כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

הקלרה.

הגעתי לאמצע שום מקום ואולי מיליון אנשים עומדים בחוץ. אני שאלתי איזו בחורה ״תגידי, פה זה הקלרה?״

15.07.17
״חיים שלי תהנה בקלרה, תשמור על עצמך❤️״
-״תבואי.״
״אני עובדת מחר בבוקר, תהנה גם בשבילי״.
-״אני יהנה יותר איתך, תבואי רק לקצת נו...״
״אני אשלח הודעה כשאצא מפה, תחכה לי בכניסה.״

מי שמכיר אותי יודע שאני הבן אדם האחרון בעולם שמתחבר למועדונים ולמסיבות.
אם אי פעם יראו אותי שם זה רק במקרים שאין לי ברירה.
באותו ערב הייתי בכלל בערב גיבוש עם היחידה שלי
בבית של אלונה (החברה הכי טובה שלי) ובעלה.
באו כמה חברים משותפים שלנו, עשינו קריוקי וצחקנו הרבה.
גם הקראש הראשון שלי היה שם, אתה יודע?
זה שעוד היה לי בראש כשרק התחלנו,
ששיחקתי איתך משחקים בגללו, אותו אחד שהצלחתי להוציא מהראש ומהלב שלי רק אחרי ארבע שנים, כשאתה הגעת.
פעם הייתי מסתכלת עליו כמו שהסתכלתי עליך,
עם הניצוץ הזה בעיניים ולב בדופק מהיר.
הוא היה הראשון שגרם לי להרגיש ככה.
אף פעם לא חשבתי שיום אחד אני אסתכל עליו ולא ארגיש כלום, אשמע אותו זורק לי מחמאות ואגיד ״תודה״ בחיוך.
אפילו בחלומות שלי לא חשבתי שיום אחד
הוא יתפוס אותי ביד ויגיד לי ״בואי נכפר על העבר וננסה שוב״
ואני אענה לו במשפט אחד של ארבע מילים:
״איחרת, יש לי חבר.״
אני נשבעת שגם אם היו מצלמים לי את זה
ונותנים לי לראות אני לא הייתי מאמינה.

אני ואתה היינו בדיוק שבוע אחרי השיחה ההיא שאמרת לי שאתה לא מרגיש כמוני, ושאנחנו לא יכולים להיות ביחד יותר.
אני בדיוק שרתי את ״ואם פרידה״ עם דמעות בעיניים
וכולם הבינו מה עובר עלי גם מבלי שאדבר.
ואז הטלפון שלי צלצל עם השם שלך על הצג
שמעתי אותך בקושי עם המוזיקה ברקע צועק לי
״נו איפה את? את באה?״
וכמו תמיד יש איזה שד שמשתלט עלי כשזה קשור אליך
בלי להסס עניתי לך ״כן אני באה״ וניתקתי.

חיבקתי את אלונה בתקווה שתבין אותי,
צעקתי שלום לכולם ויצאתי משם.
כל הדרך באוטו הראש חושב על מה לעזזאל לי ולמקומות האלו ואיך הסכמתי לבוא לשם בכלל?
הגעתי לאמצע שום מקום ואולי מיליון אנשים עומדים בחוץ.
אני שאלתי איזו בחורה ״תגידי, פה זה הקלרה?״
היא הסתכלה עליי כאילו נפלתי מהירח.
טוב, אני מודה שזה קצת מפתיע שבחורה בגילי לא הייתה בקלרה.
כשדיברתי עם כמה אנשים בחוץ הבנתי שהכניסה היא רק למוזמנים הלכתי לצד אחר וראיתי מארחת יושבת שם על כיסא, אמרתי לה שאני פה לבד ושתסביר לי מה צריך לעשות כדי להיכנס פנימה, היא נתנה לי כרטיס ואמרה לי
״תהני מתוקה עליי, תמיד יש פעם ראשונה.״
נכנסתי לבפנים וכל הגוף שלי רעד בקצב הבומים של המוזיקה, חיפשתי אותך עם העיניים בתוך כל ההמון.
כשנפגשנו חיבקת אותי חזק ואמרת לי
שאתה שמח שאני כאן, לקחת אותי ביד והלכנו לרקוד.
כל הערב אתה היית סביבי כמו שומר ראש,
לא נתת לאף אחד להתקרב אפילו לכיוון שלי
ואפילו כשהלכתי לבר עמדת מהצד כדי לראות שאין איזה מישהו שמנסה להתחיל איתי וכשראית שזה קורה ישר רצת לשם,
נישקת אותי ונצמדת אלי כדי שהוא יראה שאני שלך.
זו הייתה הפעם הראשונה שבאמת הרגשתי שלך.

מתישהו במהלך הלילה יצאנו החוצה כי חברים שלך חיפשו את השירותים.
אני ואתה נשארנו בחוץ, נשענתי על הקיר ממש בצד של החוף ואתה עומד מולי ומחייך אלי.
ואז התקרבת אליי, הצמדת אותי אליך
ואמרת לי באוזן בקול ברור:
״חיים שלי אני אוהב אותך ואני רוצה שנחזור, אני מצטער שאני טמבל שעושה לך צרות... אני רק צריך להשתחרר קצת״.
ונישקת אותי.
אני בהלם מוחלט ודמעות בעיניים אפילו לא יכולתי לענות לך אז שאלת אותי ״אין לך מה להגיד?״
ועניתי שאני אוהבת אותך ושאתה שיכור ומדבר שטויות
ואתה ניסית לשכנע אותי שכששיכורים אומרים את האמת.

כשחזרנו משם נסענו לבית שלך,
אני השכבתי אותך במיטה שלך, נישקתי אותך בלחי
וקמתי כדי ללכת.
אתה שוכב במיטה לא מסוגל לזוז מהסאטלה
תפסת לי את היד פתאום ואמרת
״אל תלכי, תישארי איתי בבקשה אל תלכי...״
אפילו עכשיו שנה אחרי היד שלי רועדת מלכתוב את זה אז אין לי מילים לתאר איך זה הרגיש באותו הרגע, אפשר רק לנסות לדמיין.
נשארתי.
הגוף שלי השתתק אחרי המשפט הזה,
לא יכולתי ללכת.
כשקמתי בבוקר נסעתי ממך ישר למשמרת,
חיכיתי שתקום כדי שתדבר איתי,
כל המשמרת חשבתי על זה.
התעוררת אחרי צהריים שכבר כמעט נגמר היום
אני התרגשתי וחיכיתי לשמוע איך אתה מרגיש אחרי אתמול,
אם גם אתה הרגשת כמוני.
ואז הגיעה הודעה ממך:
״תקשיבי, אני מקווה שהבנת שמה שקרה אתמול לא משנה את המצב שלנו זה לא אומר שחזרנו או משהו
הייתי שיכור אני אפילו בקושי זוכר מה היה שם....״

רגע, זה אתה שאמרת לי שכששיכורים אומרים את האמת נכון?
אז איך זה שאתה אחרי כמה שעות שכחת
ואני אחרי שנה עדיין זוכרת?

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Orel Yosef עקוב אחר Orel
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
Orel Yosef
שתיים בלילה.
שתיים בלילה.
מאת: Orel Yosef
"מיס ביטחון עצמי".
"מיס ביטחון עצמי".
מאת: Orel Yosef
כמעט שנתיים.
כמעט שנתיים.
מאת: Orel Yosef
זוכר.
זוכר.
מאת: Orel Yosef
מרגש
המקום המושלם בעינייו
המקום המושלם בעינייו
מאת: שבורת כנף
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
אני בהריון...
אני בהריון...
מאת: Adam gustavo Zyl
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
סיפורים אחרונים
פרק עשירי סימני שאלה חלק א'
פרק עשירי סימני שאלה חלק א'
מאת: אור קרסנר
המבוך השלישי
המבוך השלישי
מאת: אורי אוחיון
כבר לא
כבר לא
מאת: Bateli Aya Yamran
הצד השני של שנינו פרק 27
הצד השני של שנינו פרק 27
מאת: Maya B
המדורגים ביותר
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שירות לקוחות אהבה
שירות לקוחות אהבה
מאת: Avrahami Amitay
תעזוב אותי או שלא . 18+ !
תעזוב אותי או שלא . 18+ !
מאת: Omer Levi