תאילנד.
כנראה שמשהו במקום הזה גורם לעולם להתעורר.
בפעם האחרונה שהייתי על מטוס זה היה ביום ההולדת שלך כשרציתי לברוח מהארץ כדי לשכוח שפעם ליום הזה היה משמעות עבורי.
הנה, חודשיים אחר כך אני שוב על מטוס
הפעם למקום יותר רחוק ולהרבה יותר זמן
ועכשיו אני לא נסעתי כדי לשכוח
כי היום כבר שום יום שקשור אליך לא משמעותי בשבילי.
אני נסעתי כדי לצבור חוויות חדשות,
למלא את כל מה שהיה מלא בך פעם
בדברים אחרים, באוויר אחר בעיקר בלהגשים חלומות
שכל כך רציתי להגשים איתך, אני מגשימה לבד
ומחייכת חיוך ענק שהצלחתי!
לפעמים אתה חוזר לראש שלי,
אתה מנסה לחזור לתפוס את המקום שלך בראש שלי
שלא נדבר על הלב שלי ששם השארת מספיק צלקות שחרוטות עליהן השם שלך.
אתה לא מצליח, כי אני לא נותנת לזה לקרות.
וזה לא קל להיות עם חברות בחו׳ל
כל אחת מתעסקת בגבר שלה.
אחת מחוברת לאייפון בוריד עם בעלה כי הוא עכשי צריך להחזיק את הבית לבד, השניה נכנסת להתקף אקסטזה מטורף כשהאקס המיתולוגי שלה שולח הודעה או עושה לייק באינסטגרם.
והשלישית, לא חוסכת במילים ״ומתעצבנת״ איך זה ששולחים לה מיליון הודעות רק כי היא תייגה בתמונה שלה את השם של בית המלון.
צרות של עשירים.
הרביעית, כמעט כמוני.
היא באה להינות, פחות להתעסק בחרא של הגברים והודעות, ולא דורשת צומי כמו כל השאר.
ואני, לא חושבת על מה השארתי שם.
אבל המקום הזה מחייה מתים, באמת,
כל האנשים שהיו רדומים כל כך הרבה זמן פתאום קמים לתחיה כנראה שמשהו במקום הזה גורם לעולם להתעורר.
זה עובד אצל כולן,
חוץ ממני.
ואם להיות אמיתית,
יש רגעים שאתה עובר לי בראש
ובא לי פתאום שתשלח הודעה, שתעשה לי איזה לייק על איזו תמונה שיקרה משהו שיעלה ללב שלי את הדופק
כי כל המסביב כאן שקט.
בא לי שזה יקרה רק כדי לראות שאתה כאן,
שאתה שמח בשבילי, אבל שורף לך שטוב לי
ושאני מגשימה את החלום שהיית מת להגשים.
מי כמוני יודעת כמה חלמת לטוס עם חברים לתאילנד
חיכית שכולם ישתחררו מהצבא כדי שתיסעו למרות שאתה יודע שזה לא יקרה כי חברים שלך עסוקים בעצמם,
קצת כמוך.
ותראה אותי,
בדיוק עכשיו אני כותבת ויושבת על שפת הבריכה בחדר שלי
במלון בקופיפי, הנוף מסביב נראה כמו ציור והכל כמו גן עדן אחד גדול.
מגיע לי להרגיש קצת גן עדן אחרי שנה של גהינום לא?
אז אני שמחה בשבילי
והאמת שלא כל כך אכפת לי ממך.
חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!
שלח תגובה
