כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2 2

להילחם בשבילו- פרק 27

כשליאם אומר שבקרוב מאוד הוא ואני ניפרד...

תוכן עניינים 1. להילחם בשבילו- פרק 12. להילחם בשבילו- פרק 23. להילחם בשבילו- פרק 34. להילחם בשבילו- פרק 45. להילחם בשבילו- פרק 56. להילחם בשבילו- פרק 67. להילחם בשבילו- פרק 78. להילחם בשבילו- פרק 89. להילחם בשבילו- פרק 910. להילחם בשבילו- פרק 1011. להילחם בשבילו- פרק 1112. להילחם בשבילו- פרק 1213. להילחם בשבילו- פרק 1314. להילחם בשבילו- פרק 1415. להילחם בשבילו- פרק 1516. להילחם בשבילו- פרק 1617. להילחם בשבילו- פרק 1718. להילחם בשבילו- פרק 1819. להילחם בשבילו- פרק 1920. להילחם בשבילו- פרק 2021. להילחם בשבילו- פרק 2122. להילחם בשבילו- פרק 2223. להילחם בשבילו- פרק 2324. להילחם בשבילו- פרק 2425. להילחם בשבילו- פרק 25 26. להילחם בשבילו- פרק 2627. להילחם בשבילו- פרק 2728. להילחם בשבילו- פרק 2829. להילחם בשבילו- פרק 2930. להילחם בשבילו- פרק 3031. להילחם בשבילו- פרק 3132. להילחם בשבילו- פרק 3233. להילחם בשבילו- פרק 3334. להילחם בשבילו- פרק 3435. להילחם בשבילו- פרק 3536. להילחם בשבילו- פרק 3637. להילחם בשבילו- פרק 3738. להילחם בשבילו- פרק 3839. להילחם בשבילו- פרק 3940. להילחם בשבילו- פרק 4041. להילחם בשבילו- פרק 4142. להילחם בשבילו- פרק 4243. להילחם בשבילו- פרק 4344. להילחם בשבילו- פרק 44 45. להילחם בשבילו- פרק 4546. להילחם בשבילו- פרק 4647. להילחם בשבילו- פרק 4748. להילחם בשבילו- פרק 4849. להילחם בשבילו- פרק 4950. להילחם בשבילו- פרק 5051. להילחם בשבילו- פרק 5152. להילחם בשבילו- פרק 5253. להילחם בשבילו- פרק 5354. להילחם בשבילו- פרק 5455. להילחם בשבילו- פרק 5556. להילחם בשבילו- פרק 5657. להילחם בשבילו- פרק 5758. להילחם בשבילו- פרק 5859. להילחם בשבילו- פרק 5960. להילחם בשבילו- פרק 6061. להילחם בשבילו- פרק 6162. להילחם בשבילו- פרק 6263. להילחם בשבילו- פרק 6364. להילחם בשבילו- פרק 6465. להילחם בשבילו- פרק 6566. להילחם בשבילו- פרק 6667. להילחם בשבילו- פרק 6768. להילחם בשבילו- פרק 6869. להילחם בשבילו- פרק 6970. להילחם בשבילו- פרק 7071. להילחם בשבילו- פרק 7172. להילחם בשבילו- פרק 7273. להילחם בשבילו- פרק 7374. להילחם בשבילו- פרק 7475. להילחם בשבילו- פרק 7576. להילחם בשבילו- פרק 7677. להילחם בשבילו- פרק 7778. להילחם בשבילו- פרק 7879. להילחם בשבילו- פרק 7980. להילחם בשבילו- פרק 8081. להילחם בשבילו- פרק 8182. להילחם בשבילו- פרק 8283. להילחם בשבילו- פרק 8384. להילחם בשבילו- פרק 8485. להילחם בשבילו- פרק 8586. להילחם בשבילו- פרק 8687. להילחם בשבילו- פרק 8788. להילחם בשבילו- פרק 8889. להילחם בשבילו- פרק 8990. להילחם בשבילו- פרק 9091. להילחם בשבילו- פרק 9192. להילחם בשבילו- פרק 9293. להילחם בשבילו- פרק 9394. להילחם בשבילו- פרק 9495. להילחם בשבילו- פרק 9596. להילחם בשבילו- פרק 9697. להילחם בשבילו- פרק 97

פרק 27: "דרום אמריקה, אוי אמריקה"

בסוף ליאם נרגע ועובר לראות סרט בנטפליקס במחשב שלו. אני נרדמת עליו ומתעוררת מהרעש של הגשם. אני הולכת לכיוון "המרפסת" ופותחת טיפה מהווילון. הגשם הזה ממש מבאס להתחשב בכך שיש אחלה חצר בחוץ. אני עומדת שם ומסתכלת על ים המלח שנראה כסוף-שחור מהפנט כזה, מבריק. אחר כך אני מסובבת את הראש ומסתכלת לכיוון המיטה והתאורה העמומה שיש מהמנורה שצמודה אלי ונשארה היחידה שדולקת בחדר. הוא ישן חזק. אני מתיישבת על השטיח שברצפה במקום על הספה ובודקת התראות בנייד שלי לא לפני שאני מנמיכה את עוצמת האור הכחול. אני מעדיפה שליאם לא יתעורר עד שיהיה אור לגמרי בחוץ. בים המלח אין דגים אז גם שלא יהיו דובים.
הדבר הראשון שקופץ בפייסבוק שלי הוא שמישהי שהייתה איתי בשכבה התארסה על איזה גג בהונג קונג עם תאורה מושלמת על הטבעת ו300 לייקים. באיזשהו מקום אני נזכרת בי חולמת בהקיץ על הרגע הזה. עכשיו אני מציאותית יותר מדי. והמציאות? היא בקרוב תיקח את ליאם ממני לכמעט ארבעה חודשים...

השארתי את הווילון פתוח אתמול, ולכן אני מתעוררת די בהלם ומגלה בוקר שמשי. יש שמש! אני לוקחת אלי את כף היד של ליאם ומגלה שרק שבע וחצי. לא ישנתי טוב ממש. אני קמה מהמיטה בשקט, הוא עדיין ישן, מכינה לי כוס תה ויוצאת אל המרפסת. האוויר הצח מדגדג לי את הנחיריים. זו תחושה מדהימה. הנה התכלת של ים המלח שאני אוהבת.
אני מסתכלת לאחור אל שני הכיסאות שיש ונוגעת במושב שלהם. רטוב. אני רואה עוד משהו כחול במבט של שבריר שנייה אל המיטה. ליאם התעורר.
"הכל בסדר?" הוא שואל בקול מנומנם. "פתאום הנחתי את היד וגיליתי שאת לא פה."
"לא עייפה." מבחינה הגיונית אין פלא, הרי נרדמנו בסביבות אחת עשרה.
"הספא נפתח רק בתשע." הוא עדיין נשאר במיטה, ואני עדיין במרפסת.
"תמשיך לישון, הכל טוב." אני יודעת שאנחנו בחופשה.
ליאם עובר לשכב על הגב. למרות המרחק אני רואה את הריסים שלו סוגרים על עיניו. הוא חוזר לישון. אני ממשיכה להתמכר לנוף החדש והטבעי שמול הפרצוף שלי. כשהוא מתעורר בסופו של דבר, אנחנו מתחילים להתארגן לארוחת הבוקר. שנינו לובשים את בגדי הים שלנו לקראת מסכות הבוץ והפינוק בים המלח. זאת הפעם הראשונה שאני רואה אותו בבגד ים. הוא כתום חלק וזהו. אני רוצה להגיד שהסטייל שלו בקטע הזה מזעזע, אבל נוברת במזוודה כדי למצוא את השמלה הקלילה עם השרוולים הארוכים שהבאתי איתי.
בארוחת הבוקר, שנינו מתחלקים בפנקייקים עמוסי סירופ מייפל ושוקולד. את הדרך לחוף איפה שנעשה את מסכות הבוץ, אנחנו עושים יד ביד. שנינו כמעט לא מדברים. אני חושבת שליאם מפחד להרוס את האווירה עם הערה לא במקום.
אנחנו מצטלמים ביחד (לא מעלים לשום רשת, גג שולחים למשפחות) עם הצבע החום מרוח על הגוף. התחושה בתוך המים עמוסי המלח שורפים לי, ובכל זאת ליאם מצטלם אותי צפה. הוא מעודד אותי כן לעלות את התמונה הזו לבד, ואני עושה זאת למרות אחרי מסע שכנועים של "יצאת יפה מאוד" ו"מה יש לך? את נהנית ומותר לך לשתף גם".
כשאנחנו מגיעים לספא, מחכים לנו שם חלוקים עם שני גביעים ובקבוק יין. גם כאן יש ג'קוזי צמוד לשתי המיטות בהן נקבל עיסוי. ליאם מוזג לשנינו את היין. הוא נוגע לי בפנים תוך כדי שאני לוגמת מעט משלי (קצת מרחרחת לפני) ואז מתחיל לנשק אותי. יש לו טעם של קפה. אני מעבירה יד על הפנים שלו חזרה. הן חלקות, כנראה ממסכת הבוץ. אני מרגישה את הזיפים שמתחילים לצמוח מחדש. השפתיים שלו לוחצות טיפה על שלי. אני מנסה לא לנשוך לו את השפה העליונה בטעות. ואז מגיעה שעת המסאז'.
תוך כדי העיסוי, המעסה שואל אותי במה אני עובדת כי כולי תפוסה. אני מרגישה טיפה בושה לומר שאני מלצרית ושותקת. נחשו מה? ליאם עונה בשמי. המעסה ישר עובר לידיים ולכתפיים שלי, שם טוען שמצטבר הרבה מתח, לתחושתו. במקום לשקוע במחשבות שווא ולהתעמק במה שנאמר, אני נהנית מהרגע ויש מצב שנרדמת.

אנחנו נשארים לשבת על כיסאות נוחים באזור הספא, ממש חצי צעד מהבריכה המקורה שלפנינו. ליאם עדיין בחלוק, ונראה ככה די מתוק, אני נשארת בביקיני. אין טעם לנסות לשכנע אותו לקפוץ איתי פנימה למים, הוא לא בעד.
תוך כדי שאני בשקט עם המחשבות של עצמי מתחת למים, אני תוהה אם לספר לו התראה אחת בפייסבוק שגרמה לי להתחרט שהקשבתי לו והעליתי את התמונה: לייק מיובל. זה רק לייק, כן, אבל אני בעצם מסתירה ממנו משהו משמעותי. ועכשיו אני בדרך להסתיר זאת מליאם.
אני שוחה תשע בריכות, וכשאני קרובה להתחיל את העשירית, ליאם משתופף מולי. "אני רעב ואת בטח גם, מה בא לך להזמין?"
"נקניקיות, המבורגר?" אני רגילה לאוכל כזה שיש ליד שפת בריכה בבתי מלון.
ליאם עושה פרצוף. אני מתיזה עליו מים. "אוכל, עופרי. לא ג'אנק."
"בשבילי זה אוכל." אני מפסיקה את האחיזה בקיר וצוללת לכמה שניות. ליאם עדיין שם. "נו, לא יודעת. מה שתרצה."
"מוקפץ? את אוהבת? יש את זה בתפריט."
"נודלס בלי ירקות."
הוא מגלגל את העיניים שלו. "לא נודלס. מוקפץ, ירקות עם בשר."
"אה, לא אוהבת."
"אין לך אבות מזון בסיסיים בגוף, איך את חיה ככה?" הוא תופס לי את היד ומונע ממני לצלול שוב. "פיש אנד צ'יפס יש גם, רוצה?"
"צ'יפס, כן." אני מעדיפה לא להתייחס יותר מדי כי באמת כיף לי עכשיו ואני נהנית מהרגע. אני ממשיכה לשחות ומרגיעה את המחשבות עם עוד כמה בריכות. למה לי לריב איתו? עדיף לי להנהן כאילו אני מסכימה ולהמשיך בשלי. פעם האמנתי שגבר צריך לשנות באישה רק דבר אחד: את שם המשפחה שלה.
"אני אוהבת את החיים האלה," אני אומרת לליאם בפה מלא צ'יפס וקטשופ. הוא לוקח מספר מפיות ומנגב לי את הלחי.
"זה חמוד שאת כולך מלוכלכת ככה, שטותניקית כזו."
"איזה סלנג זקן." אני לועגת לו. "תיכף תגיד מצחיקול וזהו."
"אני חושב להמשיך מפה לחדר כושר, רוצה להצטרף?" הוא הזמין לעצמו את המוקפץ הזה.
אני מצביעה על הבריכה. "מסתפקת במה שיש פה."
"יהיה לך את החיים האלה עד 12 בצהריים." ליאם מצמצם את המרחק בנינו וכעת ממש קרוב אלינו. רואים? לא צריך לריב איתו, פשוט להנהן להסכמה וזהו.
"יש לך חברים מהלימודים או כאלה שלמדו איתך והתארסו או כבר התחתנו?" אני שואלת באגביות וכדי שלא ישאל ישר למה אני עונה על מה שראיתי אתמול בלילה, "מישהי שלמדה איתי בתיכון התארסה."
"יש לי חבר אחד שמאורס, השאר אפילו לא קרובים." הוא מחויך .
"יש בנות שהחיים שלהן כמו רשימה כזו. התגייסו- וי. התשחררו- וי. טיול אחרי צבא מפונפן ומלא תמונות מוציאות עיניים- וי. פסיכומטרי- וי. לימודים- וי. תואר- וי. אירוסין- וי... אני קצת מקנאה למרות שאני יודעת שזו בעיקר אשליה."
הוא קשוב כולו במקום לומר את דעתו בפעם המיליון על החיים שאני בוחרת לחיות. רק כשאני חוזרת לאכול הוא אומר, "אני מוקסם ואפילו מהופנט מאיך שאת רואה הכל בדרך שונה ממני."
אני לא מתרגשת מהטון שלו. "זו דרך צרת אופקים. הבנתי את הרמיזה שלך."
"קצת. אל תיפגעי. טוב, את היית רגל וחצי מהחופה כמו ההיא מהשכבה שלך." הוא מרצין. "אני חושב שאם לא הייתם נפרדתם, היית עכשיו בחיפוש שמלות."
בסוף הלייק נפלט לי, וליאם לא מתרגש ממנו בכלל.
אנחנו מסיימים לאכול, והוא הולך לחדר כושר ואני חוזרת לישון קצת. הוא מעיר אותי כשהשמיים בחוץ לקראת סוף היום, כמו קווים בגני כתום-ורוד, ואני מיד פותחת את החלון העבה במרפסת. שנינו נכנסים לג'קוזי, בוהים בשקיעה ומחובקים. אני יושבת עליו, והזרועות החסונות שלו כרוכות חזק סביב הגוף שלי.
"יש לי שאלה מצחיקה לשאול אותך." הוא מדבר ממש קרוב לאוזן שלי. אני מצטמררת. "עשית טיול אחרי צבא, אם כבר דיברנו על רשימה?"
אני אוחזת לו טיפה בירכיים כשאני מאבדת שיווי משקל. "יובל ואני תכננו לטוס לתאילנד ביחד כשבדיוק אבא שלו נפטר." אני פתאום מנסה לדמיין את ליאם בלבוש פשוט, ממש זרוק וסנדלי שורש. "אתה עשית?"
"בסוף מאי."
"מה?" אני לא מבינה.
"בסוף מאי אני יוצא לטיול אחרי צבא שלי."
תוך שנייה אני מנתקת את המגע בנינו וכמעט יוצאת החוצה. שיט. קר. אני עוברת לשבת מולו. "אתה רציני?"
"רציתי לספר לך על זה מחר בדרך הביתה, כאילו זה היה התכנון." הוא מושיט יד ומנסה לאסוף אותי חזרה אליו. אני נשארת במקום. "פתחת את הקטע עם הרשימה של דברים לעשות וזה... בקיצור, הקדמת אותי."
"אתה באמת נוסע עוד חודשיים ככה לדרום אמריקה?" אני מרגישה כאב בטן ולא יודעת אם הוא מהבשורה הזו או כי אני בג'קוזי מעל עשרים דקות.
"באמת באמת. טס בשבוע האחרון של מאי. אני חוזר בסוף ספטמבר, הנחיתה אמורה להיות בבוקר של ערב ראש השנה. אני מגשים את החלום שלי ושל יונתן באיזשהו מקום. זה הטיול שהיינו אמורים לעשות ביחד, שדיברנו עליו מאז שנהיינו החברים הכי טובים. הכל מתוכנן כבר."
"חורף שם." אני שמחה שהקשבתי בשיעור גאוגרפיה.
"כן." הוא לא עוזב את היד שלי עדיין. אני מרגישה איך העור שלי ושלו מתקמט בתוך המים. "הטיול יהיה מאולץ כי זה מה שמתאפשר לי עם הלימודים."
"כבר קנית... כבר סגרת הכל?" אני מתחילה להבין שהוא לא יהיה כאן כל הקיץ.
"כן." הוא מהנהן. "מה קרה, עופרי? לא אמרת לי את דעתך."
אני מרגישה עצובה פתאום. "תפסיד את יום ההולדת שלי." באיזשהו מקום רציתי כבר לחגוג איתו ולהצטלם איתו שם ולשים תמונות שלנו בחדר שלי ולהרגיש דברים מחדש. דברים ששכחתי שהאהבה עם יובל נהייתה שגרה.
ליאם מתקדם אלי. הוא נוגע לי בפנים עם היד השנייה שלו. "נכון." הוא מתחיל ללטף לי את הלחי ואז מעביר אצבע אחת על גשר האף. "יהיה את שנה הבאה כפיצוי."
"אתה כל כך בטוח בזה למרות שהרגע אמרת שאתה טס לארבעה חודשים." התיאבון נסתם לי לגמרי. לא בא לי ללכת לאכול ארוחת ערב.
הוא מרים גבה. "את לא תחכי לי?"
"אתה כולך מאושר עכשיו ואני פחות." אני קמה בלי התראה ושולפת חלוק נקי מהמדף שצמוד לג'קוזי. אני מתיישבת על המיטה כשאני עטופה בו ומרשה לעצמי לבכות. "הרבה דברים יכולים לקרות בזמן הזה. חבר של עדי והיא נפרדו לפני שהוא נסע להודו ועד היום לא חזרו. ניצלה, הוא חזר קוקו עם קוקו."
הוא מתעלם מסוף המשפט שלי ויוצא בעקבותיי אחרי שלוקח חלוק לעצמו. "יכול לקרות מבחינתך או מבחינתי?"
"לא הבנתי את השאלה."
הוא מתיישב לידי. "עופרי, אני לא הולך לזיין שם אף אחת. אני נותן לך את המילה שלי וגם סומך עלייך ששום דבר לא יקרה כשאני שם."
אני מנגבת את הדמעות עם השרוול. "מה כבר יכול לקרות איתי?"
הוא מתחיל לצחוק. "שתכירי מישהו ומרב שאת לחוצת חתונה את תסכימי להינשא לו תוך חודש."
ואני נדבקת בצחוק שלו.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

שלכת כותבת מהלב עקוב אחר שלכת
שמור סיפור
לסיפור זה 9 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
דיקלה נ
דיקלה נ
יש לי הרגשה קטנה שהולך להגיע "בלבול" בשם יובל
הגב
דווח
שלכת כותבת מהלב
שלכת כותבת מהלב
לא שוללת את הרגשתך
הגב
דווח
guest
היא צריכה ללמוד לקבל ביקורת
הגב
דווח
טען עוד 15 תגובות
כותבי החודש בספרייה
שלכת כותבת מהלב
להילחם בשבילו- פרק 97
להילחם בשבילו- פרק 97
מאת: שלכת כותבת מהלב
להילחם בשבילו- פרק 96
להילחם בשבילו- פרק 96
מאת: שלכת כותבת מהלב
להילחם בשבילו- פרק 94
להילחם בשבילו- פרק 94
מאת: שלכת כותבת מהלב
להילחם בשבילו- פרק 95
להילחם בשבילו- פרק 95
מאת: שלכת כותבת מהלב
טיולים
המקום המושלם בעינייו
המקום המושלם בעינייו
מאת: שבורת כנף
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer
הלם אזרחות
הלם אזרחות
מאת: Rotem Matarasso
זה לא הזמן שלנו
זה לא הזמן שלנו
מאת: Danielle Salama
מרתק
הספר שלי, "מסדרונות" - 5 הפרקים הראשונים לקריאה
הספר שלי, "מסדרונות" - 5 הפרקים הראשונים לקריאה
מאת: אפריל גל גילרוביץ'
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
אהבה של חורף
אהבה של חורף
מאת: אפריל גל גילרוביץ'
"אולי תכתוב עליי שיר?"
"אולי תכתוב עליי שיר?"
מאת: moshe shachar
מומלצים מהמגזין
GAME OVER עבורה?
GAME OVER עבורה?
מאת: שבורת כנף
על המוכר והזר
על המוכר והזר
מאת: שבורת כנף
לאן נעלם הנסיך על הסוס הלבן?
לאן נעלם הנסיך על הסוס הלבן?
מאת: שבורת כנף
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay