הלב שלי על מאתיים.
״קשה לי להודות אבל זה מזה מוזר ותכלס שבועות לא הסתכלת לי בעיניים...״
״לפעמים בא לי לשכוח שנגמר
עצוב שאין יותר למי להתקשר
בסוף הפסדנו.
ואיך גמרת לי את הדלק של הלב
שהאגו יישרף, הוא לא שווה את הבדידות הזו שלנו...״ שום דבר לא שווה את הבדידות שלנו.
די נו,
בוא נודה בזה ששנינו מתגעגעים והמצב הזה קשה לשנינו.
ואם תראה את זה,
אתה בטח תאשים אותי שאנחנו ככה כי אני בחרתי ללכת
אבל עשיתי את זה רק כי לא השארת לי דרך אחרת.
לא ננת לי אפילו סיבה אחת להישאר.
מפעם לפעם אני מבינה כמה היה קשה לך בלעדי,
כמה טעון היית וכמה חיפשת לפרוק את כל מה שיש לך בפנים אצלי,
הרגשתי כל רגע חיים שלי,
כל מחשבה שהייתה לך ונשארה בפנים
כל התלבטות וכל החלטה שעמדת בה.
הייתי שם בכל פעם שחיפשת דרך, שקצת התבלבלת
הרגשתי כל כאפה שקיבלת מהחיים ואת כל השריטות שלך
הרגשתי את כל העצבים שלך וכשרצית לדפוק את הראש בקיר, אפילו נשרטתי מהמילים שלך
גם כשפגעת והצטערת הייתי שם.
אני הרגשתי הכל, את כל כולך.
אני עדיין מרגישה על בשרי כל שניה שאנחנו לא ביחד,
אני עדיין מרגישה אותך.
ורק ה׳ יודע כמה רציתי להיות איתך
להחזיק לך את היד שצריך, להרגיע אותך להגיד שיהיה בסדר
ושלא משנה גם אם העולם יישרף אני כאן.
רציתי לחבק אותך ולא לעזוב
רציתי לאהוב אותך כמו שרק אני מסוגלת לאהוב.
ואם לומר את האמת,
שנינ יודעים שלמרות כל הרע-היה לנו טוב.
ואנחנו לא יכולים אחד בלי השניה.
הצלחתי להוציא אותך מהראש,
מהיום יום שלי,
אבל לא הצלחתי להוציא אותך מהדם.
אף אחד לא יצליח.
אני לא מצטערת שהלכתי
ואני לא רוצה שתחזור.
אבל הלוואי שיום אחד אתה תהיה מספיק גבר להסתכל לי בעיניים ולהגיד לי שהתגעגעת אלי, שאתה צריך אותי
ושהרגשת כל שניה שלא הייתי בחיים שלך
בדיוק כמו שאני הרגשתי.
הלוואי שביום הזה תחבק אותי חזק
ותגרום לי להתחרט על זה שהלכתי
ושתחזיק אותי כל כך חזק
כדי שלא אלך שוב לעולם.
חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!
שלח תגובה
