד איתי. בהתחלה הוא רקד במרחק קטן ממני אז זרמתי אבל כשהוא התחיל לשים עליי ידיים העפתי אותו, היה לו מבט עצבני אבל זה ממש לא מעניין אותי, שיזדיין אדיוט!
אנחנו ממשיכות לרקוד וגם אחים שלי מצטרפים אלינו.
״אני הולכת להתפנות״ מודיעה לדן דן.
״לבוא איתך?״
״לא, זה בסדר אני אסתדר״ אף פעם לא הבנתי את הקטע הזה. משלחת בנות הולכת לשירותים ביחד.
אני הולכת לכיוון השירותים, שירותים משותפים לגברים ונשים ביחד, כמו בכל מועדון.
אני מחכה בתור ואין אחריי אף אחד. אני באה להיכנס לתא שהתפנה אבל מרגישה ביד מושכת אותי ומצמידה אותי לקיר והשפתיים שלו עליי. פאק! זה האדיוט שהעפתי ממני ברחבה.
הוא מדביק את השפתיים שלו אליי מנסה לפלס לעצמו דרך עם הלשון לתוך הפה שלי והיד שלו נוגעת לי בירך ועולה למעלה, מרימה את השמלה.
אני איכשהו מצליחה להעיף אותו ממני ומישהו לידי מחטיף לו בוקס והוא עף על הרצפה.
אני עדיין בשוק דבוקה עם גבי לקיר.
״את בסדר?״ הוא רוכן כך ששאנחנו פנים אל מול פנים. אני רק מסתכלת עליו ולא עונה.
הוא מלטף לי את הפנים מזיז בעדינות את הכתף שלי, הייתי קוראת לזה לנער אותי אבל הוא היה כל כך עדין...
״כן, אני בסדר. תודה... נראה לי״ אני עונה לו, רק שיפסיק לגעת בי אני מורידה את היד שלו מהפנים שלי והוא מתרחק ממני.
״אני ממש חייבת להתפנות״ לא יודעת למה אני מודיעה לו.
אני נכנסת זריז לתא, דוחה למות פה. אני משתינה בעמידה, מסתדרת ויוצאת מהתא.
אדון מירוץ למליון עדייןעומד שם ומאבטחים גוררים את האדיוט הזה החוצה.
אני שוטפת ידיים ומחפשת במה לנגב אותן.
אני באה להיכנס לתא אבל הוא מקדים אותי ומגיש לי נייט טואלט. אני מנגבת את הידיים.
״הייתי יכולה להסתדר לבד אבל תודה ואני ממש מבקשת ממך, תשאיר את זה ביננו. לא בא לי להרוס לכולם את האווירה״
הוא מהנהן ונעלם בתוך ההמון שנמצא בחלל הדאנס בר.
אני לא זזה עוד כמה שניות מנסה להירגע ממה שהלך פה הרגע וחוזרת לחברים ולאחים שלי ממשיכה לחגוג כאילו לא קרה כלום.
והוא? הוא כבר נעלם לי... אני לא רואה אותו בשום מקום.

עומר
אני מתיישב ליד ארז ומסתכל על שיר רוקדת עם חברות שלה.
מי זה האדיוט הזה שמתקרב אליה? ״היא לא שלך״ אני צועק לעצמי בראש, היא יכולה לעשות מה שהיא רוצה.
היא מעיפה אותו ואני נרגע.
אני עוקב במבט שלי אחריה שהיא הולכת לכיוון השירותים. האדיוט הזה הולך אחריה.
אני קם מהכסא ומתקדם אחריו לאט.
כשאני נכנס לשירותים אני רואה אותו כופה את עצמו עליה והיא מצליחה להעיף אותו, חזקה הבחורה או שהוא פשוט שיכור מטומטם.
אני מכניס לו בוקס ומעיף אותו על הרצפה.
שיר לא זזה מהקיר היא נראת לי בשוק כשאני מנסה לדבר איתה, לא מגיבה כאילו לא שומעת. האדיוט מנסה להרים את עצמו מהרצפה אבל לא מצליח.
אני מדבר אליה פנים אל מול פנים, מלטף לה את הלחי ומנער אותה בעדינות. היא מעיפה לי את היד מהלחי שלה, אני נבהל שלא תחשוב שאני כמו האדיוט הזה ומתרחק.
היא נכנסת לתא של השירותים ואני קורא למאבטחים ומחכה לה ליד התא לראות שהכל בסדר איתה.
היא יוצאת ומחפשת משהו לנגב איתו את הידיים, אני ניגש לתא ומביא לה נייר טואלט.
״הייתי יכולה להסתדר לבד אבל תודה ואני ממש מבקשת ממך, תשאיר את זה ביננו. לא בא לי להרוס לכולם את האווירה״ אני רוצה להגיד לה שאני יודע שהיא חזקה נפשית ומסתבר גם פיזית אבל אני רוצה להגן עליה מכל העולם, להיות שם בשבילה. אבל אני רק מהנהן עם הראש ויוצא מהשירותים.
אני אפילו לא אומר שלום לארז ויוצא מהדאנס בר מדליק סיגריה, נכנס לרכב שלי ונוסע הבייתה.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

S. . עקוב אחר S.
שמור סיפור
לסיפור זה 2 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
המשך
הגב
דווח
חן בנלולו
חן בנלולו
המשך
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
מסתורין
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer
תעזוב לי את היד. עכשיו.
תעזוב לי את היד. עכשיו.
מאת: C Y
לצאת עם בחורה מהרשת החברתית
לצאת עם בחורה מהרשת החברתית
מאת: Eran Shmuel
Smells Like Teen Spirit
Smells Like Teen Spirit
מאת: Sophia Rose
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Eltchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
רגע של געגוע
רגע של געגוע
מאת: R. Jenkins
מאוהבת
מאוהבת
מאת: רויטל טויטו
בחור מסובך
בחור מסובך
מאת: Natali Beso
רוני -פרק א'
רוני -פרק א'
מאת: אביטל סיאני
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D