כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

מי אתה? - פרק 11

״רק אתה היית חסר לי עכשיו״ אני ממלמלת לכיוונו. ״בוקר טוב״ הוא אומר לי, עומד קצת שפוף. ״בוקר טוב עמית״. ״רציתי להגיד לך שאני מצטער על אתמול. בחיים לא הייתי כופה את עצמי עלייך, אני מקווה שאת יודעת את זה״ אני באה לענות לו אבל באותה שניה ניצן יוצא מהחדר שלו, קולט את עמית מולי ומבט עצבני על פניו.

שיר
אני מתעוררת מהאור שנכנס מהמרפסת לחדר.
הראש שלי דופק כאילו קודחים לי בראש.
פאק כמה שתיתי אתמול?! אני מרגישה יד מונחת לי על הגב, אני מסובבת את הראש מבלי להזיז את הגוף והפנים של ניצן ישנות מולי.
אני קוברת את הפנים שלי בכרית ופלאשבקים מאתמול מתחילים לרוץ לי בראש.
אני מזיזה את היד שלו בעדינות כדי לחלץ את עצמי מהמיטה. אני מרימה את השמיכה ויוצאת מהמיטה עם תחתון בלבד. אני מרימה בזריזות את הכותונת שלי מהרצפה ומתלבשת בדרך לחדר האמבטיה.
נכנסת, סוגרת את הדלת ונועלת!
״פאק! פאק! פאק!״ אני אומרת בשקט אבל צורחת בתוך הראש שלי.
אני פותחת את המים בכיור שוטפת פנים, מצחצחת שיניים ונכנסת להתקלח.
דפיקה בדלת. ״שיר, אני מבין שאת לא מתכוונת לצאת בזמן הקרוב. אני הולך לחדר שלי לשטוף פנים. אל תרדי לארוחת בוקר לפני שנדבר.״
״טוב״ אני עונה לו. אני נותנת לזרם המים החמים לשטוף לי את הגוף. לא בא לי לדבר. מה אני אגיד לו?! שזה היה חרמנות של כמות האלכוהול שחגגה לי בגוף? שהוא מושלם אבל זה לא הקשיש המסתורי שלי? לא, פשוט לא הרגשתי את מה שהרגשתי בחדר 103 באותו הלילה. כן, נהננתי אבל זה אפילו לא קרוב למה שחוויתי בלילה ההוא!
אני יוצאת מהמקלחת עם מגבת לגופי.
מתחילה להתלבש. בגד ים בקיני משולשים עם תחתון ברזילאי בצבע ירוק בקבוק ועל זה שמה טי שירט לבנה עם צווארון ׳וי׳ ומכנס ג׳ינס קצר קטנטן וכפכפי הוייאנס. אנחנו הולכים לצלול היום ב׳ריף הדולפינים׳. אם אפשר להיכנס למים ולא לצאת מהם אני אשמח!
כשאני מסיימת להתלבש ולסדר את השיער אני ניגשת לדלת ופותחת אותה. אני נבהלת כי עמית בדיוק עומד לי מול הדלת.
״רק אתה היית חסר לי עכשיו״ אני ממלמלת לכיוונו.
״בוקר טוב״ הוא אומר לי, עומד קצת שפוף.
״בוקר טוב עמית״.
״רציתי להגיד לך שאני מצטער על אתמול. בחיים לא הייתי כופה את עצמי עלייך, אני מקווה שאת יודעת את זה״
אני באה לענות לו אבל באותה שניה ניצן יוצא מהחדר שלו, קולט את עמית מולי ומבט עצבני על פניו.
״לא הספיק לך אתמול? עוף ממנה ושלא תעז להתקרב אליה״
״סתום את הפה ניצן! מה אתה מתערב?! זה שאתה רוצה אותה מהרגע שהיא התחילה לעבוד בחברה ואין לך ביצים לעשות עם זה כלום או שהיא לא שמה עליך זאת לא אשמתי!״
כפות הידיים של ניצן מתאגרפות מעצבים והוא מתקרב לכיוון עמית.
אני נעמדת בין שניהם. ״תירגעו שניכם! מה נסגר איתכם?! אתם עובדים ביחד, באותו צוות!״ אני נוזפת בהם.
״עמית, כולנו שתינו אתמול ועשינו שטויות. אני סולחת לך וברור לי שלא היית עושה משהו נגד רצוני.״אני מפנה את מבטי אליו.
״לך מפה!״ ניצן מצווה עליו.
״תירגע! אני הולך! רק רציתי להתנצל.״
״התנצלת עכשיו עוף לי מהעיניים!״
עמית נכנס למעלית ונעלם.
ניצן חולף על פניי לכיוון המדרגות בלי להביט בי.
״אולי תירגע? אחרי ׳בועת הסוף שבוע באילת׳ אנחנו חוזרים לעבודה. אתה ראש הצוות שלו, אתם צריכים לעבוד ביחד!״
״שיילך להזדיין! שיתפטר, שיעבור לצוות אחר ממש לא מעניין אותי״ וממשיך ללכת.
אני תופסת אותו ביד, הוא מסתכל על היד שלי אוחזת בשלו ואז עליי. ״רצית שנדבר״ אני אומרת בשקט, מנסה לרכך אותו.
״לא נראה לי שיש על מה. אמרת בעצמך ׳כולנו שתינו אתמול ועשינו שטויות׳. לא נראה לי שיש מה להוסיף על זה. הבנתי״.
אני לא עוזבת את האחיזה ממנו למרות שהוא מנסה להתשחרר ולהמשיך הלאה.
״ניצן, דיברתי בכללי על מה שקרה אתמול. רציתי שרק יעוף מפה״. גורמת לו להתקרב אליי. אני משחררת את האחיזה ממנו והוא מתקרב אליי עוד ובא לנשק אותי. אני מתרחקת. הספיק לי אתמול בלילה.
״הוא צודק, אני לא מפסיק לחשוב עלייך מהרגע שראיתי אותך בראיון העבודה. ואת, את לא שמה עליי. מה שהוא טועה בו זה שאני כל הזמן ניסיתי לרמוז בעדינות ולפעמים אפילו הייתי דיי ישיר. אבל תמיד היה שם מישהו ברקע ועכשיו שאין, אני מבין שאת באמת לא שמה עליי. הייתי צריך להפסיק את מה שקרה אתמול כי ידעתי שאת שיכורה אבל לא יכולתי! את ממכרת, את הדבר הכי סקסי ויפה שראיתי בחיים. את שנונה, מצחיקה וחכמה. כל כל חיכיתי כבר לרגע הזה שאוכל להיות איתך, להרגיש אותך וכן, גם לראות אותך גומרת בזכותי.״ אני משפילה מבט.
״לפחות תסתכלי עליי כשאנחנו מדברים״. גורם לי להרים מבט למרות שמה שאני רוצה עכשיו זה שהאדמה תבלע אותי!
״ניצן, אתה מדהים...״
״ושמגיע לי משהו יותר טוב. כבר אמרת את זה, הבנתי!״ הוא קוטע אותי.
״מה שאת לא מבינה״ הוא מבציע עליי, ״שאת זה מה שמגיע לי! את ׳המשהו היותר טוב׳ ולך מגיע מישהו שיאהב אותך ויכבד אותך. שיעריץ את האדמה שאת דורכת עליה!״ אני מרגישה שהדמעות מציפות את עיניי.
הוא צודק, בטח לא מגיע לי איזה בוגד אפס.
אבל אני לא מרגישה את מה שהוא מרגיש כלפיי. והאמת שאני מצטערת שאני לא מרגישה ככה. אני בטוחה שהיה יכול להיות לי טוב... לא, הרבה יותר מטוב! מושלם איתו. אבל מה זה שווה אם הלב שלי לא מתנפץ לרסיסים שאני רואה אותו, שהגוף שלי לא מגרד מרוב תשוקה אליו. הוא מסתכל עליי מחכה לתשובה אבל היא לא מגיעה, אני פשוט עומדת שם בוהה בו ושותקת.
״אל תדאגי, אני לא ׳אחד שמזיין ורץ לספר לחבר׳ה׳. מה שקרה אתמול ישאר ביננו. חקוק בזיכרון שלי.״
״תודה״ זה הדבר היחידי שאני מצליחה להגיד.
ניצן מסתובב והולך. משאיר אותי לבד במסדרון הריק. משאיר אותי לבד עם הבדידות שלי, עם המחשבות שלי.
אני נכנסת לחדר ופורצת בבכי.
אני לוקחת סיגריה, את האייפון ואוזניות. חייבת להירגע ומה שמרגיע אותי זה סיגריה ומוזיקה.
אני מתיישבת במרפסת מדליקה סיגריה ומחברת את האוזניות לאייפון.
כשאני פותחת את האייפון כדי להדליק את הפלייליסט שלי אני רואה שקיבלתי מייל מהמסתורי שלי.
אני פותחת את המייל ונחנקת מהעשן של הסיגריה ומתחילה להשתעל.
אני נזכרת ששלחתי לו מייל אתמול בלילה ונכנסת להודעות שנשלחו במייל.
אני קוראת את המייל ששלחתי לו... אם לא עשיתי מספיק שטויות אתמול עד עכשיו אין ספק שהמייל הזה שובר שיאים! מה חשבתי לעצמי ששלחתי לו מייל ועוד מייל מאשים! הוא צודק אני ברחתי לו!
פאק! הוא רשם שזה היה הלילה הכי טוב שהיה לו בחיים. זה היה הלילה הכי טוב שהיה ל-י בחיים!
אני לא מפסיקה לחשוב על הלילה הזה, עליו בתוכי.
אני לא מפסיקה לדמיין בראש שלי איך הפנים שלו נראות. התחושה הזאת שאחזתי בפנים שלו והרגשתי את החיוך מאוזן לאוזן שלו.
אני חוזרת למייל שלו ולוחצת על ׳הגב׳.

״נושא: שיכורה מטומטמת
תוכן ההודעה: אתה צודק. אין לי מה להוסיף.
לא יודעת מה חשבתי לעצמי ששלחתי לך מייל ועוד יותר, אני לא מאמינה שזה מה שרשמתי בו.
מאוד נהנתי באותו לילה ואני חושבת שהלכתי, לא ברחתי, כי רציתי להשאיר את זה ככה. הייתי מוצפת ברגשות...
היית מושלם ומתחשב, תודה לך על זה.
אני אשמח להיפגש שוב. נדבר על זה שאחזור.
שיהיה יום טוב ושבת שלום.״ נשלח.

אני מסיימת את הסיגריה והטלפון מתעורר לחיים.
שיחה מכלנית חברה מהעבודה.
״הלו?״
״מה נסגר איתך? מחכים לך בהסעה! רדי כבר!״
״אני יורדת״. שכחתי את עצמי לגמרי! אני מסתקלת מהחדר ומזדרזת להסעה לא נעים שמחכים רק לי!

אני יושבת ליד כלנית בדך ל׳ריף הדולפינים׳. היא מספרת לי שסוף סוף אייל התייחס אליה אתמול והם פלירטטו קצת. אני כל כך שמחה בשבילה. היא לא מפסיקה לפנטז עליו בעבודה, בארוחת הצהריים וגם בשעות שאלרי העבודה. כל שיחה שלנו מתחילה ונגמרת בו.
אנחנו מגיעים ל׳ריף׳ ומקבלים חליפת צלילה ויושבים לתדריך.
כלנית ושירה יושבות לידי ולא מפסיקות לעשות עיניים למדריך החתיך שהצמידו לנו. מצליחות לשעשע אותי.
הפרידו בין הצוותים כי אנחנו הרבה אנשים. זה מעולה לי ככה יחלוף הרבה זמן עד שאצטרך לראות שוב את עמית וניצן.

הטלפון מסמן לי שמייל חדש נכנס.

״נושא: את פחות חביבה כשאת שיכורה
תוכן ההודעה: אני שמח לשמוע שזה מה שאת מרגישה. זה מרגיע אותי.
כשתחזרי מאיפה?״.

׳הגב׳

״נושא: אני דווקא סבבה לגמרי כשאני שיכורה
תוכן ההודעה: לקחו אותנו מהעבודה לסופ״ש באילת.
מצרפת לו תמונה שלי עם חליפת הצלילה״ נשלח.

״נושא: יפה לך חליפת צלילה
תוכן ההודעה: ואווו! מה הייתי עושה לתחת הזה!
אני בעבודה והעמדת לי את הזין. איך אני אמור לעמוד מול השופט ככה?! אני אחשוב על משהו הולם כעונש. פרצוף קורץ.
תהני באילת!
נדבר כשתחזרי.
מצורפת תמונה למייל.
מתגעגע...״ אני מחייכת למסך. אני פותחת את התמונה. הוא צילם את התמונה דרך המראה בשירותים כנראה של בית המשפט. כרגיל תמונה בלי פנים. הוא בחליפה שחורה, חולצה לבנה מכופתרת ועניבה שחורה.
פאק! איזה סקסי הגוף שלו! מושלם!

״כדור הארץ לשיר, עבור״ אני שומעת את כלנית צוחקת.
״מה מעסיק אותך שם? יאללה בואי נכנסים למים!״
אני שמה את הטלפון בתיק של כלנית בתוך ארון של הציוד שלנו והולכת לכיוון הים.

אנחנו נכנסים למים. זאת לא פעם ראשונה שאני צוללת. תחושה מדהימה! אני מצליחה לשכוח מאתמול ומהמסתורי שלי ונהנת מכל רגע.
כשאנחנו מסיימים את הצלילה ויוצאים מהמים. אני מרגישה שהבטן שלי מקרקרת מרוב רעב.
אני הולכת כמו כולם למקלחות בחוף ומורידה את חליפת הצלילה. שני הצוותים מתיישבים על החוף ונהנים מאלכוהול ונשנושים שהעבודה אירגנה לנו. אני ניגשת ומעמיסה לי צלחת. יושבת ליד כלית ושירה ואוכלת. הן מגישות לי בקבוק בירה ואני מסרבת, הספיק לי אלכוהול לסופ״ש הזה.
-----
בערב אני מתארגנת, עושה פן, מתאפרת לובשת ג׳ינס קצר, חולצת שיפון לבנה שקופה ומתחתיה גופיית ספגטי לבנה.
אני יורדת לארוחת הערב. כלנית ושירה שם שמרו לי מקום לידן.
אני מתיישבת ומרגישה את ניצן נועץ בי מבטים. אני מנסה לא להסתכל. אחרי שעשו קידוש אני קמה להביא לי אוכל.
״שבת שלום שיר, את נראת נפלא כרגיל״ ניצן בתור לאוכל מאחוריי.
״תודה. גם אתה״ מחייכת אליו ומודה לו ולאלוהים שהוא נרגע ומתנהג כרגיל, כאילו כלום לא קרה.
״עושים לנו היום מסיבה סגורה בשטח הבריכה של המלון״.
״כן שמעתי. לא נראה לי שאבוא. אלך לישון היום מוקדם״.
״דיי כבר יא זקנה. ערב אחרון שלנו פה. אל תדאגי אשמור עלייך למקרה שעמית יחליט שוב להתנהג כמו אדיוט״ הוא מחייך אליי. אנחנו מתרחקים מדוגן המזון וניגשים לשתיה.
״תודה לך״.
״תודה על זה שאני שומר ראש ללא תשלום?״ דווקא נראה לי ששילמתי לך אתמול בלילה אני חושבת לעצמי.
״לא, על זה שאתה מתנהג ככה אחרי מה שקרה אתמול והיום בבוקר״.
״אני לא יכול להכריח אותך לרצות אותי. מה שנשאר לי זה להישאר ידיד שלך. קשה אבל עדיף מכלום״.
אני מניחה את הצלחת שלי ולוקחת את שלו ומניחה אותה גם. אני מחבקת אותו חזק ולא משחררת. מרגישה מלא עיניים נעוצות בנו אבל לא אכפת לי. הוא מדהים ואני אסירת תודה לו על זה.
״טוב שחררי עוד יחשבו שקרה משהו ביננו״ אני משחררת אותו וצוחקת.
״אוף, מי שתזכה בך תהיה הכי מאושרת בעולם! אני מקווה שהיא תעשה אותך גם כזה״.
״את באמת רוצה ליזור ולדבר על זה?״ הוא שואל בציניות וצוחק.
״לא, לא! אבל חשוב לי שתדע שזה באמת מה שאני חושבת״ אנחנו מחייכים, לוקחים את הצלחות שלנו והשתיה ומתיישבים עם כולם לאכול.
במהלך הארוחה שירה וכלנית משכנעות אותי לבוא למסיבת בריכה.
כולם עולים לחדרים להחליף לבגדי ים ואני יוצאת לשטח הבריכה. לא בא לי להיכנס לבריכה. אני אשב ואהנה גם בלי זה.
במהלך המסיבה כולם שותים, מנשנשים וקופצים לבריכה, אני יושבת בחוץ עם כמה אנשים שכם החליטו לא להיכנס.
אני מסתכלת מסביב ורואה את כלנית מתנשקת עם אייל בבריכה.
״איזה גבר הניצן הזה, בכל חור מוצא מישהי״ אחד הבחורים אומר לשני.
אני מסתכלת ורואה את ניצן נכנס יד ביד עם הברמנית מאתמול ועוד מישהי לידם. אני מחייכת, שמחה שאולי לפחות היום אני לא אהרוס לו כלום.

אני קמה לכיוון שולחן המתוקים ומסתכלת על השפע וחושבת מה בא לי.
״קחי״ ניצן מגיש לי בקבוק בירה פתוח.
״אני מעדיפה שלא, תודה״.
״נו מה לא תעשי איתי לחיים? אל תדאגיי אשמור עלייך שלא תעשי שטויות״ מצליח להצחיק אותי.
״טוב אז אם ככה...״ אני לוקחת ממנו את הבקבוק ואנחנו מפגישים את הבקבוקים.
״לחייך״ הוא מחייך אליי.
״לחיי לילה מלא סקס מטורף עם הברמנית שלך. אני לא הייתי חוזרת אלייך אם היית עוזב אותי בשביל לטפל בבחורה שיכורה אחרת״ אנחנו צוחקים.
״חוץ ממך עוד לא קיבלתי לא מאף אחת״.
״בצדק! אתה חתיך הורס!״
״מישהי אמרה לי פעם שאני מושלם לא רק חתיך הורס״ הוא קורץ לי.
״תקשיב לה, נשמעת לי בחורה חכמה ביותר!״ אנחנו צוחקים וכל אחד הולך לדרכו.
במהלך המסיבה ניצן זורק אליי מבטים, בודק מה מצבי ושאף אחד לא מטריד אותי, אני מחייכת אליו ומסמנת לו שהכל בסדר.
בשלב מסויים אני מחליטה לעלות לחדר ורואה שניצן גם מתקפל משם עם הברמנית והחברה שלה לכיוון החדר. אני צוחקת לעצמי ״לא פראייר הבחור״.

כשאני מגיעה לחדר אני מסדרת את המזוודה. אחרי ארוחת הבוקר במלון אנחנו צריכים ללכת לשדה התעופה לטיסה שלנו.
אני מתפשטת, לובשת כותנת ונכנסת למיטה.

האור מבחוץ מעיר אותי בבוקר. ישנתי מעולה! הייתי צריכה את זה.
אני מתארגנת לארוחת הבוקר ובאה לצאת מהחדר.
כשאני פותחת את הדלת אני רואה את הברמנית והחברה שלה יוצאות מהחדר של ניצן.
״בוקר טוב״ מחייכת אליהן.
״בוקר מצויין״ עונה לי הברמנית בקול עוקצני.
הן ניגשות למעלית ונעלמות. ממש לא בא לי לרדת איתן אז אני מחכה שירדו ונעמדת ליד המעלית.
ניצן יוצא מהחדר עם שיער פרוע ונראה עייף.
״בוקר טוב, אני מבינה שהצליחו להתיש אותך״ מחייכת אליו.
״תקשיבי לא פשוט לטפל בשתיים״ אנחנו צוחקים ונכנסים למעלית.
״את מהממת כרגיל״
״גם אתה רק תסדר קצת את השיער״ הוא בתגובה מסתכל במראה ומנסה לסדר את השיער שלו.

אנחנו נכנסים לחדר האוכל ומחכים בתור במזנון לאוכל. אני לוקחת קצת מכמה דברים ואני רואה שניצן מעמיס את הצלחת שלו עד אפס מקום.
״תביאי לנו שתיה, בשבילי קפה חזק ומיץ תפוזים״ הוא לוקח לי את הצלחת והולך להתיישב בשולחן עם השאר. שם את הצלחת שלי בכיסה הריק לידו.
אני חוזרת עם שתי כוסות מיץ תפוזים וקפה חזק בשביל ניצן. מתפללת כל הדרך שלא תעוף לי כוס מהיד. אני מתיישבת ליד ניצן ומרגישה כמה מבטים מופנים אלינו.
כשאנחנו מסיימים לאכול אני עולה לחדר לקחת את המזוודה שלי, בודקת שלא שכחתי כלום ויוצאת מהחדר.
יורדת למטה ומחכה שכולם יגיעו להסעה.
לפחות יש לי זמן לעשן סיגריה בשקט אחרי הסופ״ש המטורף שעבר עליי.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

S. . עקוב אחר S.
שמור סיפור
לסיפור זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
שירה פלטיאל
שירה פלטיאל
איזה פרק מושלם... מעניין מי זה המסתורי הזה שעושה לה את החיים מושלמים שהיא לא מוכנה לתת צ'אנס לניצן
הגב
דווח
שירה פלטיאל
שירה פלטיאל
מחכה לפרק המשך
הגב
דווח
S. .
S. .
תודה :)
מסתורי מושלם...
אעלה את הפרק הבא מחר ❤️
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
S. .
הנקודה הלבנה
הנקודה הלבנה
מאת: S. .
דיסוננס פנימי
דיסוננס פנימי
מאת: S. .
לבן
לבן
מאת: S. .
זבוב הבית
זבוב הבית
מאת: S. .
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
פרק7המקרים רוצה שתחבק ולא תעזוב אתה גילת לי מחדש מה זה לאהוב
פרק7המקרים רוצה שתחבק ולא תעזוב אתה גילת לי מחדש מה זה לאהוב
מאת: שירלי חיון
אהבה של חורף
אהבה של חורף
מאת: אפריל גל גילרוביץ'
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
סיפורים אחרונים
מאמא
מאמא
מאת: ???? ??? ?????
כל הגברים אותו הדבר (קטע מהסיפור, 18+)
כל הגברים אותו הדבר (קטע מהסיפור, 18+)
מאת: Shir Shir
ביקשתי את שאהבה נפשי.
ביקשתי את שאהבה נפשי.
מאת: אודליה כחלון
הגיל הזה שבו אמרתי לעצמי
הגיל הזה שבו אמרתי לעצמי
מאת: ???? ??? ?????
המדורגים ביותר
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
המקום המושלם בעינייו
המקום המושלם בעינייו
מאת: שבורת כנף
אני בהריון...
אני בהריון...
מאת: Adam gustavo Zyl