חיים חדשים ישנים
פרק 17
קמתי בבוקר ולא ידעתי מה לעשות, האם אנחנו הולכים לדבר על מה שקרה שם? או האם כל הערב הזה ייעלם כלא היה ונמשיך כהרגלינו לשנוא זה את זו.
הייתי כל כך מבולבלת "אלוהים!" מלמלתי לעצמי וצעקתי לכרית, איך נכנסתי לצרה הזאת? די! די לרחם על עצמך! קומי על הרגליים תתלבשי ותלכי לאכול תני לו להוביל את זה! תפילי את זה עליו הוא יחליט מה יקרה, אוף אוף אוף! למה אני בכלל דואגת לזה?! דואגת לו...
התלבשתי והתכוונתי לצאת לאולם הסעודות פתחתי את דלת חדרי והוא עמד שם מופתע, הוא כנראה התכוון בדיוק לדפוק.
"מה?" שאלתי חסרת מצב רוח "אני חושב שאנחנו צריכים לדבר..." "באמת? למה?" "אני לא חושב שזוג נשוי אמור לשנוא זה את זו" "אני חושבת שזאת המשמעות של אהבה!" הקנטתי אותו "אני רציני..." הוא השפיל את מבטו "מאיפה אתה רוצה להתחיל?" שילבתי את ידיי "מהסיבה המרכזית שאת שונאת אותי..." הוא נשם עמוק "אני לא עשיתי את זה... אני לא רצחתי אותן..." דמעות עלו בעייניו ואני ניסיתי להעביר את הנושא "ממש הדאגת אותי אתמול... עם כמה שאני שונאת אותך אתה לא יכול פשוט להשתכר כל הזמן לחטוף כריזה ולהשתכר עוד יותר..." הוא שתק "תראה... שנינו היינו מניאקים... שנינו יודעים את זה ובנוסף לזה אנחנו גם ככה תקועים זה עם זה לנצח ויש לנו את התואר שהמלך רצה בשבילך כי אנחנו בעל ואישה... אפשר לנסות ליהיות לפתוח דף חדש ופשוט ליהיות סתם חברים..." הוא חייך אליי "אני רוז" הושטתי את ידי כדי שילחץ אותה "זה לא הוגן כלפייך ולכן אני לא מוכן לזה... אני מצטער... על הכל כל מה שעוללתי כשהייתי שיכור וכשהייתי פיקח" "היית מתישהו פיקח?" קטעתי והוא נתן לי מבט כועס "סליחה תמשיך" "אני רוצה לפצות אותך על זה" "נתחיל בזה שתציג את עצמך ולא תייבש אותי כי זה לא מנומס... ויש לי רעיון נוסף לפיצוי אבל נדון בכך אחר כך" צחקתי "אני רוז" הוא הושיט את ידו ולחץ את ידי "טום" זה כבר יותר אנושי חשבתי לעצמי "נעים להכיר" חייכתי והוא חייך בחזרה "רוז!" אמיליה התפרצה לחדר ועצרה כשראתה את המתרחש היא נתנה לגנרל מבט נוזף "ארוחת הבוקר מוכנה..." היא אמרה במרירות כשהסתכלה על הגנרל "תתבייש לך!" היא נזפה בוא "להעלם ללא התראה בליל הכלולות שלך זה מעשה ילדותי ולא מתחשב!" והוא גרד בראשו במבוכה "זה בסדר" עניתי לה "הוא חזר קצת אחרי שחזרתי לחדר" הוא הסתכל עליי מופתע כנראה לא הבין למה שיקרתי עבורו אבל פתאום נזכרתי ג'ורג' הבטחתי לו... "תלך בלעדיי לאולם אני כבר אצתרף" אמרתי וחיכיתי שיילך כדי שאוכל למצוא את ג'ורג' אני חייבתלו התנצלות... הטרטור אתמול לא היה מובן מאליו...
שלח תגובה
