כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 2

להילחם בשבילו- פרק 17

כשליאם עושה איתי שיחה על מערכת היחסים שלו ושל מאיה...

תוכן עניינים 1. להילחם בשבילו- פרק 12. להילחם בשבילו- פרק 23. להילחם בשבילו- פרק 34. להילחם בשבילו- פרק 45. להילחם בשבילו- פרק 56. להילחם בשבילו- פרק 67. להילחם בשבילו- פרק 78. להילחם בשבילו- פרק 89. להילחם בשבילו- פרק 910. להילחם בשבילו- פרק 1011. להילחם בשבילו- פרק 1112. להילחם בשבילו- פרק 1213. להילחם בשבילו- פרק 1314. להילחם בשבילו- פרק 1415. להילחם בשבילו- פרק 1516. להילחם בשבילו- פרק 1617. להילחם בשבילו- פרק 1718. להילחם בשבילו- פרק 1819. להילחם בשבילו- פרק 1920. להילחם בשבילו- פרק 2021. להילחם בשבילו- פרק 2122. להילחם בשבילו- פרק 2223. להילחם בשבילו- פרק 2324. להילחם בשבילו- פרק 2425. להילחם בשבילו- פרק 25 26. להילחם בשבילו- פרק 2627. להילחם בשבילו- פרק 2728. להילחם בשבילו- פרק 2829. להילחם בשבילו- פרק 2930. להילחם בשבילו- פרק 3031. להילחם בשבילו- פרק 3132. להילחם בשבילו- פרק 3233. להילחם בשבילו- פרק 3334. להילחם בשבילו- פרק 3435. להילחם בשבילו- פרק 3536. להילחם בשבילו- פרק 3637. להילחם בשבילו- פרק 3738. להילחם בשבילו- פרק 3839. להילחם בשבילו- פרק 3940. להילחם בשבילו- פרק 4041. להילחם בשבילו- פרק 4142. להילחם בשבילו- פרק 4243. להילחם בשבילו- פרק 4344. להילחם בשבילו- פרק 44 45. להילחם בשבילו- פרק 4546. להילחם בשבילו- פרק 4647. להילחם בשבילו- פרק 4748. להילחם בשבילו- פרק 4849. להילחם בשבילו- פרק 4950. להילחם בשבילו- פרק 5051. להילחם בשבילו- פרק 5152. להילחם בשבילו- פרק 5253. להילחם בשבילו- פרק 5354. להילחם בשבילו- פרק 5455. להילחם בשבילו- פרק 5556. להילחם בשבילו- פרק 5657. להילחם בשבילו- פרק 5758. להילחם בשבילו- פרק 5859. להילחם בשבילו- פרק 5960. להילחם בשבילו- פרק 6061. להילחם בשבילו- פרק 6162. להילחם בשבילו- פרק 6263. להילחם בשבילו- פרק 6364. להילחם בשבילו- פרק 6465. להילחם בשבילו- פרק 6566. להילחם בשבילו- פרק 6667. להילחם בשבילו- פרק 6768. להילחם בשבילו- פרק 6869. להילחם בשבילו- פרק 6970. להילחם בשבילו- פרק 7071. להילחם בשבילו- פרק 7172. להילחם בשבילו- פרק 7273. להילחם בשבילו- פרק 7374. להילחם בשבילו- פרק 7475. להילחם בשבילו- פרק 7576. להילחם בשבילו- פרק 7677. להילחם בשבילו- פרק 7778. להילחם בשבילו- פרק 7879. להילחם בשבילו- פרק 7980. להילחם בשבילו- פרק 8081. להילחם בשבילו- פרק 8182. להילחם בשבילו- פרק 8283. להילחם בשבילו- פרק 8384. להילחם בשבילו- פרק 8485. להילחם בשבילו- פרק 8586. להילחם בשבילו- פרק 8687. להילחם בשבילו- פרק 8788. להילחם בשבילו- פרק 8889. להילחם בשבילו- פרק 8990. להילחם בשבילו- פרק 9091. להילחם בשבילו- פרק 9192. להילחם בשבילו- פרק 9293. להילחם בשבילו- פרק 9394. להילחם בשבילו- פרק 9495. להילחם בשבילו- פרק 9596. להילחם בשבילו- פרק 9697. להילחם בשבילו- פרק 9798. להילחם בשבילו- פרק 9899. להילחם בשבילו- פרק 99100. להילחם בשבילו- פרק 100101. להילחם בשבילו- פרק 101102. להילחם בשבילו- פרק 102103. להילחם בשבילו- פרק 103104. להילחם בשבילו- פרק 104105. להילחם בשבילו- פרק 105106. להילחם בשבילו- פרק 106107. להילחם בשבילו- פרק 107108. להילחם בשבילו- פרק 108109. להילחם בשבילו- פרק 109110. להילחם בשבילו- פרק 110111. להילחם בשבילו- פרק 111

פרק 17: תתכנני תוכניות, אין בעיה. בסוף החיים יצחקו לך בפרצוףעדי פותחת את המזוודה שלה ומושיטה לי שקית עם פסים בגווני מאוד מוכרת. "תפתחי." יש על הפנים שלה חיוך שדורש כאפה.
"את לא נורמלית," אני אומרת לה. אני די יודעת ומבינה יש שם. חצי עין שלי מציצה בפנים ו... "זה מביך!" אני מוציאה את החזייה הלבנה- די שקופה- מהשקית. היא במידה הנכונה לפחות. אוחחח, זה היה כזה צפוי שהיא תעשה את זה. מהרגע שהיא שלחה לי שהיא בקניון בברלין ונמצאת בויקטוריה'ס סיקרטס, ידעתי שזה מה שיקרה.
"אל תגידי שלא חשבת על הרגע שאת וליאם תשכבו." היא מתיישבת על המיטה שלה אחרי שמורידה מחדש את המזוודה לרצפה. מתאים לה כל-כך להיות עצלנית ולא לפרק אותה עכשיו שבוע שלם. "אתם כבר חודש יוצאים."
"הזמן רץ." אני לא באמת מתכוונת ללבוש את החזייה הזו כשנשכב. אין מצב. המבט הממזר של עדי גורם לי להעיף עליה את החזייה. "גם ליאם כל הזמן רץ. המרתון עוד יומיים, ואני חושבת שאלבש משהו יותר נוח מתחת לבגדים שלי."
עדי בוחנת את החזייה שוב. "איזו דפוקה את. יש לך כאן אחלה הזדמנות וטיימינג. תעשו את זה אחרי."
הרגליים מתחילות לכאוב לי. אני יושבת על כיסא המחשב שלה. "הוא יהיה עייף."
עדי מכלילה כשאומרת, "בנים אף פעם לא עייפים כשזה מגיע לסקס." היא מניחה את החזייה בהמשך המיטה, ואני מושיטה יד ואוספת אותה מחדש. בסוף אני נכנעת ומודדת אותה, סתם לקטע. היא עלתה לעדי 40 דולר. לא נורמלית. מקווה שהייתה לה איזו הנחה.
התחרה הלבנה איכשהו מתמזגת עם העור שלי ודווקא מחמיאה לו. אני מסתובבת כמה פעמים כדי לבדוק כל זווית שלה. השדיים שלי לא קופצות ממנה החוצה. גם אין לי קפלים בעור בגב. היא כאילו בול. מה... ללבוש אותה? אחרי בכלל אנחנו לא נהיה אצלו. "קבענו כבר שנלך לאיזה בית קפה אחרי. יש מנהג של לתקוע מאפים, משהו כזה."
"מייבשת." אני קולטת שעדי לא מתייחסת תוך כדי שאני מתלבשת חזרה. קר בחדר שלה.
"את מייבשת את ליאם." גם הטון שלה יבש. אולי נפתח חלון למרות שקר? "לפני שבוע בסרט הוא די ניסה לרמוז לך בנגיעות שהוא רוצה שתשכבו. ומה עשית? דיברת איתו על השחקן הזה מ'אליפים' שהיה אתכם בקולנוע. את אמיתית? אפילו לא באת לישון אצלו. מסכן."
"גם עם יובל זה לקח זמן."
עדי מתחילה לצחוק. בא לי לשיר לה את HOT AND COLD של קייטי פרי כשהיא מעלה זיכרון. "איך ההורים שלך פגשו את יובל זה סיפור קורע. יותר נכון לומר מתי פגשו אותו."
"ביום כיפור." אני נבוכה כשאני נזכרת באיך ההורים הגיבו. "הכי חסר טאקט שלי."
היא משנה נושא כשאני שמה את החזייה בשקית. "דמיינת אותך מזדיינת עם ליאם?"
"הוא בטח דמיין שלישייה ואיתי עם מאיה." אין לי מושג למה זה נפלט לי. זה לא באמת נכון. אולי משהו בי מצייר את הקשר שלהם כרומן, אבל הוא רחוק מכך. אני עצמי לא יודעת איך לצייר אותו.
עדי מגלגלת את העיניים שלה. "הנה זה שוב מתחיל."
אני צריכה להצדיק את הדברים שאמרתי אז אני נאחזת במה שקרה בקולנוע והעלה לי את הסעיף. "היא התקשרה אליו כשהיינו בסרט פעמיים! והוא חזר אליה ישר כשהאורות באולם נדלקו. בטח שאתמקד בשחקן מ'אליפים', הוא בחר להתמקד בה. אין ליונתן יום הולדת פעמיים בשנה, מה הפעם?"
"הלב שלך כזה פצפון שהוא לא יכול להכיל בתוכו אנשים. בואי נגיד שאם היית לבבות במסעדה, קובי היה מעיף אותך ישר כי איך אפשר יהיה לשים אותך על האש?"
אני מוצאת את עצמי עושה פרצוף וממלמלת, "איזה דימוי."

ליאם מחנה את האוטו שלו מתחת לבניין שלי, ואנחנו נוסעים באוטובוס לכיוון עזריאלי. חצי-המרתון אמור להתחיל באזור אבן גבירול, מה שאומר שיש לנו את כל קפלן ללכת. אני יורדת אל מתחת לבית שלי, מבושמת בבושם חדש איב סאן לורן. הוא לבוש בחולצה הכחולה עם לוגו המרתון, מכנס עד הברך ונעלי ספורט שנראות יקרות ממש.
"לא קר לך?" אני מהדקת את המעיל שלי רגע לפני שאני מקבלת ממנו נשיקה על השפתיים.
"יהיה לי חם מאוד." הוא מסתובב אלי לאחר מכן וחושף תיק גב. "אבל כמובן שצריך לשמור על חום גוף, והתיק יהיה אצלך."
אני רק עם תיק צד חמוד בצורת חתול שקניתי מאסוס ומתיישב לי בצורה נוחה מאוד על המותן. אני מהנהנת ואנחנו מתחילים ללכת.
"כמה זמן אתה חושב שאחכה לך? זאת אומרת, אני אוכל לשבת טיפה רחוק מקו הסיום ולהתקרב אחרי כמה דקות או שעות?"
"משהו כמו שעה וחצי, אולי יותר." הוא הולך אחריי כי אין לו מושג איפה התחנה. "את לא תחכי לבד."
אני לא צריכה שהוא יגיד עם מי אני הולכת לחכות. אני מרצינה ישר. "אל תגיד לי שמאיה תהיה שם גם."
"היא שם כבר שנה שלישית, את זו שתהיה פעם ראשונה." הוא נשמע סופר מעצבן כשהוא אומר את זה. "עופרי, אני לא רוצה שאת ומאיה תהיו יריבות, כביכול. את והיא לא אותה על משבצת. אני יודע שקשה לך לקבל את זה שיש לנו קשר משמעותי-"
אני קוטעת אותו. "רגע, אנחנו הולכים לדבר עליה? כי אם כן, אני לא רוצה. אני יכולה לחזור הביתה. שתהיה שם ותעודד אותך."
הוא דוחף אותי קדימה כשאני טיפה מתעכבת. "זה לא הזמן לסצנות קנאה, טוב?"
"אם כבר סצנות, אתה באמת חי בסרט אם אתה חושב שנהיה חברות." אני מתחילה לכעוס ומזל שהאוויר הקר מאוד צונן ומקרר לי את הפרצוף. "באיזו חוצפה היא מתקשרת אליך כשאנחנו בסרט? שתעשה את זה לפחות כשאני לא לידך."
הוא נאנח. "אני בסך הכל רוצה שתגידו אחת לשנייה שלום ואם צריך אז כן, תהיי איתה שם."
"היא צריכה ליווי? היא בת 4?"
"טוב, לא משנה. אני צריך את האנרגיה שלי." הוא מצביע על תחנת אוטובוס שנמצאת כמה צעדים מאיתנו. "פה?"
"כן." אני זעופת פנים. "תשמע, לא הייתי כועסת ככה ואולי אפילו הייתי מקבלת את זה שאתם בקשר הדוק אם היא לא הייתה מתקשרת אליך נון סטופ. אני לא מבלה איתך 24/7. אנחנו אפילו לא נפגשים כל יום. זה פשוט מרגיש ש... שהיא נוכחת בחיים שלך יותר ממני. זה לא אמור להיות ככה."
"למה לא?" הוא מפתיע אותי בתגובה שלו. "היא יותר מאחות בשבילי, אבל לא בת זוג. ההקבלה הזאת מאוד פשוטה."
"ומה יונתן היה אומר על זה?" אני כמעט לוחשת. זה לא זמן טוב להעיר את המתים, שבגללם אגב ליאם רץ תיכף.
"אם יונתן לא היה נהרג הקשר שלנו לא היה ככה, זה בטוח." הלסת שלו מתקשה. שיט. האוטובוס בדיוק מגיע. אנחנו עולים עליו. ליאם מסתבך עם הרב-קו שלו, ואני, המומחית, מדלגת בשיווי משקל מרשים למרות העצירות הגסות והחדות של הנהג באחד הצמתים עד למושב לפני הסוף.
אני שותקת גם כשליאם מתיישב לידי ומניח את התיק על הברכיים שלו. הוא לא. "נפתח את זה אחרי המרתון, טוב?"
הוא מוציא מהתיק איזה חטיף אנרגיה סגול, ואני מרגישה שבא לי כבר שהריצה הזאת תיגמר ואני אגיד לו הכל. רק שהוא אומר משהו תוך כדי האכילה שחושף שאני לא הראשונה שאני מרגישה ככה...
"זוכרת את ההיא שיצאתי איתה חודשיים ונעלמתי לה? לא בדיוק נעלמתי. היא פשוט התחמקה ממני כשגילתה על הקשר עם מאיה. אני יודע שהוא בעייתי. בהתחלה היא ריחמה עליה, בניגוד אלייך, אבל מהר מאוד היא התעצבנה."
אני מרימה גבה. "התעצבנה ורחמים לא הולך ביחד."
"היה לילה אחד שהיא באה לישון אצלי." ליאם עובר ללחוש. "שכבנו והיינו כבר בדרך לישון. ממש טיימינג כמה שניות אחרי שסיימנו את הסקס והייתי אחרי מקלחת זריזה, מישהו צלצל בדלת."
"מישהו." אני מחייכת לעצמי. צפוי.
"אמא של מאיה לא אוהבת שהיא משחקת אותה, לטענתה, האלמנה המסכנה או מה שזה לא יהיה. באותו לילה היה להן ריב ענקי. עברו שנתיים ומאיה עברה גם טיפול פסיכולוגי אינטנסיבי. היא באה אלי." הוא מסתכל לי בעיניים והכחול שלו ממיס אותי. כמה ריסים שיו. "קראו להיא מיקה. היא לא חזרה אלי אחר-כך. אמרה שזה עובר כל גבול כבר. מאיה נשארה לישון בסלון, אבל בבוקר מיקה הסתלקה ישר. לא רדפתי אחריה."
"רדפת אחריי," אני ממלמלת. "ואם זה יימשך ככה, גם אני לא אחזור יותר."
"אני לא יכול להעיף את עצמי מהחיים שלה. וגם הפוך. לשנינו יש נוכחות משמעותית בחיים שלנו. אנחנו חולקים את אותו דבר, את הזיכרון מיונתן. היא היחידה שמבינה מה עברתי שם בלילות בעזה בתופת כי הוא סיפר לה."
אני לא שואלת מה היה שם למרות שאני סקרנית. הבטחתי לו. "אבל הוא מת. אתם נאחזים בקשר בגלל מישהו שמת." אני סוגרת את החלון כי ממש קר והבום גורם לליאם לקפוץ ממש שהוא כמעט עף מהכיסא. "מה? כולה חלון."
"זה פוסט טראומה, עופרי. לחשוב שסגירת חלון זה פיצוץ מהבניין בו אתה נמצא." הוא נרגע. "אני לא מצפה ממך להרגיש עכשיו שאת מוכנה שנשב בבית קפה איתה אחרי והכל יהיה בסדר. עזבי, לא הייתי צריך שנדבר על זה לפני."
"זה לא משנה כי אנחנו נראה את מאיה בעוד שנייה בערך." אני לוחצת על כפתור העצור.
"תשתדלי להיות נחמדה, טוב?" הוא קם ראשון.
אני אוחזת בעמודים תוך כדי שאני מסננת, "תשתדל שלא תתקשר אליך כל כמה דקות ואז תבוא אלי בבקשות."

מכאן ואילך האירועים היו די מהירים. נפגשנו עם מאיה ליד עזריאלי והתחלנו ללכת ברגל לקו הזינוק. היא וליאם התחבקו ארוכות. היא אמרה לי שלום, החזרתי לה נפנוף כפוי טובה. היא אמרה שהיא לא יכולה להישאר לבית הקפה שאחרי, ואני אמרתי לעצמי בלב שטוב שהיא מודעת שהיא לא אמורה להצטרף בכלל.
ארבעים דקות בתוך הריצה של ליאם, הרעב תוקף אותי. אני הולכת לפיצרייה שנמצאת סמוך לקו הזינוק וקונה לעצמי משולש. מאיה עומדת על רמפה של פנס תאורה וצופה בכל מיני אנשים שחוצים אותנו. לא החלפתי איתה מילה. היא לבושה בסווצ'ר אדום רחוב והשפתיים שלה משוחות בצבע זהה. בא לי לקחת לה את הפיצה ולהעיף לה על הפרצוף, אבל כמובן שאני לא עושה זאת. המבטים המעצבנים שלה חודרים עמוק לתוכי. זה פשוט לא הוגן שהיא תעמיד כל בת זוג פוטנציאלית של ליאם במצב כזה. מה, היא לא מבינה שהיא הבעיה? נכון, ברחתי מליאם אחרי שסיפר את שסיפר, אבל מסתבר ש"הבעיה" הזאת מתגמדת מאוד כשהיא כאן. אני חושבת שאם ליאם היה מודיע לי מספיק זמן מראש שהיא תהיה ממש צמודה אלי, הייתי ממציאה תירוץ בוודאות.
מאיה יורדת מהרמפה ומתקדמת אלי בדיוק כשאני באמצע הביס ומפוצצת רוטב עגבניות. אני מרימה אליה את העיניים. "אני מפריעה, אני יודעת." היא משפילה את שלה כשהמבט שלנו מצטלב. "הלוואי שתביני שליאם הוא העוגן שלי בעולם הזה." היא נראית כמו בובת חרסינה עם הסומק הטבעי על העור הלבן שלה והאודם הזה.
אני ממשיכה ללעוס, לא יודעת מה לומר.
"ליאם אמר שמבחינתך אני לא מפריעה." אה, וואלה, הוא משקר לה ומייפה עבורה את המציאות. "וכשלאט לאט אנחנו נכיר את תראי שאני ממש לא רוצה אותו כמוך, כבן זוג." יש לה משהו עצוב בעיניים וזו לא קלישה.
חבל שלא לקחתי מגבון. אני בטח מפוצצת רוטב עגבניות (ומרגישה אותו גולש לכיוון הלחיים שלי). "הכל טוב." מסתבר שגם אני יודעת לשקר.
היא מוציאה מהתיק שלה כמה חתיכות טישו ומושיטה לי אותן בלי שביקשתי. "את כועסת בגלל הסרט, נכון?"
אני כמעט עונה לה כשאני מבחינה פתאום בליאם מרחוק. אני מנגבת את הידיים, מעיפה את הפיצה לפח והולכת לכיוון החלק שאחרי קו הסיום. הוא מתנשף, שפוף. הידיים שלו על הירכיים שלו והוא לוגם מבקבוק מים שמישהו מהמתנדבים הביא לו ומסיים אותו אחרי כמה שניות. כשהוא מבחין בי, הוא נותן לי נשיקה ישר. אני שואבת לו את השפתיים ועומדת על קצות האצבעות. לא בא לי להרפות. הוא מזיע כולו ואני מרגישה איך הזיעה נצמדת לי לגוף. לא אכפת לי. כשאני פותחת עיניים, אני מגלה את מאיה מסתכלת עלינו במבט... אני לא יודעת איך לתאר אותו במילים. איפשהו בין מפחיד מאוד לכזה שמרגיש רדוף.
"יותר טוב משנה שעברה." הוא מצביע על שעון היד החכם שלו. "שלוש דקות שיפור." ועכשיו הם מתחבקים.
מאיה מחייכת אליו כשהוא מתיישב על פינת מדרכה ומבקש כמה דקות להתאושש. אני מוציאה את הסווצ'ר שלו כמו התוכנית המקורית, ואנחנו מקשיבות לו מספר חוויות כשהכל עוד טרי.
"אני לא באה לבית קפה." מאיה גונבת ממנו את תשומת הלב. "יש לי אוטובוס עוד כמה דקות עד לעזריאלי אז אני אלך."
"חכי, נלווה אותך." ליאם קם ואני בעקבותיו. מה אני עוד יכולה לעשות? "יש דרך קיצור דרך אחד הרחובות הצדדיים." הוא מצביע לכיוון מספר בניינים.
"אבל הכבישים שם בלי שיטור, זה מסוכן," אני אומרת.
"מסוכן?" ליאם מגחך. "מה כבר יכול לקרות? הולכים על המדרכה."
"כן, אבל אופניים חשמליים וכאלה יחתכו על ימין ועל שמאל כי הכבישים סגורים ו..." אין עם מי לדבר. הוא נחוש ללוות את מאיה. והוא מתעקש שיהיה בסדר. יש לי תחושה שלא. אנחנו הולכים תוך כדי שבאמת כלי רכיבה ממנועים עוקפים אותנו מכל כיוון. מזל שאנחנו מגיעים לתחנה מהר. מאיה נותנת לליאם עוד חיבוק, מאחלת לשנינו וליהנות ועולה על האוטובוס הראשון שמגיע. "אפשר ללכת מדרך מוארת ומוכרת לבית הקפה הזה שלך?" אני שואלת ומסתכלת בכל שנייה אפשרית על כל צד שלי. זה מפחיד מה שנהיה במדינה. ליאם עומד להושיט לי יד כשאנחנו יורדים למעבר חצייה תוך כדי שהוא אומר משהו שאני לא מצליחה לשמוע כי תוך רגע אני צורחת ונופלת.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

שלכת כותבת מהלב עקוב אחר שלכת
שמור סיפור
לסיפור זה 12 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
לא הבנתי.... אני משוגעת שאני לגמרי מסכימה עם עופרי? גם אני הייתי מתחרפנת אם לבן זוג שלי הייתה ידידה שהיא עצם עלוקה. אין בעיה בידידות אפילו חברה הכי טובה זה סבבה אבל בהתחשב בעובדה שהיא לא מבינה גבולות וחושבת שמה שהיא עושה זה לגיטימי. והיא גם חצופה שהיא כל הזמן מתמסכנת ככה ומתנהגת כמו איזו קדושה מעונה. ועצם העובדה שהיא אפילו לא מנסה להתרחק ממנו כאילו קצת עצמאות תני לבן אדם לנשום!!! בתור מישהי שהחברים הכי טובים שלה זה בנים אני באמת מבינה את זה שיש אנשים שזה מפריע להם אבל פה זה לא ידידות.
והוא!!! שלא תבינו לא נכון הוא נסיך אבל אחי!!! גם אם קשה!!! תגדל זוג או שתפסיק להתאמן ברגליים ותתאמץ בשרירי ידיים ספציפית ביד ימין כי אני באמת בספק שתפגוש מישהי שתהיה מוכנה לסבול את השטויות האלו
הגב
דווח
שלכת כותבת מהלב
שלכת כותבת מהלב
חחחח על סוף התגובה
הגב
דווח
חן בנלולו
חן בנלולו
הצשך
הגב
דווח
טען עוד 29 תגובות
כותבי החודש בספרייה
שלכת כותבת מהלב
להילחם בשבילו- פרק 111
להילחם בשבילו- פרק 111
מאת: שלכת כותבת מהלב
יש לי הכל- פרק 91
יש לי הכל- פרק 91
מאת: שלכת כותבת מהלב
יש לי הכל- פרק 66
יש לי הכל- פרק 66
מאת: שלכת כותבת מהלב
יש לי הכל- פרק אחרון
יש לי הכל- פרק אחרון
מאת: שלכת כותבת מהלב
אהבה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
סיפורים אחרונים
ההיסטוריה האחרת של רומיאו ויוליה - 1
ההיסטוריה האחרת של רומיאו ויוליה - 1
מאת: אביטל סיאני
5 רעיונות מדליקים לחגיגת מסיבת הרווקות
5 רעיונות מדליקים לחגיגת מסיבת הרווקות
מאת: Rsseo Webz
יצאנו לרקוד
יצאנו לרקוד
מאת: קארין .
רוח חורפית
רוח חורפית
מאת: אירנה סירבו
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D