כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1 2

חיים חדשים ישנים

פרק 15

התחיל ליהיות מאוחר אולי הוא פשוט החליט ללכת לחדר שלו? התחלתי לחפש אותו ברחבי הטירה.
"גנרל?" התחלתי לקרוא לו אלוהים אדירים למה לעזעזל אני צריכה לחפש אותו הוא גם ככה ימות עוד כמה שנים מהרעלת אלכוהול מה זה משנה אם זה יקרה עכשיו? אפילו טוב יותר.
המשכתי לחפש ולענות את עצמי על כך עד שנשמע מאחוריי קול מוכר "גברתי את בסדר?" הסתובבתי "אמיליה ביקשתי" חייכתי אליה "סליחה רוז..." "את יודעת אולי איפה הגנרל יכול ליהיות?" היא הרימה את מבטה כמנסה לחשוב וכיווצה את פניה "אינני יודעת... אבל בטח אחד מחייליו יודע" היא נראתה מרוצה מתשובתה "אני אעזור לך למצוא אחד!" היא נידבה את עצמה ישר ואת האמת זה ממש לא שימח אותי רציתי שיהיו כמה שפחות אנשים נוכחים בעימות המתקרב שלנו וממש גם לא רציתי ליהיות חברותית אז פשוט שתקתי בתקווה שהיא תבין את הרמז, אבל היא לא הבינה.
התהלכנו במסדרונות בחיפוש אחריי מישהו איך דווקא שאני צריכה אותם הם כולם נעלמו ואז הוא הופיע "המושיע הקבוע שלי" צחקתי וג'ורג' הסתובב וחייך כשהבין מול מי הוא עומד "תמיד כאן בשבילך ג'ולייט" הוא קד קידה קטנה אמיליה נראתה מבולבלת "למה הוא קורא לך ככה?" היא שאלה "מה זאת אומרת ככה?" הוא הסתכל עליי כמצפה לתשובה "אני אסביר יותר מאוחר..." "איזו מסתורית!" הוא צחק ואמיליה נראתה עצבנית "אתה יודע אולי איפה הגנרל?" "הגנרל? אם הוא לא איתך אין לי מושג איפה הוא יכול ליהיות..." נאנחתי אם הוא לא יודע מי יידע "אבל אולי אני יודע מי יכול למצוא אותו..." הוא גרד בראשו "מצויין תוביל אליו!" הלכנו לכיוון היציאה מהטירה ויצאנו לאורווה "העלמה ג'ולייט" "רוז!" אמיליה תיקנה אותו ואני הסמקתי הוא הסתכל מבולבל "הבטחתי להסביר בהמשך..." "אני מציג בפנייך את אחד הסייפים הטובים בממלכה הזאת" ניסיתי לראות יותר בבירור את הדמות שעמדה בחושך זה היה נער שהיה נראה קטן ממני בכמה שנים וכלל לא התעניין בנו אלה המשיך לטפל בסוסים אבל לבסוף זרק בחוסר עניין "אני ג'ון נעים להכיר..." "ג'ון טיפה נימוסים... זאת אישתו של הגנרל..." ג'ון הסתובב ןסרק אותי מכף רגל ועד ראש במבטו "חשבתי שהיא תהייה יותר גבוהה, לראות אותם אחד ליד השני זה בטח מחזה מצחיק..." אמר וחזר לעבודתו "ג'ון..." אמרתי בשקט "אתה יודע אולי איפה הגנרל?" הוא הסתובב בחזרה אליי "בדקתם על החומה?" "לא" ג'ורג' ענה "נטיות אובדניות לא היה הניחוש שלנו או לפחות לא רצינו שהוא יהיה" ג'ון נאנח "לכו לבדוק על החומה ואם הוא לא שם תחזרי לכאן..." "תחזרי?" ג'ורג' שאל "כן, היא לבד" זה לא מצא חן בעייני ג'ורג' "איך אני אדע שאתה לא מסכן אותה או חושב על משהו סוטה?" הוא כעס אבל ג'ון ענה באדישות "היא נמצאת יותר בסכנה כזאת שהיא בסביבתך..." ג'ורג' כיווץ את אגרופיו אבל תפסתי אותו בכתפו "בוא נלך לבדוק את החומה" הוא הנהן והלכנו שלושתינו אל חומת הטירה אפילו הקפנו אותה שלוש פעמים אמיליה נראתה תשושה וג'ורג' מודאג "אמיליה לכי לישון" "אבל גברתי!" "זאת פקודה!" עניתי בתקיפות "כן גברתי..." היא הלכה "את לא מתכוונת לחזור לג'ון נכון?" שתקתי כי לא רציתי לשקר לו "זה לא הגיוני ג'ולייט! הוא ילד גדול הוא יסתדר בעצמו איפה שהוא לא יהיה ואני מאמין שמה שאת צריכה ממנו יכול להדחות..." "אתה צודק הוא ילד גדול..." התחלנו לצעוד בחזרה לתוך הטירה והוא ליווה אותי לחדרי "לכי לישון, התחתנת היום אני בטוח שהיה לך יום ארוך... לילה טוב" "לילה טוב!"נשקתי לו על הלחי וחייכתי והוא האדים וחייך במבוכה .עכשיו לתפוס אותי בורחת לאורווה לא תהיה המחשבה הראשית שלו למרות שלא נעים לי לשקר לו הוא האדם שהיה הכי נחמד אליי בכל חיי... אבל אני חייבת למצוא את הגנרל למה הוא התכוון כשהוא אצר שאני לא אבין הרגשתי כאילו חסרה לי חתיכה חשובה בפאזל שאולי כשאמצע אותה חיי ישתפרו, למה הוא מתנהג ככה?
חיכיתי כמה דקות ואז הצצתי החוצה אל המסדרון ג'ורג' לא היה שם רצתי בכל כוחי אל האורווה בתקווה שלא אתפס והפעם לשם שינוי המזל היה לטובתי "ג'ון?" קראתי כשראיתי שהוא לא נמצא באותה נקודה שראיתי אותו לפני כן "אז הבור הרפה ממך?" הוא ישב על חבית כמה מטרים ממני "זה לא יפה לקרוא לו כך, הוא אדם טוב" ג'ון נאנח "זה לא הופך אותו לפחות בור, בכל זאת הצלחת לרמות אותו והנה את כאן..." "אתה יודע איפה הגנרל?" "כן" "למה לא אמרת קודם?" כעסתי "כי זאת נקודת המפלט שלו, והיא לא אחת טובה... לא רציתי שיופצו שמועות, או שאנשים לא רצויים ידעו על המקום הזה" הוא היה כל כך שלו כשהוא דיבר שזה אפילו קצת הכעיס לא היה רגש בקולו וזה הרגיש לא נכון "אני אישה רצוייה?" "גם אם הוא לא מבין את זה עכשיו, כן את יישות רצוייה במיוחד בשבילו וזה הדדי גם אלייך" צחקתי בזלזול "כן בטח!" "את לא מאמינה לי?" "אני אשמח אם הוא פשוט יעלם מחיי אפילו לרצוח אותו זאת אופציה לגיטימית בשבילי" כיווצתי את אגרופיי"אני יכול לשאול למה את שונאת אותו כל כך? ולמה את נותנת לשנאה לעוור אותך?" הוא שאל והיה נשמע מסוקרן "היה לו הכל... והוא זרק את זה..." מלמלתי "בזמן שלי כלום..." "את לא ג'ולייט, הוא יודע?" "ברור שהוא יודע!" כעסתי והזכרון מהערב הנורא הזה רץ בראשי "את תופתעי לדעת שאנשים משקרים..." הוא ליגלג וגילגלתי את עייני "וגם..." הוא קם והתקרב אליי "בתור אחת ששונאת אותו כל כך... למה כל המאמצים למצוא אותו? למה כל הדאגה?" "אני לא דואגת לו!" "האומנם? את פשוטה מדי... כולם פשוטים מדי... גם הוא..." כבר התחלתי ממש לכעוס "לכי לפאב השועל השמן הוא במורד הרחוב וחפשי בחור גבוה עם ברדס חום ארוך... זה הוא" הוא הלך לכיוון הטירה לעזעזל עם האנשים כאן חשבתי לעצמי והתחלתי ללכת אל תוך העיירה עוקבת אחרי המוזיקה שכנראה מגיעה מהבר

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

רועי לוי עקוב אחר רועי
שמור סיפור
לסיפור זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
חן בנלולו
חן בנלולו
המשך
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
רועי לוי
חיים חדשים ישנים
חיים חדשים ישנים
מאת: רועי לוי
חיים חדשים ישנים
חיים חדשים ישנים
מאת: רועי לוי
חיים חדשים ישנים
חיים חדשים ישנים
מאת: רועי לוי
חיים חדשים ישנים
חיים חדשים ישנים
מאת: רועי לוי
סיפורים אחרונים
אני רוצה אותה!
אני רוצה אותה!
מאת: Love is Love
דרך מוצלחת 4
דרך מוצלחת 4
מאת: שיר פיליבה
דרך מוצלחת 4
דרך מוצלחת 4
מאת: שיר פיליבה
דרך מוצלחת 4
דרך מוצלחת 4
מאת: שיר פיליבה
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan