כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 2

להילחם בשבילו- פרק 15

אני עושה ספורט (אהאהאה! ) עם ליאם במסווה של היכרות...

תוכן עניינים 1. להילחם בשבילו- פרק 12. להילחם בשבילו- פרק 23. להילחם בשבילו- פרק 34. להילחם בשבילו- פרק 45. להילחם בשבילו- פרק 56. להילחם בשבילו- פרק 67. להילחם בשבילו- פרק 78. להילחם בשבילו- פרק 89. להילחם בשבילו- פרק 910. להילחם בשבילו- פרק 1011. להילחם בשבילו- פרק 1112. להילחם בשבילו- פרק 1213. להילחם בשבילו- פרק 1314. להילחם בשבילו- פרק 1415. להילחם בשבילו- פרק 1516. להילחם בשבילו- פרק 1617. להילחם בשבילו- פרק 1718. להילחם בשבילו- פרק 1819. להילחם בשבילו- פרק 1920. להילחם בשבילו- פרק 2021. להילחם בשבילו- פרק 2122. להילחם בשבילו- פרק 2223. להילחם בשבילו- פרק 2324. להילחם בשבילו- פרק 2425. להילחם בשבילו- פרק 25 26. להילחם בשבילו- פרק 2627. להילחם בשבילו- פרק 2728. להילחם בשבילו- פרק 2829. להילחם בשבילו- פרק 2930. להילחם בשבילו- פרק 3031. להילחם בשבילו- פרק 3132. להילחם בשבילו- פרק 3233. להילחם בשבילו- פרק 3334. להילחם בשבילו- פרק 3435. להילחם בשבילו- פרק 3536. להילחם בשבילו- פרק 3637. להילחם בשבילו- פרק 3738. להילחם בשבילו- פרק 3839. להילחם בשבילו- פרק 3940. להילחם בשבילו- פרק 4041. להילחם בשבילו- פרק 4142. להילחם בשבילו- פרק 4243. להילחם בשבילו- פרק 4344. להילחם בשבילו- פרק 44 45. להילחם בשבילו- פרק 4546. להילחם בשבילו- פרק 4647. להילחם בשבילו- פרק 4748. להילחם בשבילו- פרק 4849. להילחם בשבילו- פרק 4950. להילחם בשבילו- פרק 5051. להילחם בשבילו- פרק 5152. להילחם בשבילו- פרק 5253. להילחם בשבילו- פרק 5354. להילחם בשבילו- פרק 5455. להילחם בשבילו- פרק 5556. להילחם בשבילו- פרק 5657. להילחם בשבילו- פרק 5758. להילחם בשבילו- פרק 5859. להילחם בשבילו- פרק 5960. להילחם בשבילו- פרק 6061. להילחם בשבילו- פרק 6162. להילחם בשבילו- פרק 6263. להילחם בשבילו- פרק 6364. להילחם בשבילו- פרק 6465. להילחם בשבילו- פרק 6566. להילחם בשבילו- פרק 6667. להילחם בשבילו- פרק 6768. להילחם בשבילו- פרק 6869. להילחם בשבילו- פרק 6970. להילחם בשבילו- פרק 7071. להילחם בשבילו- פרק 7172. להילחם בשבילו- פרק 7273. להילחם בשבילו- פרק 7374. להילחם בשבילו- פרק 74

פרק 15: "קחי אופניים וזהו"

"לא הייתי במקדונלדס שנים," ליאם אומר כשאנחנו נכנסים לסניף שבטיילת תל אביב אחרי 'ריצת הפיצוי' שהייתי חייבת לו. אין כאן כל-כך הרבה אנשים, בטח לעומת הקיץ. הוא הולך לתפוס לשנינו מקומות בהמשך המסעדה, אם אפשר לקרוא למקום ככה, ואני הולכת ישר אל הקופות. אחרי כמה דקות אני מוצאת אותו בוהה בנוף הים השחור שממש מולנו (למרבה ההפתעה לא עסוק בנייד שלו בכלל) ומניחה את המגש ממש באמצע השולחן.
אני מוצאת צורך להסביר לו את הבחירה הבלתי שגרתית שלי. "אני רעבה והכל כאן מסביב ברים, מקווה שזה בסדר מבחינתך."
"עזבי בסדר, צ'יפס ואייס קפה?!" הוא מרחיב את האישונים שלו כך שהן עכשיו כחולים עם קווים אדומים.
"הנה הקפה שלך." אני שמה מולו את כוס הקפוצ'ינו הקטנטנה.
הוא לוגם ממנו (מעניין אם סיים אותו בשלוק הזה). "אני אגיד לך משהו, אבל אל תיפגעי, בסדר?"
אני טובלת את הצ'יפס שלי בים שקיות הקטשופ שקרעתי. "נסה אותי."
הוא מצחקק. "זה לא משהו רע. נגיד הסוכר שאת מכניסה לגוף שלך מכל העגבניות הלא טבעיות האלו זה רע."
"אה?"
"בכל מקרה, אני חושב שבפעם הבאה כשאגיע לכאן לרוץ ובעצם עד פברואר- מרץ עדיף שלא תבואי איתי."
הוא לא מבין שבשבילי מדובר בחתיכת הקלה. "למה?" אני חייבת לשאול כדי להביע התעניינות.
"אני מתכונן לחצי מרתון, 21 ק"מ, אמרתי לך. אני יודע שנדמה לך שרצית איתי היום מיליון קילומטרים. בתכלס, עופרי? רצינו בקושי חמישה. זה כלום. גם הקצב היה ממש לאט."
אני עושה פרצוף. "סליחה באמת."
"לא בקטע כזה." הוא לוקח מפית מהערימה שהבאתי ומנקה לי את הלחי. אוחחח שונאת שנמרח שם קטשופ כשאני קורעת את השקיות עם השיניים.
אני לא מאמינה שאני אומרת את זה, אבל זה דווקא נכון. "דווקא נחמד הקטע של הספורט."
"מה, נדלקת?" הוא לוגם שוב מהכוס שלו ואז מניח אותה בצד. זהו, הוא סיים. ולאט יותר משחשבתי, אם כבר לאט.
"כן. שטויות. תרוץ לבד." אני שופכת את קרטון הצ'יפס למגש ומוצאת שם עוד כמה חתיכות.
"יש לי רעיון." ליאם אוסף צ'יפס בודד. ידעתי שבסוף אגרה אותו, רק חבל שלא השארתי כלום...
"מה?"
"קחי אופניים וזהו. אני ארוץ, את תרכבי." אני לא יודעת אם העיניים שלו מבריקות כי הוא מת על הרעיון של עצמו או בגלל התאורה.
אני קצת לא יודעת איך להגיב לרעיון גם. "אה... טוב."
"נעשה ניסיון בשבת בפארק הירקון. לא אמור להיות גשם."
אין לי מה להפסיד, אם חושבים על זה. "טוב."
העיניים שלו ממשיכות להבריק ואני לא מבינה למה. אני קמה כדי לפנות את המגש ולשטוף ידיים בברז הצמוד. ליאם נשאר לשבת. הוא מסובב את הראש אלי. "רוצה לבוא לישון אצלי או שזה עוד מוקדם לך?" הוא שואל בטון רך כזה. הבטן שלי מתהפכת ופתאום לא בא לי לסיים את האייס קפה שעוד על השולחן. פתאום אני גם מבינה שאני נמצאת במציאות בה יובל ואני כנראה לא נחזור יותר. לא תהיה החתונה שחלמתי עליה כבר כמה חודשים טובים. אני מרגישה לא בטוחה ולא ממש יודעת מה לומר. הוא כן יודע. "זה בסדר." הוא קם ומשליך לאשפה את הכוס שלו.
"סליחה."
היי, רגע! למה אני מתנצלת? למה אני משפילה את המבט? זה בסדר להרגיש ככה. לקפוץ למים השחורים ממול יהיה פחות מסוכן משינה אצלו הלילה.
"אין לך על מה."
לראשונה ב... לקרוא לזה קשר? ליאם כורך את הזרוע שלו סביב הכתף שלי. שנינו לבושים בבגדים ממש עבים, ארוכים ומלאי שכבות שאני לא באמת מרגישה את המגע שלו. אני מגיעה לו טיפה מתחת לכתף וזה דווקא מוצא חן בעיניי. אוחחח, עופרי, את שטחית.
אני חייבת להיות כנה איתו. הוא היה כן איתי מההתחלה. "פשוט יובל... אני לפעמים עדיין לא מבינה שזה נגמר."
הוא פותח בשביל שנינו את דלת המסעדה, ואנחנו יוצאים אל האוויר הקפוא של הלילה חזרה אל המכונית שלו. "אשכרה האמנת שתתחתנו השנה? את ממש צעירה."
"אז מה?"
"טוב, לא יודע. אני לא במקום לשפוט. גם מאיה הייתה בטוחה שיונתן והיא זה לתמיד."
אני מרימה את העיניים אליו ובעיקר רואה את שרירי הלסת שלו. "אל תדבר עליה איתי, טוב?"
הפעם תורו של ליאם להתנצל תוך כדי שאנחנו הולכים בדממה מרגיזה. ברור שאני מרחמת עליה, אבל בו זמנית בא לי להעיף אותה אל תוך הים ושתיעלם. אני לא מכירה בחורות שהיו רוצות שב... קשר? כן, קשר, שלהן תהיה גם בחורה שכל הזמן בסביבה ועוד רוח רפאים של מישהו שמת במלחמה ובכלל לא הכרתי. אוחחח, איזו שתיקה מעצבנת. היא גורמת לי לחשוב על דברים שאני לא רוצה. זוכרים שאמרתי שבטח אצטרך לנשק את ליאם? טוב... אז... שם בתוך החניון, היה לא נעים ומחניק. והוא עמד להיכנס לאוטו ועזב את המגע איתי. אני עמדתי מולו לשנייה, מצאתי קצה מדרכה ועמדתי עליה ישר. הוא הבין והפעם לא התנגד או היה מופתע. וזאת הייתה נשיקה חמימה. לא הרבה רוק, כן הרבה שפתיים וגם תחושה שאולי, יותר קרוב לכן, שאני עושה את הדבר הנכון. הוא לא דיבר כשנכנסנו לאוטו שלו אחרי, וגם אני לא. רציתי שנחזיק ידיים, אבל אני יודעת שמדובר במשהו מאוד אינטימי ונדיר בתחילת מערכת יחסים. לקח לי כמעט חודשיים עד שזה קרה עם יובל. רגע, רגע, למה הוא במחשבות שלי? לא, לא. קישטה. עכשיו ליאם המלך החדש.
וליאם, המלך החדש, אומר בסך הכל כמה מילים משולבות בצחוק בנסיעה הזו, והן מספיקות כדי שאניח עליו לכמה שניות את הכתף.
"מזל שבנשיקה לא עוברות הקלוריות של הצ'יפס."

בימים שאחרי די טבעתי בעבודה. ליאם כבר העלה הילוך בנוגע ללימודים שלו מסתבר וכשיכולתי שניפגש, אמר שהוא לא יכול. קבענו עדיין להיפגש בפארק הירקון בשבת. בשישי בערב הלכתי עם עדי ל"מוהאנה" ביס פלנט אחרי אין סוף תחנונים ממנה. היה ממש נחמד, כולל הקטע המצחיק של שאזאם באמצע הסרט לשיר HOW'LL FAR I GO. כשישבנו אחרי בבלאק שם בקניון, סיפרתי לה על שמחר אצא עם ליאם לרכיבה- ריצה ושנפגשתי איתו השבוע. כמובן שגם סיפרתי על הנשיקה.
"אני שמחה לשמוע." היא שפכה ים של מיונז על ההומפרייז שלה ורגע לפני שהעמיסה אותו על המזלג הוסיפה, "מחר תתני לו ליזום אבל."
"אני חושבת שהוא מהבנים שדי פאסיביים," אמרתי בלחישה ופתאום מתחילה לצחוק. כן דמיינתי סקס עם ליאם, שלא תטעו, פשוט... לבטא את זה בקול גורם לי מבוכה שבא לידי ביטוי בצחוק.
עדי מבינה על מה חשבתי וכמעט נחנקה מהאוכל תוך כדי צחוק. "כל דבר בקצב שלו, עופרי. לא למהר."
"ברור."
"ראיתי את יובל בחדר כושר," היא שינתה נושא לנושא פחות כיפי. "לא אמרתי לו כלום על זה שהכרת את ליאם."
"הוא שאל עלי?" חיפשתי ישר את כוס המים שלי.
"סתם, רק אם יש חדש. הוא סיפר שממש כעסת כשהייתם בנמל תעופה שהוא פשוט ויתר על לגשת אלייך ולהסביר לך את נקודת המבט שלו."
"הוא הכיר מישהי?" שאלתי בדריכות. אולי טוב שלא הזמנתי לאכול...
היא הנידה את הראש וענתה בפה מלא, "לא. רק אמר שיוצא הרבה למועדונים עם החברים מהעבודה שלו."
גלגלתי את העיניים. "זאת דרך עדינה לרמוז לך שהוא מזיין חופשי."
אני מתעוררת לבוקר של שבת וישר קופצת מהמיטה אל המקלחת. הבגדים שבחרתי אתמול הם בסך הכל טייץ של טופשופ ארוך ואימונית של נייק. מה לעשות, אי אפשר לדפוק הופעה כשעושים ספורט. גם להתאפר לא נראה לי חכם, במידה ואזיע. בסוף הסתפקתי בקוקו חמוד וטיפה ליפגלוס. נו, שיהיה טעם לשפתיים אם נתנשק. סליחה, כשנתנשק.
ליאם מחכה לי מתחת לבית באוטו שלו, ואני סוג של רצה למטה. אוי, עופרי, תירגעי. אני נכנסת למושב לידו ו... כלום. מה, לנשק אותו עכשיו? אני גרועה כשזה מגיע להחלטות מהירות, וכבר מוצאת את עצמי בנסיעה כשהוא עולה על הכביש המהיר.
"איך היה בסרט?" הוא שואל ומסתכל עלי לשבריר שנייה דרך המראה. הוא בלי משקפי שמש, לעומתי.
"סרט נחמד. אני אוהבת סרטים שהגיבורה בהן היא אישה." אני יושבת בחיבוק ידיים שטיפה מרגיז אותי.
"כן, לאחרונה זה באופנה." הוא משועשע.
את המשך הדרך אנחנו עושים בשתיקה. מה, הוא שכח את מה שקרה באמצע השבוע? אוחחח. זה קצת הרבה מעצבן אותי. כשאנחנו יוצאים מהרכב, אני שוב מוצאת את עצמי מתעצבנת כשהוא רץ ישר (ממש מתחיל לרוץ מעכשיו! ) אל העמדה בה משכירים את האופניים הירוקים בתל אביב. הוא להוט לריצה יותר מאשר לפגישה איתי. הנה, אני מתחילה להתמרמר.
"מוכנה?" הוא מחזיק את האופניים כשאני עולה עליהם כאילו אני ילדה קטנה. בא לי להגיד לו שאני מסתדרת בכוחות עצמי, אבל גם בא לי שהיום יהיה מהנה. אם יקרה בנינו משהו בסוף, אני אהיה חייבת לתקן את הצד הזה שלו. אי אפשר כל פעם לחזור לנקודת ההתחלה.
וככה מתחיל ונמשך "המסע". אני אשכרה רוכבת. הוא אשכרה רץ. אני לא יודעת כמה קילומטרים רכבתי עד שביקשתי ממנו שנעצור לרגע.
"מה, כבר התעייפת?"
"אני לא בכושר, זה לא סוד." אני מתחרטת שלא הבאתי איתי בקבוק מים. ראיתי שלליאם יש אחד באוטו.
"הוא מניח את הידיים שלו על מותניו. "כמה דקות את צריכה הפסקה?"
"טוב, בסדר. בוא נמשיך." הטון הכועס יוצא ממני בסוף, והוא מגלה אותו.
הוא מתקרב אלי ואוחז שוב בכידון האופניים. "מה קרה?"
"סתם, אני כאילו נכנסת למשהו שהוא לא בהכרח אני. חשבתי שתהיה לנו יותר אינטראקציה ובינתיים אתה רץ ואני רצה אחריך, רק עם אופניים."
"אז בואי נדבר על שירים של שאקירה." הוא מתחיל לרוץ מחדש, אבל בקצב מתון יותר. "היא כבר הוציאה שירים על פיקה?"
"כן. היא כתבה שיר בשם 23, על הגיל שהוא היה כשהם הכירו." קל לי יותר לרכב בקצב הזה. "וגם שיר שהיא אומרת בו בפירוש שהיא עזבה את הארוס שלה בשבילו. הוא נקרא SPOTLIGHTS."
"הם באמת באור הזרקורים." הוא מסובב את הראש אלי. "אני לא אוהב כדורגל מושבע, אבל אני אוהב לראות משחקים של מכבי מדי פעם ולנסוע ללונדון לכדורגל פעם בשנה."
"ראיתי בווטסאפ שלך." אני נזכרת.
"אני נוסע עם אבא שלי בדרך כלל. מנהג כזה שהתחלנו כשהייתי בן 13, מתנת בר מצווה, ונמשכת עד היום. מסורת אפשר לקרוא לזה."
"לונדון היא חלום," אני אומרת ומצביעה לכיוון צד ימין כשאנחנו חולפים במקום מקור. "הייתי פה בהופעה של קווין ואדם למברט."
"לא אמרת שאת אוהבת רק את שאקירה?" הוא נשמע מבולבל.
"היא בחיים לא תבוא לפה."
הוא אומר משהו שלא חשבתי עליו: "את תמיד יכולה לטוס להופעה שלה."
"גם נכון," אני משיבה ומרגישה איך נגמר לי האוויר. "תגיד, איך אתה מסוגל לרוץ ולדבר?"
הוא מחייך לרגע. "מתרגלים."
אני מחייכת חזרה ולא בטוחה אם הוא קולט. "אני מרגישה, לא עלינו, כמו בסצנה ב'ללכת בדרכך'."
הוא מגחך. "מודיע לך מעכשיו לא לבקש ממני לבוא איתך לסרטי בנות, סבבה?"
והוא מספר לי מה לדעתו ולטענתו נחשב סרטי בנות עד שלפתע הוא נעצר. "רצת מהר מדי?" אני עוצרת את האופניים גם.
"למה את שואלת?"
אני מריחה את בית השחי שלי. "כי אני לא מזיעה ורכבתי לא מעט."
"נשמע קצת רע מצידך." הוא מצביע על עמדה להחזרת האופניים. כן, זה הסוף. אני חושבת שהיינו כאן בקושי שעה.
"אתה הולך להתקלח," אני אומרת את מה שברור. הוא כן מזיע. והרבה.
"ומה את הולכת לעשות?" הוא רומז משהו?
אני עונה את מה שאני בדרך כלל עושה בשבתות. "נראה לי לראות משפחת קרדשיאן."
ליאם שולח אלי את אחד המבטים הכי מפחידים ביקום. כחול חודר כזה ובו זמנית לא נעים בכלל. "אוי ויי." הוא עושה פרצוף מתאים.
"מתנשא." אני עושה פרצוף חזרה. "כדורגל זה איכס."
"מתישהו אקח אותך למשחק ותראי שלא." הוא נשמע בטוח בעצמו. אני עומדת לענות לו שנחיה ונראה כשהוא חוזר על השאלה שלו ממוקדם, "לא אמרת לי מה את עושה באמת."
"כלום."
"רוצה לבוא אלי לארוחת ערב?"
אני לא יודעת איך ולמה מכל התשובות שאפשר לומר יצא לי המשפט הבא: "אתה לא עם האחיין החדש שלך אף פעם?"
הוא מעקם חצי מהשפה שלו. "מה הקשר?"
"בדרך כלל בשבת אנשים עם המשפחות שלהם." אני מתחילה ללכת לכיוון המכונית שלו כשהוא מסיים את תהליך החזרת האופניים.
"אה... לא הפעם, לא השבת הזאת."
טוב. אני צריכה לענות משהו. עדיף להחזיר בשאלה כדי לבדוק עוד פרטים. "אתה מבשל?"
"בקטנה. למדתי לבשל בצבא." הוא מזהה את הרכב שלו ראשון.
אני נשמעת קצת מזלזלת. "טונה על גז לא נחשב, אתה יודע."
"אוכל אכיל." הוא מאבד את הסבלנות כשממשיך, "אז את רוצה לבוא?"
"כן, אני אבוא באוטו." לפחות הוא יראה אותי בבגדים נורמליים לשם שינוי. בפעמים שנפגשנו חוץ מבית הקפה והדייט הזריז בגלל מי שלא אזכיר את שמה, אני תמיד לבושה פשוט מדי.
"יופי." ליאם מתניע את האוטו ומגלה רעש שמגיע מהבטן שלי וגורם לי להסמיק. "או שאת רוצה לאכול כבר עכשיו?"

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

שלכת כותבת מהלב עקוב אחר שלכת
שמור סיפור
לסיפור זה 7 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
עופרי תינוקת
הגב
דווח
שלכת כותבת מהלב
שלכת כותבת מהלב
מישהי שעוד לא התבגרה. נכון
הגב
דווח
guest
מה לעזאזל ליאם מוצא בשטחית הזו
הגב
דווח
טען עוד 12 תגובות
כותבי החודש בספרייה
שלכת כותבת מהלב
להילחם בשבילו- פרק 74
להילחם בשבילו- פרק 74
מאת: שלכת כותבת מהלב
עשיתי את זה! הצעתי לך לצאת, איתי.
עשיתי את זה! הצעתי לך לצאת, איתי.
מאת: שלכת כותבת מהלב
יש לי הכל- פרק 91
יש לי הכל- פרק 91
מאת: שלכת כותבת מהלב
יש לי הכל- פרק 93
יש לי הכל- פרק 93
מאת: שלכת כותבת מהלב
הרפתקאות
לגבר הבא שלי
לגבר הבא שלי
מאת: מתולתלת .
אתה זוכר את הפעם הראשונה?
אתה זוכר את הפעם הראשונה?
מאת: שקד מיכאל
את יורדת או אני?
את יורדת או אני?
מאת: E .C
לעבור מחזה לישבן. ולהשאר בחיים
לעבור מחזה לישבן. ולהשאר בחיים
מאת: Nizan Zarotski
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
אהבה של חורף
אהבה של חורף
מאת: אפריל גל גילרוביץ'
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
מאת: Shirel Ben-Or
סיפורים אחרונים
אימא
אימא
מאת: ליאל משעל
פרק5המקרים דחף כתיבה/פריקה קליל נהייה לי והפתיע אותי
פרק5המקרים דחף כתיבה/פריקה קליל נהייה לי והפתיע אותי
מאת: שירלי חיון
אהלן מותק
אהלן מותק
מאת: chen Shitrit
אושר בכפית
אושר בכפית
מאת: Yuval Oved