כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

מי אתה? - פרק 15

אני נכנסת לדירה ופותחת את הקופסה. איזו שרשרת מהממת! מוציאה אותה מהקופסה. אני עונדת אותה על הצוואר ומלטפת אותה. שרשרת בצבע זהב עם נוצה מעוגלת ויהלום קטן בקצה הנוצה. אני פותחת את השקית השניה...

שיר
אני קמה כשצוציק קופץ לי על המיטה ומלא קולות מסביבי שרים ״היום יום הולדת...״
אני פותחת את העיניים ורואה את אימוש, עצבן, סתומי וקסם עומדים כמו אדיוטים מחזיקים עוגה וזיקוק כל אחד ושרים.
״תזכירו לי לקחת לכם את המפתח לדירה שלי״ מסתובבת על הבטן ומכסה את עצמי עד מעל הראש.
״סיסי קומי! אני רוצה לאכול כבר מהעוגה!״ הוא קופץ לי על הראש!
״למה היא תמיד כזאת מגעילה?״ סתומי שואלת כאילו אני לא שם.
״אמרתי לכם שזה רעיון רע. היא לא בחורה של בוקר״ קסם ממשיך להתעלם מקיומי.
אני מורידה את השמיכה מהראש ומסתובבת אליהם
״אני פה אתם מודעים לזה נכון? אתם פה בשבילי.״
״אז תפסיקי להיות זונה ותשמחי״ עצבן נוזפת בי.
״אביטל שמרי על הפה!״ אמא אומרת לה בכעס.
״אמא תנוחי״ אני, עצבן וסתומי עונות לה ביחד.
ואם לא הספיק עד עכשיו אנריקה צועק לי מהטלפון את השיר בשעון המעורר שלי. שונאת שמעירים אותי לפני השעון מעורר. שונאת!
אני מתיישבת על המיטה, צוציק קופץ לי על הגב ואני לוקחת אותו איתי למקלחת.
שוטפת פנים, מצחצחת שיניים עם קופיף קטן על הגב שצורח לי באוזן שהוא רוצה לאכול מהעוגה. ברגעים אלה אני מסוגלת לדפוק לו את העוגה בפרצוף!
אני מורידה אותו מהגב שלי ויוצאת לחדר שינה/ סלון שלי .
״תודה לכם משפחה שלי, רק תשתדלו פעם הבאה לבוא אחרי הקפה של הבוקר״.
״קחי כבר הכנתי לך״ אמא מגישה לי את הקפה.
״תודה אימוש״ אני לוקחת שלוק מהקפה, טעם החיים!
״טוב יאללה צוציק רוצה לאכול מהעוגה ואמא לא מוכנה שיגעו בה עד שתצטלמי איתה״ אני בת פאקינג 28, לא בת 6! אני קמה ונותנת לאמא שלי נשיקה.
״אמא בואי נעשה תמונה עם העוגה״ כל שנה אותה תמונה רק שאמא שלי משתבחת עם השנים ואני מזדקנת. אני מחזיקה את העוגה, אמא עומדת לידי ואני נותנת לה נשיקה על הלחי.
״אני גם יכול תמונה עם ילדת היומולדת?״ קסם שואל.
אני מסתכלת עליו במבט מוזר, הוא בטוח מתכנן משהו.
אני עדיין מחזיקה את העוגה והוא נעמד חצי מאחוריי חצי לידי וכאילו גם מחזיק את העוגה.
״מזל טוב סיסי״ הוא אומר לי ובאותה שניה העוגה בפרצוף שלי.
״הספקת?״
״כןןןן״ סתומי עונה לו בהתלהבות!
כולם נקרעים עליי. האמת דיי מצחיק.
אני תמיד דופקת להם עוגה בפנים בהפתעה ביום הולדת שלהם והם אף פעם לא הצליחו לעשות לי את זה בהפתעה, תמיד זה היה מבויים.
הם לא מפסיקים לצחוק וסתומי עושה עוד כמה התמונות ואני עושה לה פרצופים.
רק צוציק עומד בצד ובוכה, אפילו לא שמנו לב מרוב שצחקנו.
״צוציק למה אתה בוכה נסיך שלי?״ אני מתכופפת אליו. הוא ממלמל משהו תוך כדי בכי ואני מבינה רק את המילה ״עוגה״.
״יפה שלי, אתה יודע מה יותר טעים מסתם עוגה?״
״מה?״ הוא שואל ומתנשף מהבכי.
״עוגה מהפרצוף של סיסי!״ הוא מסתכל עליי במבט המום.
אני מנגבת עוגה מהפנים שלי עם האצבע ומכניסה לפה. ״ממממ טעים״ ועושה תנועות מוגזמות עם הראש והגוף מצד לצד.
צוציק צוחק, מנגב עם האצבע שלו קצת עוגה מהפנים שלי ומלקק ומחקה את התנועות שלי.
״טעים לך?״
״כןןןן״
״יוו יצא סרטון מגניבבב, צוציק אתה כזה מתוק!״ סתומי צועקת בהתלהבות ואז אני מבינה שכולם פשוט בהו בי ובצוציק וסתומי הסריטה את זה.
״טוב אני חייבת להתארגן אם אתם רוצים שאני אבוא איתכם היום לספא״ אני מודיעה להם.
״זה היום הולדת שלך, זה בשבילך. אם את רואה שאת לא מספיקה תוותרי על זה השנה. אנחנו עוד שעה וחצי צריכות להיות שם.״ אמא פונה אליי.
״אמא, אני לא מוותרת על זה. מאז שאבא נפטר אני כל שנה עולה לקבר שלו ביום ההולדת שלי. על הזין שלי ספא ופינוקים. אני צריכה את זה בשבילי.״ אני עונה לה ודמעות מתחילות להציף את עיניי.
״בסדר חיים שלי אל תבכי ביום הולדת שלך״. היא מחבקת אותי.
כולם מתפזרים מהדירה שלי כדי שאוכל להתארגן ולהספיק לעלות לקבל של אבא שלי ולהגיע בזמן לספא. ההתארגנות שלי מתארכת בזכות קסם שתקע לי עוגה בפרצוף. אני מתקלחת זריז, עושה פן, מתאפרת קליל ומתלבשת פשוט, ג׳ינס ארוך כהה וחולצת טי שירט לבנה.
אני עולה על האופנוע ונוסעת לבית העלמין ׳גורדון׳ שם נקבר אבא שלי היקר.
אני קונה בכניסה נר נשמה ונכנסת. אני מדברת איתו, מספרת לו מה עובר עליי, מה היו ההצלחות שלי השנה ומה אני אנסה לשפר לקראת השנה החדשה בחיי. אני מבקשת שישמור עליי, על אמא, על האחים שלי וצוציק.
״אני אוהבת אותך אבא שלי, אתה חסר לי״.
לפני שאני עולה על האופנוע לנסוע חזרה הבייתה אני מקבלת שיחה מעצבן
״סיסי, אירגנו לך את הדברים שצריך סעי ישר לספא ניפגש שם״.
״סבבה, תודה״.
״אוהבת אותך אחותי! אין עלייך, את מדהימה! אני בטוחה שאבא מסתכל עלייך בגאווה מלמעלה ומחייך״.
אני מנתקת בלי לענות כי הדמעות חונקות לי את הגרון.
-----------------------------------------
כשאני נכנסת לספא אחיות שלי ואימוש מחכות לי עם זר פרחים לראש בלונים ומתנות.
אני מנשקת אותן לשלום ומחבקת, חוץ מאת סתומי. יש לנו קטע, אנחנו לא מתחבקות. נשמע הזוי אני יודעת, אבל משהו בזה לא מסתדר לנו.
אנחנו מקבלות סוויטה עם בריכה פרטית, מלא פינוקים, אוכל, קינוחים טעימים ובקבוק קאווה. אני לובשת את בגד הים, ביקיני לבן, שארזו לי. ואמא שמה לי את הזר על הראש.
אנחנו מרימות לחיים ״רגעעעע תמונה לאינסטוש״ סתומי אומרת. כולנו עם חלוקים מרימות את הכוס וסתומי מצלמת סלפי.
אחרי זה היא מצלמת אותי עם הבלונים, אוכלת קינוח, רק עם הבגד ים, שיגעה אותי.
קוראים לנו לטיפול ואני נהנת מכל שניה.
אחרי הטיפול מחכה לנו בחדר כבר ארוחת בוקר למרות שכבר 14:00. אנחנו אוכלות, שותות עושות תמונות בבריכה ונכנסות קצת לנוח.
אני אוהבת את ימי הספא איתן. אין יום שאני לא מודה לאלוהים על המשפחה המדהימה שלי עם כל הריבים והויכוחים, בכל זאת חמישה אחים, אנחנו כל כך מלוכדים וכל אחד מאיתנו יעשה הכל בשביל השני.
אמא דורשת שאפתח את המתנות.
סתומי קנתה לי נעליים שממש נדלקתי עליהן, עצבן הביאה לי בייבידול ״כאילו שיש לי בשביל מי ללבוש את זה עכשיו״ אנחנו צוחקות.
״קחי״ אמא מגישה לי קופסה של טבעת או עגילים.
אני פותחת ומתחילה לבכות, בכי שקט כזה, נהרות של דמעות זולגות לי מהעיינים.
״אמא, אני לא יכולה לקבל את זה. אבא הביא את זה לך״. מחבורת בנות שמחות, שרות ורוקדות נהיינו קבוצת בנות מתייפחות.
״שיר שלי, לפני שאבא נפטר הוא דרש שאני אעביר לך את הטבעת הזאת בגיל 30״
״אמא, אני רק בת 28 להזכירך!״ כולנו צוחקות עם דמעות בעיניים.
״אני יודעת בת כמה הבת שלי! פשוט לא יכולתי לחכות כבר עם כל מה שעבר עלייך בתקופה האחרונה, ידעתי שזה ישמח אותך״. אני מוציאה את הטבעת מהקופסה. טבעת זהב דקה ועדינה עם יהלום יחסית גדול, בשביל טבעת דקה, בצבע כחול עמוק. אני שמה אותה על האמה ביד ימין, מושלמת!
״אמא היא מהממת. תודה!״ אני קופצת עליה בחיבוק.
״טוב השעה כבר 17:00 ואני גוועת ברעב!״ אני זורקת על סתומי כרית, כזאת חסרת רגישות ומרוכזת בעצמה לפעמים.
״אני סוגרת לנו מקום ל18:00 ב׳סוהו׳. בא לי סושי!״
סתומי קמה ומתקשרת למסעדה.
״טוב אז צריך להתחיל להתארגן״ עצבן זורקת לאוויר וקמה. אני ואמא נשארות אחת ליד השניה.
״את היית החיים שלו, את יודעת את זה נכון?״
״אני יודעת אמא! אני אוהבת אותך. תודה! זאת המתנה הכי מושלמת שיכולתי לקבל״ אמא נותנת לי נשיקה במצח ״יאללה תתחילי להתארגן. אביטל הביאה לך בגדים.״
אני מתקלחת ולובשת את שמלת הסטרפלס בצבע אבן שהביאו לי ונועלת את נעלי העקב החדשות שסתומי קנתה לי, עקב סטילטו גבוה בצבע שחור מט. אני מתאפרת ועושה פן.
״טוב אז ניפגש שם?״ אני מחפשת את האופנוע שלי בחוץ והוא איננו.
״את נוסעת איתנו. קסם לקח אותו. נראה לך שניתן לך לנהוג חצי שיכורה ועוד עם שמלת ׳דפוק אותי׳ על אופנוע?״ עצבן מסבירה לי.
אני מסתכלת למטה, השמלה לא כזאת קצרה היא תמיד חייבת להגזים.
------------------------------------------
אנחנו יוצאות מהמסעדה ונוסעות לכיוון הבית.
אנחנו נכנסות לבית ״הפתעההההה!״ אני משחקת אותה מופתעת. כל שנה אותו הדבר...
קסם בא לחבק אותי ״ידעת אה?!״
״מה חדש תגיד לי?״ אנחנו צוחקים.
אני אומרת שלום לחברים שלי מכל מיני תקופות, דן דן ובעלה גלעד. לחברים של אחים שלי, בני דודים וכמה חברים של אמא.
אנחנו שרים, רוקדים, שותים, מנשנשים, מצלמים תמונות ואנשים מעלים לאינסטוש, כמו שסתומי אוהבת להגיד, ולפייסבוק.
הטלפון שלי מסמן לי שהוא עומד למות מכל השיחות, הודעות, וואטסאפ ופייסבוק שאנשים טרחו לברך אותי במהלך כל היום.
אני עולה לדירה שלי וליד הדלת אני רואה שתי שקיות.
אני מתכופפת ומרימה אותן. מוציאה מאחת השקיות קופסה קטנה בצבע שחור עם סרט לבן.
אני נכנסת לדירה ופותחת את הקופסה.
איזו שרשרת מהממת! מוציאה אותה מהקופסה.
אני עונדת אותה על הצוואר ומלטפת אותה. שרשרת בצבע זהב עם נוצה מעוגלת ויהלום קטן בקצה הנוצה.
אני פותחת את השקית השניה, בתוכה יש קופסה עם חזיית תחרה ותחתון חוטיני תחרה. אני מסתכלת על המידה ואכן היא טובה לי.
אני מסתכלת שוב בשקית של השרשרת ורואה מעטפה.
אני מוציאה את כרטיס הברכה ממנה,

״שיר יפה שלי,
קודם כל אני רוצה לאחל לך המון מזל טוב, אושר, בריאות ואהבה!
שיהיה לך יום הולדת שמח, אני מקווה שאת חוגגת כמו שצריך ושדואגים לשמח אותך.
שתגשימי את כל שאיפות ליבך ושאני אהיה אחת מהן.
מחכה בקוצר רוח למוצאי שבת.
אם צדקתי במידה אני מקווה להנות מזה ;).
הקשיש שלך״

אני מסתכלת על כתב היד היפה שלו, ומקרבת את כרטיס הברכה ונושמת את הבושם המטריף שלו. אני חייבת לברר איזה בושם זה!

״נו איפה את? עצבן מופיעה לי בדלת שלא סגרתי
״את זוכרת שזאת המסיבה שלך?״ סתומי מצטרפת אליה.
הן קולטות את השקיות, הקופסאות והברכה שבידיי.

״מה זה?״ שתיהן במקהלה.
סתומי חוטפת את הברכה מהיד שלי ושתיהן קוראות אותה.
״מה היה שם? רק את זה?״ סתומי שואלת ומחזיקה את הברכה בין שתי אצבעותיה תלויה באוויר כאילו זאת פסולת מסריחה.
אני מצביעה להן על השרשרת ומראה להן את הלבוש התחתון שקיבלתי.
״עכשיו הוא מדבר!״ סתומי אומרת ושתיהן מתקרבות ומסתכלות.
״נפל חזק הבחור״ סתומי אומרת ואני צוחקת.
אני מסתכלת על עצבן, היא לא אומרת כלום ויש לה הבעה מוזרה על הפנים.
״מה יש? דברי!״ אני יורה לכיוונה.
״לא, כלום. בואי נו! מחכים לך למטה.״
״דברי! אני לא זזה מפה!״ אני מסתכלת עליה במבט מאיים וסתומי מסתכלת על שתינו מנסה להבין מה קורה.
״הקשיש שלך, הוא יודע איפה את גרה״ אני יורדת לסוף דעתה ועכשיו גם לי יש הבעה מוזרה בפנים.
״נו ו... ?״ סתומי מנסה לזרז עניינם ולהבין.
״זה אומר שהוא סטוקר קריפי או מישהו מבפנים״. עצבן ממשיכה.
״מישהו מבפנים? מה אנחנו בסרט מתח עכשיו?״ סתומי, מה אומר לכם? הכינוי אומר הכל לא? סתם, היא מפוצצת אלכוהול וכן גם סתומה בטבעי שלה.
״מישהו מהחבר׳ה או שהיה פה לפחות פעם אחת וישב איתנו...״ עצבן מסבירה לה.
״טוב, נדבר על זה אחרי זה. אני מציעה שנפקח עיניים ונראה אם יש תנועות חריגות ממישהו״ עצבן מחלקת הוראות. אני וסתומי נקרעות מצחוק.
״אני לא צוחקת! בואו נגיד שאני מעדיפה את האפשרות שזה מישהו שאנחנו מכירות ולא איזה פסיכי״
״את צודקת״ אני ממשיכה לצחוק.
אנחנו יוצאות מהדירה ויורדות במדרגות.
״סיסי, שימי לב לתנועות חריגות״ סתומי גורמת לשלושתינו להיקרע מצחוק שוב.

אנחנו עומדות שלושתינו בלי לשים לב כמו איזה בלשיות בסרט מתח ובוחנות אנשים.
״אולי זה ארז? הוא חם לסיסי על התחת כבר מלא זמן״ סתומי מציעה.
״אין מצב, הוא יוצא כבר חודש עם מישהי והפעם זה רציני״ עצבן עונה לה.
״ולמה בן דוד שלו החתיך לא פה?!״ סתומי ממשיכה.
״סתומי תירגעי הוא נושק לארבעים.״ עצבן עונה לה
״מה?״ שתינו ביחד צועקות.
״הוא הכי לא נראה!״ סתומי אומרת.
״ממש לא!״ אני מסכימה איתה.
״טוב אפשר לשחרר? אין אחד פה שלא חם עלייך!״ סתומי מאבדת סבלנות.
״טוב, תכלס צודקת. בואו נהנה. נחשוב על זה כבר מחר״ עצבן מסכימה איתה.
״אויש תנוחו! איזה שטויות!״ אני מגיבה והולכת לחברות שלי.
-----------------------------------------
אחרי שכולם אומרים לי שוב מזל טוב ומתפזרים אני עולה לדירה שלי מוריד את השמלה. אני מתיישבת על המיטה כדי להוריד את הנעליים, ומרגישה שהתיישבתי על משהו, על כרטיס הברכה. אני קוראת אותו שוב.

״מי אתה?״ אני שואלת.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

S. . עקוב אחר S.
שמור סיפור
לסיפור זה 2 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
שירה פלטיאל
שירה פלטיאל
מעניין מי זה המסתורי הזה שמשגע אותה ככה ??
וכן אני מחכה להמשך המושלם הזה כי עוד שניה אני לא מחזיקה מעמד ❤
הגב
דווח
S. .
S. .
❤️
הגב
דווח
guest
המשךךך
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
מסתורין
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer
תעזוב לי את היד. עכשיו.
תעזוב לי את היד. עכשיו.
מאת: C Y
Smells Like Teen Spirit
Smells Like Teen Spirit
מאת: Sophia Rose
לצאת עם בחורה מהרשת החברתית
לצאת עם בחורה מהרשת החברתית
מאת: Eran Shmuel
מרתק
הספר שלי, "מסדרונות" - 5 הפרקים הראשונים לקריאה
הספר שלי, "מסדרונות" - 5 הפרקים הראשונים לקריאה
מאת: אפריל גל גילרוביץ'
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
רגשות מפלסטיק- פרק 1
רגשות מפלסטיק- פרק 1
מאת: מאיה .
אהבה של חורף
אהבה של חורף
מאת: אפריל גל גילרוביץ'
סיפורים אחרונים
סליחה שאני אוהבת אותך
סליחה שאני אוהבת אותך
מאת: No One
מאסר עולם בתוך עיניה פרק 4
מאסר עולם בתוך עיניה פרק 4
מאת: קריסטין .
ספר הג'ונגל של סינדרלה
ספר הג'ונגל של סינדרלה
מאת: הילדה הזאת
ארז התימני שלי- פרק 5
ארז התימני שלי- פרק 5
מאת: Just Me
מומלצים מהמגירה
ארזתי לך מזוודה
ארזתי לך מזוודה
מאת: שבורת כנף
"מִשְׁפָּחָה"
"מִשְׁפָּחָה"
מאת: בתאל דורון
פסימיות
פסימיות
מאת: שבורת כנף
אז אתה בונה ארמון
אז אתה בונה ארמון
מאת: שבורת כנף