כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 3

חיים חדשים ישנים

פרק 14

התקרבתי אליה עוד עד שהיא נדחקה לקיר "מה קרה נסיכה? מרגישה לא בנוח?" היא נעצה את מבטה בעייני כמנסה להפחיד אותי "אתה מסריח מאלכוהול" צחקתי "ייתכן" היא לא שינתה את הבעת פניה והמשיכה להסתכל בעייני חדורת מטרה שאולי אעזוב אותה לנפשה ניסיתי להעביר את ידי בשיערה אבל היא תפסה אותה והורידה אותה למטה "אל תיגע בי!" היא אמרה בקול מאיים "אני מאוד סקרן לראות מה יקרה אם אני אעשה את זה" היא ניסתה לדחוף אותי אחורה ואחרי ניסיון כושל היא התחמקה ממני וברחה למרכז החדר "לא אכפת לי שזה ליל הכלולות שלנו אני לא אשכב איתך!" ראיתי בקבוק יין מונח על השידה שליד מיטתה שתיתי ממנו ויכולתי לראות שהיא שנאה את זה "אולי האלכוהול יקל עליך לעשות את זה, אבל אני לא אשנא אותך פחות בבוקר!" אוי אלוהים איזה פטפטנית "אני לא הולך לעשות לך כלום... בנתיים" צחקתי ולגמתי עוד מהבקבוק אבל היא חטפה אותו מידי ושברה אותו על הרצפה "אתה דוחה אותי!" ציפיתי ליותר גרוע בכנות "בזבזת לי יין טוב... אני מבטיח לך שתשלמי על זה" אמרתי בשקט ובכעס "גם ככה אין לי מה להפסיד" היא מלמלה כנראה שחשבה שאני לא אשמע את זה, אוי אצילה טיפשה היא יודעת בדיוק מה יש לה.
"אוי את כפוית טובה..." הבעת פניה השתנתה ברגע ודמעות עלו בעייניה "כפויית טובה?! אני כפויית טובה?! אני כל חיי ייחלתי לעצמי מאית ממה שלך יש ובכלל את מה שהיה לך ואתה פשוט השלכת את זה כאילו זה היה כלום כאילו הם היו כלום!" "על מה את מדברת?" עניתי באדישות וזה כל כך הכעיס אותה שהיא סטרה לי.
"כל חיי רציתי אמא או אבא לא את שניהם אפילו אחד היה מספיק לי לך היה את זה ועוד אחות! מאז שאני זוכרת את עצמי אני לבד! מאז שאני זוכרת את עצמי אף אחד מעולם התייחס אליי כמו אל אדם הם רואים רק את התואר! אתם רואים רק את התואר!" "על מה את מדברת?" "אני מדברת על החיים שלי ועל הסיבה שאני כאן! אני לא אצילה גנרל הו לא! משרתת ואם זה לא מספיק ממזרה ששני הוריה נרצחו! לי לא הייתה את האופציה להורים, והעובדה שאתה הרגת את המשפחה שלך הדבר שייחלתי כל חיי הופכת אותך למפלצת ולכפויי טובה!" אני לא יכול לשמוע את זה הזכרונות עלו בראשי למה למה היא חייבת להזכיר זה הפצע הגדול שלי שלא יירפא לעולם "אתה רצחת את אמא שלך את אחותך ואת האבא החורג שלך איך אתה מעז לקרוא לי ככה?" "תשתקי!" צרחתי ואחזתי בראשי יותר מדי תמונות הרבה מילים שניסיתי להעלים העבר הזה שניסיתי להחביא "את לא יודעת כלום! לא הייתה לי ברירה!" התחלתי לבעוט ברהיטים בחדר ולהעיף דברים לכל עבר ואז הסתובבתי אליה היא נראתה מבוהלת "את... לא... את לא מבינה... דבר" אמרתי בשקט וברחתי משם.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

כל כך כעסתי איך הוא מעז לקרוא לי כפויית טובה?! אבל המילים שלי... ישר הבעת פניו השתנתה הוא היה נראה פגוע לא ממה שאמרתי אלא מהדברים שמה שאמרתי כנראה הזכירו הוא התחיל להתעצבן ולהפוך את החדר שלי הוא בעט וזרק והעיף וצרח ואז הוא הסתובב אליי הייתי בטוחה שהוא הולך להרוג אותי
אבל הוא רק אמר בשקט שאני לא מבינה וברח.
המומה התחלתי לסדר את החדר ונשכבתי על המיטה וניסיתי להבין מה היה בעיינים שלו שהיה כל כך כואב ואחרי כמה דקות של הרהורים קטעתי את עצמי "למה אני חושבת עליו?! אני שונאת אותו בכל ליבי ואם מגיעה לו ליהיות בתוך ראשי זה יהיה דמיון שלו בדרכי עינוי שונות ואכזריות!" אבל למרות שלא רציתי הרגשתי חמלה כלפיו לא ידעתי למה מכיוון שבעיקר לא הגיע לו אבל חיכיתי שיחזור... כנראה שוב שיכור...

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

רועי לוי עקוב אחר רועי
שמור סיפור
לסיפור זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
חן בנלולו
חן בנלולו
במשך
הגב
דווח
רועי לוי
רועי לוי
בדרך (;
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
אהבה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
סיפורים אחרונים
מכשפת
מכשפת
מאת: little mrs.sunshine :)
פרפר החלומות
פרפר החלומות
מאת: The Thousand Faces Villain
יותר מידיי
יותר מידיי
מאת: סתם אחת :)