כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2 2

חיים חדשים ישנים

פרק שביעי

שלפתי את חרבי והפנתי אותה כלפיה.
"מי את?" עייניה הבריקו "אני מצטערת... אני מצטערת אני לא התכוונתי לעשות את זה..." כעסתי "אני שאלתי..." העפתי אותה אחורה והצמדתי את החרב לגרונה "מי את?!" הדמעות התחילו לזלוג על לחייה אך למרות זאת היא הסתכלה למעלה אל עייני "קוראים לי רוז משפחת אדוארדס... הם לא התכוונו להטעות אותך הם... ג'ולייט מתה ממחלה והם לא רצו לא לשלוח דבר הם לא ניסו לרמו..." קטעתי אותה "לא ניסו לרמות? לשלוח אותך בשמלת חתונה עם פנים מחוסות זה לא לרמות?! אני אשמח לשמוע את הפרשנות שלך לרמאות זה יהיה מרתק!" היא נתנה בי מבט חודר וקמה על רגליה "אתה יכול להחליט אם להאמין או לא אתה זה עם החרב ביד אתה זה שייקבע את מה שיקרה עכשיו" המבט הזה... יש לה תעוזה לעמוד מולי ככה "נו טוב..." אמרתי "אצילה גם ככה לא הייתה מתאימה לאדם כמוני" היא עדיין נתנה לי את המבט הזה
"את שמעת את השמועות עליי?" השפלתי את מבטי "כן" היא ענתה "ועדיין באת לפה? איזו הקרבה עבור משפחת אדוארדס ודאי היה שם קשר חזק" צחקתי "לא הייתה לי ממש אופציית בחירה, ככה שהשמועות האלו לא משנות דבר כי כך או כך אני כאן!" היא לא מפחדת... לא ממני אלא מהמוות... מלבד ג'ון כולם מסתכלים עליי כעל מפלצת... אני אוהב את זה חייכתי לעצמי.
"אז אצילה וגנרל..." היא השפילה את פניה כאילו היה משהו לא בסדר במה שאמרתי, סרקתי את פניה היא הייתה יפה יותר מג'ולייט "זה לא נשמע הכי מוצלח אבל... כך או כך זה מה שהיה צריך ליהיות".
"אז... אתה לא תהרוג אותי?" היא שאלה בטון מתנשא וכועס "אני לא אוהב את הטון הזה" שתיתי מבקבוק היין שהיה מונח בחדר עד שהיה גמור, לפי הפנים שלה הבנתי שהיא לא אהבה את הרעיון של זה ואולי גם לא הייתי צריך לעשות יותר כי תוך כמה דקות כבר הכל נהיה מטושטש.
היא שאלה שנית "אתה לא תהרוג אותי?" ניסיתי להעמד על רגליי בצורה שהיא לא תשים לב לכך שכבר אין לי שליטה על עצמי.
"זה תלוי..." התקרבתי אליה.
"תלוי במה?" היא שאלה, אחזתי בלחייה והיא הסתכלה למעלה אליי וחיכתה לתשובה "את בתולה?" היא האדימה תוך רגע והזיזה את ידי מפניה והסתובבה בביישנות.
"אם אני כן..." היא מלמלה "תחוס על חיי?" היא הביטה בעייני שוב המבט הזה "אם תעשי כדבריי..." התקרבתי אליה "את תחיי" היא השפילה את מבטה ואני התחלתי להפשיט ממנה את שמלתה

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

רועי לוי עקוב אחר רועי
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay