כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 3

להילחם בשבילו- פרק 33

לי יש ערב פנוי, וליאם הולך להיפרד ממאיה בנתב"ג...

תוכן עניינים 1. להילחם בשבילו- פרק 12. להילחם בשבילו- פרק 23. להילחם בשבילו- פרק 34. להילחם בשבילו- פרק 45. להילחם בשבילו- פרק 56. להילחם בשבילו- פרק 67. להילחם בשבילו- פרק 78. להילחם בשבילו- פרק 89. להילחם בשבילו- פרק 910. להילחם בשבילו- פרק 1011. להילחם בשבילו- פרק 1112. להילחם בשבילו- פרק 1213. להילחם בשבילו- פרק 1314. להילחם בשבילו- פרק 1415. להילחם בשבילו- פרק 1516. להילחם בשבילו- פרק 1617. להילחם בשבילו- פרק 1718. להילחם בשבילו- פרק 1819. להילחם בשבילו- פרק 1920. להילחם בשבילו- פרק 2021. להילחם בשבילו- פרק 2122. להילחם בשבילו- פרק 2223. להילחם בשבילו- פרק 2324. להילחם בשבילו- פרק 2425. להילחם בשבילו- פרק 25 26. להילחם בשבילו- פרק 2627. להילחם בשבילו- פרק 2728. להילחם בשבילו- פרק 2829. להילחם בשבילו- פרק 2930. להילחם בשבילו- פרק 3031. להילחם בשבילו- פרק 3132. להילחם בשבילו- פרק 3233. להילחם בשבילו- פרק 3334. להילחם בשבילו- פרק 3435. להילחם בשבילו- פרק 3536. להילחם בשבילו- פרק 3637. להילחם בשבילו- פרק 3738. להילחם בשבילו- פרק 3839. להילחם בשבילו- פרק 3940. להילחם בשבילו- פרק 4041. להילחם בשבילו- פרק 4142. להילחם בשבילו- פרק 4243. להילחם בשבילו- פרק 4344. להילחם בשבילו- פרק 44 45. להילחם בשבילו- פרק 4546. להילחם בשבילו- פרק 4647. להילחם בשבילו- פרק 4748. להילחם בשבילו- פרק 4849. להילחם בשבילו- פרק 4950. להילחם בשבילו- פרק 5051. להילחם בשבילו- פרק 5152. להילחם בשבילו- פרק 5253. להילחם בשבילו- פרק 5354. להילחם בשבילו- פרק 5455. להילחם בשבילו- פרק 5556. להילחם בשבילו- פרק 5657. להילחם בשבילו- פרק 5758. להילחם בשבילו- פרק 5859. להילחם בשבילו- פרק 5960. להילחם בשבילו- פרק 6061. להילחם בשבילו- פרק 6162. להילחם בשבילו- פרק 6263. להילחם בשבילו- פרק 6364. להילחם בשבילו- פרק 6465. להילחם בשבילו- פרק 6566. להילחם בשבילו- פרק 6667. להילחם בשבילו- פרק 6768. להילחם בשבילו- פרק 6869. להילחם בשבילו- פרק 6970. להילחם בשבילו- פרק 7071. להילחם בשבילו- פרק 7172. להילחם בשבילו- פרק 7273. להילחם בשבילו- פרק 7374. להילחם בשבילו- פרק 74

פרק 33: הגוף במסעדה, הראש בנתב"ג

זה היה רעיון גרוע להגיע עם שעון יד למשמרת הזו, או יותר נכון לכפולה הזו, מלכתחילה. מהרגע שהמחוגים הצביעו על השעה שבע בערב, עברתי להסתכל עליו בכל הזדמנות.
עברו בסך הכל שלושה ימים מאחרי הצהריים בעצמאות אצל ליאם. נשארתי בבית של ההורים שלו עד כמעט שתיים עשרה בלילה, ובשלב מסוים אמא שלו באמת לקחה אותי לחדר הקוסמטיקה העצום שלה וניקתה לי כמה שחורים מהאף. ליאם צפה בנו מהצד והיה משועשע. הוא סיפר לי שאחרי מחרתיים הוא ילווה את מאיה לנמל התעופה, בחר להדגיש שעם עוד חברים כמובן, לפני הטיסה שלה לניו יורק. הוא נשמע מאוד נרגש שהיא והוא כל כך קרובים למלא את "השלב האחרון" בצוואה של יונתן/ דף משימות שהשאיר אחריו.
הפרידה הזו הייתה אמורה להיות רגילה כי סך הכל מדובר בשלושה שבועות עבור מאיה, אבל במהלכם ליאם טס גם. והוא, כזכור, טס ליותר מדי זמן. כמובן שהנחתי שהם שניהם ייפגשו עוד קודם, למרות שליאם לא ממש דיבר על זה. שלשום שנינו היינו מאוד עסוקים ואתמול הוא הציע שאבוא לישון אצלו אחרי המשמרת שלי, אבל כבר הלך לישון ("שמעתי את הצעדים של הדוב אז יצאתי לרוץ ממנו בארבע בבוקר לפני שיתפוס אותי. אני עייף") ולא ראיתי בכך טעם.
השעה עכשיו תשע וחצי והמסעדה די ריקה. הטיסה של מאיה רק באחת בלילה, אבל הם בטח כבר בנתב"ג. אני חושבת על זה יותר מדי עד כדי כך שנשברים לי כוס וצלחת בזו אחר זו כשאני מפנה את השולחן היחיד ששירתי בדקות האחרונות.
"מה עובר עלייך?" מלכי עוזרת לי לאסוף את הזכוכיות מהרצפה.
"עייפה. את יודעת איך זה לעבוד כפולה." כמה קל להפיל על שעות העבודה הרבות את מה שקורה לי ובעצם בכלל לא לא אמור לקרות.
"אז תלכי." היא מרימה את היעה לרגע כדי שנוכל לאסוף עוד חתיכות. "קובי לא יכעס. אין כמעט לקוחות כבר."
מבט מהיר במסעדה מוכיח שמלכי צודקת, וכמה דקות לאחר מכן אני מוצאת את עצמי באוויר הפתוח והחם של חודש מאי. להתחשב בכך שבצהריים המסעדה הייתה מפוצצת, לצאת עם 380 שקלים זה לגמרי טוב בשבילי. אני ממש מרגישה שזה יום המזל שלי כשאני עוד לא שנייה בתחנת האוטובוס לכיוון הבית וכבר הקו מגיע. פתאום באמת יש לי ערב פנוי כמו שליאם רוצה, ודווקא כשזה קורה- הוא לא כאן. אני מרגישה צורך בכל זאת לבדוק מתי הוא יגיע, אולי נצליח להוציא ממנו משהו.
אני: "סיימתי מוקדם"
ליאם: "תבואי לדירה שלי. רוצה לישון אצלי?"
אני: "אתה בדרך לשם?"
ליאם: "עוד שעתיים בערך אהיה. הגענו הרגע לשדה, לפני זה ישבנו בדירה של מאיה. אנחנו נהיה פה איתה עוד קצת"
אני עושה אימוג'י של כף יד עם אגודל זקוף או במילים פשוטות: לייק. התחושה בפנים היא UNLIKE.
ליאם: "רוצה אז לבוא?"
אני: "עזוב, כבר אחזור הביתה"
ליאם לא משיב. הראש עובר שוב לנתב"ג. האם מאיה תתכתב עם ליאם הרבה כשתעלה על המטוס? האם היא תגזול ממני את הימים הבודדים שנשארו עד שליאם יטוס גם? בקושי שבועיים נשארו לו פה. איתי.
אני הולכת הביתה שקועה במחשבות שלי. איזו תחושה חרא. אני כמעט נופלת מרב שאני שוכחת שהרגליים שלי כאן, ברחוב, ולא שם.

נועה פותחת לי את דלת הבית כי באמת שאין לי כוח לחפש את המפתחות בתיק. "אמרתי לאמא שבטח סיימת מוקדם." היא קופצת חזרה על הספה בסלון. "יופי, אז תספיקי לראות איתי את חצי הגמר באירוויזיון."
"מה?" אני לא מבינה מה היא רוצה ממני. בראש יש לי בסך הכל שתי פעולות שאני צריכה לעשות: לקחת לעצמי אוכל ושתייה ולהינעל בחדר שלי.
"אמרי זיו היום, הנציג הישראלי." אחותי הקטנה מאוד מאוד נלהבת.
אני נכנסת למטבח ומחפשת את המחבת. "אני לא במצב רוח."
"הוא שיר מספר 18, יש זמן." היא בכלל לא מתייחסת.
אני מכינה לעצמי חביתה זריזה ומתיישבת על אחד מהכיסאות בפינת האוכל כשאבא בדיוק יוצא מחדר העבודה עם ערימת מבחנים ביד ואין שום סיכוי שאוכל לאכול בחדר שלי כשהוא על המשמר.
"זהו זה, בדיקת מבחנים אחרונה," הוא אומר בחיוך ומתיישב לידי. "לפחות שתהיה מוזיקה נעימה מהאירוויזיון."
"נעימה ואירוויזיון לא הולך ביחד," אני ממלמלת בפה מלא.
"מה את עושה בבית מוקדם כל כך?" אבא מוציא מהקלמר עט בצבע תכלת.
"אין לך כמה ציטוטים תנ"כיים לבדוק?" אני מציצה באחד המבחנים. "לפעמים לבני ישראל במסעדה של קובי לא מתחשק לאכול מן אז אין עבודה בערבים."
אבא צוחק. "למה לא הלכת לליאם?"
"הוא בתחת של מאיה עכשיו." אני קמה לשטוף את הצלחת. "אסור להפריע להם."
"חשבתי שתרצו לבלות ביחד את הימים האחרונים שלו פה לפני הטיסה."
"גם אני חשבתי." אני לוקחת לעצמי כוס מים ובסוף כל הכעס זורם ממני החוצה כמו המים שבמתקן. "להיות איתה זה בסדר, אבל לא חמש שעות! אוף, הוא אפילו לא מבין איך אני רואה את זה."
"ניסית לומר לו?" אבא עכשיו יועץ ולא מורה לתנ"ך. "את הרי לא יכולה להנחית עליו שסיימת מוקדם אם הוא תכנן משהו."
"יש הבדל בין לתכנן ללקצר. הוא היה אצלה מאחרי הצהריים בערך, אז מה יקרה אם ישב איתה בנמל התעופה פחות חצי שעה-שעה?" אני על סף הסתלקות לחדר.
"לו זה משנה." אבא מרים לרגע את הראש מאחד המבחנים. "את קשה איתו מאוד, עופרי. את קשה איתו בכל מה שקשור לקשר איתה. בכלל, מאז שחזרתם מהנסיעה לצפון ביום הזיכרון את לא אותו דבר איתו, נכון? למרות שאת בעצם תיכף עוברת לגור בדירה שלו, ואני אישית עדיין לא מאמין לכך."
אני מתיישבת חזרה. "היית צריך לראות אותם מתחבקים ומתנשקים שם בבית העלמין. חוץ מנשיקה בפה היה הכל, הכל, כמו שהוא איתי. איך אני אמורה להתנהג? איך אני אמורה להבין? והפרידה הזו בגלל הטיסה שלה. הוא מפרש את זה כקנאה וזה לא נכון."
"זה משהו שבן אדם שלא בא ממשפחת השכול לא יכול להבין." אבא מהנהן. "ואני מאחל לנו שלעולם לא נדע איך זה מרגיש, הקשר הזה שבו שני אנשים נאחזים במישהו שכבר לא בחיים."
"בסך הכל ציפיתי שהוא יחזור מוקדם יותר." אני קמה שוב. ממש צעצוע נחום-תקום. אין לי היום לא כוח, לא מצב רוח וגם לא עצבים להסביר יותר משעשיתי.
כשאני יוצאת מהמקלחת בדיוק מגיע השיר של המתחרה הישראלי. אחותי ממש רוקדת איתו, ואמא שהספיקה להצטרף אליה מרעיפה על הזמר מחמאות כאילו הוא שומע. הוא שר שהוא FEEL ALIVE ואני FEEL SAD. לא צריך את ההיפך שהוא DEAD. יש מת אחד בסיפור הזה וזה מספיק.

אחרי מקלחת זריזה והבנה שעדיף שאשקיע את האנרגיה בהשלמת שעות שינה ולא כעס (ליאם לא יצר קשר בכלל), אני נכנסת למיטה. מסתבר שהייתי מאוד עייפה וצללתי לשינה, כי משהו מעיר אותי. משהו זה שפתיים עם חום מאוד מוכר שנוגעות לי בלחי. אחר כך גם מתווספים אף וזיפים.
"ליאם, מה אתה עושה פה?" אני שואלת בקול מנומנם ומגלה את דלת החדר סגורה כמו שהשארתי אותה. אלא אם כן, כלומר בטוח שכן, הוא פתח אותה בשקט וסגר מחדש.
"נרדמת מהר." הוא מעביר יד בשיער שלי. "באתי לקחת אותך אלי."
אני מסתובבת כך שהפנים שלי לא בדיוק בכיוון שהוא יכול לראות. כאילו, אם הוא רואה משהו כי החדר חשוך. "אני ישנה. פעם אחרת."
ליאם מנצל את התזוזה שלי ובעצם את העובדה שעכשיו יש מקום בשבילו במיטה. הוא נכנס פנימה ואחרי כמה שניות ממשיך לתת לי נשיקות שמעצבנות אותי. "טוב, אז אשאר לישון איתך."
תוך רגע אני נהיית ערנית. אני מסתובבת לכיוון שלו ובקושי מצליחה לראות משהו. "מה? לא."
"למה לא?" הוא לא נשמע נרגש.
"כי... כי העדפת להישאר עם מאיה עוד למרות שהיית איתה כל הערב." הזיכרון שלי ללא ספק לא הלך לישון.
"לא אמרת מראש שאת מסיימת מוקדם," הוא חוזר על הדברים של אבא ומוסיף, "למה את תמיד צריכה לעשות דרמה? זה לא שהייתי איתה לבד."
"אני לא מקנאה בה, אם זה מה שאתה רומז."
"את זה את אמרת לבד."
"מה?"
"לא יודע למה אתה מקנאה בה. אני חושב שגם מיקה הרגישה ככה עד שבאמת מאיה הופיעה אצלי בדירה באותו לילה."
"וזה לא מצביע על בעיה? אתה לא יודע לחבר?"
הוא מוציא את הנייד שלו מאיפשהו ופתאום אור כחול מופיע בחשכה. אני רואה את הפרצוף שלו. אני רואה גם לשבריר שנייה שההודעה ממאיה ומגלגלת את העיניים. אולי יש לה וויפי בטיסה והם יתכתבו כל הלילה.
"אני לא רוצה לצאת רכושנית." אני מרגישה שבאמת יש מצב שאני יוצאת כזו ומבהירה, "עובדה שעם ידידות אחרות כמו נופר אני בסדר."
ליאם מכבה את הנייד כי החושך חוזר לחדר. הוא לוקח את היד הפנויה שלו, כורך אותה סביבי ואז מפהק בקולי קולות לפני שחוזר לדבר.
"ידעת מההתחלה שהקשר שלי ושלה 'שונה', אבל בשום פנים ואופן לא רומנטי."
"היה לי קשה לראות אותך ממש מנשק אותה שם בבית העלמין והיא נמרחת עליך, מה אני אעשה?" בסוף זה יוצא. לא נוח לי עם החיבוק שלו ואני עוברת לשבת על המיטה, מעבירה את הכרית אל הגב כך שאוכל להישען עליה.
"לא אמרת כלום בדרך הביתה."
"מה אתה רוצה שאגיד? כל מילה שלי הייתה יוצאת חסרת רגישות. זה לא הוגן, אתה מעמיד אותי במצב לא נעים. אתה ראית איך החברים שלך מהפלוגה הגיבו לנשיקה הזו שלך במצח שלה? ואיך היא פשוט חיבקה אותה ולא שחררה? עמדתי שם כמו איזה בול עץ וציפיתי שהיא תעזוב אותך." הדם רותח לי מחדש ואני רואה בעיניים את התמונה. "איך אפשר לשחרר דבר כזה?"
"אפשר עם כוח רצון." הוא נשאר לשכב. "איך היית מגיבה אם הייתי מת ויונתן היה מחבק אותך על הקבר שלי?"
"חס וחלילה." אני נבהלת מהמחשבה.
"תאורתי, לא באמת."
"אני לא משתפת פעולה עם השאלה הזו."
שנינו שותקים.
"אתה לא הולך לישון פה." אני מוצאת את הכתף שלו ומנערת אותה. "תלך לדירה שלך."
הוא מתעלם. "רוצה לבוא איתי עוד יומיים לגמר גביע מול בני יהודה? מכבי תל אביב מול בני יהודה."
"לא."
"את עובדת?" הוא תופס את כף היד שלי ולוחץ עליה.
"תפסיק כבר, אוף. תלך." אני מתעצבנת.
"נלך ביחד למשחק של צ'לסי. זה בעצם יהיה המשחק הראשון שלך."
"זה לא בלונדון?"
"כן."
אני מגחכת. "ממש."
הוא דווקא נשמע רציני. "הבטחתי לך."
אנחנו שותקים ומקשיבים לנשימות זה של זו. כאשר של ליאם משתנות, אני מתאמצת כדי לראות אם הוא נרדם. והוא באמת ישן. אני מגלגלת את העיניים ומנסה למצוא תנוחה נוחה, כי הוא באמת השתלט לי על רב המיטה ולי אין זוגית כמו שלו. תוך כדי החיפוש, צרחה מפלחת את הבית. אני בסוף יוצאת מהמיטה אל הסלון.
"מה קרה?" אני מסנוורת מהאור שדלוק במלואו.
"אמרי בגמר!" נועה ממש מאושרת.
אני מתיישבת על הספה וצופה בתוצאות המלאות ואז בזמר הישראלי צועד אל קדמת הבמה עטוף בדגל ישראל. כשאני חוזרת לחדר שוב, ליאם אשכרה הספיק להשתלט על כל המיטה. אני מוצאת את עצמי צופה בו ישן עד שבסוף הוא זז קצת ומתפנה לי מקום.

אמא ונועה עוטפות תפוחי אדמה בנייר כסף למדורה הכיתתית. "רוצה להצטרף?" נועה שואלת כשאני נכנסת למטבח ושולפת מהארון שתי שקיות מרשמלו.
"ליאם ואני עושים קומזיץ קטן בים."
"מתי הוא טס?" אמא צופה בי משפדת את המרשמלו על מקלות.
"מחר."
"השקעת בצורות." אמא מרימה את אחת מהשקיות. "זה מרשמלו שעולה כמעט עשרה שקלים."
"מסיבת פרידה, לפחות שתהיה בטעם מתוק."
אמא מתקרבת אלי ומניחה את כף היד שלה על שלי. "עופרי, את צריכה להגיד לו שאת מבינה למה הוא טס, שמעת? שאת מבינה. תילחמי עליו. זאת ההזדמנות האחרונה שלך לפני ובתוך תוכך את יודעת שלא יהיה לך אף פעם עוד מישהו כמוהו: מלומד, איכותי, יפה תואר."
"טוב, אמא, די די." אני מוציאה את הנייד מהכיס כשהודעה נכנסת מליאם מופיעה. "הוא יוצא לכיוון."
אני מספיקה לראות מבט מאמא לפני שאני יוצאת מהמטבח עם השיפודים שהכנתי. "שמעת, עופרי? תוותרי קצת ותביני למה הוא רודף אחרי השדים האלה שקיימים בתוכו. תראי לו שאת מקבלת אותם ואותו וכשיגיעו רגעים כמו יום הזיכרון כשהוא יצטרך אותך יותר מתמיד- תילחמי בשבילו."

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

שלכת כותבת מהלב עקוב אחר שלכת
שמור סיפור
לסיפור זה 13 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
מתי פרק
הגב
דווח
שלכת כותבת מהלב
שלכת כותבת מהלב
כמה דקות. בסוף הכתיבה
הגב
דווח
שירה פלטיאל
שירה פלטיאל
מה קורה להמשך... אני לא עומדת בלחץ של ההמשך.
קצת קשה לי להבין למה לעופרי לקנא במאיה למרות שאין בינה לבין ליאם כלום וגם הוא נתן לעופרי להבין שלא יהיה כלום ביניהם היא צריכה ללמוד לשחרר בנושא כי ככל שהיא תקנא הקשר ילך ויתדרדר והיא תמיד תכעס ולא תדבר איתו ותעשה את הפדיחות שלה שרק אחר כך היא מבינה מה היא עושה ומתחרטת.
הגב
דווח
טען עוד 26 תגובות
כותבי החודש בספרייה
שלכת כותבת מהלב
עשיתי את זה! הצעתי לך לצאת, איתי.
עשיתי את זה! הצעתי לך לצאת, איתי.
מאת: שלכת כותבת מהלב
יש לי הכל- פרק 91
יש לי הכל- פרק 91
מאת: שלכת כותבת מהלב
יש לי הכל- פרק 93
יש לי הכל- פרק 93
מאת: שלכת כותבת מהלב
יש לי הכל- פרק 82
יש לי הכל- פרק 82
מאת: שלכת כותבת מהלב
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
אהבה של חורף
אהבה של חורף
מאת: אפריל גל גילרוביץ'
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
מאת: Shirel Ben-Or
סיפורים אחרונים
הנסיך מצ'כיה- פרק 10
הנסיך מצ'כיה- פרק 10
מאת: L . P .
פרק שישי- בחינת בגרות חלק ב'
פרק שישי- בחינת בגרות חלק ב'
מאת: אור קרסנר
פרק שישי- בחינת בגרות חלק א'
פרק שישי- בחינת בגרות חלק א'
מאת: אור קרסנר
המדריך לפרוד הטרי 4
המדריך לפרוד הטרי 4
מאת: רותם ...
מומלצים מהמגזין
GAME OVER עבורה?
GAME OVER עבורה?
מאת: שבורת כנף
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
על המוכר והזר
על המוכר והזר
מאת: שבורת כנף
גם ככה אין לי חבר
גם ככה אין לי חבר
מאת: דנה לוי