כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2 2

חיים חדשים ישנים

פרק שמיני

קמתי בבוקר מנסה להיזכר בערב לפני ראשי כל כך כאב שהיה לי קשה לחשוב והאור מהוילונות לא עשה עם הכאב חסד.
ניסיתי להריץ במחשבותיי את האירועים שזכרתי, ג'ולייט... שבסוף היא לא ג'ולייט, היא אצילה או משהו כזה ש"הקריבה" את עצמה או שהקריבו אותה עבור משפחת אדוארדס... אבל אחרי היה... למה אני לא זוכר מה קרה אחרי? אני מקווה שלא עשיתי משהו טיפשי... לעזעזל עם היין נאנחתי והחזקתי את ראשי שהרגיש כאילו הוא הולך להתפוצץ בכל שנייה

~~~~~~~~

לא הצלחתי לישון אבל כבר התחיל ליהיות מאוחר מדי כדי לנסות והוא... הוא עדיין ישן, למרות שהיום הראשון שלי היה נורא ידעתי מההתחלה כשנכנסתי לזה שאני אצתרך לשכב איתו, אני משערת שלא ציפיתי שזה יקרה כל כך מהר ובסיטואציה כל כך נוראית.
ניסיתי לצאת מהמיטה שלו כמה שיותר בשקט כדי לא להעיר אותו.
יצאתי אל המסדרון והסתכלתי לצדדיו לנסות להבין איפה אני בתוך הטירה ואם אני באמת זוכרת איך חוזרים לחדרי עד שראיתי את אחד משומריו של הגנרל ניגשתי אליו "סליחה... אתה יכול לעזור לי בבקשה למצוא את החדר שלי?" הוא חייך והסכים "אז את ג'ולייט המפורסמת" אמר בזמן שליווה אותי לחדר שלי השפלתי את מבטי "אין במה להתבייש בכך שמעתי עלייך רק דברים טובים" כן... חשבתי לעצמי... "אני ג'ורג' שחכתי לציין" הוא הושיט את ידו והושטתי את ידי כדי ללחוץ את ידו והוא הסמיק מעט, מזל שחוץ ממפלצות עדיין יש בני אדם בעולם הזה חשבתי לעצמי.
"זה כאן! אני צריך ללכת אבל אני אשמח לשוחח מתישהו כמו שצריך" הוא קרץ לי והלך.
נכנסתי לחדרי והחלפתי לשמלה. התקרבתי אל המראה כדי להתאפר אבל כאשר עשיתי זאת הרגשתי שרגליי מאבדות את היכולת להחזיק את שארית גופי והתמוטטתי, ראיתי מולי תמונה של רחוב עם.... עם... מכוניות? ראיתי את היד שלי שמוטה לפניי ושלולית דם שגדלה מרגע לרגע. מה קורה איתי מה אלו החלומות האלה.
נבהלתי כל כך כששמעתי שקראו בשם הזה שוב... לרה... מי זאת לרה? הכל היה מאוד מעורפל כמה אנשים הרימו אותי לתוך האמבולנס אבל לא הייתי מסוגלת לדבר או לזוז אבל הכאב היה בלתי נסבל כל מה שרציתי היה להתקווץ ולצרוח אבל הייתי משותקת ושמעתי איך הם מנסים להציל את חיי.
התעוררתי מהחלום הזה כשקרני השמש פלשו לתוך החדר ועם בואם נעלם זכרוני שוב מהחלום המוזר.
קמתי מהרצפה והתיישבתי על המיטה "מה לעזעזל..." מלמלתי והחזקתי בראשי מנסה להיזכר אבל קפצתי בבהלה כשנשמעה דפיקה בדלת "העלמה אדוארדס?" זה היה קול של אישה מבוגרת
"כן" עניתי והיא פתחה את הדלת ומולי עמדה בחורה רזה וארוכה שהייתה נראית מבוגרת מלואיזה בשנים אחדות "אני אמיליה, אני המשרתת האישית שלך מהיום" היא קדה מעט "לא לא" עניתי בחיוך "אין לי צורך במשרתת" היא נראתה מבועתת "אבל הוראותיו של הגנרל היו..." קטעתי "אני לא צריכה משרתת... אבל אשמח לחברה" היא חייכה "כמובן" "ואל תקראי לי בבקשה העלמה אדוארדס" צחקתי "זה רוז" "רוז? את לא ג'ולייט?" "זה סיפור ארוך..." השפלתי את מבטי "אני אשמח להקשיב לו אם תרצי.." חייכתי אליה "תודה" שתינו שתקנו וראיתי שהיא לא מרגישה עם השתיקה בנוח "תגידי אמיליה... מתי ארוחת הבוקר?" היא נראתה מבוהלת "אוי אלוהים לגמרי שחכתי מכך! הגנרל כבר מחכה לך באולם הסעודות!" אוי לא חשבתי לעצמי "אין שום סיכוי שאוכל לאכול לבדי?" היא נראתה מבולבלת "אני לא חושבת... אבל מה נורא כל כך בלאכול עם הגנרל? הוא הרי מהיום יהיה בעלך" "כן..." עניתי בקול מבועת... כבר שחכתי מזה...

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

רועי לוי עקוב אחר רועי
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
רועי לוי
חיים חדשים ישנים
חיים חדשים ישנים
מאת: רועי לוי
חיים חדשים ישנים
חיים חדשים ישנים
מאת: רועי לוי
חיים חדשים ישנים
חיים חדשים ישנים
מאת: רועי לוי
סיפורים אחרונים
אנחנו התחברנו
אנחנו התחברנו
מאת: ליבי ברגר
מלי פרק 12
מלי פרק 12
מאת: איש המגבעת
גברים שופטים אישה לפי ליבוש
גברים שופטים אישה לפי ליבוש
מאת: Nouraldein Yousif
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions