כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

סיפור של קיץ חלק א 18+

מדובר בסיפור הראשון שכתבתי משנת 2009, סיפור נאיבי ובוסרי אך סוחף ורווי ביצרים ותאוות. הסיפור מספר על שמואל, בחור ישיבה שיוצא לחופשת בין הזמנים ונענה להצעת חבר המשפחה לבוא ולעבוד בצפת. שמואל מתארח בבית החבר ופוגש את משפחתו של החבר...

עוד יומיים נשארו עד ליציאה לחופשת בין הזמנים, כבר חצי מהישיבה ריקה והאווירה הינה אווירת סוף שנה.
התלבטתי מאוד איך להעביר את תקופת בין הזמנים, ההתלבטות הייתה בין חזרה הביתה ולעמוד תחת הזכוכית מגדלת של הוריי, תוך כדי שאקבל פקודות אין ספור לעבודות בבית. האפשרות המועדפת עליי הייתה לטוס לבולגריה למלון נופש אשר נחכר במשך כל הקיץ ללקוחות יהודיים שרובם חרדים ולעבוד שם כמשגיח, לדאבוני קיבלתי הודעה מהאחראי על השיבוץ כי עליו לבטל את נסיעתי... בטח איזה בין של רב גדול שהפעיל קשרים להיכנס ברגע האחרון על חשבון אחרים.

האופציה האחרונה הייתה להיענות להצעתו של מאיר- בנם הגדול של חבריהם הטובים של הוריי ולנסוע לצפת, לעבוד במטבח של הישיבה בה מאיר עובד כמזכיר הישיבה, הישיבה מסבה עצמה ל"בית הארחה" בעת בין הזמנים.

כמובן שהעדפתי לעבוד קשה ולקבל כמה גרושים לעומת לעבוד קשה ולקבל ביקורת מההורים.

ארזתי את בגדיי ונפרדתי מהחברים האחרונים שעוד נשארו בישיבה, הגעתי לאוטובוס מהדרין לצפת שניות לפני שיצא. האוטובוס היה עמוס בנוסעים והייתי צריך לעמוד כל הדרך לצפון הארץ. הגעתי לצפת עייף ומותש, לאחר הליכה של כ-10 דקות בסמטאות העיר העתיקה של צפת מצאתי את ביתו של מאיר.

דפקתי על הדלת ושמעתי קולות של ילדים קטנים משחקים, לאחר ניסיון נוסף שמעתי קול נשי נעים: "אני כבר מגיעה".
הדלת נפתחה... ונתגלתה בפניי דמותה של מירי.

חטפתי הלם, עומדת בפניי אחת הנשים היפות שראיתי, פנייה היפות המעוטרות בתווי פנים נדירים. לחיים בולטות תחת עיניים תכולות ומבט חודר שהכה בי עד כדי כך שלא שמתי לב כי אני עומד בפה פעור ובוהה ביצירה שנתגלתה בפניי.

היא חבשה מטפחת שהסתירה את שערה הבלונדיני, צווארה ארוך המתחבר לגוף מחוטב בעל חזה גדול ומרשים, מותניה מעוצבים בצורה נשית וגופה נגמר ברגליים ארוכות.

מירי חייכה אליי ושאלה, "שמואל?"

התנערתי מהחלום בו הייתי ומלמלתי "נעים מאוד, אני שמואל".

מירי הציגה את עצמה והזמינה אותי להיכנס לביתה. כל העת בה נכנסתי היא ליוותה אותי במבטה תוך כדי שחייכה אליי את אותו החיוך המקסים.

מירי הציעה לי לשתות משהו קר, לגמתי בשקיקה את הנוזל הקר תוך שאני נהנה להביט באשה היפה הניצבת למולי. מירי סיפרה כי בעלה מאיר נמצא כעת בישיבה הוא עמל על השכרת חדרי הישיבה למשפחות הבאות לנפוש בצפון. היא צלצלה אליו וסיפרה לו כי הגעתי.

ילדיהם הקטנים של מירי ומאיר נכנסו בריצה למטבח תוך כדי שהם צוהלים, מירי ביקשה מהם לשחק בסלון ולהפסיק להרעיש. היא סיפרה לי כי יש להם גם ילד שלישי שנמצא כרגע אצל אמה. בחנתי את מירי והיא נראתה לי כבת 25, מאיר היה בן 29 וגדול ממני ב-8 שנים.

שוחחנו עוד מספר דקות, השיחה הייתה נעימה מאוד וכל העת לא יכולתי להוריד את מבטי ממירי. מירי הבחינה בכך וחייכה בביישנות תוך שהבליטה שתי גומות חן. הדלת נפתחה ומאיר נכנס אל הבית, שמחנו לראות אחד את השני, מאיר קרא לי אל הדלת ואמר "בוא שמואל, נראה לך את הישיבה בה תעבוד בשבועיים הקרובים". יצאנו והלכנו מספר דקות עד שהגענו לפתחה של הישיבה.

מאיר סיפר לי כי אני אתגורר עם עוד עובד באחד מחדרי הישיבה, הוא סיפר כי העסקים פורחים והישיבה כמעט מלאה עד אפס מקום. השארתי את התיק בחדרי ואכלנו יחדיו ארוחת צהריים. הספקנו לעדכן ולהתעדכן על השינויים במשפחותינו והעברנו מספר חוויות מתקופת הילדות.

לאחר הארוחה הראה לי מאיר מהי עבודתי והוא הכיר לי את שאר עובדי המטבח. התחלתי בלקלף תפוחי אדמה במכשיר החשמלי הגדול המגרד את הקליפה ואז מאיר נפרד ואמר שכל דבר שאצטרך שאפנה אליו וכי הוא נמצא במשרדו שבקומה השנייה.
סיימנו להכין את ארוחת הערב ואז מאיר נכנס למטבח. הוא קרא לי ואמר כי יש מספר שינויים וכי הגיעה קבוצה גדולה ששכרה את כל חדרי הישיבה. הוא ציין כי הוא מצא פתרון לכל שאר העובדים שאינם מקומיים בביתם של עובדי הישיבה, וכי אני אהיה אורח שלו.
מיותר לציין כי ההתרגשות שפעמה בי הייתה רבה, שוב אני אראה את מירי ואף אלון בביתה. לאחר שניות עלתה בי מחשבה ריאלית כי מה יש לי להתרגש מכך, הרי מדובר באישה נשואה, אימא לילדים, מבוגרת ממני במספר שנים ובעיקר מדובר באשה מבנות ישראל החסודות.

את ארוחת הערב אכלנו סביב השולחן שבפינת האוכל שבביתם של מירי ומאיר. מירי לא הייתה בבית והאכזבה הייתה בהתאם. פרשתי לישון מוקדם בטענה כי הנסיעה התישה אותי.
קיבלתי את חדר האורחים הפונה אל החצר, המיטה הייתה לא נוחה במיוחד והתעוררתי בשעה שתיים לפנות בוקר עם כאב גב. התהפכתי במיטה אל הצד השני ושמעתי שוב את אותו הקול הנעים והרך ששמעתי בצהריים- קולה של מירי. אך הפעם היו אלה גניחות קלות על גבול יבבות חנוקות. הצמדתי את ראשי אל הקיר וגיליתי כי כנראה מדובר בקיר המשותף לחדר השינה של מירי ומאיר. כל גניחה וגניחה טלטלה אותי ומהר מאוד מצאתי את עצמי מעביר את ידי לאורך איברי העומד, משפשף בקצב הגניחות. קצב הגניחות גבר וזרמים אדירים עברו במוחי, הריגוש היה אדיר ומהר מאוד מצאתי את עצמי יורה את זרעי אי שם לעבר נקודה לא ידועה.
שעון המעורר צלצל בשעה מוקדמת, התלבשתי ויצאתי לסיים את כל ארגוני הבוקר לפני שיפתח מטבח הישיבה. לאחר מכן הגעתי למטבח והתחלתי להכין את ארוחת הבוקר. הימים הינם ימי קיץ והחום והעייפות הכו בי, הדבר היחיד בזכותו שרדתי את היום היה המחשבות שהציפו אותי על הקולות ששמעתי בלילה בביתם של מאיר ומירי.

דמיינתי בראשי מה קרה בדיוק בחדר הסמוך, איך גופה הערום והמחוטב של מירי עולה ויורד על גופו של בעלה, איך מירי נאנחת כאשר איברו של מאיר מפלס דרכו בין שפתי נרתיקה וחרש חרש בונה את אביונה המרטיט, כאשר שדיה הזקופים והמלאים קופצים מעלה ומטה בקצב המשגל. מחשבות אלו הציפו אותי במשך כל שעות היום וכבר חיכיתי לסיים את עבודתי ולחזור שוב לראות את מירי.

יום העבודה הסתיים, הגעתי אל סף ביתה של מירי ודפקתי שלוש דפיקות. מירי פתחה את הדלת בחיוך רחב ואמרה לי "בוא כנס, בדיוק השכבתי את הילדים לישון. ארוחת הערב תהיה מוכנה עוד שעה, בינתיים תוכל להתקלח".

עברתי את משקוף הדלת בסמוך למירי שעמדה בפתח ביתה, ריחה היה נעים ומשכר. מירי חבשה פאה בלונדינית ולבושה הייתה כאילו היא מתכוונת לצאת לאירוע.

"אני אביא לך מגבת נקייה" אמרה מירי וצעדה לעבר הארון הסמוך לדלת חדר האמבטיה, היא הוציאה מגבת גדולה והושיטה לי אותה. כאשר שלחתי את ידי לאחוז במגבת, נגעו אצבעותיי בכף ידה הרכה של מירי. המגבת נשארה בידי וכאשר הודיתי למירי על המגבת הבחנתי בסומק בלחייה ובאותו חיוך מבויש.

נכנסתי למקלחת ודמיינתי שוב את מגע ידה הנעים של מירי, פתאום הבחנתי בכתונת הלילה של מירי שהייתה תלויה על קולב מעל ארגז קש, הכתונת הייתה כתונת סטן ללא שרוולים. שלחתי את ידי ונגעתי בכותנת, נוגע בחלקה העליון במקום האוחז את שדיה של מירי. פתחתי את ארגז הקש וגילתי את תחתוניה מוטלים על ראש ערמת בגדים. אחזתי בתחתון אשר כיסה את נרתיקה של מירי ביד אחת ובשנייה מיששתי את המגרעות החובקות את שדיה של מירי. איברי עמד להתפקע בתוך מכנסיי, לא יכולתי לעמוד בכך יותר ופתחתי את רוכסן מכנסיי והחלתי לאונן תוך שאני מחזיק בידי את בגדיה האינטימיים של מירי. הייתי כבר על סף גמירה כאשר מירי קראה לי מבעד לדלת חדר האמבטיה "שמואל, אני יוצאת למספר דקות", לא הייתי מסוגל לענות במצב בו הייתי.. לאחר מספר שניות שוב קראה לי מירי ושאלה האם הכל בסדר? עניתי "כן" אך הקול שלי השתנה והתפלחה לה רעידה בקולי תוך כדי שעניתי, מירי ענתה לי רק כעבור מספר שניות "טוב, ביי". משהו בי אמר לי כי היא זיהתה כי הייתי במקום אחר.

סיימתי להתקלח, הבית היה שקט מאוד, ידעתי שמאיר עדיין בישיבה והנחתי כי מירי יצאה כפי שאמרה לי.
צעדתי בכיוון של חדרי וממש לפני שנכנסתי ראיתי את הדלת לחדר עם הקיר המשותף לחדרי... החדר ממנו שמעתי את גניחותייה של מירי - חדר השינה שלה. החלטתי לעשות מעשה ודפקתי קלות על הדלת, לא הייתה תשובה. פתחתי את הדלת בזהירות רבה בציפייה לראות את מיטתם הריקה של מירי ומאיר, אך להפתעתי הרבה ראיתי...
הזדעזעתי, ראיתי מה שלא ציפיתי לראות...

לא הייתה מיטה ריקה,

בכלל לא הייתה מיטה.

זה לא היה חדר השינה של מירי ומאיר אלא חדר העבודה שלהם. החדר היה מוקף בספריות עמוסות, בצד החדר הייתה ספה וחצי, לצד הספה עמד שולחן עבודה ועליו מחשב. הייתי מבולבל, זה לא חדר השינה שלהם? הכיצד? הרי שמעתי בבירור את גניחותיה של מירי בצמוד לקיר חדרי?

יצאתי מחדר העבודה והמשכתי בפרוזדור המתעקל הרחק מחדרי, למולי ראיתי דלת פתוחה לרווחה, דרך הדלת ראיתי את מיטתם של הזוג. אם כך גניחותיה של מירי לא היו מחדר השינה, שמעתי בבירור את גניחותיה מהחדר הסמוך לחדרי- מחדר העבודה.
חזרתי אל חדר העבודה והבטתי בחדר, ראיתי כי לצד שולחן העבודה והספה ישנו חלון הפונה אל החצר. גמלתי בליבי כי אם תהיה לי הזדמנות נוספת בה אשמע את מירי אוכל להתגנב לחצר ולהביט דרך החלון במירי בפעולה.
ארוחת הערב הייתה נעימה ביותר, בעיקר כאשר מאיר לא היה בבית והסועדים היחידים היו מירי ואני. השיחה קלחה והספקתי ללמוד הרבה דברים חדשים על מירי. מירי הייתה לבושה בבגדיה החגיגיים ושאלתי אותה לפשר הלבוש. היא סיפרה כי היא עובדת במכירות מוצרי קוסמטיקה לנשות העיר והיא ניצלה את ההזדמנות שהייתי בבית לקפוץ ולמכור מספר פריטים. היא סיפרה לי כי אין לה הרבה ערבים שבהם היא יכולה לעבוד מכיוון ואין מי שישמור על הילדים. מירי הקדימה את שאלתי ואמרה שמאיר לא נמצא בכל ערבי השבוע בבית, הוא חוזר כמעט כל ערב מאוחר ואפילו ישנם 2 לילות בשבוע שהוא עובד עבור ישיבת המקובלים בצפת, הוא עובד במקביל לראש ישיבת המקובלים אשר מקבל את פניהם של הרבים בשעות הלילה וחוזר רק לפנות בוקר.

מחשבות הציפו את ראשי... יהיו לילות שבהן אשהה לבד בדירה סגורה במחיצתה של מירי. מירי קמה לפנות את הצלחות ועמדה בצמוד אליי, הבטתי לעבר ישבנה העגלגל והמחוטב, כאשר התכופפה קלות לקחת את קערת הסלט מקצה השולחן, ראיתי את בד שמלתה נמתח ומבליט את ישבנה העסיסי ואת המשולש של קו תחתוניה המקיפים את שני פלחי ישבנה.

החלו להבזיק לי רגעי העבר הטריים מהיומיים האחרונים... הגניחות, כתונת הסאטן, התחתונים... אני לבד בדירה בלילות עם מירי... בהיתי בישבנה תוך כדי שהמחשבות הללו עלו בראשי, ושוב לא שמתי לב כי אני בוהה בה וכי ראשה מופנה אליי ומחייך את החיוך המבויש שלה.
הייתי חייב לדעת באילו לילות מאיר לא יהיה בבית, גמלתי בליבי לנסות ולקבל על כך תשובה בהמשך השיחה.

פרשנו משולחן האוכל לסלון, ישבתי על הכורסא שמול הספה, מירי הגיעה עם שתייה קרה ועוגה והניחה את המגש על השולחן. מירי התיישבה על הספה בדיוק מולי. מירי שיכלה את רגליה, באותו הרגע הצלחתי להבחין בבד אדום עמוק בין רגליה היפות והארוכות.
המחשבה כי ראיתי את תחתוניה העביר את המסר למוח בכדי שיזרים דם רב לאזור חלציי ויעמיד את איברי, ניסיתי להסבותו ככל יכולתי בכדי שמירי לא תראה אותו, בעיקר כאשר ניגשתי לקחת חתיכת עוגה מהמגש שעל השולחן. הבטתי במירי וראיתי שהיא ממוקדת בבליטה המזדקרת לה מבעד לבד מכנסיי, הפעם היה תורי לעשות את החיוך המבויש.

למרות המבוכה הרבה, השיחה המשיכה להיות נעימה מאוד במיוחד כאשר מעת לעת נשקף למולי נוף רגליה החשופות. שאלתי אותה על איזה רב מקובל מדובר, היא ענתה לי את שם הרב וסיפרה מספר פרטים על נפלאותיו. חשבתי לעצמי שהפלא הגדול ביותר שעשה זה שהוא מעלים דרך קבע את מאיר מהבית ושיהיו ערבים במהלך שהייתי בצפת שבזכות אותו רב מקובל, אשאר לבד בלילה עם מירי.

"שני וחמישי", סיימה מירי לענות על שאלתי. לא יכולתי להתאפק וזרקתי לה את השאלה..
היום רק יום רביעי חשבתי לעצמי, כלומר אתמול בערב היה מאיר זה שעינג את מירי ודאג לעונתה ועשה זאת בחדר העבודה...
היום הוא גם יחזור מוקדם, אז האם יש לי סיכוי גם הלילה לשמוע את מירי?
מן הסתם הזוג לא יחזור על בעילה בחדר שאיננו חדר השינה שלהם.
הפנמתי כי הלילה הולך להיות לי לילה משעמם, אולי מחר אני אוכל להתגנב ולהציץ במירי כשהיא ישנה בחדרה.

סיימנו לשוחח, מירי אמרה כי היא רוצה ללכת להתקלח, כאשר החלה להזדקף במושבה בכדי לעבור למצב עמידה, שוב נחשף בפניי התחתון האדום שלה. גם אני קמתי בכדי ללכת לישון, חרמן מאי פעם. נרדמתי מהר, העייפות השתלטה עליי, העבודה במטבח הישיבה הייתה קשה מאוד.

התעוררתי בשעה חצות וחצי והלכתי לעבר השירותים, כאשר סיימתי להתפנות שטפתי את פניי במים קרים וניגבתי במגבת אשר הייתה תלויה מעל ארגז הקש בסמוך לקולב הבודד אשר נלקחה ממנו כותונת הסאטן של מירי. דמיינתי לעצמי את מירי לובשת כעת את הכותונת, איך שדיה העגולים והזקופים ממלאים את הבגד, את כתפיה החשופות שתחת הצוואר הארוך והיפה, את רגליה הארוכות והסקסיות המיתמרות מבעד לשולי הכותונת הסקסית. צעדתי בחזרה אל חדרי, קצת לפני שנכנסתי לחדרי וסגרתי את הדלת, ראיתי כי ישנו פס של אור של מנורת לילה בחריץ שמתחת לדלת חדר העבודה. ניסיתי להקשיב ולשמוע קולות אך בחדר היה שקט מופתי.

בהחלטה של רגע החלטתי לצאת אל החצר מהדלת שבסלון הבית, ולנסות ולראות מבעד לחלון החדר הנשקף לחצר מדוע דולק אור בחדר העבודה. פתחתי את הדלת בשקט רב, מנסה שלא להסגיר את כוונותיי. יצאתי אל חצר הבית, חתול קפץ מבין השיחים וברח אל מחוץ לגדר, רוח נעימה נשבה וליטפה את גופי הדבר המשונה היחיד היה הבליטה שנזקפה מבעד למכנסיי.

התקרבתי לחלון חדר העבודה והתכופפתי, לאט לאט זקפתי את קומתי ומבעד לחלון נגלה לעיני המראה הבא....

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

ביינישבלאד עקוב אחר ביינישבלאד
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
אהבה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
סיפורים אחרונים
(18+) עדיין לא מכירה אותי
(18+) עדיין לא מכירה אותי
מאת: The Thousand Faces Villain
הנערה בעלת קשר הפרפר
הנערה בעלת קשר הפרפר
מאת: POOF PAF
הקורסלה של הסוסים-1
הקורסלה של הסוסים-1
מאת: אביטל'וש סיאני
הכרתי מישהו חדש
הכרתי מישהו חדש
מאת: C E
המדורגים ביותר
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D