כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 2

להילחם בשבילו- פרק 7

ייכתב על המצבה שלי: "נזרקה ומתה מבפנים ואז לקחה טרמפ שהרג אותה סופית"

תוכן עניינים 1. להילחם בשבילו- פרק 12. להילחם בשבילו- פרק 23. להילחם בשבילו- פרק 34. להילחם בשבילו- פרק 45. להילחם בשבילו- פרק 56. להילחם בשבילו- פרק 67. להילחם בשבילו- פרק 78. להילחם בשבילו- פרק 89. להילחם בשבילו- פרק 910. להילחם בשבילו- פרק 1011. להילחם בשבילו- פרק 1112. להילחם בשבילו- פרק 1213. להילחם בשבילו- פרק 1314. להילחם בשבילו- פרק 1415. להילחם בשבילו- פרק 1516. להילחם בשבילו- פרק 1617. להילחם בשבילו- פרק 1718. להילחם בשבילו- פרק 1819. להילחם בשבילו- פרק 1920. להילחם בשבילו- פרק 2021. להילחם בשבילו- פרק 2122. להילחם בשבילו- פרק 2223. להילחם בשבילו- פרק 2324. להילחם בשבילו- פרק 2425. להילחם בשבילו- פרק 25 26. להילחם בשבילו- פרק 2627. להילחם בשבילו- פרק 2728. להילחם בשבילו- פרק 2829. להילחם בשבילו- פרק 2930. להילחם בשבילו- פרק 3031. להילחם בשבילו- פרק 3132. להילחם בשבילו- פרק 3233. להילחם בשבילו- פרק 3334. להילחם בשבילו- פרק 3435. להילחם בשבילו- פרק 3536. להילחם בשבילו- פרק 3637. להילחם בשבילו- פרק 3738. להילחם בשבילו- פרק 3839. להילחם בשבילו- פרק 3940. להילחם בשבילו- פרק 4041. להילחם בשבילו- פרק 4142. להילחם בשבילו- פרק 4243. להילחם בשבילו- פרק 4344. להילחם בשבילו- פרק 44 45. להילחם בשבילו- פרק 4546. להילחם בשבילו- פרק 4647. להילחם בשבילו- פרק 4748. להילחם בשבילו- פרק 4849. להילחם בשבילו- פרק 4950. להילחם בשבילו- פרק 5051. להילחם בשבילו- פרק 5152. להילחם בשבילו- פרק 5253. להילחם בשבילו- פרק 5354. להילחם בשבילו- פרק 5455. להילחם בשבילו- פרק 5556. להילחם בשבילו- פרק 5657. להילחם בשבילו- פרק 5758. להילחם בשבילו- פרק 5859. להילחם בשבילו- פרק 5960. להילחם בשבילו- פרק 6061. להילחם בשבילו- פרק 6162. להילחם בשבילו- פרק 6263. להילחם בשבילו- פרק 6364. להילחם בשבילו- פרק 6465. להילחם בשבילו- פרק 6566. להילחם בשבילו- פרק 6667. להילחם בשבילו- פרק 6768. להילחם בשבילו- פרק 6869. להילחם בשבילו- פרק 6970. להילחם בשבילו- פרק 7071. להילחם בשבילו- פרק 7172. להילחם בשבילו- פרק 7273. להילחם בשבילו- פרק 7374. להילחם בשבילו- פרק 7475. להילחם בשבילו- פרק 7576. להילחם בשבילו- פרק 7677. להילחם בשבילו- פרק 7778. להילחם בשבילו- פרק 7879. להילחם בשבילו- פרק 7980. להילחם בשבילו- פרק 8081. להילחם בשבילו- פרק 8182. להילחם בשבילו- פרק 8283. להילחם בשבילו- פרק 8384. להילחם בשבילו- פרק 8485. להילחם בשבילו- פרק 8586. להילחם בשבילו- פרק 8687. להילחם בשבילו- פרק 8788. להילחם בשבילו- פרק 8889. להילחם בשבילו- פרק 8990. להילחם בשבילו- פרק 9091. להילחם בשבילו- פרק 9192. להילחם בשבילו- פרק 9293. להילחם בשבילו- פרק 9394. להילחם בשבילו- פרק 9495. להילחם בשבילו- פרק 9596. להילחם בשבילו- פרק 9697. להילחם בשבילו- פרק 97

פרק 7: "עוד פעם הוא?"

בחיים האמיתיים לא תמצאו איזה שלט קסם או כיתוב "כעבור חודש". גם כעבור תקופה בלתי מוגדרת מבחינת זמן, כי אי אפשר באמת לסמן בלוח השנה מתי תיפטר מאיזה רגש. סתם רגש, שמתחיל בא' ונגמר בה' וסבבת סביבו 24/7. נשמת אותו, אכלת איתו, דמיינת איתו, רקדת איתו וציירת אותו בכל רגע...
אז כאמור למציאות.

אני שמה את המפתח שהיה תמיד בצרור שלי בתיבת הדואר אחרי כמה ניסיונות מרגיזים וכואבים להפריד אותו מיתר המפתחות. זהו, הפרק הזה מאחוריי. ואם כבר מאחוריי, אז מכל צידי הגוף שלי יש כעת דברים שהוצאתי מהדירה של יובל.
לא הייתי צריכה לדבר איתו בכלל. ידעתי שלמחרת הנחיתה שלנו הוא נוסע עם אחותו לאיזו בדיקה חשובה שיש לה בבית חולים בצפון. ניצלתי את ההזדמנות, הגעתי לדירה שלו שכבר לא שלנו ולקחתי הכל. כולל מברשת השיניים שלי והציור שהכנתי לו ליום ההולדת. מעניין אם כישרון הציור שלו, משהו שנולדתי איתו ועם השנים במקום לפתח אותו, די הדחקתי אותו, יחזור עכשיו כשאין השראה. יובל אהב או אולי עוד אוהב איך שציירתי וקנה לי סט צבעי שמן ממש יפים לכבוד השנה הראשונה שלנו ביחד. הציור שציירתי לו? בחורה יושבת בודדה ומחכה לאהבה. ועכשיו היא תחכה שוב.

אחרי לילה של בכי מהמציאות, שדמה ללילה של החזרה שלי, אני מתעוררת להבנה שהיום אני חוזרת לעבודה. הייתי בטוחה שהשוקולדים שלי יהיו הקינוח היחיד לעובדים, אבל כשאני נכנסת אל המטבח ריח של בצקים טריים נכנס עמוק אל תוך הנחיריים שלי וגורם לי ללכת בעקבותיו. אני מגלה מגש עמוס בסופגניות וגם את קובי שסופר אותן.
"הבאת לי את השוקולדים?" הוא שואל בחיוך.
"חנוכה היום," אני נזכרת בקול ועונה, "כן, ברור." אני מנופפת בשקית.
"הודעתי למי שהגיע קודם, נעשה טקס נחמד לפני שהמשמרת תתחיל." הוא מציץ בשעון שלו. "משהו כמו חצי שעה."
ובשבילי חצי שעה היא שלושים דקות של העמדת פנים. "איך היה בטיול?" היא שאלת היום כשנתקלים בי. אפילו לא היה לי ראש ללבוש איזה ג'ינס חדש וזוכה גם לשאלה כזו: "לא קנית משהו?"
"אני לא יודעת עד כמה אני מתה על חנוכה כמו פעם." מלכי מורידה כיסאות מהשולחן שקיבלה לשרת. "זה החג האהוב עלי. מצד שני, כל הקטע עם המשפחה ושואלים למה אני לא מתחתנת-"
"את רומזת למשהו?" אני נועצת בה מבט.
"מחפשת טבעת." היא לא נבהלת. "את בניגוד אלי כבר בטח מתחתנת אוטוטו, לא?"
"לא."
"מה לא? גם אם לא הציע נישואין בחופשה, זה יקרה מתישהו." היא מרססת חומר ניקוי על רגל כיסא מאובק.
"נפרדנו," אני לוחשת. "יותר נכון לומר, יובל נפרד ממני."
"איזה מניאק אפס!" מלכי מרימה את הקול. "לפעמים אני שמחה שאני שונאת בנים."
אני צוחקת פתאום. היא יודעת להעלות לי את מצב הרוח בשניות. "את חייבת להתבגר כבר."
"אני יודעת," היא נאנחת. "אני נשמעת כמו ילדה בכיתה ו'."
קובי מוציא את הסופגניות ומתחיל בנאום שלו על חג האורים והמשפחות שבאות לכאן רואות בנו אור על כך שהן לא צריכות לבשל...
ואכן המסעדה מתמלאת מאוד מהר. אני רצה מהשולחנות שלי למטבח כל כמה דקות ומבסוטה ממש שהמחשבות עכשיו עמוק עמוק בראש. רק שלקובי יש תוכניות אחרות, וכשאני עוצרת לרגע כדי ללגום כוס מים קרים, הוא מגיע אלי מחויך מאוזן לאוזן.
"איך היה?" הוא מסתכל לי על האצבעות ודי ברור מה הוא מחפש.
"בסדר." אני בכוונה בוחרת לא להרחיב.
הוא מרים גבה. "אז יש אוקי להכין קייטרינג לחתונה שלך ושל יובל?"
"להלוויה של הזוגיות שלנו אתה מתכוון." אני עומדת להסתובב חזרה על השולחן שלי ונתקלת במישהו שעושה את דרכו אל השירותים אחרי צעד וחצי. "סליחה." אני ממהרת להתנצל, מרימה את הראש לראות מי זה ומגלה זוג עיניים כחולות שטיפה מוכרות לי. אה, זה ההוא מהברית עם מספר הטלפון.
"סלחתי." הוא נעצר משום מה.
"כן, זה אתה עם הסודה." אני מחייכת בנחמדות ועומדת להמשיך וללכת. יש לו גוף מספיק חזק כדי לעצור אותי ולגרום לי להרים את הראש אליו מחדש.
"את עם החבר כבר לא חבר."
אני מרגישה מבוכה. הוא חתיך, ללא ספק. "אה... כן." אני מעדיפה לא להיסחף לו בעיניים ומשפילה את המבט. העבודה הקוראת לי. תוך שנייה מוד ההיגיון קופץ. "אז חזרת לפה."
"אוכל טעים," הוא עונה בקלילות. ברח לי השם שלו.
"נחמד."
אני מצליחה לפלס לעצמי דרך ללכת וממשיכה בעבודה כאילו כלום. זאת אומרת, לא יכול להיות כלום כי מלכי ממלצרת בשולחן בו הוא יושב והיא ראתה את "השיחה" איתו. היא מנצלת את אחת מהשניות האלו בהן שתינו עומדות ליד המטבח ומחכות להזמנות של השולחנות שלנו.
"חשבתי עלייך ישר," היא אומרת בהתלהבות. "זכרתי אותו מהברית. הוא פה בגללך?"
לפעמים היא נסחפת בדמיונות וסרטי דיסני שעם כמה שזה מתוק זה גם פתטי. "טעים לו האוכל, מלכי." אני מעמיסה על המגש את הצ'יפס והחומוס ומתחילה ללכת.
אחרי משהו כמו עשרים דקות, מלכי מוצאת אותי ליד הקופה. "כי טעים לו," היא מחקה אותי בצחוק ומושיטה לי את הקבלה. "ליאם השאיר לך הטלפון שלו."
ליאם, נכון. קוראים לו ליאם.
אני מתעלמת וממשיכה בסדר היום שלי. וכשאני אומרת סדר יום, אני מתכוונת לחזרה הביתה, מקלחת ו... בכי על הכרית.

למחרת, משהו כמו חצי שעה לקראת סוף המשמרת שלי, אני מבחינה בו בזווית העין בעמדת הטייק אוואי. משהו בי כבר לא מאמין שהוא כאן רק בגלל האוכל, והמשהו הזה צודק כשהוא הולך אחריי כשמבחין בי חזרה.
"למה את לא מתקשרת?" הוא נשמע טיפה נואש. "איזה תירוץ יש לך הפעם, אם אין חבר?"
"לא מתאים לי קשר עכשיו." אני אדישה מאוד ומעמיסה עוד שיפודי פרגית על המגש מהמטבח. "אני לא חייבת לך הסברים בכלל."
הוא שולח אלי מבט כחול.
"אתה מפריע לי לעבוד." אני יודעת שאני נשמעת סופר קשוחה. "זוז."
והוא זז.
כשאני מסיימת את המשמרת, אני מגלה מבול בחוץ. אני כמעט מתקשרת לאמא שתבוא לקחת אותי עד שאני נזכרת שהיא בהכנות לקראת המפגש המשפחתי שיש לנו הערב. החלטתי שאני מבריזה ממנו כדי להיפגש עם עדי סוף סוף, אבל מסתבר שבזמן שהייתי במשמרת עדי כתבה שהיא לא יכולה שניפגש, ואולי כדי שאלך עם אמא ואבא כדי לא להיות עסוקה במחשבות.
אני עומדת לחייג לתחנת מוניות תוך כדי שאני פותחת את המטרייה שלי ונעמדת מחוץ למסעדה. יש כמה צפירות שבהתחלה אני לא חושבת שמיועדות אלי, עד שאני מרימה את הראש לראות מי הקרציה.
"צריכה טמרפ?" ליאם פותח חלון בצד הנגדי ועם יד די ארוכה פותח גם את דלת המושב השני. "בואי."
"אל תגיד לי שחיכית לי." אני מתקדמת אל האוטו ומגלגלת את העיניים. אני רואה במושב בו אני אמורה לשבת במידה ואצטרף אליו שאריות של הלאפה שלקח. הוא קולט זאת וישר מעיף את הלכלוך למושב האחורי. אני מגחכת.
"דווקא כן." הוא מוציא מגבון מאחת הפינות ברכב. "אני ליאם."
"כן, כבר אמרת וכתבת את זה." אני סוגרת את המטרייה ונכנסת לאוטו שלו. הוא יכול לחסוך לי עכשיו 60 שקל, אין לי מה להפסיד.
"ואת עופרי?"
אני מהנהנת ושמה כתובת של הרחוב שליד הבית שלי בוויז בכוונה. משהו דבילי, אבל הכרחי. "אתה חתיך ויכול להשיג כל בחורה שאתה רוצה." אני ישירה אותו. "מה אתה רוצה ממלצרית?"
הוא מתחיל לנסוע. הוויז מראה שיש נסיעה של עשר דקות בלבד. "מהפעמיים וקצת שהייתי כאן אספתי עלייך הרבה מידע."
"אוקי." אני מרגישה טיפה חנוקה ואולי גם לחוצה. מחשבות על כך שעל המצבה שלי ייכתב "נזרקה ומתה מבפנים ואז לקחה טרמפ שהרג אותה סופית" מעטרות את ראשי.
"אם תתעקשי לדוגמא, למשל שאת לוקחת את העבודה שלך ברצינות." הוא נשמע פחות ווירדו משציפיתי, אבל עדיין מלחיץ אותי. "זה מספיק כדי שאתעקש שנכיר."
"אמאל'ה," אני פולטת. הלב שלי דופק מהר. אני מחפשת את כפתור היציאה כדי לברוח למרות שהוא בנסיעה. הדלת נעולה.
"אל תגידי לי שאת מפחדת ממני. זה אמור להחמיא לך." הוא נשמע לא מבין את הסיטואציה.
"אתה אדם זר ואני סתומה שלקחתי איתך טרמפ." אני פותחת את החלון ותוך רגע נרטבת. סעמק עם הגשם הזה. הוא גם די קרוב לרחוב המקביל לבית.
"אני אתן לך עוד דוגמא." הוא מסתכל עלי דרך המראה עכשיו. "למרות שאחי סופר קמצן ולא נתן לכם טיפ כמו שצריך בברית, היית מאוד אדיבה לאורחים."
"אה..." לכי תסבירי לו שאת צריכה את הכסף. הוא נראה ילד טחון ומפונק שלובש לו חולצה מכופתרת שחורה וג'ינס כחול עמוק שדומה טיפה לצבע העיניים שלו. "למה אתה לא בעבודה?" אני מעבירה נושא.
הוא נכנס אל הרחוב. "הלכתי להביא לעצמי אוכל. מותר לי."
"אז מותר לי לבקש שתעזוב אותי כי כל מה שאמרת לא ממש נכון?" אני כבר עם היד על הידית.
"גם הבנתי שאת לא מעריכה את עצמך מספיק אם חבר שלך לשעבר התקדם ואת נשארת במסעדה הזאת." הוא עוצר את הרכב בדיוק בכתובת. "נכון?"
"אני לא רוצה קשר, כבר אמרתי לך את זה." אני מתעקשת.
הוא מהנהן. "אז בואי נהיה ידידים."
יכולתי להתעצבן ולשאול אותו למה נראה לו. בחרתי להנהן. "טוב. נהיה בקשר." הדלת כעת הייתה ניתנת לפתיחה אחרי ששחרר את הכפתור ואני כבר הייתי בחוץ כשהוא שאל משהו הגיוני.
"איך נהיה אם אין לך את הנייד שלי?"
"אולי נתחיל בפייסבוק?" אני מוציאה את הנייד שלו, שתלוי על מגנט, ומקלידה את שם המשתמש שלי. "הנה."
"תאשרי אותי." הוא מצביע על הנייד שלי.
אני מרגישה איך אני כולי נרטבת מהגשם שמתחזק, ואני עושה זאת וגורמת לו לחייך חיוך יפה מלא שיניים. אני סוגרת את הדלת, והוא מתחיל לנסוע וגורם לי למלמל לעצמי, "מאיפה נפל עלי זה ומה לעזאזל הוא רוצה ממני?"

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

שלכת כותבת מהלב עקוב אחר שלכת
שמור סיפור
לסיפור זה 4 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
אני חושבת שליאם מושלם מדי כדי להיות אמיתי... מה הקאטץ'?
הגב
דווח
שלכת כותבת מהלב
שלכת כותבת מהלב
תחזרי להקדמה בפרק 1. רמז עבה
הגב
דווח
guest
לא הבנתי. בהקדמה היא שכחה ממנו?
הגב
דווח
טען עוד 7 תגובות
כותבי החודש בספרייה
שלכת כותבת מהלב
להילחם בשבילו- פרק 97
להילחם בשבילו- פרק 97
מאת: שלכת כותבת מהלב
להילחם בשבילו- פרק 96
להילחם בשבילו- פרק 96
מאת: שלכת כותבת מהלב
להילחם בשבילו- פרק 94
להילחם בשבילו- פרק 94
מאת: שלכת כותבת מהלב
להילחם בשבילו- פרק 95
להילחם בשבילו- פרק 95
מאת: שלכת כותבת מהלב
בלשות
חשפנית שלא מרצונה
חשפנית שלא מרצונה
מאת: מילים ורגשות
יש לי הכל- פרק 66
יש לי הכל- פרק 66
מאת: שלכת כותבת מהלב
יש לי הכל- פרק 68
יש לי הכל- פרק 68
מאת: שלכת כותבת מהלב
זירת הפחד שלי ושלך
זירת הפחד שלי ושלך
מאת: Alma Rose
סיפורים אחרונים
כעסים
כעסים
מאת: SH .
שייכות
שייכות
מאת: Yael Shayn
פסל חול – פרק 15 +18
פסל חול – פרק 15 +18
מאת: Phil By
תסביכים וחלומות
תסביכים וחלומות
מאת: Benel Jerassi
המדורגים ביותר
המקום המושלם בעינייו
המקום המושלם בעינייו
מאת: שבורת כנף
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
שירות לקוחות אהבה
שירות לקוחות אהבה
מאת: Avrahami Amitay
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski