כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2

אהבה בנבדל פרק 31

" לא. אל תעזבי לי את היד ופשוט תרוצי" הוא התחיל לרוץ ולמשוך אותי מה שגרם לי לרוץ גם כן.

תוכן עניינים 1. אהבה בנבדל פרק 12. אהבה בנבדל פרק 23. אהבה בנבדל פרק 34. אהבה בנבדל פרק 45. אהבה בנבדל פרק 56. אהבה בנבדל פרק 67. אהבה בנבדל פרק 78. אהבה בנבדל פרק 89. אהבה בנבדל פרק 910. אהבה בנבדל פרק 1011. אהבה בנבדל פרק 1112. אהבה בנבדל פרק 1213. אהבה בנבדל פרק 1314. אהבה בנבדל פרק 1415. אהבה בנבדל פרק 1516. אהבה בנבדל פרק 1617. אהבה בנבדל פרק 1718. אהבה בנבדל פרק 1819. אהבה בנבדל פרק 1920. אהבה בנבדל פרק 2021. אהבה בנבדל פרק 2122. אהבה בנבדל פרק 2223. אהבה בנבדל פרק 2324. אהבה בנבדל פרק 2425. אהבה בנבדל פרק 2526. אהבה בנבדל פרק 2627. אהבה בנבדל פרק 2728. אהבה בנבדל פרק 2829. אהבה בנבדל פרק 2930. אהבה בנבדל פרק 3031. אהבה בנבדל פרק 3132. אהבה בנבדל פרק 3233. אהבה בנבדל פרק 3334. אהבה בנבדל פרק 3435. אהבה בנבדל פרק 3536. אהבה בנבדל פרק 3637. אהבה בנבדל פרק 3738. אהבה בנבדל פרק 3839. אהבה בנבדל פרק 3940. אהבה בנבדל פרק 4041. אהבה בנבדל פרק 4142. אהבה בנבדל פרק 4243. אהבה בנבדל פרק 4344. אהבה בנבדל פרק 4445. אהבה בנבדל פרק 4546. אהבה בנבדל פרק 4647. אהבה בנבדל פרק 4748. אהבה בנבדל פרק 4849. אהבה בנבדל פרק 4950. אהבה בנבדל פרק 5051. אהבה בנבדל פרק 5152. אהבה בנבדל פרק 5253. אהבה בנבדל פרק 5354. אהבה בנבדל פרק 5455. אהבה בנבדל פרק 5556. אהבה בנבדל פרק 5657. אהבה בנבדל פרק 5758. אהבה בנבדל פרק 5859. אהבה בנבדל פרק 5960. אהבה בנבדל פרק 6061. אהבה בנבדל פרק 6162. אהבה בנבדל פרק 6263. אהבה בנבדל פרק 6364. אהבה בנבדל פרק 6465. אהבה בנבדל פרק 65 ואחרון

לא האמנתי להודעה הזאת לאחר ייסורי הבוקר שעברתי בגללו הוא עוד רוצה לאכול איתי?
" אני בטוחה שתוכל לאכול גם בלעדיי" כתבתי לו.
" אל תעשי לי עוגמת נפש צ'יטה"
" תתמודד"
חייכתי וצחקתי על המסך.
" אני אפילו מוכן לוותר לך"
" לוותר לי? על מה בדיוק?" לא הבנתי על מה הוא סח.
" על כך שאת הבת של ברקו"
מה? מאיפה הוא יודע? מעולם לא דיברתי על זה... לא כתבתי שום דבר לא חושבת שהייתי מסוגלת לומר לו שהוא צודק.
" מה קרה את שותקת?" כתב לי הודעה בזמן שבהיתי בה יותר מחמש דקות התאפסתי כשהטלפון רטט לי ביד.

" מה נבהלת?" שאל אותי, שמעתי את קולו העליז מבעד לאפרכסת.
" איך... איך גילית?"
" ידעתי עוד בהתחלה. את מתביישת בו?"
" זה לא שאני מתביישת... אני פשוט... מילאן זו לא שיחה לטלפון"
" אם כך תצאי אני פה למטה"
" אין לך חיים שאתה דוגר כל הזמן על הבית שלי?"
" נו תצאי כבר אני מחכה"
יצאתי שוב בבגדים פשוטים ומרושלים, שיער אסוף עם גומייה צהובה שמצאתי בהישג יד ונעלי ספורט לבנות.
" למה שיקרת?" שאל אותי בזמן שהציע לי לעשות הליכה קטנה בשכונה.
" זה לא פשוט לחיות עם משפחה כמו שלי" פחדתי לנדב פרטים.
" נשמע שאת פוחדת לספר"
" אני פוחדת להיזכר בהכל"
" זה מזכיר לי את עצמי... הזיכרונות האלו שאת מנסה להדחיק. אני לא יודע ממה את פוחדת אבל כשאני הייתי קטן פחדתי להיות בבית שלי, הוא היה קטן כל כך... לא היינו משפחה עם הרבה כסף אבא שלי חסך את כל מה שהיה לו וקנה בית עם חדר אחד. ישנו שם כולנו ארבע נפשות במזרונים שנתנה לנו אחת השכנות שהייתה חברה טובה של אימא שלי. פחדתי מפני הריבים שהיו בבית בין ההורים שלי... הייתי אוטם לאחי את האוזניים ומזמזם לו שיר"
פלטתי אנחה כבדה שאומרת עד כמה החיים יכולים לא צפויים.
" כשגדלנו הרבה דברים השתנו... אני לא יודע למה אני מספר לך את כל זה... אולי כדי שתביני שכולם עוברים תקופות קשות.
ההורים שלי נהרגו בתאונת דרכים מכוונת רק בגלל עסקה כלשהי שאבא שלי שמע עליה"

" מה זאת אומרת תאונה מכוונת?"
" אני מתכוון שמישהו הרג אותם בכוונה כי הוא ידע משהו שהיה עליו לספר לממונה עליו"
" זה... אני מצטערת, מי עשה את זה?"
" את סקרנית?"
" אשקר אם אגיד שלא"
" איש אחד... בכל אופן אני מקווה שאת מרגישה טוב יותר"
" טוב יותר? אני לא מתנחמת באמצעות כאב של מישהו אחר"
" אני מבין" עקב אחר אבן שהוא זרק לכל אורך השביל.
" אתה לא כועס עליי?"
" את רוצה שאכעס?"
" לא"
בקצה הרחוב היה בית קפה קטנטן, מילאן הצביע לעברו ושיכנע אותי להיכנס והתירוץ שנתן לי היא עוגת גבינה עם קפה טעים.
" פחות אוהבת קפה"
" מצדי תקחי מה שתרצי"
" בסדר בסדר אני באה" דידתי ברגליי בכבדות שנייה לפני שנכנסנו הוא בחן את המקום מבפנים.
" שימי את זה" חילק לי את המסכה שלו.
" למה? אתה יודע שזה נותן לך יותר תשומת לב?"
" אני לא שם. את שמה"
" למה אני?"
" אני לא רוצה שידעו עם מי אני נמצא"
" אתה מתבייש?"
" לא, אני כועס על התקשורת שתמיד מוציאה אותי בצורה לא נכונה."
" אבל אם אתחבא זה רק יגביר את השמועות"
" לפחות לא יוכלו לראות איך את נראית"
" בוא פשוט נוותר אני לא אצליח לאכול ככה"
" לפחות תשבי איתי בפנים"
" ואסתכל עלייך אוכל?" הוא הנהן.
" תודה אבל לא תודה" זרקתי את המסכה מהפנים שלי והפניתי לו את גבי בכעס.
" קשה לי"
" מה בדיוק?" שילבתי את ידיי כלא מבינה.
" זה קשה לי לפתח שיחות עם אנשים... לדעת איך צריך להתנהג זה חדש לי"
" מה זאת אומרת חדש לך?"
" אף פעם לא היו לי חברים. גם כאן החברים הכי טובים שלי הם יחצנים ממסיבות שהייתי הולך."
" איך זה שלא פיתחת תקשורת עם אנשים?"
" היה לי רק את אחי אבל הוא לא בדיוק מדבר"
" מה זאת אומרת?"
" הוא מדבר בקושי ולא מבין סיטואציות מסוימות"
" הוא מתגורר בהוסטל?" מילאן הנהן.
" אתה אח טוב"
" זה כל מה שאני. פעם מעריצה שרצתה ממני תמונה ולא נתתי לה קראה לי חתיכת חרא אנושית" הוא התגלגל מצחוק.
" זה לא נורא כל כך... לפחות לא קראו לך בננה רקובה"
" את מנסה להגיד משהו?'
" לא לא, שום דבר" שתקתי.
ישבתי בבית הקפה מבלי לאכול או לשתות משהו, פשוט בהיתי בפנים היפות שלא הפסיקו להסתכל עליי יחד עם עוד שלל מעריצות שמצלמות אותנו.
" מי את?" שאלה אחת כאשר התקרבה אלינו.
" זו חברה שלך?" מילאן הרכין את ראשו מרוב מבוכה.
" אני רוצה לדעת מי זו" היא צעקה והייתה כל כך קרובה אליי.
" זוזי ממני" העפתי את היד שלה שאחזה בידי.
" אתה מכיר אותה?" היא הפנתה אליו מבט.
" ליגל, לכי מפה"
הוא הכיר אותה הייתה לי תחושה לא טובה בבטן.
" אפשר לדעת מי זו?" שאלתי אותו בלחש.
" סתם אחת"
" זה לא נראה כך" אמרתי בביטחון.
" סתם אחת... בואי נלך מפה" לקח את ידי ויצאנו משם יחד עם כל העדר שרץ אחרינו.
" איך גורמים להן לעזוב?"
" רצים?" הנדתי ראשי לשלילה.
" חכי! תני לי את היד שלך"
נתתי רק רציתי לצאת מהמצב הזה, הוא אחז בידי הראה לבנות את שילוב כפות ידינו והפנה את גבו ללכת.
" אתה חושב שזה יעבוד?"
" לא. אל תעזבי לי את היד ופשוט תרוצי" הוא התחיל לרוץ ולמשוך אותי מה שגרם לי לרוץ גם כן.
" נראה לי שאיבדנו אותן, אני לא יכול יותר" התנשף אחרי קילומטר.
" אני חושב שאני עומד להקיא"
" תשתדל לא להקיא"
" אני לא יכול לשלוט בזה" הוא הקיא בתוך שיח חף מפשע שהיה באזור.
" קח" קניתי מים באחת החנויות באזור הוא גמע את כולו.
" התרחקנו מהשכונה שלך"
" לפחות אנחנו קרובים לשלך אולי כדאי שתלך הביתה תנוח קצת"
" כן זה מה שאעשה" הפנה את גבו והתחיל ללכת הביתה מבלי להודות לי או לתת איזו עוגה לדרך.

המשך יבוא...
אני יודעת שכמה מכם סקרנים
לדעת את ההמשך ורוצים שאעלה
פרקים... משתדלת, מקווה שנהניתם
מהפרק. פרגנו בלייק ותגובה.
תודה לכולכם על התמיכה⁦❤️⁩⁦❤️⁩

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Maya B עקוב אחר Maya
שמור סיפור
לסיפור זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Sara Sara
Sara Sara
מהמםםם מחכה להמשך♡
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
אהבה של חורף
אהבה של חורף
מאת: אפריל גל גילרוביץ'
הצד השני של שנינו פרק 10
הצד השני של שנינו פרק 10
מאת: Maya B
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
סיפורים אחרונים
לזאת שתבוא אחריי.
לזאת שתבוא אחריי.
מאת: Love Yourz
פארן והגשם
פארן והגשם
מאת: Maya Tzur
האור בקצה המנהרה 8
האור בקצה המנהרה 8
מאת: שיר פיליבה
כששולט משחרר לי שליטה
כששולט משחרר לי שליטה
מאת: Yael Shayn
המדורגים ביותר
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
המקום המושלם בעינייו
המקום המושלם בעינייו
מאת: שבורת כנף
אני בהריון...
אני בהריון...
מאת: Adam gustavo Zyl
מומלצים מהמגירה
צעצועים
צעצועים
מאת: שבורת כנף
אני כועסת
אני כועסת
מאת: שבורת כנף
מחר יהיה טוב
מחר יהיה טוב
מאת: שבורת כנף
זה לא אני, זו את
זה לא אני, זו את
מאת: שבורת כנף