כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
6

חיים חדשים ישנים

פרק 30

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

פקחתי את עייני קרני השמש שהצליחו לחדור דרך הוילונות העירו אותי.
ניסיתי לקום אבל פתאום הבחנתי בדבר כבד על גבי, זה היד שלו?! הוא חיבק אותי כל הלילה?
ניסיתי לחמוק מהיד בלי להעיר אותו וירדתי בשקט למטה עקבתי אחרי ריח התבשילים והבטן שלי נהמה, אני גוועת!
הלכתי לכיוון המטבח מה היא מכינה שמריח כל כך טוב?!
"בוקר טוב גברתי!" היא הבחינה בי שנכנסתי "בוקר טוב" חייכתי אליה "מה שזה לא יהיה זה מריח מצויין!" הוספתי "תודה רבה" היא חייכה בביישנות והסתובבה אליי "אני מצטערת שאני כל כך חטטנית אבל מי עשה לך את זה?" היא נראתה מודאגת "אני... אממ..." להתחיל לספר לה את כל הסיפור יהיה מסובך מדי "זה הוא עשה לך את זה?" היא שאלה "לא! הוא לא היה עושה לי משהו כזה הוא בחור טוב!" הרמתי את קולי מתגוננת אני באמת אמרתי את זה עכשיו?!
"את לא צריכה לצעוק..." הסתובבתי, והוא עמד שם שילב את ידיו וחייך חיוך שובב ללא ספק הוא היה מרוצה.
אוי נו! הוא היה חייב לשמוע את זה?
"נחמד לדעת את זה" הוא ליגלג ואני גילגלתי את עייני.
"תרזה" הוא פנה למארחת "האם אני יכול לבקש טובה קצת גדולה?" "כמובן!" היא חייכה "אני זקוק לשמלה" "וכבר תקבל" היא הלכה משם והייתי מבולבלת "אתה מכיר אותה?" "כן" "מי זאת?" "אמא של חברך" לא הבנתי למה הוא מתכוון הוא ראה שלא הבנתי "אמא של ג'ורג'" הוא אמר חסר סבלנות.
"יש לי שמלה עבורה" היא חזרה "תודה רבה" עניתי וניגשתי לחדר השינה להתלבש והיא באה אחריי "אני יכולה להתלבש לבד" אמרתי לה אבל היא התעקשה שיש לאפר אותי מכיוון שאני לא יכולה לחזור למידלנד חבולה.
השמלה הייתה יפיפיה! היא הייתה תכלת בעלת שרוולים ארוכים ומחסוף קל והיא התנפנפה בקלות.
תרזה איפרה אותי ואספה את שיערי היא לא הסכימה לי לזוז עד שכל שערה הייתה במקומה הראוי.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

היא ירדה למטה עוטה על גופה שמלה בצבע תכלת ומעולם לא נראתה יפה כל כך השמלה אומנם הייתה פשוטה אך לא היה עליה להתאמץ כדי להראות טוב מצאתי את עצמי מחייך חיוך דבילי ובוהה בה "על מה אתה מסתכל!" היא נזפה בי והשפילה את מבטה "זה די פשוט" אמרתי בטון ערמומי "על האישה הכי יפה בממלכה הזאת" היא האדימה כל כך שלא האמנתי שנשארה טיפת דם בגופה כולו התנקז אל ראשה, המראה הזה הצחיק אותי ולא יכולתי להחביא את הצחוק "על מה אתה צוחק?!" היא שאלה עצבנית ועדיין נבוכה "עלייך" חייכתי והיא שילבה את ידיה על חזיה והביטה הצידה ככועסת ולא מוכנה לדבר התקרבתי אליה מעט ואז הבחנתי בחבלות שהאיפור לא הצליח לטשטש לחלוטין.
פרצופי השתנה בבת אחת והיא הבחינה "הכל בסדר?" היא שאלה מבולבלת "כן!" חייכתי אליה חיוך מאולץ. לא... מלמלתי בראשי אני לא בסדר אני רוצה לנקום אני רוצה שיראו מה קורה למי שמתעסק איתי למי שמתעסק איתך ואני רוצה להגן עלייך וללא ספק נכשלתי, שוב...
"בואי השמש יצאה אין טעם עוד להתעכב אם נצא עכשיו נגיע למידלנד עוד באור" הסתובבתי והלכתי לארווה בה הוחזק סוסי

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

רועי לוי עקוב אחר רועי
שמור סיפור
לסיפור זה 16 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
שי מצפה
שי מצפה
סיפור מרתק
הגב
דווח
Sunny Day
Sunny Day
מתי אתה מפרסם המשך?
הגב
דווח
גלי חביב
גלי חביב
תמשיך בבקשה
הגב
דווח
טען עוד 23 תגובות
כותבי החודש בספרייה
רועי לוי
חיים חדשים ישנים
חיים חדשים ישנים
מאת: רועי לוי
חיים חדשים ישנים
חיים חדשים ישנים
מאת: רועי לוי
חיים חדשים ישנים
חיים חדשים ישנים
מאת: רועי לוי
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Eltchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay