כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 2

להילחם בשבילו- פרק 8

"ליאם היה במלחמה בעזה. חבר שלו מת שם."

תוכן עניינים 1. להילחם בשבילו- פרק 12. להילחם בשבילו- פרק 23. להילחם בשבילו- פרק 34. להילחם בשבילו- פרק 45. להילחם בשבילו- פרק 56. להילחם בשבילו- פרק 67. להילחם בשבילו- פרק 78. להילחם בשבילו- פרק 89. להילחם בשבילו- פרק 910. להילחם בשבילו- פרק 1011. להילחם בשבילו- פרק 1112. להילחם בשבילו- פרק 1213. להילחם בשבילו- פרק 1314. להילחם בשבילו- פרק 1415. להילחם בשבילו- פרק 1516. להילחם בשבילו- פרק 1617. להילחם בשבילו- פרק 1718. להילחם בשבילו- פרק 1819. להילחם בשבילו- פרק 1920. להילחם בשבילו- פרק 2021. להילחם בשבילו- פרק 2122. להילחם בשבילו- פרק 2223. להילחם בשבילו- פרק 2324. להילחם בשבילו- פרק 2425. להילחם בשבילו- פרק 25 26. להילחם בשבילו- פרק 2627. להילחם בשבילו- פרק 2728. להילחם בשבילו- פרק 2829. להילחם בשבילו- פרק 2930. להילחם בשבילו- פרק 3031. להילחם בשבילו- פרק 3132. להילחם בשבילו- פרק 3233. להילחם בשבילו- פרק 3334. להילחם בשבילו- פרק 3435. להילחם בשבילו- פרק 3536. להילחם בשבילו- פרק 3637. להילחם בשבילו- פרק 3738. להילחם בשבילו- פרק 3839. להילחם בשבילו- פרק 3940. להילחם בשבילו- פרק 4041. להילחם בשבילו- פרק 4142. להילחם בשבילו- פרק 4243. להילחם בשבילו- פרק 4344. להילחם בשבילו- פרק 44 45. להילחם בשבילו- פרק 4546. להילחם בשבילו- פרק 4647. להילחם בשבילו- פרק 4748. להילחם בשבילו- פרק 4849. להילחם בשבילו- פרק 4950. להילחם בשבילו- פרק 5051. להילחם בשבילו- פרק 5152. להילחם בשבילו- פרק 5253. להילחם בשבילו- פרק 5354. להילחם בשבילו- פרק 5455. להילחם בשבילו- פרק 5556. להילחם בשבילו- פרק 5657. להילחם בשבילו- פרק 5758. להילחם בשבילו- פרק 5859. להילחם בשבילו- פרק 5960. להילחם בשבילו- פרק 6061. להילחם בשבילו- פרק 6162. להילחם בשבילו- פרק 6263. להילחם בשבילו- פרק 6364. להילחם בשבילו- פרק 6465. להילחם בשבילו- פרק 6566. להילחם בשבילו- פרק 6667. להילחם בשבילו- פרק 6768. להילחם בשבילו- פרק 6869. להילחם בשבילו- פרק 6970. להילחם בשבילו- פרק 7071. להילחם בשבילו- פרק 7172. להילחם בשבילו- פרק 7273. להילחם בשבילו- פרק 7374. להילחם בשבילו- פרק 7475. להילחם בשבילו- פרק 7576. להילחם בשבילו- פרק 7677. להילחם בשבילו- פרק 7778. להילחם בשבילו- פרק 7879. להילחם בשבילו- פרק 7980. להילחם בשבילו- פרק 8081. להילחם בשבילו- פרק 8182. להילחם בשבילו- פרק 8283. להילחם בשבילו- פרק 8384. להילחם בשבילו- פרק 8485. להילחם בשבילו- פרק 8586. להילחם בשבילו- פרק 8687. להילחם בשבילו- פרק 8788. להילחם בשבילו- פרק 8889. להילחם בשבילו- פרק 8990. להילחם בשבילו- פרק 9091. להילחם בשבילו- פרק 9192. להילחם בשבילו- פרק 9293. להילחם בשבילו- פרק 9394. להילחם בשבילו- פרק 9495. להילחם בשבילו- פרק 9596. להילחם בשבילו- פרק 9697. להילחם בשבילו- פרק 9798. להילחם בשבילו- פרק 9899. להילחם בשבילו- פרק 99100. להילחם בשבילו- פרק 100101. להילחם בשבילו- פרק 101102. להילחם בשבילו- פרק 102103. להילחם בשבילו- פרק 103104. להילחם בשבילו- פרק 104105. להילחם בשבילו- פרק 105106. להילחם בשבילו- פרק 106107. להילחם בשבילו- פרק 107108. להילחם בשבילו- פרק 108109. להילחם בשבילו- פרק 109110. להילחם בשבילו- פרק 110111. להילחם בשבילו- פרק 111

פרק 8: עופרי חקירות בע"מ

אני יושבת במרפסת במסיבת החנוכה המשפחתית עטופה במעיל דמוי הפרווה שלי ומתחרטת שלא הבאתי איתי כפפות. איזה קור. כמובן שעדיף לקפוא כאן מאשר לשבת בסלון עם עצמי כי אין לי ממש עם מי לדבר. כבר כמעט שעה שאני מחטטת לליאם בפייסבוק. הוא מתויג בהרבה תמונות ונראה חתיך בכולן. הוא משתתף בהרבה תחרויות ריצה, כנראה אתלט חובב.
אמא יוצאת למרפסת כששמה לב שאני לא ממש ששה להיות חלק מהמסיבה הזו ובאתי רק משום שעדי ואני לא יכולות להיפגש. "בואי לאכול, יש מגוון ממש טעים. מה את עושה בחוץ?"
"משעמם פה עם כל המבוגרים והילדים."
בסוף אני מבינה שאני באמת רעבה ונכנסת למטבח כדי לקחת לעצמי משהו לאכול. אני עוברת בין המגשים השונים ושמה חתיכת ביצה ובורקס ביתי של דודה שלי.
כשאני מתיישבת על אחת הספות הפנויות בסלון, אבא ודוד שלי בדיוק בוויכוח סוער על מחירים של כרטיסי משחקי כדורגל בחו"ל. אבא והוא הם גיסים לעניין ואוהבים לנסוע תמיד ביחד, ואבא מנצל את זה שאני כאן כדי לשאול כמה עלה לי הכרטיס דרך הצעת סוכן הנסיעות VS בפועל כשמצאתי אותו באתר הרשמי של מופע הבלט. השאלה הזאת פותחת חלון הזדמנות של מבוגרים דוחפי אף לשאול איך הייתה החופשה באמסטרדם עם יובל. הוא בא איתי כמה פעמים לאירועים משפחתיים והספיקו להכיר אותו. אני נועצת באבא מביט כועס, ובלית ברירה עונה שיובל ואני נפרדנו. אחרי השתתפות בצער שממש מרגיזה אותי, אני מנצלת פרצה בשתיקה שמופיעה ויוצאת שוב למרפסת. אמא יוצאת אחריי.
"את יודעת שאבא לא התכוון."
"טוב."
"נו, עופרי. עכשיו תהיי ברוגז?"
"תני לי קצת להיות לבד."
"עם הפלאפון שלך את מתכוונת."
וגם אמא מקבלת נעיצת מבט. והיא עוזבת אותי לבד, כבקשתי. עכשיו אני הנזרקת האומללה ואני דווקא מתחברת לתפקיד הזה עם כמה שלאט לאט המציאות חודרת אל המחשבה ויוצרת מציאות חדשה. טוב, אני שוב מסתבכת במחשבות. בוא נחפש את ליאם באינסטגרם במקום. רגע... מה? אין לו אינסטגרם. אוף.
אני נכנסת מחדש לפרופיל שלו בפייסבוק ומחפשת את כפתור ABOUT. אין לי מושג בן כמה הוא אפילו. אין לי עליו שום מידע. איזה קריפי זה. הוא קריפי. אני בסדר, נכון? תאריך הלידה שלו חושף שהוא נולד במרץ 1993. הוא בן 23. גדול ממני בשנתיים.

***
אני פוסעת הלוך ושוב בחדר של עדי ומחכה שתאמר משהו. היא יושבת מול המחשב שלה ועוברת לליאם על הפרופיל, בדיוק כמו שאני עשיתי אתמול. נתתי לה כמה דקות קודם לקרוא את השיחה איתו, והיא עדיין לא הוציאה הגה. עברו בדיוק 24 שעות מהפעם האחרונה שראיתי אותו, והנה אנחנו מתכתבים.
בסוף היא אומרת שלוש מילים בלבד: "תשמעי, הוא מוזר."
אני מרגישה איך הרגליים שלי כואבות ומתיישבת על המיטה שלה. "זאת הפעם הראשונה שאני בכלל בקשר עם לקוח."
היא נשמעת הכי טבעית שיש. "בסדר, כי אין יובל."
אני מחייכת לעצמי ונזכרת בשיחה עם ליאם באוטו. "הוא אמר לי דווקא דברים יפים." אם להיות כנה עם עצמי, הוא אמר לי דברים כובשים, אבל הוא אדם זר. אני לא יודעת ולא יכולה להאמין לו בדיוק.
עדי מסתובבת אלי עם כל הגוף שלה ומרצינה. "אוי וי."
"מה?" אני יודעת שאני נשמעת תמימה בטירוף.
"הוא חתיך, סבבה." היא מסתכלת לי בעיניים. "עופרי, את לא מכירה אותו באמת. הוא יכול להיות שרוט על כל הראש."
"הוא יכול להיות גם מלאך."
"כן, אבל זה לא... את..." היא נתקעת. "זה יותר מדי טוב כדי להיות אמיתי, את מבינה? סבבה, התחיל איתך בדרך חמודה. חיזר טיפה. לכי תדעי אם הוא לא מחפש רק סטוץ וזהו."
"מי שמחפש רק סטוץ לא מתעקש." אני מתעקשת בעצמי. אני קמה, ניגשת אל העכבר ויורדת בTIMELINE שלו אל שנת 2014. "הוא לא נראה אדם רע אחרי מה שהוא כתב."
עדי נעצרת על התמונה שהעליתי. "הוא היה קרבי אני רואה."
"הוא שירת בתקופה של המלחמה." אני מצביעה על הבחור שהוא מחובק איתו. "לחם בעזה. הבחור שאיתו בתמונה מת שם. נהרג. תקראי איזה הספד יפה הוא כתב לו."
"חתיכת סיפור." עדי מרצינה מחדש. "תקריאי את."
"כשאהיה גדול ויהיו לי ילדים אני אספר להם על שבת אחת בחודש ספטמבר. ישבתי לבד בחדר מעופש עם מזגן שעושה טובה שעובד ותהיתי מתי יהיה לי חבר אמיתי בצבא. כולם אמרו שזה יקרה, אבל הייתי עמוק חודשיים בתוך ההלם הזה שנקרא צה"ל ולא קרה כלום. ואז אתה נכנסת עם הנשק עליך והסתכלת עלי. נבהלתי בהתחלה. הבנתי שאתה ממש ביום הראשון שלך כאן. גם אתה היית מבוהל. אמרתי לך שאני ליאם, אתה אמרת 'אני יונתן' והבנת שבעצם שלוש המיטות הנוספות בחדר פנויות. באותו ערב כבר קראנו אחד לשני "אחי" ועשינו בלאגן במקלחות כמו שני ילדים סתומים בני 19. משבת לשבת, רחוק מהבית, הקשר שלנו התחזק. לימדת אותי לנגן בגיטרה, אני לימדתי אותך לבשל בגזייה. ובשקט בשקט התחלנו לדבר על הטיול הגדול ביחד. היית הנפש התאומה שלי, כמו אח שלי ממש. אני לא מאמין שאני אומר היית. כשאמרו לי שנפצעת קשה ופינו אותך, האדרנלין זרם לי חזק בדם. הייתי בתוך חושך בגיהינום הזה, חשוף ודואג לך, והתפללתי שתהיה בסדר. פעם ראשונה שממש דיברתי לאלוהים. כשחזרנו לשטח האיסוף אחרי שבוע של אי ודאות, אמרו לי שאתה עוד חי, אבל עדיין פצוע קשה מאוד. כבר עליתי להסעות לראות אותך, דמיינתי שנצחק על התקופה הזאת שלך בבית חולים כשנהיה על ההרים בצ'ילה או בקולומביה ובוליביה. בדרך, כשהמחשבות גועשות לי בראש, הטלפון צלצל ואמרו שזהו. שמתת מהפצעים שלך. ולא הספקתי אפילו להגיד לך שלום וכמה אני אוהב אותך. כמה משמעותי אתה בחיים שלי ותמיד תהיה. לנצח אחי, אזכור אותך תמיד."
"יש לי צמרמורת." עדי מושיטה לי את היד שלה. העור שלה מנוקד. "זה תמיד רחוק ממני."
"איזה מפחיד זה שהפייסבוק שלו הפך לסוג של אתר זיכרון חי." אני חוזרת לשבת על הספה. "ליאם שירת בתותחנים. אותי צריך לשלוח לשב"כ."
"ממש." היא בקושי מחייכת. "אם כבר חקירות. עופרי חקירות בע"מ. טוב, אין פלא. את מומחית TIMELINE."
אני מציצה מהחלון החוצה אל הרחוב. עוד יורד גשם פה ושם. "לאן אפשר לצאת במזג אוויר כזה איתו שלא לסרט?"
"אה, את הולכת ממש לצאת איתו?"
אני חושבת לרגע ואז אומרת, "רק ליובל מותר לבחון את החיים לבד?"
"ברור שלא." היא קמה מהכיסא למטבח. "רוצה תה?"
"מה את מעבירה נושא?" אני טיפה מתרגזת. אני יודעת שהיא אוהבת את יובל. "אני לא שובבה או משהו. פשוט תמיד חלמתי על חבר חתיך וגבוה."
"את קופצת מהר מדי." עדי נשענת על השיש אחרי שלחצה על כפתור הרתחת המים. היא משחזרת את השיחה עם ליאם בקול, "סך הכל כתב לך שלא תמרחי אותו ושישמח אם תצאו לשתות משהו. יש בית קפה נחמד באזור של המסעדה, לא? תלכו לשם."
אני נשמעת טיפה כועסת. "למה נראה לך?! יש מיליון ואחד מקומות."
היא לא מתרגשת. "כדי שזה יהיה נטו היכרות, עופרי. במצב הכי גרוע, תשכבי איתו פעם או פעמיים וסמני לך וי על חייל קרבי לשעבר וחתיך, בסדר?"
"זה לא ככה."
"מה לא ככה?" היא מוציאה כוסות זכוכית מהארון כשהמתקן מסמן שהמים רתחו. "את רוצה לחזור ליובל ביום מן הימים, לא?"
והיא כמעט נכווית כשאני עונה, "בכנות? אני כבר לא יודעת."

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

שלכת כותבת מהלב עקוב אחר שלכת
שמור סיפור
לסיפור זה 4 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
המשך?
הגב
דווח
שלכת כותבת מהלב
שלכת כותבת מהלב
אולי מחר
הגב
דווח
Blackbird Night
Blackbird Night
אני אוהבת את ליאם.
הגב
דווח
טען עוד 5 תגובות
כותבי החודש בספרייה
דייטינג
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לגבר הבא שלי
לגבר הבא שלי
מאת: מתולתלת .
את לא מתגעגעת אליו
את לא מתגעגעת אליו
מאת: SH .
לא מגיע לך .
לא מגיע לך .
מאת: Anael Sol
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Eltchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
חמישים גוונים!
חמישים גוונים!
מאת: ניק נוריץ'
כמו משוגע
כמו משוגע
מאת: תומר דגן
דרגון בול T- פרק 16
דרגון בול T- פרק 16
מאת: תומר דגן
דרגון בול T- פרק 15
דרגון בול T- פרק 15
מאת: תומר דגן
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה