כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 3

חיים חדשים ישנים

פרק 16

ירדתי במורד הרחוב ועקבתי אחרי צלילי הגיטרה, המוזיקה הייתה נעימה כיפית ואחרי כמה דקות שנשאבתי לתוך המנגינה מצאתי את עצמי רוקדת במורד הרחוב.
למרות שזה לא מכובד כלל לאצילה ללכת בברחובות ובטח לרקוד בהם לי לא אכפת, אני לא אצילה התחלתי לצעוק ולצחוק ולהנות מהדרך ובכלל שחכתי מי מחכה בסופה.
ככל שהתקרבתי התחלתי לשמוע את קולותיהם המאושרים של האנשים צרחות של אושר וראיתי אותו בקצה הרחוב פאב השועל השמן התנערתי מרוח השטות שעטפה אותי ועתיתי על עצמי מסיכה רצינית אני צריכה להחזיר אותו.
כשנכנסתי היה צפוף מאוד ומסריח והרעש של האנשים לא נתן כלל לשמוע את צלילי המוזיקה.
התחלתי להסתובב בין האנשים בתקווה למצוא אותו לאט לאט הופעתי משכה את תשומת הלב של האנשים והם התחילו להתלחשש ואז ראיתי את הראש שעובר בגובהו את כל חומת האנשים הגדולה שנמצאת בפאב... הגנרל.
התחלתי לפלס את דרכי בין האנשים "תסלחו לי, אני מתנצלת! אני צריכה לעבור" האנשים התחילו לתקוע בי מבטים כועסים לעזעזל למה הוא חייב ליהיות כל כך רחוק?! הוא ישב על הבר בקצהו השני של הפאב הושטתי את ידי כדי למשוך קלות בברדס שלו שיבין שזאת אני אבל הוא לא שם לב אז ניסיתי להידחס עוד והתיישבתי על ידו "גנרל?" קראתי לו אבל הוא לא ענה רק שתה כוס נוספת של בירה "גנרל" קראתי לו שוב אבל הוא לא ענה רק בא ללגום בכוס הבירה שלו כעסתי למה הוא מתעלם ממני לקחתי לו את כוס הבירה מהיד דבר שלא היה קשה עצם כך שהיה כל כך שיכור ושפכתי אותה על הרצפה "הולכים עכשיו!" הוא כעס "את שוב?" "כן כן נמשיך לשנוא אחד את השני כשנצא מכאן אבל בנתיים תעזור לי לעזור לך" משכתי אותו מהכיסא והוא פשוט התמוטט לא הייתה לו שליטה על רגליו אז תפסתי אותו בידיו ומשכתי אותם עד שרק רגליו נגררו והתחלתי ללכת.
הוא היה כבד ולעבור בין האנשים שוב היה סיוט כמה אנשים אפילו התחילו לצחוק מישהו אחד דחף אותי והתמוטטתי כשהוא מעליי אבל הוא קם על רגליו התרומם ונתמך באחד העמודים ורק הסתכל על אותו האיש בכעס "ג... גנרל! אני מתנצל לא ידעתי שזה אתה אנ... אני בבקשה אל תהרוג אותי!" הוא ירד על ברכיו והתחנן לרחחמים והגנרל התחיל לצחוק "בוא כבר!" רטנתי עכשיו הוא נשען עליי וניסה לצעוד הדרך ארוכה ואני לא חושבת שאני אצליח לסחוב אותו ושהוא בכלל יצליח ללכת את כולה "מה את עושה כאן?" הוא שאל "זה לא ברור?" אני עונה עצבנית ואז מופיעה דמות מוכרת במעלה השביל "ג'ון!" אני קוראת "מלשן!" הגנרל רטן וג'ון חייך אליו "לא האמנתי שבאמת תלכי..." "גם אני לא" אמרתי בטון יותר ידידותי הוא לקח ממני חלק ממשקל הגנרל בכך שנשען על שנינו והתחלנו ללכת "יש לנו קצת הליכה" הוא צחק "קדימה בוא תעזור לנו קצת" הוא אמר לגנרל והגנרל ניסה ללכת בעצמו ונעזר בנו רק שעמד ליפול כשהגענו לטירה התחמקנו מהשומרים והשכבנו את הגנרל במיטתו והוא צנח ישר ונרדם.
התיישבתי על כיסא ליד מיטתו ונאנחתי "תודה" ג'ון אמר "היה קשה יותר לעשות את זה לבד ואת בהחלט עזרת... הוא באמת יעריך את זה... אם הוא יזכור את זה כמובן" חייכתי אליו חיוך מאולץ שנקטע על ידי פיהוק גדול שלא היה ניתן להסתיר ג'ון יצא מהחדר וכך גם אני התכוונתי אבל הגנרל תפס בידי בפתאומיות וליבי צנח לתחתונים זה היה כל כך מפחיד "סופיה..." הוא מלמל "תשארי בבקשה... רק עוד קצת... אני לא רוצה ליהיות בודד שוב" "גנרל זאת אני רוז..." "תשארי... בבקשה..." השפלתי את מבטי גם הוא שונא את עצמו על זה..."לא הפעם... לך לישון" אמרתי ברכות והרפתי את אחיזתו ממני והלכתי בשקט אל החדר שלי

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

רועי לוי עקוב אחר רועי
שמור סיפור
לסיפור זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
קודם כל סיפור מדהים אני נהנת לקרוא הואפשוט גורם להמשיך לקרוא עוד ועוד אבל פרסמת כבר את הפרק הזה ויש פשוט פרקים שחוזרים על עצמם במקום המשך חוזרים לאותה נקודה עם אותם מילים
הגב
דווח
רועי לוי
רועי לוי
קודם כל ממש ממש תודהה ושנית אני מנסה לשפר את מה שכתבתי בעמוד הקודם אבל הפרק הבא יהיה באמת המשך לסיפור
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
רועי לוי
חיים חדשים ישנים
חיים חדשים ישנים
מאת: רועי לוי
חיים חדשים ישנים
חיים חדשים ישנים
מאת: רועי לוי
חיים חדשים ישנים
חיים חדשים ישנים
מאת: רועי לוי
חיים חדשים ישנים
חיים חדשים ישנים
מאת: רועי לוי
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D