כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 2

מיקה, מון אמור המשך - פרק 27

אני מרגישה חשופה מולה, כאילו יש לה סיפור אהבה שלא ניגמר לנפנף בו מולי.. אני מרגישה שהיא לא סיימה את הדרך שלה איתו, שהיא עדיין כאן כי היא רוצה.. רוצה אותו בחזרה!

תוכן עניינים 1. מיקה, מון אמור פרק - 12. מיקה, מון אמור פרק -23. מיקה, מון אמור פרק - 34. מיקה, מון אמור פרק - 45. מיקה, מון אמור פרק - 56. מיקה, מון אמור פרק - 67. מיקה, מון אמור פרק - 78. מיקה, מון אמור פרק - 89. מיקה, מון אמור פרק - 910. מיקה, מון אמור פרק - 1011. מיקה, מון אמור פרק - 1112. מיקה, מון אמור פרק - 1213. מיקה, מון אמור פרק - 1314. מיקה, מון אמור פרק - 1415. מיקה, מון אמור פרק - 1516. מיקה, מון אמור פרק - 1617. מיקה, מון אמור פרק - 1718. מיקה, מון אמור פרק - 1819. מיקה, מון אמור פרק - 1920. מיקה, מון אמור פרק - 2021. מיקה, מון אמור פרק - 2122. מיקה, מון אמור פרק - 2223. מיקה, מון אמור פרק - 2324. מיקה, מון אמור פרק - 2425. מיקה, מון אמור פרק - 2526. מיקה, מון אמור פרק - 2627. מיקה, מון אמור פרק - 2728. מיקה, מון אמור פרק - 2829. מיקה, מון אמור פרק - 2930. מיקה, מון אמור פרק - 3031. מיקה, מון אמור פרק - 3132. מיקה, מון אמור פרק - 32 ואחרון33. מיקה, מון אמור המשך - פרק 134. מיקה, מון אמור המשך - פרק 235. מיקה, מון אמור המשך - פרק 336. מיקה, מון אמור המשך - פרק 437. מיקה, מון אמור המשך - פרק 538. מיקה, מון אמור המשך - פרק 639. מיקה, מון אמור המשך - פרק 740. מיקה, מון אמור המשך - פרק 841. מיקה, מון אמור המשך - פרק 942. מיקה, מון אמור המשך - פרק 1043. מיקה, מון אמור המשך - פרק 1144. מיקה, מון אמור המשך - פרק 1245. מיקה, מון אמור המשך - פרק 1346. מיקה, מון אמור המשך - פרק 1447. מיקה, מון אמור המשך - פרק 1548. מיקה, מון אמור המשך - פרק 1649. מיקה, מון אמור המשך - פרק 1750. מיקה, מון אמור המשך - פרק 1851. מיקה, מון אמור המשך - פרק 1952. מיקה, מון אמור המשך - פרק 2053. מיקה, מון אמור המשך - פרק 2154. מיקה, מון אמור המשך - פרק 2255. מיקה, מון אמור המשך - פרק 2356. מיקה, מון אמור המשך - פרק 2457. מיקה, מון אמור המשך - פרק 2558. מיקה, מון אמור המשך - פרק 2659. מיקה, מון אמור המשך - פרק 2760. מיקה, מון אמור המשך - פרק 2861. קצת אוויר

"אז לאן אנחנו יוצאים היום?"
אני מסתכלת עליו ושואלת, אחרי שסיים לדבר עם החברים שלו.
"לאיזה פאב חמוד שיש לנו כאן"
"מי מגיע מהחברים שלך?"
"שי, מתן, נועם ושיר גם כאן הם באו לקטנה אז יצטרפו ומאיה"
אני שומעת את השם שלה ומשהו מעצבן אותי בפנים.
אני משתדלת להתעלם מזה ולא לפתוח את העניין הזה שוב.
עברו כמה שנים טובות מאז, זה צריך להישאר בעבר ואם הוא לא מתעסק בה, אני בטח לא אעשה את זה.
אני שוכבת על המיטה בזמן שהוא מחליף בגדים, בוחנת את הגוף שלו, את התנועות שלו.
"מה את עושה?"
"סתם, מסתכלת"
"קומי להתלבש"
"אל תגיד לי מה לעשות!"
הוא מרים את הגבה שלו והחצי חיוך המשתובב שלו, ניזרק לעברי.
"לא בא לך ללכת?"
"בא לי, אבל בא לי רגע להסתכל עליך בשקט, אתה מוכן בבקשה לא להפריע?!"
"סליחה, לא התכוונתי להפריע לך"
הוא מחייך לעצמו ומסתובב עם גבו אליי.
הוא לבוש בג'ינס שחור ולפני שהוא לובש את החולצה הלבנה שלו, הוא דואג לעשות לי מופע קטן והוא מזיז את התחת העסיסי שלו בתנועות ריקוד שלא יביישו אף רקדן מקצועי.
אני צוחקת בקול והוא מתקרב למיטה ומושך את ידיי.
מניח אותן על החזה החזק שלו ומוליך אותן לאורך הבטן שלו.
הוא מתנועע תחת ידיי ושר בצורה מוגזמת שיר שיעזור לו לחמם את האווירה ורק גורם לי להתפוצץ מצחוק בזמן שאני ממששת את גופו.
הוא מרים אותי מהמיטה, מרקיד אותי סביבו, דואג לעשות לי פרצופים חושניים ותנועות שפתיים מחרידות.
כשאני כמעט ולא נושמת מרוב צחוק הוא מרים אותי עליו.
כורך את רגליי סביב גופו, מצמיד אותי לקיר ומשנה את ההבעה על פניו.
אני מניחה את ידיי סביב העורף שלו, שולחת אליו את המבט שלי ומחייכת.
"הסתכלת מספיק גברת?"
"אני לא אתנגד לעוד הופעות מהסוג הזה.
לא ידעתי שחבוי בך כזה כישרון"
"כזה אני, מלא הפתעות"
"אולי נשלח אותך לרקוד, נרוויח עליך קצת כסף"
"איפה לרקוד?"
"מסיבות רווקות, ימי הולדת, וועדי חברה"
אני אומרת ומתפרצת בצחוק מתגלגל שגורם לו לקבור את הראש בכתף שלי.
"אני לא מאמין!
ככה תמכרי אותי לוועדי חברה?
לבחורות זרות?
חשבתי שיש בנינו משהו אחר.."
הוא מוריד אותי מעליו ואני שולחת את היד שלי לתחת שלו.
"הדבר העסיסי הזה יכול להרוויח הרבה"
"את יודעת מה?!
תכיני הצעה מסודרת, אני וצוות ההנהלה נדון על כך ונגיע להחלטות"
אני מסתכלת עליו ומרימה גבה..
"עכשיו את מרימה גבה אה?!"
"הדבר הזה שלי!
חסר לאותה אחת שתתקרב!
או לאותו אחד.."
אני אומרת ומנסה לשמור על רצינות כשאני מכווצת את שפתיי בקושי.
"מיקה!
אל תדליקי אותי סתם!"
הוא אומר ברצינות סמויה ואני מבינה שזה הזמן לעצור, אבל לא באמת מצליחה.
"מה קרה קצת גיוון לא הרג אף אחד"
"מיקה!"
הוא מרים את הקול, תופס אותי ומקפל אותי על המיטה.
"תכף אני אראה לך מזה גיוון חוצפנית!"
הוא מדגדג אותי ונושך אותי במקומות שמטריפים אותי.
"טוב, טוב סליחה"
אני ממהרת להתנצל אחרת לא נצא מהחדר הזה.
הוא קם מעלי ומסיים להתלבש.
אני קמה ולוקחת אוויר, מנסה להסדיר את הנשימה אחרי הצחוק המשחרר הזה.
אני לובשת ג'ינס צמוד, חולצה שחורה כמו שאני אוהבת ונעל עקב שעם הזמן ליה הרגילה אותי ללכת איתה.
"את לא יכולה לצאת עם נעל שטוחה כל החיים שלך"
המשפט הזה מהדהד לי בראש כל פעם מחדש כשאני צריכה להגיע למקום שהוא לא המגרש הבייתי שלי, כמו הבלאק ואני צריכה להרשים ולנעול נעל שעלולה לשבור לי את הרגליים.
אני מסדרת את השיער, מורחת מסקרה וכמה שפחות איפור.
אחרי שאני משפריצה מהבושם, הוא קם ונעמד מאחורי.
מתקרב אליי עם הפנים שלו, מתקרב לצוואר שלי עם האף שלו ומזיז את השיער שלי הצידה.
"את יודעת שהריח שלך תמיד נישאר עליי.. ?
אני אוהב שהוא נישאר לי על הידיים, ככה אני יכול להריח אותך שעות"
הוא מדבר בשקט כשהעיניים שלו נעוצות בשלי דרך המראה.
הייתי יכולה לשמוע אותו מדבר ככה בלי הפסקה, עם הטון הרגוע הזה.
הוא מניח נשיקה קטנה על הצוואר שלי והטלפון שלו מצלצל.
אחד מהחברים שלו התקשר שנגיע כבר, כי המקום מלא והם בקושי מצליחים לשמור את המקומות על הבר.
הוא מנתק ואני מסמנת לו שאני מוכנה.
אנחנו יוצאים מהחדר ואמא שלו בדיוק עוזבת את הסלון לטובת חדר השינה.
אנחנו ניפרדים ממנה בנשיקה והיא מאחלת לנו להינות.
קצת לפני שאנחנו מגיעים הוא מעדכן אותי בדברים.
"שי הוא הפרוע, אז אם הוא משתעשע או מגזים, פשוט תתעלמי ממנו.
מתן הוא הבוגר, או יותר נכון המבוגר האחראי, אבל גם זה לא מחזיק מעמד יותר מדיי אחרי כמה כוסות.
נועם ושיר הם הדוגמא לטימטום מהלך"
"למה ככה?"
אני שואלת והוא צוחק ומבין את עצמו..
"את תביני כשתפגשי אותם, הם שני ליצנים.
כייף איתם.
ואת מאיה כבר הכרת"
"כן.."
אני עונה בחוסר עניין לציבור.
המחשבה הזאת מצחיקה אותי ואיכשהו הוא קולט את החיוך.
"מה עכשיו מצחיק אותך גברת?"
"סתם השטויות שעוברות לי בראש"
"אם רק הייתי יכול להיכנס לך לשם רק לשלוש שניות!"
"מזל שאתה לא יכול"
אני מסתכלת עליו ומחייכת, אנחנו בדיוק מגיעים והוא נראה שמח.
אבל איפשהו בפני אני מרגישה צורך לבדוק, לשאול..
"אתה בסדר?"
הוא מסתכל עליי ומניח את היד שלו על שלי.
"אני בסדר.
אני לא רוצה להתעסק בשום דבר שלא קשור אליך בשבת הזאת.
באנו ליהנות וזה מה שנעשה!"
"אתה חושב שהם יאהבו אותי החברים שלך?"
"מיקה"
"מה?"
"תוציאי את התחת היפה שלך מהאוטו ותפסיקי לשאול שאלות מיותרות!"
"זה לא מיותר"
"מיותר, מיותר"
אנחנו יוצאים ומתקדמים לכיוון הכניסה של המקום.
אני לוקחת אוויר כי אני שונאת להגיע למקומות חדשים.
בכלל להכיר אנשים חדשים, להיות בסביבה שאני לא מכירה.
אני שונאת את כל מה שקשור בשינויי חברה, רגילה ואוהבת את האנשים הבודדים שמקיפים אותי.
"אני אוהב אותך שתדעי לך"
הוא אומר צמוד לאוזן שלי ומרשה לעצמו לתפוס לי את התחת באותה שניה שאנחנו נכנסים.
"סליחה אדוני, אתה מוכן להזיז את היד שלך מהתחת שלי?!"
"אני לא יכול, זה קשה"
"קח את עצמך בידיים, אתה בן אדם בוגר"
"מי אמר לך שאני בוגר?"
"אושר!"
"עכשיו את קוראת לי אושר אה?!
ככה זה יהיה מעכשיו כשתהיי רצינית?"
"תנסה אותי"
"אני אוהב את זה.."
הוא לוחש לי באוזן ומחליק את היד שלו שוב על התחת שלי.
אני מפנה אליו את המבט והוא מחייך את החיוך העוקצני שלו אליי.
אנחנו בדיוק מגיעים לחברים שלו אז אני לא יכולה להמשיך להגיב.
הוא מכיר אותי לכולם, זה מרגיש קצת מביך להגיע חדשה לחבורה מאוד מגובשת של שנים.
אבל אני רואה שהם באמת אנשים נחמדים ולא כאלה שמנסים להיות.
לא צבועים וזה די מקל עליי כרגע.
אנחנו מתיישבים והחיוכים של כולם עפים באוויר כבר עם הצ'ייסר הראשון שכולנו מרימים.
"אז מה מיקה?
איפה הכרת את הדבר היפה הזה שיושב פה ליידי?"
אני מתארת לעצמי ששי מתחיל עם השטויות כמו שג'וני אמר שיעשה.
הוא מניח עליו את היד ומתחיל ללטף אותו בפנים, מה שגורם לכולנו להתגלגל מצחוק מהתנועות החושניות שהוא עושה לעבר הגבר שלי.
"בפאב דרך חברים"
"ממש חיית לילה הילד הזה אה?!
ככה הלכת לי לת"א והשארת אותי פה בלי אהבה"
"אני בטוח שאתה מסתדר מעולה בלעדיי חמודי"
המגע הופך להיות קצת יותר רציני וכשהם מתקרבים ממש אני שמה לב לרוח השטות שיוצאת ממנו וכייף לי לראות אותו מאושר ככה.
"את תתיחסי לדבילים האלה"
מתן כבר מביע את הרצינות הבוגרת ואני תוהה כמה זמן זה יחזיק מעמד.
במהלך הערב לא יוצא לי ממש לדבר עם שיר ומאיה ואני מניחה שהן משלימות את הפערים שלהן.
אני מעדיפה להישאר ליד ג'וני והבנים מאשר לנסות לנהל שיחה מביכה איתן.
איכשהו בין המחשבות האלה הם קמים.
"בא לך לבוא איתנו?"
"לאן?"
"פה להגיד שלום לכמה אנשים"
"לא אני פה, אני סבבה"
"בטוח?
את רוצה שאני אשאר?"
"בייב, אני לא ילדה בגן.
לך אני סבבה פה עם השתייה והסיגריות שלי"
"טוב"
הוא מניח על השפתיים שלי נשיקה רטובה שרק משאירה בי טעם של עוד והולך.
כשהוא מתרחק אני שמה לב שהיא מסתכלת עליי ואני מנסה להתחמק מהמבט שלה.
מה העניין שלה עכשיו?
למה היא בוחנת אותי כל כך?
אני לוגמת מהבירה שלי ומדליקה סיגריה.
על הדרך אני קוראת הודעות שהצטברו, בעיקר מליה.
אני רק יום אחד בלעדיה וזה מרגיש כמו נצח.
היא חסרה לי כל כך.
בעיקר במקומות כאלה שאני לא ממש מרגישה שייכת.
"אז איך במושב?"
אני שומעת את הקול שלה קרוב אליי וכשאני מרימה את הראש מהטלפון אני שמה לב שהיא התיישבה ליידי.
הלב שלי פועם בקצב לא סדיר ואני לא מבינה אפילו למה.
"די מוכר האמת.
אני גם גדלתי במושב"
"איך הגעת לת"א?"
"התגלגלתי לשם איכשהו"
היא מנסה לפתח איתי שיחה בזמן שהחברה שלה נעלמה לאנשהו.
אני לא יודעת מה המטרה שלה עם השיחה הזאת, אבל אני מנסה לזכור שהוא ואמא שלו אמרו שהיא בחורה טובה.
"אתם הרבה זמן ביחד?"
"מכירים די הרבה, אבל רק לאחרונה חידשנו את הקשר"
"הוא ילד טוב"
"אני יודעת"
"הוא עבר הרבה"
"כן, אני יודעת גם את זה"
אני מרימה את העיניים הירוקות שלי לעיניים הכחולות שלה.
מחדירה את המבט שלי לתוכה כדי שהיא תבין שאני כאן ואני יודעת ואני בטח לא צריכה ממנה הדרכה.
"תשמרי עליו"
"את לא צריכה להגיד לי את זה"
אני כבר עונה לה בחוסר סבלנו אבל עדיין שומרת על איפוק.
"אני יודעת..
סליחה.
פשוט מאז שניפרדנו, אנחנו לא קרובים, לא כמו שהיינו"
"מן הסתם.."
"אני כל הזמן דואגת לו"
"את לא צריכה, באמת.
ולא בגלל שאני בתמונה, בגלל שהוא הפך לגבר שהוא היום.
חזק, מצליח.
הוא יודע מה טוב לו ומה הוא רוצה.
הוא יודע את מי להכניס לחיים שלו וממי להתרחק"
"אני יודעת מה את חושבת עליי"
"לא את לא יודעת"
"אני יכולה לתאר לעצמי מיקה.
את בטח אומרת לעצמך מה היא רוצה ממני עכשיו החצופה הזאת?
אחרי שנים שהיא לא ביחד, עכשיו היא מתעניינת.."
"זה לא ככה מאיה..
באמת"
"הוא חשוב לי, אני רק רוצה שיהיה לו טוב"
"מעולה זה מה ששתינו רוצות בשבילו"
אני לוגמת מהבירה, מנסה להחליק את השיחה הזאת בגרון.
אני יכולה להבין אותה, אבל עדיין, השיחה הזאת קצת מעצבנת אותי.
בין השיחות שלי מאותם רגעים עם ליה, כיאה לחברה טובה, כבר הספקתי לעדכן אותה לגבי מאיה.
ואיזה תיזמון יש לה שהיא שולחת לי הודעה שוב ולא מרפה מהעניין.
'למה הם נפרדו?'
אני מסתכלת על ההודעה ומניחה את הטלפון בצד.
אני משחזרת את השיחות עם ג'וני עליה ומרוב שלא רציתי לחטט לא נגענו בעניין הפרידה שלהם.
יופי ליה!
עכשיו אני סקרנית וזה עושה אותי לחוצה ועצבנית.
היא יושבת ליידי עם השיער הבלונדיני שלה ועם העיניים הכחולות שלה.
כל כך יפה בת זונה.
מחזיקה את עצמי לא לשאול אותה.
לא מיקה את לא תשאלי אותה!
את תשאלי את ג'וני!
"למה נפרדתם?"
ברגעים אלה ממש, מעניקים לי עוד מדליה מנצנצת על הטימטום שלי..
אימפולסיבית חסרת סבלנות!
היא מסתכלת עליי ואני לא יודעת אפילו איך לפרש את החיוך שלה..
"הוא לא סיפר לך?"
היא מכווצת את המצח ואיכשהו עם המשפט הזה והדרך שבה היא אומרת את זה, אני מרגישה שיש סיפור מאחורי הפרידה הזאת..
"זאת הייתה פרידה קשה, בעיקר כי היא באה במפתיע ושנינו לא רצינו אותה, היא די הרסה אותנו.."

ידעתי שלא סתם הלב שלי פועם ככה כשהיא בסביבה..
ידעתי שיש משהו..
אני מרגישה חשופה מולה, כאילו יש לה סיפור אהבה שלא ניגמר לנפנף בו מולי..
אני מרגישה שהיא לא סיימה את הדרך שלה איתו, שהיא עדיין כאן כי היא רוצה..
רוצה אותו בחזרה!

***************
פששש אני בשוק מעצמי!
יום אחרי יום, איזה כייייייףףףףףף!
יאללה אני מחכה לדעת מה אתם חושבים..
מה אתם חושבים על מאיה?
מה נראה לכם גרם לפרידה המפתיעה שלה ושל ג'וני?
ספרו לי!
אוהבת אתכםםםםםם הכי בעולם!
שיהיה לכם יום של קסם מלא אהבהההה
נתראה בפרק הבא!

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Vivi Stories עקוב אחר Vivi
שמור סיפור
לסיפור זה 7 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
המשך?
הגב
דווח
Vivi Stories
Vivi Stories
עובדת על פרקים חדשים כשיהיו לי כמה מוכנים תקבלו אותם ברצף!!!
מתגעגעת מלאאאאאא❤❤
הגב
דווח
guest
געגועיםםם
הגב
דווח
טען עוד 16 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Vivi Stories
מה אנחנו עושים?! פרק 1
מה אנחנו עושים?! פרק 1
מאת: Vivi Stories
עלמה פרק 41 ואחרון
עלמה פרק 41 ואחרון
מאת: Vivi Stories
מה אנחנו עושים?! פרק 94
מה אנחנו עושים?! פרק 94
מאת: Vivi Stories
זאת אני!
זאת אני!
מאת: Vivi Stories
אהבה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
מרתק
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
מאת: Shirel Ben-Or
סיפורים אחרונים
שרוע על הספה מול ערוצי החדשות
שרוע על הספה מול ערוצי החדשות
מאת: כותב למגירה
דרך מוצלחת 2
דרך מוצלחת 2
מאת: שיר פיליבה
לבחור הבא שלי
לבחור הבא שלי
מאת: Doreen Sagga
דרך מוצלחת 2
דרך מוצלחת 2
מאת: שיר פיליבה