כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1 2

מיקה, מון אמור המשך - פרק 12

"אני מת לקחת אותך מכאן.."

תוכן עניינים 1. מיקה, מון אמור פרק - 12. מיקה, מון אמור פרק -23. מיקה, מון אמור פרק - 34. מיקה, מון אמור פרק - 45. מיקה, מון אמור פרק - 56. מיקה, מון אמור פרק - 67. מיקה, מון אמור פרק - 78. מיקה, מון אמור פרק - 89. מיקה, מון אמור פרק - 910. מיקה, מון אמור פרק - 1011. מיקה, מון אמור פרק - 1112. מיקה, מון אמור פרק - 1213. מיקה, מון אמור פרק - 1314. מיקה, מון אמור פרק - 1415. מיקה, מון אמור פרק - 1516. מיקה, מון אמור פרק - 1617. מיקה, מון אמור פרק - 1718. מיקה, מון אמור פרק - 1819. מיקה, מון אמור פרק - 1920. מיקה, מון אמור פרק - 2021. מיקה, מון אמור פרק - 2122. מיקה, מון אמור פרק - 2223. מיקה, מון אמור פרק - 2324. מיקה, מון אמור פרק - 2425. מיקה, מון אמור פרק - 2526. מיקה, מון אמור פרק - 2627. מיקה, מון אמור פרק - 2728. מיקה, מון אמור פרק - 2829. מיקה, מון אמור פרק - 2930. מיקה, מון אמור פרק - 3031. מיקה, מון אמור פרק - 3132. מיקה, מון אמור פרק - 32 ואחרון33. מיקה, מון אמור המשך - פרק 134. מיקה, מון אמור המשך - פרק 235. מיקה, מון אמור המשך - פרק 336. מיקה, מון אמור המשך - פרק 437. מיקה, מון אמור המשך - פרק 538. מיקה, מון אמור המשך - פרק 639. מיקה, מון אמור המשך - פרק 740. מיקה, מון אמור המשך - פרק 841. מיקה, מון אמור המשך - פרק 942. מיקה, מון אמור המשך - פרק 1043. מיקה, מון אמור המשך - פרק 1144. מיקה, מון אמור המשך - פרק 1245. מיקה, מון אמור המשך - פרק 1346. מיקה, מון אמור המשך - פרק 1447. מיקה, מון אמור המשך - פרק 1548. מיקה, מון אמור המשך - פרק 1649. מיקה, מון אמור המשך - פרק 1750. מיקה, מון אמור המשך - פרק 1851. מיקה, מון אמור המשך - פרק 1952. מיקה, מון אמור המשך - פרק 2053. מיקה, מון אמור המשך - פרק 2154. מיקה, מון אמור המשך - פרק 2255. מיקה, מון אמור המשך - פרק 2356. מיקה, מון אמור המשך - פרק 2457. מיקה, מון אמור המשך - פרק 2558. מיקה, מון אמור המשך - פרק 2659. מיקה, מון אמור המשך - פרק 2760. מיקה, מון אמור המשך - פרק 2861. קצת אוויר

אני בקושי מצליחה לנשום מרוב לחץ.
אני מסיטה את המבט ממנה ומחפשת משהו באוויר להיתלות בו.
אני מעדיפה לא לדעת אם הוא פה, מעדיפה לא לראות אותו, מעדיפה להמשיך כאילו הוא לא כאן.
אני קמה בפיזור וחלק מהקפה נישפך לי על היד.
"כוסאמק"
אני מקללת בשקט, אוספת את הדברים שלי ובדרך נתקלת בכמה כיסאות.
אני מתקדמת כמה צעדים כשהראש שלי לכיוון הריצפה, רק מהפחד שאראה אותם, אותו.
משום מקום כשאני עמוסה במחשבות והראש שלי מתפרק לכמה חלקים אני נתקלת במישהו ושניה לפני שאני עפה אחורה הוא מצליח לתפוס אותי.
"גורג'ס!
את לא רואה איפה את הולכת?"
הוא עומד מולי עם החיוך המטורף הזה שלו.
עומד מולי עם העיניים המושלמות שלו, גורם ללב שלי לפעום כל כך חזק..
כשאני בין כל סערת הרגשות הזאת והכל מוצף בחזרה רק מלראות את הבחורה ההיא.
אני לא מצליחה לשלוט בעצמי והנשימות שלי הופכות לקשות.
"היי את בסדר?"
"אני..
אני לא.."
אני מנסה להגיד משהו אבל המילים לא יוצאות לי מהפה.
הדמעות כבר נאגרות בעיניים והוא מניח את הידיים שלו על הפנים שלי, מתקרב אליי ורק גורם לדמעות להשתחרר.
"מיקה, מה קרה?"
הוא שואל ואני פשוט נתלית עליו ומחבקת אותו כל כך חזק.
הוא עוטף את גופי עם הידיים שלו, מחזיק אותי ואת הנפש שלי בזמן שאני מתפרקת עליו בבכי.
"יפה שלי..
מה קרה?
דברי איתי"
אני שותקת ולא מוציאה מילה.
מרטיבה את החולצה שלו עם הדמעות המפגרות שלי ולא מסוגלת לעצור.
הוא לא מוסיף מילה, רק מחבק אותי אליו, נותן לי את תחושת הביטחון שאני כל כך צריכה עכשיו.
אחרי כמה רגעים ארוכים בהם אני נרגעת איתו, אני משחררת את הידיים שלי ממנו.
הוא מרים את הפנים שלי אליו ואני יודעת שהשאלות הולכות להגיע.
שאלות שאין לי מושג בכלל איך אני הולכת לענות עליהן.
הוא מוחה את הדמעות ומעביר את האצבעות שלו על הפנים שלי, מרים את הפנים שלי אליו ושולח את האנרגיה המטורפת שלו לגוף שלי.
"את רוצה לספר לי מה קרה?"
"לא"
"למה?"
"אני לא יודעת איך ומאיפה בכלל להתחיל"
"את בדרך לעבודה?"
"כן ואין לי מושג איך אני הולכת לשרוד את היום הזה"
"יש לך גם משמרת בבלאק?"
"כן"
"מתי את מסיימת פה?"
"קצר, עד חמש וחצי אני בחוץ"
"לכי תעשי מה שאת צריכה, תתנתקי מהכל עכשיו בזמן העבודה.
אני אחכה לך פה בחמש וחצי"
"אין לך דברים יותר חשובים לעשות?"
"את חשובה!
אני אחכה לך פה!"
הוא עומד מולי והחיוך הקטן שלו מצליח לגרום לי לחייך גם.
"אני אוהב כשאת מחייכת..
אל תתני לשום דבר להוריד לך את החיוך גורג'ס ותדעי לך שאני תמיד כאן בשבילך"
"תודה ג'וני"
הוא מלווה אותי לכניסה לבניין ולפני שהוא נפרד ממני לשלום אני תוהה..
"תגיד מה אתה עושה פה בכלל?"
"עוד לא הבנת שבית הקפה הזה הפך למקום קבוע שלי בגללך?!"
"אה וואלה?"
"וואלה!
הכל בגללך!"
"טוב, זה תמיד טוב שיש את מי להאשים"
"והכי טוב שזו את שאשמה"
"מפגר.."
אני אומרת והוא מצליח לגרום לי לצחוק.
"תודה ג'וני, זה לא מובן מאליו בשבילי שאתה כאן אחרי הכל"
"אחרי מה מיקה?
אני בחרתי להיות קרוב אליך, אני בחרתי לרצות.."
הוא עוצר ולא ממשיך, עוצר ולא מסיים את המשפט שיודע שיגרור אותנו שוב.
הכל כל כך לא ברור איתו, אין גבולות, אין קווים אדומים, אין גבול לרגשות.
הכל מתערבב איתו, כל מה שמותר ואסור.
הוא מסתכל עליי והעיניים הירוקות האלה שלו גומרות אותי לאט.
אני מניחה את היד שלי על הזיפים שלו, מעבירה את הציפורניים שלי לאט על הפנים שלו.
"יאללה, תעלי למעלה.
אני אחכה לך פה כשתסיימי"
"אוקי"
"אם את צריכה משהו, אני זמין"
"טוב"
אני עונה קצר והוא מחזיק את הידיים שלי, מקרב את כפות ידיי לפנים שלו.
נושם עמוק את ריח הבושם מפרקי הידיים שלי.
מניח נשיקות קטנות על הידיים שלי ומשחרר אותי.
גם כשהראש שלי כל כך עמוס בלהסתיר, כל כך עמוס בעבר, עדין אני לא מצליחה לעמוד בפניו.
הוא מצליח לשבש לי את המערכות בגוף.
וגם עכשיו כל מה שבא לי זה פשוט ללכת מכאן, איתו.
הוא לוקח צעד אחורה ממני וכל מה שאני באמת רוצה זה שלא יפסיק להתקרב אליי.
שניה לפני שהוא הולך ומשאיר אותי בבניין הארור הזה, אני תופסת את היד שלו ועוצרת אותו.
"מה יפה שלי.. ?
למה המבט הזה?"
"לא בא לי להיות כאן"
הוא מתקרב ועומד ממש קרוב אלי.
"איפה בא לך להיות?"
"רחוק"
הוא משחרר אוויר כשהוא מבין ממילה אחת שלי, כמה תיסכול יש בי.
"הכל יהיה בסדר מיקה, אני מבטיח לך"
"אני יודעת"
"תעלי גורג'ס, אל תהרסי לעצמך את העבודה"
"אני עולה"
אני עולה על המדרגה ומשווה פחות או יותר את הגובה שלי לשלו.
"יא דרדסית"
"יופי תצחק עלי כשאני במצב רגיש"
"מתי את לא במצב רגיש?!"
הוא צוחק וגורם לי לשחרר צחוק מתגלגל מיד אחריו.
אני מתקרבת אליו ומניחה את הידיים שלי סביב הצוואר שלו.
הוא כורך את ידיו סביבי ומשהו ברגע הזה מרגיש כל כך טיבעי איתו.
אני מסתכלת עליו, חודרת לעיניים שלו ולא מצליחה להתנתק.
"אני לא יודע מה לעשות איתך"
"ברוך הבא למועדון"
"טוב יאללה תעלי למעלה, אחרת אני חוטף אותך מכאן"
"אז אולי שווה לי להישאר"
אני אומרת והוא קובר ביאוש את הראש שלו לתוך הצוואר שלי.
"אני מת לקחת אותך מכאן.."
הוא אומר בשקט לתוך הגוף שלי.
גורם לכל העולם שלי להתפרק מהקול הזה שלו.
"אז למה את הלא לוקח?"
"כי אני לא יכול.
אני לא יכול לעשות את זה ככה, זה יהיה אחרת הפעם, עם כמה שזה קשה לי.
אבל הפעם זה יהיה אחרת גורג'ס"
"מסכימה איתך..
אתה צודק"
"אז אני מתחנן אליך עכשיו..
תעלי את התחת שלך למעלה ותשחררי אותי, כי עוד רגע אחד אני לא יודע מה קורה לי"
"אני עולה.."
אני שולחת לו חיוך ומניחה את השפתיים שלי על הלחי שלו, כשאני כמעט נוגעת בשפתיים שלו.
הוא עוצם את העיניים ואני כל כך מתאפקת לא לנשק אותו עכשיו.
הוא לוחץ את הידיים שלו סביב המותניים שלי ואני יודעת שזה הרגע שלי פשוט להתנתק ממנו.
בלי יותר מדי מילים אני זזה אחורה ועולה במדרגות עם חיוך מטופש על הפנים.
אני מגיעה למוקד ולפני הכל נכנסת לשירותים.
אני לוקחת לי כמה רגעים כדי לנשום אוויר, מנסה להסדיר את הנשימה שאחרי כל פעם איתו מתהפכת לי.
אני מסתכלת במראה ואני כמעט ולא מצליחה להוריד את החיוך מהפנים.
מה הוא עושה לי הילד הזה?
איך הוא מצליח כל פעם מחדש לגרום לי להתרגש ולשכוח מכל מה שמסביב?
אני מתאפסת על עצמי ויוצאת מהשירותים.
"שלום לך גברת"
"היי אריק"
אנחנו אומרים שלום והוא מנשק אותי על הלחי.
"את באה ואני הולך"
"מה למה?
חשבתי שתהיה לי לחברה"
"צר לי, אבל אני חייב לצאת"
"קרה משהו?"
"לא משהו קריטי, אני אדבר איתך יותר מאוחר"
"בטוח שהכל בסדר?
אתה צריך משהו?"
"הכל בסדר, אני אדבר איתך בערב.
את בפאב יותר מאוחר?"
"יש לי ברירה אחרת?"
הוא מרים גבה ועם חצי חיוך הוא עונה
"בתאכלס כן, אבל לא בטוח שזה ישתלם לך"
"טוב דבר איתי"
"אני אקפוץ לפאב"
"סבבה ואם אתה צריך משהו אני כאן"
הוא הולך ואני מתמקמת בעמדה שלי, מתחילה לתקתק עבודה.
הזמן לא זז לי ולמרות שזה רק כמה שעות קטנות אני מרגישה שהזמן נעצר לי.
העבודה בקושי שזורמת ואני מרגישה שכולם פה רדומים וזה משפיע עליי.
המוח חושב על איך אני הולכת לשנות את זה כשאקבל את תפקיד האחמ"שית.
ברגע אחד של שקט עם עצמי אחרי שיחה לא קלה עם לקוח אני מניחה לעצמי וניגררת למחשבות שוב.
אני לא יכולה ליפול לשם אני יודעת.
אבל מה אם הוא חזר..
מה היא בכלל עושה פה הבת זונה הזאת?!
הכל קרה בגללה..
לא בעצם היא לא אשמה..
הכל קרה בגללו..
אוף קבנימט, איך אני אמורה להתמודד עם זה?
מה אני אמורה לעשות אם הוא חזר לפה.
הוא בכלל לא היה אמור לחזור בקרוב, הוא היה אמור להישאר במקסיקו לפחות חצי שנה.
אני משפשפת את העיניים ואני יודעת שלא משנה מה יקרה ואם הוא חזר, אני חייבת להניח לזה.
אני חייבת להתמקד בעצמי.
אסור לי לתת לזה לשבור אותי, אסור לי לתת לזה להשפיע עליי כמו היום.

אחרי שהעברתי משמרת קצרה ומשעממת שכמעט גרמה לי למות, אני אוספת את עצמי מהמקום הזה ויוצאת משם.
כשאני מגיעה למטה, אני רואה אותו.
עומד בכניסה לבניין, העיניים שלו ניפגשות עם שלי ובאופן מיידי החיוך שלו גורם לי להרגיש חיה.
"מה הולך גורג'ס?
התגעגעת אליי?"
"עוד פעם אתה עף על עצמך?"
"רק איתך אני מרשה לעצמי"
"ועם גבי..
ועם עוד חצי מבנות העיר"
"נישבע שרק איתך"
"מתי את מתחילה בפאב?"
"אחת עשרה"
" אז אפשר לחטוף אותך קצת?"
"קצת"
"אז נלך אליי, נשתה בירה?"
"בירה תמיד זורמת"
"מה עם לאכול משהו?
מה בא לך?"
"פיצה?"
"מה את ילדה בת שלוש?"
"בא לי פיצה!"
"כן המפקדת!"
הוא אומר בלי להתווכח יותר מדי ומיד אנחנו פונים לעבר שורה של מסעדות.
אנחנו מגיעים אליו הבייתה ואני מרגישה שלא הייתי פה הרבה זמן.
"שנית פה קצת"
"כן, לא הרבה"
"אני אוהבת את הבית שלך"
"לפחות את הבית שלי את אוהבת"
"למה ככה?
אתה יודע שיש לי רגישות יתר אליך"
"כן אבל זה לא באמת עוזר לי"
אנחנו מתיישבים בסלון והוא מביא לנו את הפיצה ואת הבירות.
"אתה יודע שיש לי הרבה אליך ג'וני.
פשוט הכל קרה כל כך מהר והחלטות נלקחו מתוך הבנה שככה זה צריך להיות"
"את חושבת שהיינו יכולים להיות ביחד אם איתן לא היה חלק מהמשוואה?"
"אני חושבת שדברים היו יכולים להיראות אחרת"
"אני מרגיש שפיספסתי אותך..
אני מרגיש שוויתרתי לך מהר מדי"
"זה לא שוויתרת, אני ביקשתי שנתרחק.
הייתי כל כך עמוק בכל הטירוף עם איתן, איתך.
היה לי את הטירוף עם המפלצת שזה בכלל סיפור בפני עצמו."
"לא יצא לנו אפילו לדבר על כל זה.
חוץ מזה שהתעדכנו מדי פעם כשהיית אצל ההורים שלך.
לא רציתי להיכנס לך לווריד יותר מדי.
ואז חזרת.
וחזרת ישר לאיתן והבנתי שאני לא יכול לעמוד באמצע"
"אני מצטערת שבכלל גרמתי לכם להרגיש ככה והרסתי את החברות שלכם"
"לא הרסת שום דבר, זה אני שגררתי אותנו לשם"
"לא גררת לבד, אם לא הייתי רוצה זה לא היה קורה"
"אני יודע שמה שיש לי איתך, זה הדבר הכי עוצמתי שקרה לי בחיים.
אף פעם לא הרגשתי ככה.
אף פעם לא פחדתי להיות ליד מישהי כמו שאני מפחד להיות איתך.
אני יודע שיש פה תשוקה שהיא מטורפת, אבל זה לא רק זה מבחינתי וזאת הסיבה שזה פאקינג מפחיד!
אני לא מכיר את זה"
"אני הרבה פעמים נמצאת לידך והנשימה שלי כמו נעתקת..
הלב שלי מחסיר פעימה בלי סוף וזה משהו שלא קרה לי הרבה בחיים.
משהו בך גורם לי להרגיש חיה.
גורם לי להתרגש, להתפוצץ מבפנים.
אני לא יודעת מה יהיה איתנו ואני לא יודעת לאן כל הרגשות האלה יקחו אותנו.
אבל אני כן יודעת שהרגשת הפיספוס הזאת שיש לך, קיימת גם אצלי.
ולא רק בקטע הרומנטי.
אלא גם בקטע החברי.
פיספסתי אותך בתור חבר ואני לא רוצה שזה יקרה שוב."
אחרי שיחה מאוד נעימה ואחרי שטחנו את הפיצה יחד עם הבירה.
אנחנו נישכבים על הספה, הראש שלי מונח על החזה שלו והידיים שלו עוטפות אותי.
אנחנו ניזרקים מול הטלוויזיה ואני מרגישה את הלב הפועם שלו, פועם תחת היד שלי.
הוא משחק לי בשיער והשקט הזה איתו עושה לי כל כך טוב.
הריח שלו מרגיע אותי.
"טוב לי שאת פה, גורג'ס"
"טוב לי להיות פה, איתך"
אני עוצמת עיניים ונותנת לעצמי פשוט להנות מהזמן הזה איתו.
נותנת לעצמי לנוח באמת ופשוט לאהוב את הזמן הזה שהרגיש כל כך חסר.
בין כל השקט, בין כל הרוגע הזה.
באמצע הזמן הזה שאנחנו מנסים להשלים בדרכים לא ברורות.
באמצע שהלב מצא טיפה של נחת בלי לחץ של שאלות, בלי טירוף..
הטלפון שלי מצלצל..
אני שולחת יש לשולחן וכל העולם שלי מתנער מצד לצד שוב..
על הצג מופיע השם שכל כך לא רציתי לראות..
-איתן-

*****************
פרק חדש יצא לדרך.
איך זה שכל פעם מחדש כשמשהו קצת טוב קורה, משהו אחר הולך לקרות?
מאיפה הוא צץ עכשיו?
מה הוא רוצה?
הוא לא רואה שהיא צריכה להשלים פערים עם השלמות הזה?!
מה יקרה עכשיו?
לאן זה יקח אותה? לרן זה יקח את ג'וני?
מה זה יעשה לכל החבורה הזאת?
ספרו לי מה אתם חושבים.
אוהבת אתכם מלא מלא מלא.
נתראה בפרק הבא!

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Vivi Stories עקוב אחר Vivi
שמור סיפור
לסיפור זה 10 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Mor B
Mor B
היית חייבת להרוס להם את השקט את הרוגע את הרגע הרומנטי נכון ויוי.
טוב הם גוש של מתיקות ביחד.
אני מתה עליהם ושלא נדבר על כמה אני מתה על ג'וני אמא מתי הוא פנוי בשבילי?
בא לי שהוא באמת יחטוף אותה קצת הוא משרה עליה אווירה אחרת אווירה של רוגע.
הוא גורם לה קצת לשכוח מכל הבעיות שיושבות לה על הנשמה.
מעניין מה קרה עם איתן אני רק יכולה לנחש ורק הזמן יגלה לי.
אוהבת אותך אהבת עולם מוכשרת ומדהימה שלי♥️♥️♥️
הגב
דווח
Kipod Kipod
Kipod Kipod
חייב לחזור לקרוא אותך!אלופה שליי אוהב המוןן❤❤
הגב
דווח
Vivi Stories
Vivi Stories
תעשה את דודה מאושרת ותלך לקרוא..
חחהחהחההח אוהבת אותך מלא חיים שלייייי❤
הגב
דווח
טען עוד 16 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Vivi Stories
מה אנחנו עושים?! פרק 1
מה אנחנו עושים?! פרק 1
מאת: Vivi Stories
עלמה פרק 41 ואחרון
עלמה פרק 41 ואחרון
מאת: Vivi Stories
מה אנחנו עושים?! פרק 94
מה אנחנו עושים?! פרק 94
מאת: Vivi Stories
זאת אני!
זאת אני!
מאת: Vivi Stories
אהבה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
מרתק
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
מאת: Shirel Ben-Or
המדורגים ביותר
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer