כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

השדכנית פרק 10

אין כמו ארוחת שישי משפחתי, האומנם?

תוכן עניינים 1. השדכנית פרק 12. השדכנית פרק 23. השדכנית פרק 34. השדכנית פרק 45. השדכנית פרק 56. השדכנית פרק 67. השדכנית פרק 78. השדכנית פרק 89. השדכנית פרק 910. השדכנית פרק 1011. השדכנית פרק 1112. השדכנית פרק 1213. השדכנית פרק 1314. השדכנית פרק 1415. השדכנית פרק 1516. השדכנית פרק 1617. השדכנית פרק 1718. השדכנית פרק 1819. השדכנית פרק 1920. השדכנית פרק 2021. השדכנית פרק 2122. השדכנית פרק 2223. השדכנית פרק 2324. השדכנית פרק 2425. השדכנית פרק 2526. השדכנית פרק 2627. השדכנית פרק 2728. השדכנית פרק 2829. השדכנית פרק 2930. השדכנית פרק 3031. השדכנית פרק 3132. השדכנית פרק 3233. השדכנית פרק 3334. השדכנית פרק 3435. השדכנית פרק 3536. השדכנית פרק 3637. השדכנית פרק 3738. השדכנית פרק 3839. השדכנית פרק 3940. השדכנית פרק 4041. השדכנית פרק 4142. השדכנית פרק 4243. השדכנית פרק 4344. השדכנית פרק 4445. השדכנית פרק 4546. השדכנית פרק 4647. השדכנית פרק 4748. השדכנית פרק 4849. השדכנית פרק 4950. השדכנית פרק 5051. השדכנית פרק 5152. השדכנית פרק 5253. השדכנית פרק 5354. השדכנית פרק 5455. השדכנית פרק 5556. השדכנית פרק 5657. השדכנית פרק 5758. השדכנית פרק 5859. השדכנית פרק 5960. השדכנית פרק 60 61. השדכנית פרק 6162. השדכנית פרק 6263. השדכנית פרק 6364. השדכנית פרק 6465. השדכנית פרק 6566. השדכנית פרק 6667. השדכנית פרק 6768. השדכנית פרק 6869. השדכנית פרק 6970. השדכנית פרק 7071. השדכנית פרק 7172. השדכנית פרק 7273. השדכנית פרק 7374. השדכנית פרק 7475. השדכנית פרק 75 76. השדכנית פרק 7677. השדכנית פרק 7778. השדכנית פרק 7879. השדכנית פרק 7980. השדכנית פרק 8081. השדכנית פרק 8182. השדכנית פרק 8283. השדכנית פרק 8384. השדכנית פרק 8485. השדכנית פרק 85 86. השדכנית פרק 8687. השדכנית פרק 8788. השדכנית פרק 8889. השדכנית פרק 8990. השדכנית פרק 9091. השדכנית פרק 9192. השדכנית פרק 9293. השדכנית פרק 9394. השדכנית פרק 9495. השדכנית פרק 95 96. השדכנית פרק 96 אחד לפני אחרון97. השדכנית פרק 97 פרק אחרון

"שבת שלום!"' קובי ונטלי צעקו כשהם נכנסו לבית. "מה קורה? אמא, אבא עוד לא חזר מהתפילה?"
"שבת שלום חיים שלי" ציפי נשקה לו ולאשתו.. "לא' עדיין לא הגיע. אני מאמינה עוד כמה דקות הוא יבוא ונשב לאכול".
"ציפי הכנתי את העוגה שלך, בעבודה אנשים שם ליקקו את האצבעות" נטלי הדגימה וציפי חייכה חיוך ניצחון.. "מה נרדמו הקטנים?" ציפי חיפשה את הילדים.
"איזה נרדמו, שיגעו אותנו כל הדרך, משחקים למטה. רק החמוד הקטן הזה החליט להירדם פה" קובי צחק שראה את ירין רדום.
"שבת שלום אח," עדן הרימה את ידה והתיישבה לידו", "מה קורה מפגרת? למה את צועקת?" קובי אמר בעצבים.
"אתה צועק.. איך שאתה והאישה שאתך באתם צעקתם שבת שלום" עדן חיקתה אותם וירין התחיל לבכות.
"גם כן את, היית חייבת לצרוח?" נטלי צעקה על עדן.
"היי מה קורה?" תמר הגיעה לסלון והתיישבה. קובי העביר את מבטו לתמר, "שמעתי פגשת את איציק... הכרת לו בחורה כל הכבוד לך" קובי חייך לתמר.
"כן... הרבה זמן לא נפגשנו ואיכשהו נפלתי עליו עם זה... אבל גם הבחורה שהכרתי לו מבסוטה ממנו".
"שבת שלום" אמנון נכנס עם הנכדים לבית.
"קדימה אוכל" עדן שאגה לעבר השולחן.
כולם התיישבו סביב השולחן ואמנון החל מברך.
הארוחה הסתיימה בלי ויכוחים מיותרים תודה לאל. הכל עבר בשלום עד שנטלי החליטה לשאול שאלות.
נטלי התחתנה עם קובי לפני עשר שנים. היא למדה בכיתה עם תמר ואילנה. בזמנו הן לא הסתדרו בלשון עדינה. בל"ג בעומר אחד היא פגשה את קובי אחיה של תמר, ומאותו היום התאהבה בו.
והיום כל כך הרבה שנים אחרי תמר עוד לא מחבבת את נטלי, שדואגת תמיד לעקוץ ולשאול. וזה שנטלי היא לא העיפרון הכי מחודד בקלמר זה ידוע לכולם.
"איזה כתבה כתבת החודש, ראית אמנון הבת שלך כותבת על שידוכים ועל שדכניות".
"באמת? חבל שאת לא מיישמת את כל מה שאת כותבת... כותבת נפלא מייעצת טוב אבל לעצמך כלום" אמנון הסתכל על תמר.
"כן זאת כתבה שתמשך שנה.... את מוזמת לקרוא ולהתרשם"תמר לקחה מעט מן הגרעינים, וניסתה להעביר נושא.
"ומה חוץ מזה? אין מישהו?" אמנון לחש לתמר. "אין אם היה היית יודע לא? ,"
"אמא דיברה איתך על הבן של מורן...."
"את זוכרת את אסתר אחותו היא למדה איתנו..." נטלי התערבה. "היא פגשה אותי השבוע בשוק היא שאלה אם יש לך מישהו אמרתי לה שלא... אז היא שמחה להכיר לך את הבן שלה הוא ממש חמוד".
"תודה אבל אני אוותר"
"למה? למה את לא מנסה? גיסתך מכירה לך, אמא שלך סבתא שלך, השכנים כולם חושבים על תמר ואת? לא מעניין אותך כלום"
"אבא די, תפסיק טוב"
"אל תגידי לי תפסיק זה שתתחמקי מזה זה לא יעזור לך.. את צריכה בגילך להיות לפחות עם שלושה ארבעה ילדים..." הוא שתה את התה.
"תירגע אמנון"ציפי צעקה לו מהמטבח. "אולי תעזבו אותה בשקט" עדן התערבה "אנחנו רוצים לטובתה" קובי התערב. "כן ראינו איזו בחירה הייתה לך" והיא מסתכלת על נטלי.
"תסתמי עדן" קובי צעק לעברה.
"למה לסתום... אני מסתכלת עליך ואני תוהה אם חיי יראו כמו שלך ואני חושבת לעצמי שגם אני לא הייתי רוצה חיים כאלו". נטלי לא יכלה עוד.
"תקשיבי לי טוב חצופה אחת. את אין לך זכות להתערב לנו בחיים. מי את?"
"אני מתערבת כמו שאתם מתערבים. את התחתנת מה זה אומר שהצלחת בחיים? בקושי עבודה יש לך אם לא קובי מי היה מסתכל עליך?".
"עדן" אמנון צעק לעברה "מה אתה מגן עליה, כל הזמן היא באה לפה ומתנשאת מעלנו, אם לא אח שלי שהצלחת לפתות אותו אלוהים יודע איך גם הוא לא היה יורק לכיוון שלך".
"תגידי לי פישרית קטנה לאן את הגעת בחייך?" נטלי קמה וצרחה לעברה
"לפחות לי יש עבודה, בית, חיים שזכיתי בזכות עצמי ולא חייה על חשבון אף אחד".
"עדן תהיי בשקט" אמנן הכה את השולחן.
כולם השתתקו. "אמנון תירגע" ציפי ניסתה להרגיע אותו...
"אני יוצא לחצר, תביאי את הפיצוחים לשם" הוא התקרב ויצא החוצה.
"מה יש לו? הוא יתקרר אמא תגידי לו" עדן הסתכלה על אמה שהתעלמה ממנה לחלוטין.
"לפחות אני לא עושה סטוצים כמוך וכמו אחותך, וכותבת את זה על גבי העיתון" נטלי קמה ממקומה וקראה לילדיה לשבת לאכול את הקינוח.
"נכון כי את הסטוצים שלך עשית עם הבדואים בכפרים שלהם בשושו" תמר לא יכלה יותר.
קובי קם ממקומו "את לא תדברי ככה לאישתי" הוא צרח "ולה מותר להגיד עלינו... ?" תמר ניסתה להתגונן ללא הצלחה.
"מה היא אמרה שזה לא נכון? את בעצמך כותבת על הזיונים בחייך אז את בא אליה אומרת לה היא אישה נשואה תתביישי לך.... זה מה שהילדים שלי צריכים לשמוע שהם באים לסבא וסבתא שלהם?"
אמנון נכנס לבית.
"אני מבין שאת לא נרגעת... " הוא הביט בעדן והעביר את מבטו לתמר.
"שלא תתחיל איתי זאת" עדן הסתכלה על נטלי שהתחבאה מאחורי קובי.
"אין לך חברים חברות שבא לך ללכת אליהם?" אמנון פנה לעדן שהסתובבה ולאחר מספר רגעים טרקה את הדלת אחריה.
"כל הכבוד לך ממש כול הכבוד איך את מחנכת את אחותך" אמנון אמר בלעג והתיישב.
"הייתה לי ילדה מחונכת." "אבא עדן תמיד הייתה כזאת", "הייתה לי ילדה מחונכת " הוא אמר בקול רם ועצבני יותר. "ואת עם הרעיונות שלך שהיא תעבור לתל אביב הרסת אותה".
תמר שתקה. "מה את רוצה להרוס לעצמך את החיים? תהרסי מה עשתה לך אחותך?" הוא הסתכל עליה בכעס.
"למה יש לך כעס עלי? מה כי לא התחתנתי? או כי אני לא מסכימה בדרך שאתה הולך? בגלל שבחרתי במקצוע שלא נראה לך ואני כותבת על דברים..", "אפילו אל תתחילי, למה את אבודה תמר אבודה הלכת לאיבוד מזמן" הוא התפרץ לדבריה.
ציפי התקרבה אליהם עם כוסות תה חדשות והביאה לקובי, שניסה לנחם את נטלי ואז הגיעה לשולחן שלהם.
"את צריכה להיות רגועה יותר... אני יודעת זה הגיל הורמונים אני מבינה..."
"מה את מבינה? איזה הורמונים? את לא מבינה.... את חייה את החיים המוזרים שלך, וחושבת שאת יודעת הכל.... התחתנת בגיל 18 כיף לך. יש לך נכדים ילדים מה אתם רוצים ממני? אין לי כלום אני מתנהגת ככה כי ככה אני מרגישה." תמר הרגישה מיואשת וקמה ממקומה.
"זה מה תעשי תברחי כל פעם?" אמנון צעק לעברה "אני לא בורחת אני לא יכולה יותר לשמוע את השיחה הזאת, ואת הכעס שלכם. אז לא התחתנתי מה אני יעשה?"
היא הסתובבה ויצאה מהבית.

הלילה היה קר. אף אחד לא הסתובב ברחובות. היא נשמה ונשפה ומפיה יצא אוויר חם שנראה כאילו היא מעשנת. כמה היא אהבה לעשות את זה בילדותה. היא ראתה חבורת בני נוער יושבים על הברזלים. הם שאלו אותה אם יש לה סיגריה והיא ענתה להם שלא.
היא המשיכה לכיוון המגרש כדורסל, המשיכה ללכת עד שהגיעה למרכז העיר שם היא התיישבה על אחד הספסלים ועצמה את עיניה.
הקור חדר לה לגוף היא הרגישה את עצמה נושמת. צליל הודעה קטע את מחשבותיה.
"יצאתי לרעות ויעלי .החמודים עדיין פה, תחזרי עוד שעה בטח ילכו אחרי שהחיות שלהם יחליטו להירדם" עדן כתבה לה.
היא כיבתה את המסך וחשבה לעצמה כמה מוזר שהיא ועדן כל כך שונות וכל כך מסתדרות.
בנס רק קובי הגיע היום. אם ערן או מעיין היו באין זה היה נגמר במכות.
היא עצמה שוב את עינייה והרגישה שהיא עייפה מאוד עייפה.
היא החלה מתקדמת חזרה לכיוון ביתה שבאוזניה היא שומעת קול.
"תמר נאמן?" היא הסתובבה, לקח לה מספר רגעים להגיב.
"כן? שלום" הוא צחק "שלום? וואי יש לך את זה ביותר זקן?" הוא צחק ואז הוריד את החיוך.
"אז אני מבין שאת לא זוכרת אותי?" תמר הנהנה. "מתן דניאל? למדתי איתך? הייתי שכן שלך בבית ההוא הישן.... ? אבא שלי מתקן מזגנים... ?"
"מתן נכון" תמר צחקה "מה איתך? איזה קטע שאני רואה אותך" היא חייכה חיוך גדול.
"אני גר פה, עובד בשיפוצים" הוא חייך חיוך גדול "את סלב את, כל ב"ש גאים בך, כתבת ממדרגה ראשונה".
"תודה, תודה על הפרגון אבל זה יותר מדי... מה אתה עושה יום שיש בערב בקור הזה? ועוד בחוץ"
"מה את עושה ביום שישי בערב בקור כזה בחוץ?"
"סתם יצאתי להתאוורר קצת, קשה יום שישי כולם, סיר לחץ"
מתן חייך אליה. "וואיי איזה קטע שאני רואה אותך, שנים לא נפגשנו אולי מאז שסיימתי את הצבא".
"באמת? יש מצב, למעשה שנים רבות נמחקו לי מהזיכרון" היא חייכה אליו.
"אז מה איתך חוץ מזה שאת כתבת?" הוא התעניין
"אני חייה לי בתל אביב עם שני שותפים, עדן אם אתה זוכר אותה אחותי הקטנה".
"בטח שאני זוכר... פאדחנית כזאת לא?" הם צחקו ביחד.
"אני מבינה שזה הזיהוי שלה..." היא גלגלה עיניים.
"יש לי גם שותף..." הוא הרצין את מבטו. "מה בן זוג?" הוא התפלא. "אה... לא הוא... שותף הוא גם לא בקטע כזה של נשים אז לי ולעדן לא הייתה בעיה לקבל אותו".
הוא לא הפסיק להסתכל עליה. "ומה איתך?" החיוך ירד לו מהפנים.
"אני... אני רווק יש לי ילדה" הוא לקח נשימה "מה אז היא גרה אצל אמא שלה?"
"אה.. לא אני מגדל אותה... אמא שלה לא יכלה לגדל אותה.. אחרי הלידה היא פשוט ברחה, נעלמה לא יודע איפה היא... נשארתי איתה וזהו מאז אני מגדל אותה לבד. כמובן שההורים עוזרים ואחים שלי".
"תשמע כל הכבוד שככה היה חשוב לך... לא מובן..." תמר הרגישה שכבר מאוחר.
"טוב אני אזוז..", "בואי אני אלווה אותך לבית אל תלכי בחושך הזה..." הוא התכוון ללכת לכיוונה.
"זה בסדר אני לא פוחדת... תאמין לי אם תראה איפה אני גרה אתה תבין ששום דבר לא יכול להפחיד".
"בכל זאת אני מתעקש... מה גם שעד שאני זוכה לפגוש אותך..." עיניו נצצו.
'אוי תמר רק שלא ירגיש מה שאת פוחדת שהוא עלול להרגיש'.
הם התקדמו לכיוון ביתה של תמר. "האמת תמר... שאני חייב להתוודות"
"על.." תמר הרגישה את הפחד בקולה. "מאז ומתמיד הייתי מאוהב בך... אני חושב על ה12 שנה מהיום הראשון של כיתה א'". היא חייכה.
"ואז זהו נעלמת כל אחד הלך לחייו.... גם האמת לא שמת עליי כל כך היית אוהבת את כל הבנים הקשים..." הוא השפיל מבטו.
"קטעים. מוזר שלא שמתי לב אף פעם". "איך? היית כזאת יפה"
"אני? נראה לי אתה טועה בבת הלא נכונה. אני ממש לא הייתי יפה. אולי מעיין אחותי כן אבל אני לא.. הייתי דומה לאווזה עם תחת טוניסאי" היא התגלגלה מצחוק.
"אבל היית מחוזרת..." תמר צחקה יותר חזק. "כן רק שאף אחד ממי שרציתי לא שם עלי".
"יקיר אמויאל?" הוא עצר. "איך אתה זוכר?" היא אמרה בפליאה.
"איך אפשר לשכוח... אמרתי לך הייתי מאוהב בך... וחוץ מזה כל הבנות בתיכון היו מאוהבות בו".
"מה איתו? עם יקיר?" תמר חשה מסוקרנת..
"גר פה בעיר עדיין... הוא חתם קבע אני יודע יש לו תפקיד חשוב כזה.. עבודה של גדולים".
תמר הרגישה פרפרים בבטן כאילו לא חלפו כמעט 20 שנה.
"טוב תודה על הליווי ממש תודה שהצלת אותי מכל המפחידים, אנסים ורוצחים שמסתובבים פה".
"שיהיה לך לילה טוב תמר"
"לילה טוב מתן"

racheli :) עקוב אחר racheli
שמור סיפור
לסיפור זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
חן בנלולו
חן בנלולו
בהמשך
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
racheli :)
גברת רוסו פרק 23
גברת רוסו פרק 23
מאת: racheli :)
גברת רוסו פרק 18
גברת רוסו פרק 18
מאת: racheli :)
השדכנית פרק 86
השדכנית פרק 86
מאת: racheli :)
גברת רוסו פרק 25
גברת רוסו פרק 25
מאת: racheli :)
אהבה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
מרתק
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
מאת: Shirel Ben-Or
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan