כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 3

מגע אסור 23 (18+)

יש לי סיכוי... (פרקים חדשים)

פלאפון מאסתר-
אסתר:''רחלי.. אני ביקשתי מהשוטרת האחראית על החקירה שלך שתעדכן אותי בהתקדמות.''
אני מחזיקה את הפלאפון צמוד לאוזן, לא יודעת מה להגיב, לא יודעת אפילו מה לחשוב.
אסתר:''הוא זומן מחר לחקירה, אני לא יודעת כמה פרטים היא תוכל באמת לתת לי בתום החקירה,
אבל היא תעדכן אותי במידה והוא ישוחרר..''
''ישוחרר?''
אסתר:''כן..''
''רגע, יש סיכוי שהוא יהיה חופשי אחרי שהוא ידע שהגשתי תלונה? שהוא פשוט יחזור הביתה?''
אסתר:''כן. לפי מה שהיא אומרת שזה בתנאים מאוד ברורים, והוא יהיה מחויב כמובן לשמור ממך מרחק, אבל כן.''
''הם לא מאמינים לי... אני הרגשתי שהשוטרת הזו לא מאמינה לי...'' - דמעות מציפות את פניי ואני מרגישה את הרעד בגופי משתלט עלי.
מתקפלת לחצי כדור על המיטה כשרגליי מוצמדות חזק לחזה.
אסתר:''אל תדאגי, הוא לא יצא מזה... אני מבטיחה לך, אני אעשה הכל כדי שהוא לא יצא מזה נקי!''
שומעת מה שאסתר אומרת לי וחושבת שכל מה שהיא אומרת זה סתם בשביל לעודד אותי,
אני מרגישה שכל התלונה הזו הייתה טעות, שהיא לוקחת ממני יותר מידי, שזה הכל יותר מידי!
שהוא יעלם כבר, רק רוצה שהוא יעלם! יעלם מהחיים האלה, יעלם מהחיים שלי! יצא מחיי לנצח ולא יחזור להכות אותי שוב ושוב ושוב.
''מה את יכולה כבר לעשות? הא? מה את יכולה לעשות? אם המשטרה לא מאמינה לי, אם לא יהיו מספיק ראיות... אני לא רוצה להתעמת איתו, אני לא יכולה לשבת מולו באותו חדר ולספר מה שקרה.. אני פשוט לא מסוגלת...'' - צועקת אליה לתוך הפלאפון ועומר שלא היה בחדר רץ אלי במהירות כשמגבת על מותניו, אני לא זזה ממקומי, מקובעת באותה תנוחה, בתנוחה עוברית.
בזמן שהוא נשכב כמוני ועוטף את ראשי בעדינות בין ידייו, נושק לי על הראש מנסה להרגיע את הרעד.
אסתר:''אני לא אומרת סתם! אני אעשה הכל רחלי, הכל, כדי שהוא יעלם. מבטיחה לך שהוא יעלם, מבטיחה לך שנעבור את זה יחד, שאני אהיה איתך אני פה בשבילך, אני פה לשמור עלייך ואני אדאג שהוא ישלם ויעלם!'' - שומעת את קולות הבכי שלה תוך כדי שהיא אומרת לי את המילים האלה שגורמות לי להרגיש שאין משהו בעולם שיוכל להעביר ממני את התחושה ולהוציא אותו מחיי,
הרטיבות מעיניי מתמזגת עם טיפות המים על גופו של עומר העוטף אותי.
חמימות גופו מהמקלחת הרותחת מרגיעה אותי, ראשי נמחץ בתוך החזה שלו בחוזקה.
אני מנתקת את השיחה עם אסתר, הפלאפון נשמט מידי על המיטה ואני רק בתוך החיבוק שלו.
נרגעת בתוך הגוף שלו, מטורף כמה שהגוף שלו יכול להרגיע בי הכל.
מטורף שדווקא גוף של גבר מצליח להשכיח ממני את הרגעים האלה.
כמה הגוף של עומר שלי מצליח להרגיע בי את הכל.
עומר:''את צריכה לערב את אבא שלך בחקירה.''
''מה? אני לא אבקש ממנו לעשות את זה בחיים''
עומר:''אמרת לי שהוא ראה, שהוא עצר אותו כשזה קרה...''
''אני לא יודעת מה קרה מאז, אבא שלי אמר שהוא קורא למשטרה אבל אני לא באמת חושבת שזה מה שקרה.''
עומר:''אולי את לא תצטרכי להתעמת איתו, זו לא מילה מול מילה את מבינה''
''מה פתאום, הוא גם אחרי אירוע לבבי אני לא יכולה לגרום לו להתרגשות כזו.
מה פתאום, אני לא אקח את זה על המצפון שלי, אסור לא להתרגש''
עומר:''הוא בעצמו ביקש מימך להתלונן.''
''עומר, לא, לא מערבים בזה את אבא שלי.''
עומר:''אבל זה בטוח יכול לעזור... את לא רוצה שהוא יחמוק מעונש!''
''דיי!'' - מתפרצת ממני צעקה לא רצונית מתוך גרוני, פשוט הייתי חייבת לעצור אותו, לא יכולתי לשמוע עוד נסיונות שכנוע הרגשות מציפים אותי וממלאים את כל גופי, אני מרגישה רעד ודפיקות מואצות בחזה.
שוב תחושת מחנק מלווה עם בחילה עולה מהבטן ונשארת תקועה בגרון.
עומר יושב מולי נראה חסר אונים קצת מול התגובה שלי.
עומר:''בואי אלי, בלי לחץ יפה שלי, בואי נחשוב על זה... בטח שלא אכריח אותך לעשות שום דבר שלא תרצי... אני רואה כמה זה עושה לך רע, רחלי אני מת מזה, אני רק מחפש דרכים לעשות לך טוב, לעזור לך.''
''לא מערבים את אבא שלי, אני לא יכולה שהוא ידע את הפרטים, אני לא יכולה...
אתה לא מבין איך הוא הגיב רגע אחרי מה שקרה.
נכון שהוא הרחיק את עוזיה אבל הוא התנפל עלי בצעקות, אני עדיין לא יכולה לשכוח שהוא צעק עלי
ושאל ''אם רציתי בזה'', לא יכולה לשכוח את זה שהוא הרים עלי יד שניה אחרי זה,
כמה הגוף שלי כאב אחרי זה.. את התאריך אמנם אני לא זוכרת,
אבל את הכאב אני לא יכולה לשכוח, את תחושת הפחד.. אני עדיין נתקפת פחד.
אני לא זוכרת סיטואציה רציפה, זוכרת קטעים, רגעים ספציפיים, אלו שהכו בי בחוזקה ובאו חזרה בחלומות. אני זוכרת את הקול שלו, הקול שלו... אני חושבת שבחיים לא אשכח את הקול שלו. ''
עומר פשוט השתתק מול מבול הרגשות שלי ששטף אותו בלי רחמים.
הגבר שתמיד יודע מה להגיד לי, שאף פעם לא נגמרות לו המילים, השתתק.
''אפשר שנהיה כבר רק אני ואתה, בלי כל המקרה הדפוק הזה שקרה לי... אני ואתה!''
עומר:''זה עוד יקרה יפה שלי, אני מבטיח לך שזה יקרה.''
''כולם מבטיחים לי שזה יקרה, אני רוצה שזה יקרה כבר! , אני לא יכולה להכיל את זה יותר בתוך הגוף שלי.''
עומר:''אני פה איתך. אני אהיה פה איתך עד שנשכיח הכל.''
אני מתרוממת מהמיטה למצב ישיבה,
''אני נכנסת להתקלח'',
עומר:''טוב''.
אני קמה מהמיטה באיטיות והולכת לכיוון חדר האמבטיה.
סוגרת אחרי את הדלת, שומעת את עומר מאחוריה מבקש ''אל תנעלי את הדלת. אני מבטיח לא להיכנס''.
''אל תדאג, אני בסדר.''
עומר:''בכל זאת, תרגיעי את הנפש העדינה שלי.''
''עומר, אני בסדר. באמת. אני לא אעשה לעצמי כלום. אבל לא אנעל...''
עומר:''תודה, אני מאמין לך''
אחרי מספר דקות שבהם המים ציננו ניקו והרגיעו את גופי אני פותחת את דלת האמבטיה בשקט, כשמגבת אחת על גופי ומגבת שניה עוטפת את השיער.
ידיו החסונות עוטפות את הגיטרה, אצבעותיו הארוכות פורטות במיומנות ודיוק על מיתריה.
עוד לפני שמשמיע צליל מפיו אני עוצמת את עיניי ומתמכרת למנגינה.

''יש לי סיכוי להינצל אני יודע
אני אוכל להתעורר להתפכח
אני אוכל עוד לדבר באהבה
על עצמי ועל העיר ועל אשה

כבר עכשיו אני פחות כועס
וגל שקט של רגש מתפקע
אמא שרה לבן בלילה
אמא כאן לידך כל הזמן

עיניו הכחולות עמוקות בתוך עיניי מטריפות את כל החושים שלי יחד, מרימים את רגשותי אל על,
יחד איתו אני יכולה לרחף, אני יכולה להיעלם מכולם, שנינו נעלמים מכולם בתוך ה''מקלט'' שמצאנו אחד בזרועות השני.
נזכרת בשיחה שעשינו בבית החולים, נזכרת איזה יום עברנו, שומעת את מילות השיר יוצאות מפיו מתעמקת בהם. מרגישה שהוא שר על שנינו ביחד.

''אני מרגיש שמשהו משתנה
העייפות תחלוף האור יעלה
ואז אכיר אותך יקירתי
ומיד תכירי את אותי

תמיד פחדתי להשתגע
שהלב יקפא ויתרוקן
אבל עכשיו כמו שאני יושב
יש לי סיכוי להינצל אני חושב...''
הוא תמיד החזיק בי, הוא תמיד הראה לי שהוא כאן איתי, גם כשהדפתי אותו.. גם כשניסיתי להרחיק,
הוא חזר ונלחם עלי.
טובעת בעומק עיניו ומצמידה את הראשים שלנו זה לזה, הוא שר לתוכי.
אצבעותיו עדיין פורטות במיומנות על הגיטרה תוך כדי שאני מלטפת את זיפי פניו, הוא לוחש לתוכי את המילים ואני מרגישה שתכף אאבד את דעתי.
מרגישה שאיתו אני יכולה להאבד, אני רוצה להאבד איתו.
מלטפת את פניו בלי להפסיק, בשתי ידיי, נושמת את המילים שלו.
מריחה את הריח המשכר של גופו, מרפרפת עם שפתיי על שפתיו, עוד לא בדיוק נשיקה..
בעיקר נושמים אחד את השני.
כרגע אין אף אחד בעולם חוץ משני אנשים, חוץ משנינו.
הנשימות מתגברות ומתערבבות זו בזו.
פיו פתוח מעט, אני מצמידה את שפתיי לשפתו התחתונה מתנתקת ואז לעליונה.
מעבירה עליהן קלות את לשוני ומשדלת את לשונו להיצמד לשלי.
הוא מניח את הגיטרה לצד המיטה וחוזר לתפוס בראשי, אוחז בעדינות ומעביר את אצבעותיו בשיער שלי,
אני מנסה לחזור לטעם שפתיו אך הוא מחזיק בראשי במרחק קל ממנו ומביט לתוכי מבט שגורם לי להרגיש הכי חשופה ועירומה שהרגשתי כל חיי.
מחייך חיוך רך, משרה סביבי הילה של שלווה.
קולו שובר את הדממה ''את יודעת שאני תמיד אשמור עלייך נכון? ... את הצלת אותי''
''אני יודעת, אתה זה שהציל אותי'',
עומר:''את סומכת עלי?''
''יותר מכל אחד אחר בחיי''
עומר:''אני רוצה שתרגישי בטוחה איתי''
''אני בטוחה רק איתך, בלעדיך אני מאבדת איזון''
עומר:''גם אני מאבד איזון בלעדייך''
''תנשק אותי''
עומר:''מת מפחד שתפחדי ממני''
''רק כשאתה נוגע בי אני שוכחת''
עומר:''כל כך לא רוצה לעשות משהו שירתיע אותך''
''תעשה, אתה לא תרתיע, אני לא חושבת שתיפגע בי.''
עומר:''אני לא רוצה שתיזכרי בו כשאני נוגע בך.''
''זה לא בשליטה שלי עומר שלי, אבל כשאתה מביט בי, כשאתה מנשק אותי, כשהידיים שלך נוגעות בגוף שלי אני מרגישה שאתה מרפא אותי.
אני יודעת מה עברתי ואני כבר מצליחה להתחיל להשלים עם זה שזה לא באמת יעלם ממני אף פעם,
אבל אתה, המגע שלך זה מה שמכסה לי את הפצעים. אתה הפלסטר שלי.
אני לא יכולה לחשוב ולא לדמיין מישהו שהוא לא אתה נוגע בגוף שלי יותר בחיים.
אתה זוכר שהתנפצה הכוס אצלי בדירה, התנפצה כל הכוס עם הקפה שהכנתי לך, רק מההתרגשות מהמגע שלך. מאותו רגע שהחזקת לי את ידי והסתכלת לי בעיניים אני נתתי לך את ההסכמה לגעת בי
ומהרגע שחבשת לי את הפצע הפתוח בפלסטר לא הפסקת להניח פלסטרים על כל הפצעים שלי אפילו בלי שהיית מודע לכך.''
עומר:''כשלא הייתי מודע, זה בדיוק...''
''מאז שסיפרתי לך לא נגעת בי.''
עומר:''אני יודע''
''כלום לא שונה מאז, אז הייתי בסדר.. היית איתי הכי מושלם וקשוב הכי מדהים בעולם,
לימדת אותי איך להשתחרר לימדת אותי להינות מהמגע שלך, להסתקרן, לא פחדתי ממך לרגע.''
עומר:''אני פשוט אף פעם לא הרגשתי פחד ועכשיו אני מרגיש פחד,
אני מפחד לגעת בך.. מפחד לא להיות עדין מספיק או רגיש או לא יודע מה, תביני אני לא רגיש ואני לא עדין... אני ההפך.''
''אתה, ההפך? חיים שלי, אתה היית הכי עדין ורגיש שיש. אני כל הזמן רציתי וביקשתי עוד.. ''
אני קמה
עומר:''רחלי?''
מחייכת אליו ומרימה מעט את המגבת, חושפת לפניו את ערוותי, חושפת את מותני, חושפת פופיק ממשיכה וחושפת את החזה, זורקת אותה על הרצפה.
ערומה לחלוטין מולו, מתקדמת אליו מתיישבת עליו.
מסתכל בעיניי ומעביר מבטו על גופי, מלטף שוב את שיער ראשי.. מעביר את אצבעותיו בתוכו.
''זה הגוף שלי'', אני אומרת כשראשי נצמד לשלו.
''ואני מרשה לך לגעת בו, לגעת בי''
אצבעותיו הארוכות עוברות לי על הלחי לכיוון השפתיים, מזיז את שפתיי מעט בעזרת אגודלו,
מוריד אותן לסנטר ולאורך כל הצוואר באיטיות, עובר יחד עם שתי ידיו במקביל על כתפיי מלטף את עצם הבריח שלי יורד לאט לכיוון החזה הזקוף מולו, שנינו נושמים בכבודת, עומר מלטף במעגלים עדינים סביב הפטמה שלי על כל צורתו העגולה הסיבוב נהיה קטן יותר ויותר ואצבעו כמעט בצמוד לפטמותי, אגודליו נוגעים במקביל בשתי פטמותי וגורמים לי לשלוח את החזה לכיוונו, הוא אוחז בהם בשתי ידיו הגדולות ומלטף.
יורד מטה לכיוון הבטן, מחזיק את המותניים ידו כל כך נעימה על עורי, עובר לירכיים כמעט עד הברכיים וחוזר על עקבותיו אך הפעם בירכיים הפנימיות, גורם לראשי ליפול על שלו.
חוזר עם ידיו לאחוז בשיער ראשי בעדינות.
עומר:''את לא מבינה כמה מדהים אני מרגיש עכשיו.''
''גם אני''
עומר:''זה היה לך נעים? את מרגישה בנוח?''
''כן עומר שלי. תיגע בי, בבקשה, אני זקוקה למגע שלך.''
עומר:''אפשר לעשות את זה עם הפה עכשיו?''
''כן....'' אני עונה לו ונושפת תוך כדי.
עומר תופס במותניים שלי בזרועותיו ומרים אותי מעט באוויר, רגלי נצמדות אליו בחוזקה ואני ומאפשרת לו להניח אותי בשכיבה על המיטה.
''תוריד גם אתה.. אני רוצה להרגיש בגוף שלך על שלי'' עומר מתרומם ממני מבלי להכביד עלי ומוריד את חולצתו, ''גם את המכנס''. הוא מתבונן בי רגע, עוצר. אני רואה את ההתלבטות בעיניו,
''אני באמת רוצה.'', הוא נושק לפתיי ולוחש ''אני אוהב אותך'', הוא מתנתק ממני ומתרומם, מוריד את המכנס, נשאר עם בוקסר שחור צמוד.
עומר:''אותו אני לא מוריד.'' הוא מצהיר.
אני מושכת את ראשו אלי ומצמידה את עצמי אליו לתוך שפתיו רוצה שוב להרגיש את הלשון שלי בשלו, לטעום את טעמו הממכר שמטריף את כל חושי, זה פשוט ממכר יותר מפעם לפעם הטעם הזה שלו.
נצמדת אליו בחוזקה, מרגישה בוא על גופי, בעור הנעים שלו, מרגישה את מבנה גופו, חשה בדפיקות הלב של שנינו, חשה בחזה של שנינו עולה ויורד, מסונכרן יחד באותו הקצב מרגישה את עומר עמוק בתוך נשימותיי בנשיקה הזו.
טועם את טעם שפתיי ומתקשה להתנתק, מושך אותה מעט בעדינות לכיוונו וחוזר ומחדיר שוב את לשונו לפי שוב.
אני נעה תחתיו כשהוא מתחיל לנשק אותי במורד הצוואר, בנשיקות וליקוקים עדינים, תופסת בשערות ראשו כשידיו השמאלית מלטפת שוב את שד ימין שלי ולשונו יורדת לכיוון שד שמאל.
מנשק כל פיסת עור בדרך, מלקק, כמעט טורף כל חלק ממני שהוא עובר עליו.
החזה שלי שוב מורם מעלה כששפתיו כמעט ומונחות על הפטמה שלי, מרגישה את לשונו סביבה, אך לא נוגעת, מרגישה את האוויר היוצא מתוך פיו נוגע בהנאה מענגת וגורם לגופי לרעוד מציפייה.
מתבוננת בעיניו הכחולות שלא יורדות מעיני אף לא לרגע אחד, מחייכת אליו, מרימה שוב את החזה לכיוונו מסמנת לו להכניס לתוך פיו, אך הוא בשלו, מחייך אלי וממשיך מסביב ועובר לשד השני בליקוקים ובמציצות עדינות. מחזיקה בראשו בחוזקה כשהוא שוב כמעט צמוד לפטמה שלי מנסה לקרב אותו אך שוב ללא הצלחה, יוצא ממני צחוק מתגלגל בלי שליטה שגורר גם אותו לצחקק.
הצחוק שלו גורם לי לשחרר ואחריו יוצאת ממני אנחה חזקה כשלשונו מלקקת את הפטמה שלי מעלה מטה, מכניס אותה לתוך פיו ולשונו לא מפסיקה לשחק בה.
עובר לשנייה מלקק כמה ליקוקים עדינים ומוצץ אותה.
ממשיך בנשיקות וליקוקים במורד החזה, לכיוון הבטן כשידיו על צידי גופי, יורדות במקביל לראש שלו מטה, עיניו עדיין עמוקות בעיניי בודקות כל תגובה שלי למגע שלו.
מחפשות אישור, הוא תמיד נותן לי מקום להגיד לו אם יש מגע שלא נוח לי, הוא גם ישר מרגיש.
עובר קצת מעל הטבור וממשיך עוד לכיוון מטה.
יורד לבין רגליי מלטף את ירכיי מחזיק בעדינות ברגלי ''אל תפחדי, אני מפסק את הרגליים שלך, בסדר?''
מסתכלת אליו מלטפת את שיערות ראשו, ''כן..'' הוא מפסק את רגליי. אני עירומה לחלוטין, בלי טיפת בד על גופי הוא צופה עכשיו מקרוב קרוב על איברי.
התחושה הזאת בילבלה וסיקרנה אותי יחד.
הוא מתחיל לנשק את יריכיי בעדינות, מריח אותי, מסניף אותי לתוכו מנשק נשיקות עמוקות את עורי, משאיר עלי מעט רטיבות שמסמנת לי בתחושה איפה הוא עבר על גופי.
''אני אוהבת אותך''. פלטתי מפי בפרץ התרגשות.
אני עדיין בוחנת כל תנועה שלו, מפחדת מכל תנועה שלי, שאולי אעשה משהו לא בסדר.
רגליי מעט נסגרות באינסטינגט כשאני
מרגישה בלשונו העולה במעלה יריכי עד קו המפשעה, יריכיי נסגרות על ראשו.
הוא מתבונן בלי ומלטף את גופי.. נותן לי להתרגל אליו, נותן לי להתרגל לתחושה שהוא ככה מתחתיי.
אוחזת בידיו העוברות על גופי ועוברת על גופי יחד איתן. באיטיות.
חוזר לקק אותי בעדינות וסבלנות, אני מרגישה את נשימותיו מכות באיברי, תחושה מוזרה מתרחשת בגופי, אני מרגישה את איברי פועם מהתרגשות. נפתח ונסגר. מרגישה את ליבי פועם מאהבה.
הידיים שלי עדיין מונחות על שלו, עלינו יחדו וליטפנו את שדיי . חמימות פיו עוררה אותי ברמה שלא הרגשתי כל חיי. זו היתה חמימות נעימה, הרגשתי עונג. אגני התרומם אליו מעט מה שגרם
לי להרגיש לשון עדינה נוגעת באיברי הרגיש, מרוגשת מהתחושה החדשה, מורידה את אגני ולשונו מתרחקת, שוב אוויר פוגע בגופי ומעביר בי צמרמורות, מוחצת את ידייו בידיי על החזה שלי בלי שליטה. התחושה שאני רוצה אותו שאני רוצה שהוא יגע בי מתגברת מרגע לרגע.
אגני שוב מתרומם אליו בלי שליטה ושוב פגישה של לשונו העדינה, הפעם הרגשתי בליקוק אחד עדין וארוך, משאירה את אגני מעט באוויר כדי שימשיך...
לשונו מלקקת ליקוקים עדינים וארוכים את איברי הרגיש, בוחנת ובודקת אותו בעדינות, על כולו, בוחנת אותו לאורכו ומשתחררות ממני אנחות חזקות לחלל החדר.
יד אחת שלו יורדת לכיוון יריכיי, מרגישה באצבעותיו נוגעות בעדינות בשפתיי הרגישות, מפסקות אותן, הוא ממשיך ללקק ולשונו מתמקמת על נקודה בחלקו העליון של איברי, פיו נצמד אלי למציצה עדינה, שפתיו מתהדקות עלי ומוצצות את אותה הנקודה שוב.. ועוד ליקוק רטוב ושוב מציצה עמוקה מה שגורם לגוף שלי להרגיש רעד שמשתלט לאט לאט על כל הגוף, לשונו יורדת מטה על איברי בתנועות קטנות, עובר פיסה פיסה מעורי עד שאני מרגישה אותה מלקקת את הפתח באיברי, מעט נכנסת לתוכי בעדינות, מלקקת בכניסה לתוכי.
מסתכל עלי ומרים מעט את ראשו, היד שלי עדיין מוחצת את ידו חזק על חזה שמאל שלי.
הוא מכניס את ידו הימינית מתחת לתחת שלי ומגביה את אגני מחכה כמה שניות, ''עומר... '' כשאני אומרת את שמו עם רעד בקולי.
לשונו נכנסת לתוכי ויוצאת ואז עמוק יותר ויוצאת, אני רועדת ומתנשפת תחתיו, מתחילים לצאת ממני קולות שאני לא מכירה...
הוא חוזר בלושו על איברי וממשיך למצוץ וללקק, הוא מגביר קצב לפי סאונד הנשימות שלי שמתגבר מרגע לרגע, צמרמורת מציפה אותי מכפות רגליי ועד ראשי,
אני תופסת בכתפיו ופוקחת עיניים, מבינה שכל כך נהנתי עד שנתתי לעצמי להתמסר לתחושת הלשון שלו בתוך גופי. העיניים שלו מביטות בי עמוק.
כל גופי רועד בלי יכולת שליטה, אגני זז מעלה מטה, יריכיי רוטטות .
הוא אוחז בי חזק עד שאני נרגעת. משיך בליטוף גופי בעדינות.
אני מנסה למשוך אותו ושגופו יהיה עלי, רוצה כל כך שהוא יהיה צמוד אלי.
הוא מבין מה אני מנסה להגיד לו ומקשיב לי, מתנתק ממני כשאני עדיין רועדת ומתרומם לכיווני.
היד שלי נכנסת בהפתעה מתחת לתחתון הבוקסר שלו ואוחזת באיברו.
ההפתעה היכתה בו... וגם בי כשגניחה חזקה יצאה מפיו יחד עם המילה ''לא.....''
ידי אוחזת כרגע באיברו של עומר, לא זזה. שנינו המומים ושותקים.
מרגישה את קשיחותו, את הגודל שלו, את ידי שלא מקיפה את איברו.
אני נושמת נשימות מהירות.
הזזתי על איברו את אצבעותיי בעדינות. לא כל כך יודעת מה אני עושה עם הסיטואציה מהנקודה הזו.
אני שומעת אותו בולע רוק ומתבונן בי במבט ממסוטל, נשימותיו חזקות, בוחנת את איברו בעדינות בתוך כף ידי, באצבעותי, מרגישה אותו מתוח, מרגישה את הקשיחות שלו.
עומר:''יפה שלי אני אגמור אם תמשיכי...'' אני מסתכלת בתוך עיניו ומשחררת ממנו רגע, מבקשת ממנו שישב במקומי על המיטה. עומר בולע רוק ומסתדר.
מתיישב כשרגליו מונחות על הרצפה. '' הכל בסדר יפה שלי. אני לא צרי....''
אני מתמקמת עליו כשהתחת שלי מונח על הברכיים שלו.
''תלמד אותי''.
פוקח מולי עיניים גדולות וקצת מגמגם, נראה שהוא לא ציפה לכל הסיטואציה.
מרימה את אגני למעלה ומתרוממת על ברכיי. מאפשרת לבוקסר שלו לגלוש לכפות רגליו ומשם לרצפה.
מסתכלת על איברו העומד מולי.
על צבעו על צורתו.
ידי מתקרבת אליו באיטיות האצבע שלי אני מלטפת את החלק העליון באיברו, בודקת אותו, בודקת סביבו, מוסיפה עוד אצבע ויורדת מטה על איברו, מקרבת את ידי ועוטפת אותו בעדינות, אוחזת טיפה בחוזקה ומשחררת.
ידו מונחת על שלי ובעדינות מהדק אותי שוב על איברו.
מניע את ידי מעלה ואז מטה בתנועות חוזרות.

חוקרת אותו יחד איתו, הוא מראה לי איפה הוא אוהב שמתעכבים באיברו, איפה מחזיקים חזק ואיפה מרפים, שבחיבור של קצה איברו הוא אוהב שאני מעבירה שם אצבע, שהוא אוהב שמלטפים אותו מכל צידי האיבר, בודקת איתו כל נקודה לכל אורכו,
''תלקקי קצת את היד שלך.''
וכך עשיתי, מרטיבה אותה,
''עכשיו תעשי אותו הדבר...'' אגודלי מסתובבת סביב קצה איברו ואז אני חוזרת לאחוז בו, מרגישה שהרטיבות מרככת את החיכוך, מקלה עליו, תנועת היד שלי זורמת יותר עכשיו וכמו שהוא לימד אותי, בתנועות מעלה מטה.
ידיו מחזיקות באגני, מצמידות את איברי לרגלו, מחכך את רגלו באיברי שעדיין חשוף, מסתכלת על הרגל שלו ופס רטיבות נוזל עליה.
בתנועות קדימה אחורה התחלתי להניע את עצמי על רגלו בזמן שידי עולה ויורדת על האיבר שלו.
יד אחת עוזרת לי לנוע ויד שניה שלו מלטפת את השד שלי.
הוא מתקרב לשפתיי, נושף לתוכי, נאנח, אני נאנחת גם כשאני מגבירה את קצב האגן, אני מרגישה עונג מפעולת החיכוך ברגלו.
ידי מחזקת את האחיזה, מהעונג שלי קיבלתי ביטחון, נהנתי, ידי עלתה וירדה בקצב אגני. בתיאום מדוייק. מרגישה את רעידותי מתחילות לעלות בכל גופי מחדש..
שנינו נושמים אחד לתוך שני, מביטים בתוך העיניים ונצמדים לנשיקה רטובה.
''להמשיך ככה?'' -
עומר:''איך שאת רוצה....''
''זה נעים לך?'' שואלת לתוך פיו.
עומר:''את מדהימה.. זה מושלם יפה שלי.'' -
ממשיכים לגעת אחד בשני להתנשם ולהתנשף, אני מנסה לעקוב אחר תנועותיו ולגעת בו באותו קצב שהוא נוגע בי. אני מתחילה להבין איך מחזיקים באיברו ומקשיבה לקולות שוצאים ממנו לאישור בתנועותי.
אני רועדת תחתיו ומרגישה כאילו שנינו ביקום אחר, שנינו מרימים ווליומים ונעים זה כנגד זה, מרגישה שוב את הרעד המצטבר ועולה מכפות רגליי ועד ראשי, מרגישה את איברי פועם,
עומר:''אהובה שלי אני גומר....'' עומר אומר כמעט בקושי ואני מרגישה רצון לצעוק מרוב אושר והנאה שעוטפת את גופי ראשי וליבי.
עומר מסתכל בי וגניחה חזקה יחד עם זריקת ראשו לאחור נפלטה לאוויר החדר וכאילו הרעידה את החלל. אני ממשיכה להחזיק בו אבל טיפה יותר בעדינות, נוזל בצבע לבן החל להשפך מאיברו.
אני בוהה בידי שעליו, בוהה בי, ברגלי הרועדות אחרי שגמרתי,
בוהה בעיניו. מרגישה את ליבי הולם בחוזקה בחזה מרגישה שאני בתוך חלום או הזיה.
אני מנתקת את ידי בעדינות מאיברו, ראשו של עומר נשמט על הכתף שלי וראשי על שלו אני נושקת ללחי שלו נושקת לצוואר שלו. נושמת אותו שוב.
עומר:''את לא יודעת כמה אני אוהב אותך''
''אני אוהבת אותך יותר. תודה שנתת לי והפכת אותי לשלך.''
נרדמנו כך, מחובקים, נושמים האחד את השני, מרגישים אחד של השני.
נהנת מהאוויר שהוא החזיר לי לחיים...
מאוהבת לו בצורה, מאוהבת בכל מה שהוא, מרגישה שהלב שלי התרחב ביממה האחרונה, שכמות האהבה אליו התעצמה....
איך אפשר להמשיך ולאהוב ככה? איך אהבה יכולה ככה לגדול ולגדול...
אני נרדמת בזרועותיו כשאני עירומה לגמרי וגם הוא אחרי שהתנקינו.

''ה' באלול, זה היה בה' באלול.''
אני קמה מתנשפת ומזיעה. צועקת את זה לאוויר החדר.
''התאריך זה ה' באלול'' .

מישהו זוכר מה ההמשך.... לא..
יאלה הפרקים החדשים הגיעו, תהנו, תכתבו מה אתם חושבים \ רוצים שיקרה....
התגעגעתי,
ולכבוד הלילה, עוד פעם אביתר בנאי...
מה אני אעשה עם האיש הזה, לא יכולה לעמוד בפני הכישרון....
לילה טוב :)

Shir Shir עקוב אחר Shir
שמור סיפור
לסיפור זה 14 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
פליז המשךךך
הגב
דווח
odeya p
odeya p
מתי המשך ??
הגב
דווח
Shir Shir
Shir Shir
הלילה המשך (:
הגב
דווח
טען עוד 26 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Shir Shir
היום אני מוכנה
היום אני מוכנה
מאת: Shir Shir
''משחק''
''משחק''
מאת: Shir Shir
מגע אסור 18 (18+)
מגע אסור 18 (18+)
מאת: Shir Shir
מגע אסור 16 (18+)
מגע אסור 16 (18+)
מאת: Shir Shir
דרמה
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
אני מצטער, אבל יודע שכבר לא תסלחי לי.
אני מצטער, אבל יודע שכבר לא תסלחי לי.
מאת: Avishai Hai
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
אהבה בנבדל פרק 50
אהבה בנבדל פרק 50
מאת: Maya B
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
מאת: Shirel Ben-Or
סיפורים אחרונים
אני חושב שיש לי רגשות אלייך
אני חושב שיש לי רגשות אלייך
מאת: Omri Yoffe
קשת בענן
קשת בענן
מאת: Ronius Shar
"בשבילי" - פרק שביעי : איתך עד הסוף
"בשבילי" - פרק שביעי : איתך עד הסוף
מאת: eynat marlov
פסיכופתית
פסיכופתית
מאת: אני אנחנו