כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 2

אהבה בנבדל פרק 34

" מילאן ואת יש בניכם משהו?" לא ידעתי מה לומר לה, ראשי רק חושב כיצד לצאת מהבלאגן הזה. " שום דבר, למה?" ניסיתי להתחמק. " זה לא נראה ככה לפחות לא מהצד שלו... הוא מסתכל עלייך במבט אחר" " מבט אחר?" " מבט של מאוהב"

עמדתי שם עוד כמה דקות מסדירה את הנשימה שלי או לפחות מנסה, נזכרת שוב ושוב בנשיקה הזו ואז מדחיקה אותה.
" לא לא... לא קרה כלום, רק נשיקה" דיברתי אל עצמי ונכנסתי הביתה.
הגשם ירד בחוזקה על החלון, הוא בישר לי שעליי לצאת לשחק בקבוצה של ארנולד לא רציתי, למעשה הראש שלי היה במקום אחר.
" אין לך אימון?" נדמה שאלכסה קולטת שאני בקושי מניעה את עצמי.
" כן"
" אני יכולה לדבר איתך?" שאלה אותי והיססה אם לדרוך בדלת חדרי.
" כן... בואי" פיניתי לה מקום במיטה.
" מילאן ואת יש בניכם משהו?" לא ידעתי מה לומר לה, ראשי רק חושב כיצד לצאת מהבלאגן הזה.
" שום דבר, למה?" ניסיתי להתחמק.
" זה לא נראה ככה לפחות לא מהצד שלו... הוא מסתכל עלייך במבט אחר"
" מבט אחר?"
" מבט של מאוהב"
" תעשי לי טובה הבחור מאוהב בעצמו"
" אל תשקרי לי, אני אבין ואפרגן אני לא מהמעריצות שמקנאות. אשמח אם תגידי לי לפחות את האמת"
" אני בעצמי לא יודעת, אין בנינו שום דבר. רק ידידים אפילו לא" היא פלטה אנחת תסכול ממני וקמה מהמיטה.
" הבנתי את לא רוצה לספר. אני אחכה שתבטחי בי יותר ועכשיו קומי למשחק" בין רגע היא שינתה את התנהגותה, את העובדה שפגעתי בה.

....

הגעתי ליעד המגרש היה אחר, גדול יותר, ירוק יותר בקצה השני של המגרש ראיתי בנות מתאמנות בכדור.
" אנה! הגעת!" ארנולד קיבל אותי בברכה.
" מקווה שלא איחרתי"
" לא לא, זו יוהנה וזו וקים הן תמיד מקדימות" הן לחצו את ידי וחייכו.
" שמענו עלייך הרבה... אל תדאגי רק דברים טובים" יוהנה אמרה בקריצה, לבשתי את המדים שלהן והצטרפתי לאחר עשר דקות לקבוצה. לאחר דקות רבות של נשימות עמוקות והירגעות עצמית.
" את בקבוצה עם יוהנה וקים, אל תהיי לחוצה" אמר לי, הנהנתי.
" ועוד דבר אחד אנה"
" כן?" פתאום נלחצתי.
" בהצלחה!" חייכתי ויצאתי לכיוון המגרש.
הקבוצה שהייתי בה הפסידה, אני שונאת להפסיד זה כאילו איבדתי לחלוטין את כל היכולות שלי. להפסיד אומר שאולי פעם הבאה אנצח ואולי הפסדתי כי זה היה תור מישהו אחר לנצח.
" נשמע שאת מאוכזבת" המשכתי לבעוט בכדור כשכולן הלכו לחדר ההלבשה.
" כן אני שונאת להפסיד" זו הייתה קים שבחנה אותי.
" אל תהיי קשה עם עצמך את מעולה! יש לך רגליים אחותי, זה בטוח" היא דיברה בצורה שאני מעולם לא מתבטאת רק כי אולי הגעתי מבית שדרש ממני לדבר בכבוד, לדבר מבלי לומר משהו תוך כדי שמישהו מדבר.
" אני יודעת... זה משהו בתוכי קשה לשלוט בזה"
" את תהיי תוספת טובה לקבוצה אני כבר רואה את זה" אמרה ובעטה אליי את הכדור בחזרה.
" את חושבת?" שאלתי.
" בוודאות, ארנולד אמר שעוד לא החלטת... תשבי על זה תחשבי אנחנו נחכה" היה לה מבט מאמין וכן.
" תודה קים"
" אין בעד מה אחותי, צריכה טרמפ?"
" לא אני עם המכונית, תודה" חייכתי ואז היא הלכה. אולי באמת כדאי שאעבור קבוצה, אף על פי שזמן הנסיעה מטריח אותי לצאת מוקדם יותר.
......

הזמנתי את ליאן אליי, ללא אימא היא טענה שאיננה יכולה להגיע מפני שהיא בעבודה. חודש עבר ולא שמעתי דבר ממנו. היא שיחקה בכדור וביקשה ממני לשחק איתה.
" את עצובה?" שאלה אותי תוך כדי.
" קצת"
" מי עשה לך עצוב?"
" מישהו"
" סבתא תמיד אומרת שמי שעושה שעושה עצוב אז צריך... צריך ללכת ממנו ולהגיד קישטה" צחקתי, היא חכמה יותר מדי.
" את ילדה חכמה ליאני"
" זה גם מה שסבתא אומרת" התעייפה ונשכבה על הספה. אימא אמרה לי לא לספר לה שום דבר עד שתסדר את המסמכים מבחינה חוקית, דבר שלוקח די הרבה זמן.
" אנה חזרתי!" זו הייתה אלכסה.
" בסלון" סימנתי לה וראיתי שליאן נרדמה.
" מי זו?" כן, לראשונה נתפסתי בידי אלכסה.
" זו ליאן"
" התחלת לשמרטף?"
" לא בדיוק"
" רגע רגע אל תגידי לי אימא שלך נתנה לך לשמור עליה?" היא יודעת שאימא שלי מגיעה הינה מדי עם ליאן, אך מעולם לא הפריעה לנו בפגישות.
" לא... אלכסה תני לי לקחת אותה לחדר ואני חוזרת להסביר לך"
השכבתי את ליאן במיטתי כיסיתי אותה והשארתי את הדלת מעט פתוחה.
" ליאן היא הבת שלי" אמרתי לה לאחר נסיונות רבים של שקט.
" מה? מה אמרת?"
" אמרתי שליאן היא הבת שלי"
" די! מתי הספקת? זאת אומרת... אני בהלם"
סיפרתי לה את הסיפור, מהתחלתו ועד סופו היא הקשיבה הייתה קשובה מאוד.
" וואו אנה... את מלאת הפתעות סבלת הרבה, חבל שלא הכרתי אותך"
" הוא יודע?"
" מי?"
" אבא שלה אלא מי"
" כן, הוא ... אנחנו בסדר הוא רואה אותה מדי פעם אל תדאגי"
" יופי, היא דומה לך"
" תאמיני לי מזל... אביתר חמוד אבל לא העיפרון הכי מחודד בקלמר... לחשוב שעוד יצאתי איתו" צחקנו.
" אהבה יכולה לסנוור אותנו... אגב רציתי לשאול אותך משהו"
" את לא שואלת איפה הוא?"
" על מי את מדברת?" פסעתי לכיוון המטבח ומילאתי צלחת באורז לבן.
" מילאן, את לא שואלת אותי איפה הוא?"
" אם הייתי רוצה לדעת הייתי שולחת לו הודעה" עיניה נפקחו לרווחה כאילו זה עתה התוודעה לעניין שיש לי את מספר הטלפון שלו.
" ובכל זאת?"
" לא כל כך מעניין אותי" עניין אותי בעיקר לאחר שנישק אותי ונעלם אבל לא סיפרתי לה.
" בחדשות אמרו שהוא טס לחו"ל בגלל משהו אישי"
" אני באמת חושבת שאם היה רוצה לספר היה מספר, ככה זה מפורסמים עושים מה שהם רוצים" סיננתי כמעט בכעס.
" אל תאשימי את כולם... למה את כל כך לא אוהבת אותם?"
" ככה." הינה שוב זה קרה הפלאשבקים עם המצלמות שלא הפסיקו לצלם אותי, אבא אחז בידי באותם הזמנים עד שהתקדמנו לפתח הבית. מאז ומתמיד שנאתי טייקונים ובכללי אנשים שהמצלמה לא מפסיקה לעקוב אחריהן, לא אהבתי את העניין שיש להם כח בידיים לעשות כרצונם.
" אני הולכת לסיגל את תסתדרי כאן לבד, נכון?" הנהנתי.

....

אחרי שאימא הגיעה לקחת את ליאן הבית נראה ריק פתאום, ריק ללא אלכסה שתציק לי עם שאלות ללא ליאן שמרוב כל כך הרבה צעצועים תגרום לי לדרוך עליהם, ללא איש.
" אנה! אנה תפתחי בבקשה" שמעתי צעקות ודפיקות בדלת שלי.
הצצתי בעינית זה היה מילאן.
" מילאן! מה.. מה אתה..." לא הספקתי לומר שום דבר הוא נפל עליי עם גופו.
" מה קרה? אתה שיכור? " הוא לא הריח באלכוהול עד שהבחנתי בחולצה שלי, שהוכתמה בדם.
" מילאן אתה... אתה שומע אותי?"
השכבתי אותו על הספה, החולצה שלו הייתה מוכתמת בדם.
" חכה כאן" ניסיתי לא להיכנס להיסטריה, אמנם כעסתי עליו אבל בהחלט לא מגיע לו למות ככה.
הורדתי את החולצה וראיתי את הפצע.
" אני אטפל בך. אם כואב לך תחזיק ביד שלי" הושטתי יד אחת ונתתי לו לאחוז בה.
חיטאתי את הפצע וסגרתי עם בד.
" אני רוצה שנלך לבית החולים צריך לתפור לך את זה" הוא הביט בי עם עיניו הבהירות במבט תוהה.
" לא צריך בית חולים"
" בבקשה ממך ... בוא נלך"
" לא... אני... בסדר זה" הוא הפסיק להגיב ידעתי שעליי לפעול מהר, ללא מהומות לקחת אותו עם הגרוטאה שלי הישר לבית החולים.

המשך יבוא...
מודה לכם על הסבלנות.
מקווה שאהבתם, לילה טוב⁦❤️⁩

Maya B עקוב אחר Maya
שמור סיפור
לסיפור זה 3 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
תמשיכייייייי
הגב
דווח
Adi Namir
Adi Namir
אמאל''ה איזה פרק מושלם!
הגב
דווח
חן בנלולו
חן בנלולו
המשך
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
Maya B
אהבה בנבדל פרק 35
אהבה בנבדל פרק 35
מאת: Maya B
איזו מן גיבורה את?
איזו מן גיבורה את?
מאת: Maya B
אף פעם לא מאוחר פרק - 30 ואחרון!!
אף פעם לא מאוחר פרק - 30 ואחרון!!
מאת: Maya B
אנשים שהם בסדר
אנשים שהם בסדר
מאת: Maya B
דרמה
לכל אותן נשמות שחורות
לכל אותן נשמות שחורות
מאת: V D
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
סיפורים אחרונים
סיפורי נעמה תומר
סיפורי נעמה תומר
מאת: שי מצפה
מראה מראה שעל הקיר
מראה מראה שעל הקיר
מאת: Mor B
האהבה שבבגידה-פרק 10
האהבה שבבגידה-פרק 10
מאת: Anastassia ----
איפה היית עד היום?-פרק 9
איפה היית עד היום?-פרק 9
מאת: Yuval ...
המדורגים ביותר
אני בהריון...
אני בהריון...
מאת: Adam gustavo Zyl
המקום המושלם בעינייו
המקום המושלם בעינייו
מאת: שבורת כנף
שירות לקוחות אהבה
שירות לקוחות אהבה
מאת: Avrahami Amitay
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema