כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 3

מיקה, מון אמור המשך - פרק 20

הלב שלי מחסיר פעימה בגללו, ניקשר אליו, מתמכר אליו. הרגשות האלה אליו, לא נותנים לי שניה אחת בלי להרגיש את העוצמות האלה. הוא מסתכל עליי ואני לא יכולה שלא לטבוע בעיניים שלו..

תוכן עניינים 1. מיקה, מון אמור פרק - 12. מיקה, מון אמור פרק -23. מיקה, מון אמור פרק - 34. מיקה, מון אמור פרק - 45. מיקה, מון אמור פרק - 56. מיקה, מון אמור פרק - 67. מיקה, מון אמור פרק - 78. מיקה, מון אמור פרק - 89. מיקה, מון אמור פרק - 910. מיקה, מון אמור פרק - 1011. מיקה, מון אמור פרק - 1112. מיקה, מון אמור פרק - 1213. מיקה, מון אמור פרק - 1314. מיקה, מון אמור פרק - 1415. מיקה, מון אמור פרק - 1516. מיקה, מון אמור פרק - 1617. מיקה, מון אמור פרק - 1718. מיקה, מון אמור פרק - 1819. מיקה, מון אמור פרק - 1920. מיקה, מון אמור פרק - 2021. מיקה, מון אמור פרק - 2122. מיקה, מון אמור פרק - 2223. מיקה, מון אמור פרק - 2324. מיקה, מון אמור פרק - 2425. מיקה, מון אמור פרק - 2526. מיקה, מון אמור פרק - 2627. מיקה, מון אמור פרק - 2728. מיקה, מון אמור פרק - 2829. מיקה, מון אמור פרק - 2930. מיקה, מון אמור פרק - 3031. מיקה, מון אמור פרק - 3132. מיקה, מון אמור פרק - 32 ואחרון33. מיקה, מון אמור המשך - פרק 134. מיקה, מון אמור המשך - פרק 235. מיקה, מון אמור המשך - פרק 336. מיקה, מון אמור המשך - פרק 437. מיקה, מון אמור המשך - פרק 538. מיקה, מון אמור המשך - פרק 639. מיקה, מון אמור המשך - פרק 740. מיקה, מון אמור המשך - פרק 841. מיקה, מון אמור המשך - פרק 942. מיקה, מון אמור המשך - פרק 1043. מיקה, מון אמור המשך - פרק 1144. מיקה, מון אמור המשך - פרק 1245. מיקה, מון אמור המשך - פרק 1346. מיקה, מון אמור המשך - פרק 1447. מיקה, מון אמור המשך - פרק 1548. מיקה, מון אמור המשך - פרק 1649. מיקה, מון אמור המשך - פרק 1750. מיקה, מון אמור המשך - פרק 1851. מיקה, מון אמור המשך - פרק 1952. מיקה, מון אמור המשך - פרק 2053. מיקה, מון אמור המשך - פרק 2154. מיקה, מון אמור המשך - פרק 2255. מיקה, מון אמור המשך - פרק 2356. מיקה, מון אמור המשך - פרק 2457. מיקה, מון אמור המשך - פרק 2558. מיקה, מון אמור המשך - פרק 2659. מיקה, מון אמור המשך - פרק 2760. מיקה, מון אמור המשך - פרק 2861. קצת אוויר

אני מניחה את הבירה בצד ומנסה לעכל את המילים שנישמעות בכאב בלתי ניסבל באוזני.
אני מסתכלת עליו והוא משפיל את המבט ופתאום הוא הופך לאותו ילד פגיע וחסר אונים שאבא שלו הזיק לו.
אני מחזקת את האחיזה שלי ביד שלו והוא לוקח אוויר מאוד כבד ומנסה לנשום.
"איך.. ?
איך עושים דבר כזה? למה?"
אני קמה מהמקום שלי ומרגישה שאין לי מנוחה ושקט בגוף.
אני לא מצליחה להבין את מה שקרה לו.
לא מצליחה להבין איך מישהו שאמור להגן, לעטוף ולאהוב עשה מעשה כזה לבן שלו.
"אל תשאלי אותי..
אני בטח לא יודע איך ולמה"
"ג'וני אני מצטערת כל כך"
אני מסתובבת אליו ונעמדת באמצע המרפסת בלי יכולת ממשית לזוז.
הוא מהנהן עם הראש ולא פוצה מילה.
אני לא ממש יודעת מה לעשות עם עצמי והכאב שיש לי בגוף כרגע, זה כאב שלא חוויתי או הרגשתי מימי.
"ג'וני, אמא שלך ידעה?"
אני לא יודעת אם השאלה הזאת הייתה במקום, אבל היא פשוט יצא ממני.
"היא ידעה..
בגלל זה היא חטפה כל כך הרבה ממנו.
כשהייתי קטן יותר לא ידעתי למה היא חוסמת לו את המעבר למדרגות.
לא ידעתי למה היא נלחמת איתו כל כך.
היו פעמים שחשבתי שהיא זאת שדרשה את זה.
וכן אני יודע שזה נישמע לא טוב, אבל בתור ילד בן 5 שרואה את הילדים שלו ככה לא ידעתי כל כך מה לחשוב.
כשגדלתי טיפה יותר הבנתי שהיא ידעה וניסתה בכל הכוחות שלה למנוע ממנו להגיע אלי"
הדמעות שנסיתי לעצור עד עכשיו, כבר לא כל כך מתחשבות בי והן פשוט משתחררות ממני ברמה שלא ניתנת לעצירה.
אני מסתכלת על הגבר הזה ולא מאמינה שמתחת להכל זה מה שאני מגלה.
"למה לא יצאתם מהבית?
למה לא עירבתם אף גורם שיעצור את המפלצת הזאת?"
"הוא לא נתן אפשרות כזאת.
הוא ניטרל אותה לגמרי.
ניתק אותה ממשפחה וחברים.
לא נתן לה גישה לחשבונות, לכספים, לבנק, לעולם"
אני שומעת את הקול השקט הזה שלו ואני לא מצליחה להבין איך משתקמים אחרי דבר כזה.
כמה עוצמות וכוחות צריך כדי לקום ולחיות חיים נורמאלים.
"הם עוד ביחד?"
אני שואלת ומתיישבת על הכיסא, כשאני מולו.
"לא, כבר עשר שנים הוא לא מעז להתקרב לאף אחד מאיתנו"
"מה קרה לפני עשר שנים ג'וני?"
הוא מסתכל עליי ולוגם מהבירה.
נישען לאחור על גב הכיסא ומשחרר אוויר.
"הייתי בערך בן שש עשרה, אולי פחות.
חזרתי טיפה מאוחר, אחרי שהסתובבתי ברחובות.
כשהגעתי הוא בדיוק רב איתה על זה שאני לא בבית.
עליתי לחדר שלי ואז התחילו הרעידות כששוב שמעתי אותה מתרסקת על הריצפה.
הייתי חייב לעשות מעשה, ידעתי שזה לא יכול להימשך ככה ושהבן של זונה לא ירביץ לה יותר.
הייתי חייב להגן עליה.
הייתי חייב לעצור אותו מלהגיע אליי לחדר ולגעת בי.
נגעלתי ממנו, נגעלתי מעצמי.
שנאתי את החיים שלי כל כך באותם שנים, אבל הייתי חייב לשנות משהו בשבילה"
"מה עשית?"
"לקחתי את המצלמת ווידאו שהייתה להם בחדר.
הוא אף פעם לא נתן לי להתעסק איתה.
בן של זונה!"
הוא עוצר ואני רואה כמה לדבר על זה עדיין חושף את החור הענקי שיש לו בלב.
"ירדתי למטה ופתחתי את המצלמה.
צילמתי הכל.
עמדתי שם דקות ארוכות וראיתי איך הוא מפוצץ לאמא שלי את הצורה.
אני לא יודע אם בכל הזמן הזה הוא השאיר לה עצם לא שבורה בגוף.
ואז הוא קלט אותי ונעמד מולי.
אני זוכר את המבט שלו עד היום כשהוא הבין שאני שם עליו זין"
"מה קרה אחר כך?"
"אמרתי לו שצילמתי הכל, שכל המכות שלה מצולמות, שכל מה שהוא עשה לה מצולם.
אז הוא צחק ואמר שאני לא אעז לעשות עם זה כלום ושהמצלמה הזאת לא תישאר אחרי שהוא יסיים איתנו.
אמרתי לו שזה לא הדבר היחיד שצילמתי.
אז הוא התחיל להבין קצת יותר לאן אני חותר.
הוא התקרב אליי ולא זזתי מהמקום שלי"
הוא מחייך חצי חיוך ומרים את העיניים המבריקות שלו אלי.
"אני זוכרת את ההרגשה של הברכיים שלי רועדות רק מהפחד שהוא יעשה לי משהו.
אבל אני זוכר גם שידעתי שהפעם זאת הפעם האחרונה שמשהו כזה קורה.
שמתי את כל הפחד בצד וידעתי שאני חייב לעצור את החיים האלה.
אז אמרתי לו לעצור ולא להתקרב יותר.
בזמן שהוא צחק לי בפנים אמרתי לו "נראה אותך צוחק אחרי שתשב בכלא".
הוא הפסיק לצחוק, לא חייך, לא זז.
אמרתי לו שיש לי עותקים שהחבאתי מחוץ לבית, אצל חבר ושהפעם זה לא יעבור לו בשקט.
שיקרתי..
שיקרתי ובתוך תוכי מתתי מפחד!
אמרתי לו לקחת את עצמו ולצאת מהבית.
אמרתי לו שאם יעז לחזור אני אדאג שכל העולם ידע ויראה מי הוא.
וכל זה כשהמצלמה עוד רצה.
הוא יצא בדממה ולא הוציא מילה.
רצתי לדלת לנעול אותה וידעתי שיש לי זמן שאול עד שהוא יבין שאני משקר, או עד שהוא ימצא דרך אחרת לפגוע בנו"
הוא עוצר ומדליק סיגריה.
נראה שעכשיו אחרי שסיפר את כל זה, כאילו עבר שוב את ההרגשות האלה מחדש.
כאילו כל הלחץ והפחדים, נכנסו בו וכשהגיע לנקודה שהוא מעיף אותו, הוא משחרר אותם שוב.
הוא מדליק את הסיגריה הזאת ומצליח לנשום שוב.
"הוא חזר?"
"אחרי שהוא הלך, הרמתי אותה והיא חיבקה אותי שעה בלי הפסקה.
היא בכתה כל כך הרבה שגם היום זה כואב.
אמרתי לה שאין הרבה זמן ואנחנו חייבים להתארגן ולעוף מהבית.
היא התקלחה, אספנו כמה דברים, לקחתי את המצלמה ויצאנו משם"
"לאן הלכתם?"
"למקלט לנשים מוכות..
היינו שם קרוב לשבועיים, בזמן הזה עזרו לנו להתארגן קצת יותר, עירבו את הרווחה ואת המשטרה.
דאגו להרחיק אותנו ממנו כמה שניתן, כדי שלא ימצא דרך להוציא אותנו משם.
אמא שלי הבינה שהיא לא יכולה לפחד יותר, שהיא לא יכולה לחיות תחת הצל שלו.
היא הגישה תלונה, סיפרה להם על כל השנים, נתנה להם את מה שצילמתי."
"ואתה.. ?
אתה סיפרת על מה שעשה לך?"
"לא..
לא יכולתי לשאת את זה אז.
זאת הייתה הבושה הכי גדולה שלי.
לא הייתי מסוגל להסתכל על עצמי במראה, שנאתי את עצמי את החיים.
לא רציתי לחזור ולשחזר ולספר.
אמא שלי ביקשה ממני, אבל כשהיא הבינה כמה אני מתבייש היא לא רצתה להביך אותי יותר ואמרה שזאת החלטה שלי מה לעשות.
אחר כך היה משפט, הוא ישב קצת בכלא.
אנחנו שיקמנו את היחסים עם המשפחה של אמא שלי, עברנו לגור לידם במושב בצפון, צברנו כוחות להמשך.
אמא שלי קמה על הרגליים וזה מה שהיה לי חשוב.
אני לעומת זאת הייתי כבר כל כך ריק מבפנים שלא רציתי כלום יותר"
"מה זה אומר לא רצית כלום?"
"מה את מבינה מזה?"
"אני זוכרת את התקופה שאני לא רציתי כלום יותר אחרי מה שקרה לי.."
"ומה את מבינה מזה מיקה?"
"שלא רצית לחיות"
"לא רציתי לחיות"
הוא אומר בשקט ששובר לי את הלב, על אותו ילד עצוב ושבור שהיה.
"היו ימים שהייתי שוכב בחדר ומרגיש שאין בי נשמה יותר.
שהוא לקח אותה ובעצם שנים אני חיי בלעדיה, שורד כדי להיות שם איתה.
היא למדה לחייך עם הזמן, למדה לחיות וזה הספיק לי.
היו פעמים שהרגשתי שעשיתי את שלי ואני מוכן ללכת.
כי לא משנה לכמה טיפולים היא לקחה אותי ולא משנה כמה היא הייתה מדברת איתי ועוטפת.
אני לא הייתי כבר, אז מה זה משנה בעצם?!"
ג'וני אני כל כך מצטערת שעברת את כל זה.
אני כל כך מצטערת בייב שלי והלוואי וכל זה לא היה קורה לך.
הלוואי והייתי יכולה לקחת ממך את העבר הזה, לשנות אותו ולתת לנשמה שלך טיפה של נחת"
אני אומרת לו את המילים האלה ומרגישה את הדמעות חונקות אותי.
אני מניחה את הידיים שלי על הפנים שלו והעיניים הירוקות שלו משרות עלי בין כל הכאב הזה, תחושה מטורפת של קסם שאני לא מצליחה אפילו להסביר.
הנשימה שלי נעתקת כל פעם מחדש מהמבט שלו.
"אל תבכי יפה שלי.
אני מצטער שגרמתי לך להרגיש ככה..
בסופו של דבר אני כאן היום, אני בן אדם אחר לגמרי"
"מה הרים אותך מהמקום הזה?"
"היא..
היא הדבר הכי טוב שיש לי.
היא לא וויתרה עליי אף פעם, גם כשאני כבר לא הייתי אני, היא תמיד משכה אותי.
הייתי נער מאוד בעייתי.
הייתי סגור בצורה מזעזעת.
מופנם, בקושי מדבר, בקושי משתף.
לא חברותי, ביישן.
לא רציתי גם חברה של אף אחד.
הייתי מעדיף לטייל לבד ביער ולא להיות עם נערים בגיל שלי.
והיא תמיד קיבלה והכילה.
בשלב מסויים נתתי לה לבנות לי את הלב.
זה לא היה פשוט אבל היא תמיד אמרה לי, שאם אני הצלתי אותה, עכשיו תורה להציל אותי.
לאט לאט הבנתי שהחיים שלי יכולים להיות אחרת ושזה תלוי רק בי איך הם יראו או יתנהלו.
עשיתי לעצמי סדר והתחלתי לחיות"
"אני רוצה לפגוש אותה"
אני אומרת והוא מחייך ומניח את היד שלו על הפנים שלי.
"את תפגשי, אני מבטיח"
"בחיים לא הייתי מתארת לעצמי שעברת כאלה חיים"
"זה כל כך רחוק ממני גורג'ס.
אני לא אותו ילד ואני מנהל חיים שגם אני לימים לא חשבתי שאזכה להם"
"למה נראה לך שהוא מתקשר אליך?"
"לא יודע וזה גם לא מעניין אותי!
הוא שמור אצלי ככה רק כדי שאזכור שאני לעולם לא אהיה כמוהו!
הוא בן אדם מיותר בעולם הזה מבחינתי"
"אני מבינה אותך, אבל חייבת להיות סיבה שהוא מתקשר"
"הוא יכול לדחוף את הסיבות שלו את יודעת לאן"
"איפה הוא היום?
אתה בכלל יודע משהו עליו?"
"אין לי מושג.
כשהייתי שומע שמדברים עליו המשפחה, הייתי יוצא החוצה"
"מישהו יודע על מה שעברת?"
"אנשים מאוד בודדים, לא משפחה.
אנשי רווחה, פסיכולוגים"
אני לא מוסיפה מילים, רק משפילה את המבט ואוחזת חזק בכפות ידיו.
"תסתכלי אליי גורג'ס"
"אני לא יכולה.."
אני לא מצליחה להפסיק לבכות ואני יודעת שאני חייבת.
כשהוא מבקש ממני להסתכל עליו אני, אני כל כך כואבת את כל מה שסיפר לי שאני בקושי מצליחה לראות מרוב דמעות.
כואב לי בלב, כואב לי בנשמה כשאני מבינה כמה הוא עבר ומה.
זה לא מובן מאליו שהוא עבר את כל זה ובנה את הגבר המדהים שהוא היום.
"יפה שלי, בבקשה די"
"כואב לי.."
אני פולטת מהפה בקושי ופשוט מחבקת אותו אליי.
מחבקת אתו חזק והוא דואג לעטוף אותי עם הידיים שלו.
הוא מחבק אותי קרוב אליו, נושם אותי אליו ושוב התחושה הזאת שהנשמה שלי מתחברת אליו.
רק שהפעם זה חזק מהרגיל.
הוא מושיב אותי עליו והראש שלי נישען על שלו.
הוא שולח את היד שלו לפנים שלי ומוחה לאט את הדמעות שזלגו.
הלב שלי מחסיר פעימה בגללו, ניקשר אליו, מתמכר אליו.
הרגשות האלה אליו, לא נותנים לי שניה אחת בלי להרגיש את העוצמות האלה.
הוא מסתכל עליי ואני לא יכולה שלא לטבוע בעיניים שלו..
הוא לא מוריד את העיניים שלו ממני וכשהשפתיים שלו מתקרבות לשלי ואני מרגישה את חום הנשימות שלו, אני מרגישה שהלב שלי מתפוצץ מהרגש הכי חזק שקיים.
אני חושבת שזאת הפעם הראשונה שיש לי הבנה מלאה למה שאני מרגישה איתו.
הוא מנשק אותי וכל הגוף שלי, הלב שלי, הנשמה שלי, אוהבים אותו..

******************
פרק חדש אחרי הרבה זמן.
מתנצלת מראש אבל חשוב שתדעו שאני תמיד כאן, אף פעם לא בורחת ותמיד דואגת לעדכן, לענות ולעמוד ביעדים.
סליחה שלוקח זמן לפעמים אבל גם לי יש טיפה טיפה חיים חחח
אז...
ג'וני שלנו חושף פרטים לא קלים ומיקה שלנו חושפת לנו את הרגש.
מה אתם חושבים?
ספרו לי.
אוהבת אתכם ותודה על הסבלנות!
שיהיה לכם שבוע של קסם.
נתראה בפרק הבא!

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Vivi Stories עקוב אחר Vivi
שמור סיפור
לסיפור זה 14 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Mor B
Mor B
הרגת אותי מז הפרק הזה.
כואב לי
עצוב לי
צמררת אותי
שברת אותי
פרק מלא מלא כאב מלא גילויים חדשים על ג'וני על העבר שלו.
הוא נפתח הוא חושף עוד ועוד פיסות מידע רגישות לגבי העבר שלו... לגבי אבא ואמא שלו.
הוא פשוט נפתח אליה ושפך הכל.
מסכן ג'וני שלי כמה כמה הוא עבר.
סעמאק איזה גבר שקסי הוא הפך להיות אינעל העולם.
ויוי ויוי ויוי הכתיבה שלך מעיפה אותי.
את גורמת לקרוא לחוות דברים בצורה אחרת את באמת נוגעת בלב.
ולא משנה שזה סיפור דימיוני אתה באמת מרגשת ברמה מטורפת את גורמת לקרוא להיות חלק מהסיפור כאילו הוא דמות משנה שצופה מהצד.
חולה עלייך מלא אהבת עולם מיוחדת שלי ❤❤
הגב
דווח
guest
געגועיםםם ❤
הגב
דווח
Vivi Stories
Vivi Stories
וואי ממששששש!!!
תחזיקו לי אצבעות שהיום יהיה לי זמן לכתוב..
אמןןןןןןןן❤❤
הגב
דווח
טען עוד 32 תגובות
כותבי החודש בספרייה
דרמה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
דרך מוצלחת
דרך מוצלחת
מאת: שיר פיליבה
דרך מוצלחת
דרך מוצלחת
מאת: שיר פיליבה
האהבה מעוורת
האהבה מעוורת
מאת: אדמה .
פרק שעוסק בכיפור ב7טיפים צום קל לכולם וגמר חתימה טובה ובקטע נוסף שלא קשור לכיפור
פרק שעוסק בכיפור ב7טיפים צום קל לכולם וגמר חתימה טובה ובקטע נוסף שלא קשור לכיפור
מאת: שירלי חיון
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan