כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 2 2

מיקה, מון אמור המשך - פרק 24

הוא מצמיד אותי אליו ופשוט מתרסק לשפתיים שלי. התשוקה שלו מתפזרת בכל החדר וזה כמו פאקינג רוחניות קסומה שמקיפה אותנו. הטעם שלו משתלט עלי והשפתיים שלו סוחפות אותי לעולם שלם של אהבה שהיום אני יודעת בוודאות, שלא הכרתי.

תוכן עניינים 1. מיקה, מון אמור פרק - 12. מיקה, מון אמור פרק -23. מיקה, מון אמור פרק - 34. מיקה, מון אמור פרק - 45. מיקה, מון אמור פרק - 56. מיקה, מון אמור פרק - 67. מיקה, מון אמור פרק - 78. מיקה, מון אמור פרק - 89. מיקה, מון אמור פרק - 910. מיקה, מון אמור פרק - 1011. מיקה, מון אמור פרק - 1112. מיקה, מון אמור פרק - 1213. מיקה, מון אמור פרק - 1314. מיקה, מון אמור פרק - 1415. מיקה, מון אמור פרק - 1516. מיקה, מון אמור פרק - 1617. מיקה, מון אמור פרק - 1718. מיקה, מון אמור פרק - 1819. מיקה, מון אמור פרק - 1920. מיקה, מון אמור פרק - 2021. מיקה, מון אמור פרק - 2122. מיקה, מון אמור פרק - 2223. מיקה, מון אמור פרק - 2324. מיקה, מון אמור פרק - 2425. מיקה, מון אמור פרק - 2526. מיקה, מון אמור פרק - 2627. מיקה, מון אמור פרק - 2728. מיקה, מון אמור פרק - 2829. מיקה, מון אמור פרק - 2930. מיקה, מון אמור פרק - 3031. מיקה, מון אמור פרק - 3132. מיקה, מון אמור פרק - 32 ואחרון33. מיקה, מון אמור המשך - פרק 134. מיקה, מון אמור המשך - פרק 235. מיקה, מון אמור המשך - פרק 336. מיקה, מון אמור המשך - פרק 437. מיקה, מון אמור המשך - פרק 538. מיקה, מון אמור המשך - פרק 639. מיקה, מון אמור המשך - פרק 740. מיקה, מון אמור המשך - פרק 841. מיקה, מון אמור המשך - פרק 942. מיקה, מון אמור המשך - פרק 1043. מיקה, מון אמור המשך - פרק 1144. מיקה, מון אמור המשך - פרק 1245. מיקה, מון אמור המשך - פרק 1346. מיקה, מון אמור המשך - פרק 1447. מיקה, מון אמור המשך - פרק 1548. מיקה, מון אמור המשך - פרק 1649. מיקה, מון אמור המשך - פרק 1750. מיקה, מון אמור המשך - פרק 1851. מיקה, מון אמור המשך - פרק 1952. מיקה, מון אמור המשך - פרק 2053. מיקה, מון אמור המשך - פרק 2154. מיקה, מון אמור המשך - פרק 2255. מיקה, מון אמור המשך - פרק 2356. מיקה, מון אמור המשך - פרק 2457. מיקה, מון אמור המשך - פרק 2558. מיקה, מון אמור המשך - פרק 2659. מיקה, מון אמור המשך - פרק 27

אני בוהה בהם והשניות האלה מרגישות כמו נצח.
"אין לך באמת ממה לדאוג, שום דבר לא ינצח את מה שיש לכם"
היא מניחה את היד שלה על הכתף שלי ומדברת אלי בשקט.
אני מפנה את המבט שלי אליה ומשחררת חצי חיוך בתקווה שלא יסגיר את הפחדים שלי בפניה.
"גורג'ס"
הוא קורא לי והלב שלי עוד רגע פורץ את דרכו החוצה דרך החזה שלי מרוב לחץ.
אני יוצאת מהמטבח, מקווה שאודם הלחיים שלי לא מסגיר אותי.
הפס ייצור המושלמת הזאת עומדת לפני עם העיניים הכחולות שלה וחיוך שאי אפשר להישאר אדיש אליו.
אני נעמד מולה והיא מושיטה את היד שלה.
"היי, אני מאיה"
"מיקה"
אני אומרת עם חיוך, משתדלת לשמור על טיפת פאסון מול השלמות הזאת.
"ראיתי את הרכב, אני פשוט גרה פה קרוב, אז חשבתי לקפוץ להגיד שלום"
"מעולה, אז מה ניתקענו פה?!
בואו ניכנס"
אני אומרת ובלב אני מקווה מאוד שהיא תעדיף ללכת.
אני לא חושבת שיש לי את הסבלנות להתמודדות עם האקסית כרגע.
הוא מסתכל עליי, אני מרגישה את העיניים שלו ואת החיוך המובך שלו.
"לא, לא אני רק באתי להגיד שלום, אני צריכה ללכת"
"בטוחה?"
הוא שואל ואני רק רוצה שכל הסיטואציה הזאת תיגמר איכשהו לפני שהמבוכה תהרוג אותי.
"כן, רגב צריך להגיע"
"אה מגניב אולי אני אספיק לראות גם אותו"
"כן הוא בא לשבת אז אמר שיבוא קצת"
"תגידי לו שידבר איתי יותר מאוחר"
"אני אגיד לו.
בכל מקרה, אני זזה.
היה לי נעים להכיר"
"גם לי"
"נדבר יותר מאוחר"
"נדבר"
היא אומרת, מסתובבת והולכת.
כשהוא סוגר את הדלת רמת ההסמקה שלי מגיעה לשיא ואני בקושי מצליחה לנשום.
"היא הפתיעה לא צפיתי שהיא תבוא"
"אתם לא ניפגשים כשאתה מגיע לפה?"
"אנחנו כן.
פשוט לא חשבתי על זה"
"הכל בסדר"
"אם רגב פה, יפריע לך אם נצא כולנו יותר מאוחר?"
"לא ממש לא, להפך, הייתי שמחה להכיר את החברים שלך"
"אז יותר מאוחר נדבר גם עם מתן ושי, הם גם גרים פה עדיין"
"אז מי עזב?"
"רגב עבר לאמירים, נועם ושיר עזבו אחרי החתונה"
"אה וואו הם החזיקו מעמד מהתיכון?"
"כן!
הם זוג מדהים.
הם גרים בבנימינה.
אפי גר בנתניה.
דניאלה עברה למושב לא רחוק מכאן ואפרת גרה בניו יורק.
היא גם די אירגנה אותי כשהייתי שם, עזרה לי להתאפס"
אנחנו עומדים שם ליד הדלת והוא מסתכל עליי..
"אל תתני לזה להשפיע עליך"
"על מה?"
"על זה שהיא באה"
"אני לא..
אבל הסברתי לך שלא משנה מה כשאקסית מופיעה זה תמיד יפריע.
ובוא היא פס ייצור מושלם!
היא יפה והגרוע הוא שהיא נראית לי ממש חמודה"
"היא בן אדם טוב וכן היא יפה, אבל זה כבר מזמן לא עושה כלום.
אין לה איזו השפעה עלי, אין לי שום רגש חבוי אליה"
"אוקי.."
אני אומרת בשקט כשהעיניים שלי מסרבות להסתכל עליו.
הוא מתקרב אלי והלב שלי מתפוצץ ממנו.
"היי..
תרימי את העיניים שלך אליי"
אני מסתכלת עליו ומתביישת בעצמי שאני מרגישה את הקינאה הטפשית הזאת.
"אני אוהב אותך!
אני אוהב אותך ברמה שכל שניה איתך היא חשובה.
ברמה שאני מפחד להרגיש את הגעגוע אליך אם תהיי טיפה רחוקה.."
אני שומעת את המילים שלו והוא מצליח עם השקט שלו, להרגיע את כל הפחדים, את כל הטיפשות..
אני מחבקת אותו אליי, מניחה את הראש שלי עליו, מסניפה את הריח הממכר שלו אלי.
מרגישה את החיבוק העוטף שלו סביבי ומרגישה את האהבה הזאת אליו.
"ילדודס, בואו לאכול"
אמא שלו קוראת לנו למטבח ואחרי שהוא הפיג את החששות, הוא מושך אותי ביד ואנחנו נכנסים למטבח.
היא מגישה לנו את האוכל והחיוך לא יורד לה מהפנים.
"אושר תביא בבקשה את השתיה מהמקרר"
היא קוראת לו אושר ואני עדיין לא מעכלת שזה השם שלו..
אני מחייכת לעצמי והוא קולט.
הכל הוא קולט הנודניק הזה!
"מה את מחייכת?"
"מה איכפת לך?"
"איכפת לי"
אני מנסה להתחכם איתו וזה לא ממש הולך לי כי אז הוא נועץ בי את המבט הזה שלו.
"אל תיתן לצי את המבט הרציני הזה שלך"
אני אומרת והוא מתקרב אלי ועדיין לא משחרר מהמבט הזה.
כשאני צוחקת לו בפנים אני אני מתוודה.
"אני עדיין לא רגילה לזה שקוראים לך אושר"
"בסדר, יש לך חיים שלמים"
כשהוא אומר את זה עם הקול השקט והרציני שלו, הוא מצליח לגרום ללב שלי להחסיר פעימה.
המילים האלה לא נאמרות סתם, המילים שלו אף פעם לא נאמרות סתם.
אני איכשהו תמיד מזהה את הרצינות שלו.

אחרי ארוחה מושקעת אנחנו פורשים לסלון והוא מביא את הגיטרה ומניח אותה לידו.
"לא שמעתי אותך שר הרבה זמן"
היא אומרת והעיניים שלה מבריקות כשהיא מסתכלת עליו.
אני יכולה לראות על הפנים שלה, דרך העיניים שלה, כמה היא אוהבת אותו, כמה היא מעריצה את הילד שלה.
אני רואה את הדאגה האינסופית שיש לה.
אני רואה את השבר הזה במבט שלה בכל פעם שיש רגע של שקט והיא שוקעת בעיניים שלו.
יש להם חיבור מטורף..
הרגש בבית הזה מאוד עמוק, אי אפשר לפספס את זה.
כשאני חושבת על הרושם הראשוני שקיבלתי ממנו לפני שנה, קשה לי להאמין כמה שכבות הוא קילף מולי, כמה הוא חשף את הלב שלו בפני וכמה כל מה שהוא הציג בפני אז, היה רק מסכות הגנה.
"מה תשיר?"
היא שואלת ואני מסתכלת עליו ורק מחכה לשמוע את הקול שלו שיתנגן בשקט..
הוא לוקח את הגיטרה אליו.
אני רואה את ההבעה שלו משתנה ואני רק יכולה לתאר לעצמי כמה דברים מציפים אותו וכמה הוא עסוק כל הזמן בלהתמודד עם הכל.
אני בטוחה שעם כל האהבה לאמא שלו ומקום הזה, לבית הזה, לא קל לו.
לא קל לו להכיל..
אני מזהה את השיר עוד לפני שהתחיל.
נצבט לי הלב עם המילה הראשונה ואני לא יכולה להוריד את העיניים שלי ממנו.
הוא שר את 'אמא אם הייתי' של חנן בן ארי והלב שלי מתרסק בכאב.

'ושוב אותו ניגון
ששרת לי פעם שיר ערש
הוא מתנגן בלב מזכיר דברים משם
שם אל מול אותו הים
כשהחולות היו לי בית
והרוחות לחשו לי שאנל'א לבד

ואת החזקת לי את היד
אמרת: "הבט אל השמים"
הבטחת שיום יבוא ועוד נשוב לכאן...

אמא, אם הייתי יכול רק
לרפא את הגעגוע
הזיכרונות עוד שורפים את המוח
האהבה לא ניצחה גם לא הרוח
אמא אם הייתי יכול רק
להאמין לך ולא לברוח
הלב נבגד הוא לא נותן לי לבטוח
רק הניגון עוד נותן את הכח

ושוב אותו ניגון
בכל שנה בקיץ
בחממות גדלים פרחים כתומים כמו אז
גם הילדים פרחו לאט
כמעט כולם הקימו בית
רק השמות של הרחובות זוכרים מה שנגנז

זוכרת שרנו מול היכל
אם אשכחך ירושלים
צעקנו יום יבוא ועוד נשוב לכאן...

אמא, אם הייתי יכול רק
לרפא את הגעגוע...

עוד נשוב לשם, עוד נשוב לשם, עוד נשוב אמא, עוד נשוב...

אמא, אם הייתי יכול רק
לרפא את הגעגוע
הזיכרונות עוד שורפים את המוח
האהבה לא כבתה גם לא הרוח
אמא אם הייתי יכול רק
להאמין לך ולא לברוח
הלב פועם, הלב רוצה שוב לשמוח
והניגון עוד נותן את הכח '

אני כבר לא רואה מרוב דמעות וקשה לי לשמור אותן בפנים כשאני מפנה את המבט שלי אליה.
היא משחררת דמעות שקטות ולא מזיזה שום שריר בפנים שלה.
היא יושבת בספה מולנו, מסתכלת עליו ובוכה.
אני קמה אליה ומתיישבת לידה.
היא כמו מתאפסת ומוחה את הדמעות.
היא מחייכת חצי חיוך, חושבת שזה יקל.
אני שולחת את היד שלי לפני שלה והיא לא מצליחה להיות חזקה הפעם.
היא נשברת..
"אני מצטערת"
היא אומרת ואני מחבקת אותה חזק.
"אני אביא לך מים.."
אני קמה ומרגישה שהם צריכים רגע לעצמם.
אני הולכת למטבח, ועדיין מצליחה לשמוע את הבכי שלה, כשהיא מתפרקת על הכתף של הבן שלה.
"אני מצטערת אושר שלי..
על כל מה שעברת.
על כל הפעמים שהייתי חלשה מולו"
"אמא..
את לא אשמה ואני לא רוצה שלרגע אחד תרגישי ככה.
השיר הזה הוא יותר בשביל הפריקה שלי, כדי שאני לא אציף את עצמי שוב.
את עשית כל מה שאת יכולה בשבילי"
"לא עשיתי מספיק..
שנים שלא עשיתי מספיק"
"עשית בשבילי הכל והרמת אותי כשאני בעצמי כבר וויתרתי"
השיחה שלהם הורגת אותי לאט ואני בקושי מצליחה לנשום.
אני רק יכולה לתאר לעצמי איך שניהם מרגישים אחרי כל השנים האלה.
השיחה שלו מאבא שלי קופצת לי לראש ואני תוהה אם הוא יספר לה על זה.
אני מזיזה את זה הצידה ומביאה להם מים.
כשאני נכנסת לסלון הוא יושב לידה, מחבק אותה.
אני מתקרבת ומגישה לשניהם את המים.
הוא מניח את הכוס על השולחן והיא בידיים רועדות מנסה ללגום, כדי לנסות להירגע.
"אמא, אולי תלכי לנוח קצת?!
נראה לי שעשיתי לך קצת רע עם השיר הזה"
"אתה לא יכול לעשות לי רע!
אתה הדבר הכי טוב שיש לי!"
"בכל זאת, אני רוצה שתרגעי קצת.
ובבקשה, אל תכניסי לעצמך מחשבות מיותרות לראש"
היא קמה ואחרי שהיא מניחה על הלחי שלי נשיקה אוהבת, היא פורשת לחדר שלה לנוח קצת.
אני עומדת ליד הספה, מסתכלת עליו בזמן שהוא משפשף את הפנים שלו ומוחה את הדמעות האחרונות שנאגרו בו.
"להביא לך משהו?"
"אותך.."
הוא פולט בשקט ואני מתקרבת אליו.
נעמדת מולו ומרימה את פניו אלי, מניחה את הידיים שלי על הפנים שלו, מסתכלת עמוק לתוך הנשמה הבוערת שבו.
"אתה הדבר הכי מיוחד שפגשתי בחיים שלי.
יש בך עוצמות שאין להרבה אנשים.
עברת דברים שרק מלחשוב עליהם, כל הגוף שלי כואב.
עברת משברים עם עצמך, עם אמא שלך.
כמעט ויתרת, אבל לא עשית את זה.
הפכת להיות הגבר המושלם והרגיש והאוהב שיושב כאן מולי.
הפכת להיות מי שאתה ואני מעריצה אותך על זה וגאה בדרך שעשית.
היא.."
אני אומרת את המילים בגרון חנוק וכשאני מגיעה אליה, אני כמעט ולא מצליחה לדבר.
"אושר..
אמא שלך צריכה אותך יותר ממה שאתה חושב.
אני רואה את הכמיהה שלה אליך, את האהבה הכל כך עמוקה שיש לה אליך.
החיבור שלכם מדהים.."
אני מתיישבת על השולחן מולו, הוא משחרר אוויר שאני רק יכולה לתאר לעצמי כמה חנק אותו.
"היא כל מה שיש לי וכל מה שהיה לי"
"אני יודעת, אבל אתה חייב להיות יותר, חייב להיות פה יותר"
"אני יודע"
"אתה חייב את זה גם לעצמך.
אתה בא ממקום הרבה יותר שלם אחרי כל השנים, זה הזמן שלכם.
זה הזמן האמיתי שלכם"
"את צודקת, אני חייב להניח לזה, לזכרונות"
"תן לעצמך ולה את ההזדמנות להנות אחד מהשנייה למרות הכל"
"אני מבטיח שאני אעשה את זה"
אני מתקרבת אליו וכשהמצח שלי מונח על שלו, הוא עוצם את העיניים, לוקח לעצמו את הרגע.
הוא מניח את הידיים החמות שלו על הפנים שלי, נושם יחד איתי.
הידיים שלו רועדות.
אני מרגישה אותו, את התחושות שלו.
"אני אוהב אותך"
אני מצמידה את הפנים שלי אליו והמגע של הידיים שלו מתחזק על פני.
אני צמאה אליו ואני מרגישה שככל שהזמן עובר, אני נקשרת לנשמה שלו בצורה שאני לא מכירה.
בצורה שלא הרגשתי אף פעם..
הוא מצמיד אותי אליו ופשוט מתרסק לשפתיים שלי.
התשוקה שלו מתפזרת בכל החדר וזה כמו פאקינג רוחניות קסומה שמקיפה אותנו.
הטעם שלו משתלט עלי והשפתיים שלו סוחפות אותי לעולם שלם של אהבה שהיום אני יודעת בוודאות, שלא הכרתי.
הוא מרים אותי ואני נישכבת על הספה.
הוא נישכב צמוד אלי כשפניו מולי.
הוא לא מוסיף מילים, הוא רק שותק מולי, שותק ונותן לי להרגיש כמו שרק הוא יודע.
השקט הזה קושר אותנו, מחבר אותנו, הופך אותנו כל פעם מחדש לנפש אחת.
הוא מחבק אותי אליו ומרפה מהכל.
כשידי מונחות עליו ועוטפות אותו הוא מרשה לעצמו להניח עליי את הראש ופשוט לאהוב ולהרגיש נאהב, בשקט..

*****************
אז פרק חדש יצא לדרך ורקקקק בגלל שלא העלתי המון זמן אני לא עושה פה בעיות.
הפעם אני אתן לכם להינות קצת מהביחד שלהם.
אבלללל שלא תתבלבלו ותתלהבו כן?!
יש עוד מלא הפתעות לעתיד ואין לדעת מתי אני אתחיל להתגרד שוב ואפריע להם.
תמיד שמחה לדעת מה אתם חושבים.
אז ספרו לי..
אגב הוספתי לכם את השיר שלמות הזה, אז תאזינו, למילים שם יש הרבה כוח ומשמעות.
אוהבת אתכם מלא מלא מלא!
ותמיד תמיד מתגעגעת וכוסאמק על זה שאין לי חיים ואין לי זמן לכתוב!
מתפללת לימים טובים יותר!
תהנו מהפרק, נתראה בפרק הבאאאא יא אהבות על חלל שלי!

Vivi Stories עקוב אחר Vivi
שמור סיפור
לסיפור זה 8 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
אין דברים כמוך!!
הגב
דווח
Vivi Stories
Vivi Stories
תודה רבה❤
הגב
דווח
guest
שלמותת
הגב
דווח
טען עוד 13 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Vivi Stories
שוקעת..
שוקעת..
מאת: Vivi Stories
מיקה, מון אמור המשך - פרק 27
מיקה, מון אמור המשך - פרק 27
מאת: Vivi Stories
לכל אותן נשמות שחורות
לכל אותן נשמות שחורות
מאת: Vivi Stories
מיקה, מון אמור המשך - פרק 26
מיקה, מון אמור המשך - פרק 26
מאת: Vivi Stories
אהבה
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
אני בהריון...
אני בהריון...
מאת: Adam gustavo Zyl
המקום המושלם בעינייו
המקום המושלם בעינייו
מאת: שבורת כנף
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
המדורגים ביותר
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski
שירות לקוחות אהבה
שירות לקוחות אהבה
מאת: Avrahami Amitay
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
תעזוב אותי או שלא . 18+ !
תעזוב אותי או שלא . 18+ !
מאת: Omer Levi
מומלצים מהמגזין
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
על המוכר והזר
על המוכר והזר
מאת: שבורת כנף
GAME OVER עבורה?
GAME OVER עבורה?
מאת: שבורת כנף
גם ככה אין לי חבר
גם ככה אין לי חבר
מאת: דנה לוי