כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 3

להילחם בשבילו- פרק 23

הבוקר שאחרי

תוכן עניינים 1. להילחם בשבילו- פרק 12. להילחם בשבילו- פרק 23. להילחם בשבילו- פרק 34. להילחם בשבילו- פרק 45. להילחם בשבילו- פרק 56. להילחם בשבילו- פרק 67. להילחם בשבילו- פרק 78. להילחם בשבילו- פרק 89. להילחם בשבילו- פרק 910. להילחם בשבילו- פרק 1011. להילחם בשבילו- פרק 1112. להילחם בשבילו- פרק 1213. להילחם בשבילו- פרק 1314. להילחם בשבילו- פרק 1415. להילחם בשבילו- פרק 1516. להילחם בשבילו- פרק 1617. להילחם בשבילו- פרק 1718. להילחם בשבילו- פרק 1819. להילחם בשבילו- פרק 1920. להילחם בשבילו- פרק 2021. להילחם בשבילו- פרק 2122. להילחם בשבילו- פרק 2223. להילחם בשבילו- פרק 2324. להילחם בשבילו- פרק 2425. להילחם בשבילו- פרק 25 26. להילחם בשבילו- פרק 2627. להילחם בשבילו- פרק 2728. להילחם בשבילו- פרק 2829. להילחם בשבילו- פרק 2930. להילחם בשבילו- פרק 3031. להילחם בשבילו- פרק 3132. להילחם בשבילו- פרק 3233. להילחם בשבילו- פרק 3334. להילחם בשבילו- פרק 3435. להילחם בשבילו- פרק 3536. להילחם בשבילו- פרק 3637. להילחם בשבילו- פרק 3738. להילחם בשבילו- פרק 3839. להילחם בשבילו- פרק 3940. להילחם בשבילו- פרק 4041. להילחם בשבילו- פרק 4142. להילחם בשבילו- פרק 4243. להילחם בשבילו- פרק 4344. להילחם בשבילו- פרק 44 45. להילחם בשבילו- פרק 4546. להילחם בשבילו- פרק 4647. להילחם בשבילו- פרק 4748. להילחם בשבילו- פרק 4849. להילחם בשבילו- פרק 4950. להילחם בשבילו- פרק 5051. להילחם בשבילו- פרק 5152. להילחם בשבילו- פרק 5253. להילחם בשבילו- פרק 5354. להילחם בשבילו- פרק 5455. להילחם בשבילו- פרק 5556. להילחם בשבילו- פרק 5657. להילחם בשבילו- פרק 5758. להילחם בשבילו- פרק 5859. להילחם בשבילו- פרק 5960. להילחם בשבילו- פרק 6061. להילחם בשבילו- פרק 6162. להילחם בשבילו- פרק 6263. להילחם בשבילו- פרק 6364. להילחם בשבילו- פרק 6465. להילחם בשבילו- פרק 6566. להילחם בשבילו- פרק 6667. להילחם בשבילו- פרק 6768. להילחם בשבילו- פרק 6869. להילחם בשבילו- פרק 6970. להילחם בשבילו- פרק 7071. להילחם בשבילו- פרק 7172. להילחם בשבילו- פרק 7273. להילחם בשבילו- פרק 7374. להילחם בשבילו- פרק 7475. להילחם בשבילו- פרק 7576. להילחם בשבילו- פרק 7677. להילחם בשבילו- פרק 7778. להילחם בשבילו- פרק 7879. להילחם בשבילו- פרק 7980. להילחם בשבילו- פרק 8081. להילחם בשבילו- פרק 8182. להילחם בשבילו- פרק 8283. להילחם בשבילו- פרק 8384. להילחם בשבילו- פרק 8485. להילחם בשבילו- פרק 8586. להילחם בשבילו- פרק 8687. להילחם בשבילו- פרק 8788. להילחם בשבילו- פרק 88

פרק 23: השראהבסוף הבוקר תמיד בא. הוא גורם לדברים שקרו כשהכל בחוץ היה חשוך להיראות מזעריים יותר, פחות מפחידים או נוראיים בדרך כלל, אבל לא הפעם.

אני מתעוררת ונבהלת לרגע כשהעיניים הכחולות של ליאם ממש בוהות בי. הלילה הזה עולה לי ישר בתת מודע. הוא נראה הרבה יותר מאיך שנרדם. העיניים שלו כבר לא אדומות בכלל. הוא מרחיק מהעיניים שלי את השיער שהתבלגן לי על כל הפנים. עכשיו אני רואה אותו ברור יותר.
"הבטחתי שאשאר," הוא אומר ברוך.
אני מחייכת אליו בתקווה שאצליח לשדר לו שאני שמחה שהוא אכן קיים את המילה שלו. "מה השעה?" לא נעים לי להתמתח, אבל הגוף שלי מרגיש ממש תפוס.
"כמעט 11."
כן, צדקתי. ישנתי שבע שעות ועוד בערך שלוש לפני ה... "אין לך לימודים?" אני מעדיפה שנשקע בשיחה קצת אחרת ממה ש...
"יש מבחן בחמש. רוצה ללכת לאכול משהו?"
האצבעות שלו עדיין בתוך השיער שלי. זו תחושה ממש נעימה. הן כאילו יוצרות שם שבילים שגורמים לי לצמרמורת מהסוג הטוב. "תלמד, עדיף."
הוא פוזל לשבריר שנייה לשידה שליד המיטה. יש שם מחברת ספירלה ירוקה פתוחה ועוד אחת אדומה סגורה. "חזרתי קצת על החומר כשישנת."
אני בסוף מרשה לעצמי להתמתח ולקום מהמיטה. אני נזכרת שבעצם הדברים שלי במקלחת השנייה שמחוץ לחדר שלו ופשוט הולכת לשם. נראה לי מטופש להודיע לו לאן אני הולכת כי זה די ברור. תוך כדי צחצוח השיניים הסיפור שלו על הלילה בעזה עולה בסוף. אני מצליחה ממש לדמיין ולראות בעיניים אש ברחובות חשוכים. עשן מקיף את החיילים. איכשהו קופצת לי לראש דמות של אישה צעירה בוכה. הדמעות שלה זולגות לה על הלחי והיא מסתכלת לעבר גדר הפרדה עבה ומסוכנת. והנה מגיע לו הדחף הזה לצייר. זה קורה לי רק כשיש לי טונות של השראה, איך סיפור של כמה דקות נגע בי ככה? ומי זאת האישה הזו שייתכן שעלתה לי בחלום?
אני חוזרת לחדר כמו רוח סערה. "יאללה, תיקח אותי הביתה ותחזור ללמוד."
"בואי נלך לאכול משהו ואז."
ליאם כבר לבוש בג'ינס כהה וחולצה שחורה דקה. השיער שלו מסודר בקטנה רק מקדימה. הוא באמת חתיך, אחותי צדקה אתמול. רבאק, ההגעה שלו לבית שלי קרתה לפני פחות מיממה ומרגישה כמו נצח.
"אני רוצה הביתה, כבר מאוחר ואל תשכח שלא ישנתי בבית שני לילות." מזל שיש את תירוץ בית החולים.
בסוף העקשנות של ליאם מנצחת. אנחנו נוסעים לבנדיקט כי לליאם יש דודא לפנקייקים שלהם. הוא עם יד אחת על הגה והשנייה על הברך שלי. אני שקועה עדיין באישה הצעירה עם הדמעות ומבקשת ממנה שלא תיעלם לי ותישאר בזיכרון. "אני חייבת לצייר אותך," אני אומרת לה בלב. "אל תלכי." באיזשהו מקום יש משהו שכן מסרב ללכת ואני יודעת שאני חייבת לפתוח אותו, אחרת הוא יהפוך לפיל שבחדר וכאמור להתמודד גם עם פיל וגם עם דוב זה יותר מדי בשבילי. פעם היה לי דג קרב והרגתי אותו אחרי רבע שעה משום שבטעות מזגתי מים חמים מדי לאקווריום שלו וצפיתי באבא משליך אותו לשירותים אחרי שהוא צף לו חסר חיים במים.
"נרגעת?"
אני מרגישה מיד איך המגע של היד שלו נהיה פתאום שונה. הוא מזיע? החספוס הקל של העור שלו נעלם והוא טיפה מחליק על הברך שלי ומעלה את כף היד לאזור הירך.
"זה תמיד נרגע בבוקר, כמו קסם." הוא נשמע שליו, כמי שכבר רגיל.
אני ממלמלת, "זה", ומסתפקת בכך.
ליאם לא מראה שום הבעת פנים שתסגיר את התחושה או משהו שעובר לו בראש/ בגוף עכשיו. למעשה, טיפת הזיעה הזו ביד שלו, שיש מצב שאני מדמיינת, היא הדבר היחיד.
"אין לי דרך אחרת להגדיר את מה שראית."
אם כבר אני הורגת את הפיל, אז לפחות שהשחיטה תהיה בסטייל שווה משהו. "רצית שאבוא כי חשבת שתירדם? האמנת שיהיה קל יותר כשאני לצידך?" אני מודה שיש משהו לא נעים באימות מחשבה, בטח שמי שאמור לענות על התשובה שותק. ושותק. ושותק.
"ליאם." פעם אחת. "ליאם." פעם שנייה. יש גם שלוש, ארבע, חמש. אני נג'ס והוא? שותק בג'ינס.
כשאנחנו מגיעים אל המסעדה, אני מרגישה טיפה עצבנית. אני יוצאת מהאוטו, שולחת אליו מבט שתואם להרגשה שלי ומשלבת ידיים בכוונה, כדי שלא יוכל לשלב את שלו בשלי. מגעיל מצידו לתת לי להתמודד עם כל זה בלי טיפת עזרה או סיוע מצידו.
הוא פותח בשבילי את הדלת למרות שאני לא מבקשת וכשהמארחת מובילה אותנו אל שולחן לשניים, הוא נזכר לפתוח את הפה.
"לא רוצה להישמע נצלן."
אני נשארת לעמוד, לא מבינה. "מה?"
"אם אענה תשובה חיובית, מה תחשבי עלי?" הוא מתיישב ומסמן לי לעשות את אותו הדבר מולו.
אני נשאבת בתוך המבט הכחול שלי די מהר. "הכי לא. כאלילו, אני לא אחשוב שאתה נצלן. מה, איך הסקת את זה? איך בכלל הגעת לחשוב על זה? מותר לבן אדם להיות במצוקה ולרצות שיהיה לצידו מישהו או לקבל תמיכה."
הוא נאנח. "זו לא מצוקה, עופרי." כשהמלצר מגיע הוא ממש מרצין ומזמין פנקייקים עם אספרסו, שוקולד לבן ואוריאו לשנינו.
"אז מה זה?" אני מסננת בחוסר סבלנות. מה הבעיה שלו להודות בבעיה? הרי כבר היינו בתוכה וכל עוד הקשר שלנו יימשך- בטח איחשף לעוד כמה לילות כאלה.
הוא מפשיל את השרוול החולצה שלו ומצביע על הצלקת. "זה חלק ממני בדיוק כמו הסימן על היד. פשוט לא רואים אותו."
אני מסתכלת עליו מעביר יד בשיער שלו. הוא כל-כך חתיך שזה מדהים. כשאני נזכרת תוך שבריר שנייה במה שקרה לפני פחות מ-12 שעות, אני נתקפת פחד ישר. הוא ממש מקרין לתוך הגוף שלי שהתיאבון שלי נסתם מידית. אני מכריחה את עצמי לנשום עמוק ועוקבת אחרי האצבעות של ליאם מקלידות משהו לחבר מהלימודים בווטסאפ. לנשום, להוציא. לנשום, להוציא. אני מרגישה ממש את השרירים בגוף. הלוואי והיה לי משהו לומר, אבל אין לי. ליאם גם שותק, וכשהפנקייקים מגיעים- שנינו שותקים ואוכלים. זאת אומרת, הוא אוכל. אני לועסת ממש בקטנה. הקיבה שלי לא רוצה לאכול כלום חוץ מתסביכים. האישה עם הדמעות קופצת לי מול העיניים. היא מתקרבת אל הגדר ומישהו עם קול עבה צועק עליה להתרחק. היא מסובבת את הראש אליו, ואני ממש רואה את הדמעות שלה זולגות ומציפות לה את כל הפנים. אני מתחילה לדמוע ישר וקמה לכיוון השירותים, בלי לומר לליאם כלום.

"הכל בסדר?"
ליאם מרים את הראש מהנייד שלו כשאני מתיישבת חזרה. אני מספיקה לפזול לשבריר שנייה למסך הנייד שלו ומגלה שהוא מתכתב עם אח שלו או שאולי זה חבר שנקרא "אח יקר".
"נכנסה לי אבקת סוכר לעין."
הוא כמעט שומט את כוס המים שלו בעודו מגחך. "משפט מקורי, עופרי. סחטיין." הוא מישיר את מבטו ישיר אלי. כחול חודר. "אני לא קונה את זה."
"קשה לי לעכל את הסיפור שלך יותר משאת הפנקייקים." אני מניחה את המזלג. אין טעם לנסות לאכול בכוח, תרתי משמע. "אני לא יודעת מה לעשות איתו."
"לשכוח? זו החלטה שלך. יש לך פשוט רקע למה שראית ו... במידה ונישאר את תראי." הוא אומר שאת שהנחתי כבר במחשבות מקודם.
"אתה בטיפול?" אני שואלת ישיר מדי ומוזגת לעצמי כוס מים צוננים.
"הפסקתי. בעיניי מדובר בבזבוז זמן."
"מה? למה?"
"ההבזקים היו שם ונשארו גם בטיפול. את מקבלת כלים איך להתמודד איתם, אבל לא איך לעצור אותם. אם הם עדיין שם- אני מעדיף לעשות דברים אחרים עם הזמן שלי."
"לרגל אחרי מלצריות," אני מצחקקת.
החיוך היפה שלו מופיע. "נכון, גם."
אני מרגישה שאני צריכה לפצות על מצב הרוח העכור שהציף את שנינו. "צריך לחשוב איך נחגוג את יום ההולדת שלך."
הוא מרים את שתי הכתפיים שלו. "אמרתי לך כבר, עוגה מספיק."
"כן, טוב, אני לא ממש מתקדמת בקורס האפייה הפרטי שלי." אני מרגישה צורך להתנצל על כך שיש סיכוי גדול שהעוגה לא תהיה משהו.
ליאם מניח את היד שלו על השולחן וכף היד שלו מסמנת לשלי להתקרב. אני עושה זאת. הוא משלב את שלו בשלי מיד ומלטף אותה. "את עופרי, ולמרות זאת את מתמודדת עם הדוב לא רע, שתדעי. הוא לא ממש מצליח לטרוף אותך, כמו שחשבתי."
"עופרי הרגה פיל." אני מצחקקת בשנית.
"מה?" הוא מסתכל עלי במבט לא מבין.
אני מושכת את כף היד שלו לכיוון שלי ונותנת שם נשיקה. המגע שלו נעים. "עזוב, לא משנה."

זאת פעם שנייה ביממה הזו שאני ערה ב-4 לפנות בוקר. או שאולי כבר בוקר?
אני מסתכלת על הציור ובהלם מעצמי. בהלם כי האישה הצעירה הקשיבה לי ונשארה איתי בזיכרון עד שהוצאתי את הציוד מחדש ובהלם מהתוצאה. וואו. חזרתי.
אני מרגישה עצלנית מדי כדי לאסוף את הצבעים, המכחולים, עפרונות הרישום ולהשליך לפח את דפי הטיוטא. אני עולה למיטה שהרצפה בחדר שלי נראית כמו בלאגן אחד גדול. רגע לפני שאני עוצמת עיניים, אני קוראת את ההודעה שליאם שלח לי שוב:

"הלך בסדר במבחן. מאמין שאגרד ה-80. את עדיין בחופשת מחלה, נכון? מקווה שלא קבעת כלום למחרתיים בערב כי המשפחה שלי רוצה שתצטרפי אלינו לחגיגות יום ההולדת ה-24 שלי באיזו מסעדה באזור. רוצה לבוא? אני אשמח. עכשיו תורך לפגוש את שלי ;)
יוצא עם חבר מהלימודים לשתות בירה ומבין שאת עסוקה. מה קרה שאת עונה תשובות קצרות? מקווה שאת מנסה להכין לי עוגה או משהו טוב וזאת הסיבה. נדבר בבוקר ♥♥♥"

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

שלכת כותבת מהלב עקוב אחר שלכת
שמור סיפור
לסיפור זה 14 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
ליאת סנדרס
ליאת סנדרס
והקטע עם האישה זה משהו שהיא חלמה?
הגב
דווח
שלכת כותבת מהלב
שלכת כותבת מהלב
כן האישה זה חלום
הגב
דווח
ליאת סנדרס
ליאת סנדרס
אבל לא הבנתי ממש את הקטע של הפיל
הגב
דווח
טען עוד 27 תגובות
כותבי החודש בספרייה
שלכת כותבת מהלב
להילחם בשבילו- פרק 88
להילחם בשבילו- פרק 88
מאת: שלכת כותבת מהלב
להילחם בשבילו- פרק 87
להילחם בשבילו- פרק 87
מאת: שלכת כותבת מהלב
עשיתי את זה! הצעתי לך לצאת, איתי.
עשיתי את זה! הצעתי לך לצאת, איתי.
מאת: שלכת כותבת מהלב
להילחם בשביל הסיפור
להילחם בשביל הסיפור
מאת: שלכת כותבת מהלב
דרמה
ערימת רגשות
ערימת רגשות
מאת: Tzori Admoni
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
סיפורים אחרונים
טומי
טומי
מאת: ג׳ ו ץ׳
תסתכלי עליו
תסתכלי עליו
מאת: ליאור ליאור
חיוך מזויף
חיוך מזויף
מאת: Tzori Admoni
הראפר המיסטורי פרק 28
הראפר המיסטורי פרק 28
מאת: D.R דוד
מומלצים מהמגזין
GAME OVER עבורה?
GAME OVER עבורה?
מאת: שבורת כנף
על המוכר והזר
על המוכר והזר
מאת: שבורת כנף
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
גם ככה אין לי חבר
גם ככה אין לי חבר
מאת: דנה לוי