כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 2

חיים חדשים ישנים

פרק 23

הרגשתי תנודות וטלטולים אבל לא הצלחתי לפקוח את עייני כל גופי כאב ולא הצלחתי לזוז.
שמעתי צחוק וישר נזכרתי איפה אני, לעזעזל כמה זמן אנחנו נוסעים ולאיפה הם לוקחים אותי?
התאמצתי לפקוח את עייני וראיתי מסביבי את הבחורות מתייפחות
"לאן לוקחים אותנו?" שאלתי ואחת מהן ניסתה להסביר אבל דמעותיה חנקו אותה "ס... סח... הם... סוח.... הם... לאנשים..." אחת מהן ניסתה להרגיע אותה ואמרה במקומה "סחר בנשים..." התחלתי לצחוק בהיסטריה מהשוק למרות שידעתי בתוכי שזה מה שקורה אבל לא רציתי להגיד את זה בכל רם כדי שזה לא יהפוך ליותר אמיתי.
"כל החודש הזה לא היה יכול ליהיות יותר גרוע! זה מה שחשבתי! תראו איפה אני עכשיו!" התחלתי לאבד שליטה והן ניסו להרגיע אותי למרות שהן בעצמן ידעו שההיסטריה שלי הגיונית ואין באמת דבר שיכול לעזור לנו במצבנו.
"אלוהים?! יש כזה דבר בכלל?! כי אם כן הוא צוחק לי בפנים!" התחלתי לבכות והמשכתי לצחוק לגמרי איבדתי את זה.
הכרכרה נעצרה והתחלתי להילחץ, אני לא רוצה לרדת ממנה אני לא רוצה להיות שוב משרתת או יותר גרוע מזה אני רוצה הביתה!
הם משכו אותנו בכוח מהכרכרה "בוקר טוב גברת!" האחד שהכה אותי משך אותי יותר מדי בעוצמה כך שהתרסקתי לתוך שלולית בוץ "כמה שזה מחמיא לך זה טבעך האמיתי!" הם צחקו ואני הרגשתי מושפלת.
הגענו למדשאה ענקית בה פרוסים כמה עשרות אוהלים ואוכל אחד גדול במיוחד.
הם התחילו להוליך אותנו לכיוונו "אוולין!" אחד מהם צעק "יש לנו משלוח!" מתוך האוהל יצאה בחורה ארוכת רגליים ובהירת עור שיערה היה אדמוני ומקורזל ועייניה ירוקות.
היא חייכה חיוך רחב והתחיל לבחון אותנו אחת אחת ציינה כל פגם וכל מעלה שנמצאת בנו " את!" היא התחילה למנות את מגרעותיו ומעלותיי "הפנים שלך בסדר אבל כל הדימומים ושטפי הדם... נצתרך לדחות את הקנייה שלך בכמה ימים" היא עצרה והסתכלה על הבחורים "מה אמרתי לכם על להכות את הסחורה?" היא אמרה כועסת והמשיכה "השיער שלך... את אצילה? בחיים לא ראיתי מישהי עם שיער כל כך ארוך ומבריק שהיא לא אצילה, זה ללא ספק יעלה את הערך שלך... הגוף שלך... סביר... את אכן נמוכה" היא קטעה את עצמה שהסתכלה על ידיי והרימה אותן "את נשואה..." היא שלפה את הטבעת מהאצבע שלי "אני משערת שאת לא בתולה... חבל יכולת ליהיות כל כך הרבה יותר שוות ערך..." היא זרקה לאחד הבחורים את הטבעת "לך תמכור את זה מחר למישהו נוכל להרוויח ממנה סכום יפה" הוא הנהן.
אני הייתי בהלם למה שהיא תעשה את זה היא בחורה כמוני... היא אמורה לדעת את החסרונות בלהיות בחורה... היא אמורה לא לעודד עתיד נורא שכזה לבחורות אחרות כל כך כעסתי "את דוחה אותי... תתביישי לך!" והיא סתירה לי "אולי קודם את היית מישהי מכובדת אבל עכשיו את כלום מלבד הרכוש שלי, אז את לא תעני לי או תפני אליי ללא רשות, ובטח שלא תפקפקי או תשפטו את מעשיי" היא הסתכלה בחזרה על הבחורים "לפחות אני יכולה להבין למה היכתם אותה!" היא צחקה וחזרה לתוך האוהל ואותנו לקחו לאיזורים שונים וקשרו את כל אחת מאיתנו בשלשלאות לעץ שהיה במתחם "אלוהים..." מלמלתי לעצמי "אם אתה קיים... אם אתה שם... בבקשה... רק הפעם אני מתחננת לעזרה... בבקשה... זה באמת שפל המדרגה..." התחלתי לבכות מרוב חוסר אונים ניסיתי להתפתל ולהשתחל מבין השלשלאות אבל זה לא היה אפשרי "מישהו... בבקשה רק הפעם תציל אותי..."

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

רועי לוי עקוב אחר רועי
שמור סיפור
לסיפור זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
חן בנלולו
חן בנלולו
המשך
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
דרך מוצלחת 4
דרך מוצלחת 4
מאת: שיר פיליבה
דרך מוצלחת 4
דרך מוצלחת 4
מאת: שיר פיליבה
דרך מוצלחת 4
דרך מוצלחת 4
מאת: שיר פיליבה
שובו של הצרצר
שובו של הצרצר
מאת: רינה זיגדון