כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1 3

חיים חדשים ישנים

פרולוג

פקחתי את עייני לאט לאט והצצתי בשעוני, אני צריכה לקום.
ניסיתי בכוח למשוך את עצמי מתוך המיטה אין תחושה יותר טוב מלהתכרבל בחורף בשמיכת פוך ולצאת ממנה זה עונש אמיתי. הסתכלתי בהודעות ששלחו לי אמא שלי שמודאגת, פגישת מחזור שמתקרבת, ועוד כל מיני שטויות כמו הצעות חברות בפייסבוק הרתחתי מים לקפה ובזמן שהמתנתי הלכתי לשירותים לצחצח שיניים.
הבטתי במראה ניגעלת ונאנחתי, אני שונאת את השקיות הענקיות שלי בבוקר!
התחלתי לסרוק את פניי ולמצוא את הפגמים שבהן.
העין השמאלית שלי אם מסתכלים יותר טוב קצת יותר קטנה מהימנית, והשיער שלי משעמם למדי כולם מתלהבים משיער בלונדיני אבל לשיער שלי אין נוכחות והוא תמיד נראה אותו הדבר חלק ופשוט "אוף לרה... למה לא יכולת להראות קצת יותר סימטרית" אמרתי לעצמי וקטעתי את מחשבותיי כששמעתי את המים שרתחו בקומקום שריקה שקשה לפספס.
יצאתי מהשירותים וחיפשתי כוס נקייה. הוספתי כף כפה וכפית סוכר מזגתי את המים מהקומקום וחיפשתי חלב במקרר.
"ברצינות?!" מלמלתי לעצמי "אני חייבת להפסיק להשאיר קרטוני חלב ריקים במקרר..." הבטתי מיואשת בכוס הקפה שהכנתי "נו טוב..." מלמלתי לעצמי ולגמתי לגימות קטנות ואילצתי את עצמי לשתות את הקפה המר ניסיתי לשכנע את עצמי ולתת לעצמי מוטיבציה כי אני לא אשרוד את היום בלי כוס קפה.
"שיהיה..." נכנעתי אחרי כמה לגימות נוראיות.
"אני אקנה לעצמי קפה מאוחר יותר" שוב לאחר לעבודה... הבוס שלי לא יהיה מרוצה... הלכתי להתלבש ומיהרתי לצאץ מהדירה. "אני אסדר את הדירה היום" מלמלתי בזמן שירדתי במעלית נזכרתי ששחכתי את הלפטופ שלי אז עליתי בחזרה.
כשסוף סוף יצאתי לרחוב התחלתי ללכת לכיוון חנות הקפה שהייתה מול הדירה שלי וכמו שמצופה מרחוב אוקספורד גם בשעה מוקדמת כמו זו, הרחוב היה הומה אדם. אני מקווה שאני אצליח לתפוס מונית בעומס הזה חשבתי לעצמי.
התחלתי לחצות את הכביש לכיוון החנות אך משום מקום הגיחה מכונית שנסעה כל כך מהר שלא יכולתי להספיק להגיב.
המכונית פגעה בי והכאב היה בלתי נסבל הועפתי כמה מטרים קדימה ולאט לאט נעצמו עייני וכל מה שקרה סביבי נהייה עמום ונעלם והדבר האחרון ששמעתי היו הסירנות המעומעמות של האמבולנס.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

רועי לוי עקוב אחר רועי
שמור סיפור
לסיפור זה 3 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
חן
חן
לדעתי זאת התחלה ממש טובה לסיפור אל תקשיב לאחרים אני אוהבת את הסיפור מאוד כמו שהוא
הגב
דווח
סופי רזניק
סופי רזניק
מעניין, אבל לדעתי זה קצת בנאלי להתחיל ככה פרק: להתעורר בגלל שעון ואז להתלונן. לא אתייחס לטעויות קטנות, אבל סוף הפרק היה קצת מוזר, דרסו אותה, אבל איך האמבולנס הגיע כל כך מהר? זה פשוט לא הגיוני, אלא אם כן האמבולנס במקרה היה באותו רחוב איתה, אבל זה לא צוין....
הגב
דווח
רועי לוי
רועי לוי
קודם כל אני מעריכה מאוד את הביקורת גם בשביל זה קם האתר (:
שנית אני לא רוצה שיהיה לך הגיוני כל הפרק הזה, הרי בפרק אחר כך היא מתעוררת במאה ה19 בתור אדם שונה לגמרי ;)
הגב
דווח
טען עוד 3 תגובות
כותבי החודש בספרייה
פנטזיה
הבת זונה הזו כמוני
הבת זונה הזו כמוני
מאת: קריסטין .
שירות לקוחות אהבה
שירות לקוחות אהבה
מאת: Avrahami Amitay
סיפורים אחרונים
מכשפת
מכשפת
מאת: little mrs.sunshine :)
פרפר החלומות
פרפר החלומות
מאת: The Thousand Faces Villain