כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2 1

להילחם בשבילו- פרק 6

36 שעות באמסטרדם יד ביד עם המחשבות

תוכן עניינים 1. להילחם בשבילו- פרק 12. להילחם בשבילו- פרק 23. להילחם בשבילו- פרק 34. להילחם בשבילו- פרק 45. להילחם בשבילו- פרק 56. להילחם בשבילו- פרק 67. להילחם בשבילו- פרק 78. להילחם בשבילו- פרק 89. להילחם בשבילו- פרק 910. להילחם בשבילו- פרק 1011. להילחם בשבילו- פרק 1112. להילחם בשבילו- פרק 1213. להילחם בשבילו- פרק 1314. להילחם בשבילו- פרק 1415. להילחם בשבילו- פרק 1516. להילחם בשבילו- פרק 1617. להילחם בשבילו- פרק 1718. להילחם בשבילו- פרק 1819. להילחם בשבילו- פרק 1920. להילחם בשבילו- פרק 2021. להילחם בשבילו- פרק 2122. להילחם בשבילו- פרק 2223. להילחם בשבילו- פרק 2324. להילחם בשבילו- פרק 2425. להילחם בשבילו- פרק 25 26. להילחם בשבילו- פרק 2627. להילחם בשבילו- פרק 2728. להילחם בשבילו- פרק 2829. להילחם בשבילו- פרק 2930. להילחם בשבילו- פרק 3031. להילחם בשבילו- פרק 3132. להילחם בשבילו- פרק 3233. להילחם בשבילו- פרק 3334. להילחם בשבילו- פרק 3435. להילחם בשבילו- פרק 3536. להילחם בשבילו- פרק 3637. להילחם בשבילו- פרק 3738. להילחם בשבילו- פרק 3839. להילחם בשבילו- פרק 3940. להילחם בשבילו- פרק 4041. להילחם בשבילו- פרק 4142. להילחם בשבילו- פרק 4243. להילחם בשבילו- פרק 4344. להילחם בשבילו- פרק 44 45. להילחם בשבילו- פרק 4546. להילחם בשבילו- פרק 4647. להילחם בשבילו- פרק 4748. להילחם בשבילו- פרק 4849. להילחם בשבילו- פרק 4950. להילחם בשבילו- פרק 5051. להילחם בשבילו- פרק 5152. להילחם בשבילו- פרק 5253. להילחם בשבילו- פרק 5354. להילחם בשבילו- פרק 5455. להילחם בשבילו- פרק 5556. להילחם בשבילו- פרק 5657. להילחם בשבילו- פרק 5758. להילחם בשבילו- פרק 5859. להילחם בשבילו- פרק 5960. להילחם בשבילו- פרק 6061. להילחם בשבילו- פרק 6162. להילחם בשבילו- פרק 6263. להילחם בשבילו- פרק 6364. להילחם בשבילו- פרק 6465. להילחם בשבילו- פרק 6566. להילחם בשבילו- פרק 6667. להילחם בשבילו- פרק 6768. להילחם בשבילו- פרק 6869. להילחם בשבילו- פרק 6970. להילחם בשבילו- פרק 7071. להילחם בשבילו- פרק 7172. להילחם בשבילו- פרק 7273. להילחם בשבילו- פרק 7374. להילחם בשבילו- פרק 7475. להילחם בשבילו- פרק 7576. להילחם בשבילו- פרק 7677. להילחם בשבילו- פרק 7778. להילחם בשבילו- פרק 7879. להילחם בשבילו- פרק 7980. להילחם בשבילו- פרק 8081. להילחם בשבילו- פרק 8182. להילחם בשבילו- פרק 8283. להילחם בשבילו- פרק 8384. להילחם בשבילו- פרק 8485. להילחם בשבילו- פרק 8586. להילחם בשבילו- פרק 8687. להילחם בשבילו- פרק 8788. להילחם בשבילו- פרק 8889. להילחם בשבילו- פרק 8990. להילחם בשבילו- פרק 9091. להילחם בשבילו- פרק 9192. להילחם בשבילו- פרק 9293. להילחם בשבילו- פרק 9394. להילחם בשבילו- פרק 9495. להילחם בשבילו- פרק 9596. להילחם בשבילו- פרק 9697. להילחם בשבילו- פרק 97

פרק 6: רוקדים עם הבוכים

כמובן שטיפשי מצידי לשוטט בעיר די זרה, שכמעט ולא מדברים בה אנגלית, כשרב הכסף שלי בחדר במלון ויש לי בערב עוד את מופע הבלט הזה.
אני רוצה כל-כך לעלות על טיסה הביתה, אבל יודעת שזה לא אפשרי. אני מוצאת באחד מתחנות האוטובוס שמקיפות את הכיכר קו שמגיע עד לכניסה למלון והדבר הראשון שאני עושה כשאני מגיעה לקבלה הוא לבדוק אם יש חדר פנוי. אין שום מצב בעולם שאני נשארת עם יובל אפילו דקה אחת באותו החלל.
"אין חדרים, הכל מלא," מתנצל הבחור בקבלה.
אני מפוצצת במזומנים שהבאתי איתי מראש למצב חירום, זה היתרון בלקבל כסף במזומן, מתיישבת על הספה שבלובי ומתחילה לחפש מלונות באזור. אני אמורה להגיע לנמל התעופה ברכבת ולא רוצה להסתבך, למרות שגם מונית זו אופציה. בסוף הדמעות משתחררות בכמות כשכל התוצאות מסביב כושלות. הבחור מהקבלה מביא לי כוס מים ושואל אם יכול לעזור.
"אותך לא זרקו בחופשה," אני ממלמלת בקור.
הוא הולך לו, ואני מרגישה סתומה על כך ששיתפתי אותו. אני ניגשת אל השירותים שבלובי, לוקחת לעצמי כמות מכובדת ויוצאת חזרה לכיוון היציאה מהלובי כדי לחפש חדר במלון שממול. כשאני נוגעת בדלת, אותו בחור מהקבלה קורא לי.
"MISS."
אני מסתובבת. "YES?"
הוא מסמן לי להגיע אל הדלפק, ואני לא מבינה למה הוא מבזבז את הזמן שלי שגם ככה מבוזבז כי בטח יובל יגיע בקרוב להתארגן לקראת הישיבה שלו עם שקד בבר.
הוא מוציא כרטיס מגנטי ממגירה שנפתחת עם מנעול. "יש חדר אחד פנוי בשבילך בסוף. הוא נמצא בקומה האחרונה. מתי את צפויה לעזוב?"
"עוד יומיים, מוקדם בבוקר," אני עונה ומצביעה על המעלית. "אני אלך להביא את הכסף."
מישהי גבוה ובלונדינית יוצאת מהחדר ומסתכלת על הבחור מהדלפק. "מחיר של חדר רגיל," היא אומרת לו ואז מסתכלת עלי. "תרגישי טוב, גברת. מקווה שהחופשה שלך תהיה טובה יותר."

לוקחים לי כמה רגעים לקלוט שקיבלתי את אחת הסוויטות שבמלון. וואו. בטח הבחור מהדלפק סיפר את זה שזרקו אותי לבלונדה שהיא כנראה המנהלת או ש... לא צריך להתעמק במחשבות, וואו! איזה חדר יפה. הוא צבוע בקרם עדין שמשתלב נהדר עם רצפת העץ. אני מכניסה את המזוודה עם הבגדים המבולגנים בתוכה אל תוך המסדרון הצר וסוגרת אחריי את הדלת. בהמשך של הריצוף משתלב ארון עץ בדיוק באותו הצבע. מצד ימין שלי נחשף הסלון עם ספות בצבע קרם וחלון גדול המשקיף על השמיים האפורים של אמסטרדם. הייתי משוויצה בזה בסטורי, אבל לא בא לי שאלות מיותרות. מצד שמאל שלי יש מטבח רחב יידיים, רק שאני בספק אם אבשל כאן משהו. בסוף המסדרון יש חדר שינה לא גדול במיוחד. אני עומדת להיכנס למקלחת, רק שמבט בשעון מראה שמופע הבלט בשבע ואני צריכה לסדר את הבגדים יפה בארון ולמצוא מקום למזוודות ולשופינג. צרות של עשירים. ברור שיש כאן.
כשאני מסיימת, אני מרשה לעצמי להתפרק על הספה הפנויה, כי שמתי את שקיות הקניות על הגדולה יותר, כשברקע הMTV. השירים מאושרים מדי, ולמרות זאת הדמעות זולגות. אני מקימה את עצמי בלית ברירה כדי להתקלח לפני המופע ואני גם צריכה לפרק את הפן. המקלחת היא הדבר היפה ביותר בחדר לדעתי. הנוף היפה של אמסטרדם משתקף גם ממנה וחבל שאני לא יכולה ליהנות ממנה כמו שרציתי. אולי מחר אצליח, אבל אני בספק.
אני נכנסת לאמבטיה העגולה, מסירה את האיפור ואת הבגדים שחשבתי שיתועדו לנצח כשהילדים ישאלו איך אמא ואבא הכירו ו... הנה מתחילה החופשה שלי לבד.

אני מתאפרת הכי פשוט שאני יכולה למופע הבלט. כשהבגדים מסודרים בארון שוב קל יותר למצוא מה אני רוצה. אני שולפת ג'ינס וסריג בצבע שדומה קצת לקירות פה, תיק חתול פרוותי שחור שקניתי באסוס ונועלת את המגפיים.
המיטה ממש נוחה מהמעט שהספקתי להיות עליה, וזה מנחם אותי לדעת שכשאחזור לכאן אתחבק עם מיליון הכריות שעליה. הנייד שלי תמיד צמוד אלי ויובל לא מתקשר, אבל גם אף אחד אחר לא מתקשר. אולי מניחים שאנחנו חוגגים את אירוסינו?
כל הדרך למופע הבלט, אני עושה הכל כדי לא לחשוב. זה קשה. המוזיקה בסוף עושה את שלה וכשאני בתוך ההמונים מחוץ לאולם שממתינים לכניסה פנימה, פרפרים בבטן מציפים אותי. סוף סוף משהו שאני רוצה וחיכיתי לו.
אני שמחה לדעת שאני לא רגישה כשמופע הבלט מציג חתן וכלה באחד מהקטעים. מתישהו גם אני אתחתן... נכון?

בדרך לחדר עדי שולחת לי הודעה אם יש חדש. אני שואלת אותה אם בא לה שיחה בסקייפ ושמחה שהבאתי איתי את הלפטופ. היא כמובן המומה לראות את החדר החדש ולגלות שיובל ואני כבר לא.
"איזו גיבורה את שקמת והלכת למופע בלט!" היא אומרת ישר כשהשיחה מתחילה. היא עם קוקו מבולגן ופיג'מה פרוותית כמו שלי.
"הייתי בטוחה שאשקע בדיכאון במיטה ואפספס אותו בהתחלה כשהגעתי לחדר, אבל באמת חשבתי על זה קצת והוא לא שווה את זה. המחשבות כל הזמן. זה טבעי?"
"ברורררררררר." היא עושה סימן של נשיקה. "בא לי לתת לך נשיקות וחיבוקים."
"איך אני אספר לכולם?" אני שואלת את מה שמטריד אותי.
עדי נראית מופתעת. "זה מה שמשנה לך? את כאילו לא חשבת על חתונה לפני רגע?"
אני נאנחת. "גם."
אנחנו מדברות עד אמצע הלילה, ואני נשארת ערה עד שהשמיים בסלון מתבהרים וגם המחשבות שלי על איך יראו החיים עכשיו. כל-כך הרבה דברים, שאני פשוט שוקעת במיטה המזמינה ומתעוררת רק בצהריים.
שופינג בספורה וזארה עושה טוב ללב, וכשאני חוזרת לחדר בהתחלה אני עוצרת בקומה בו היה החדר של יובל ושלי, נזכרת במציאות, ועולה חזרה לסוויטה. יובל עדיין לא התקשר. אני יודעת שמחר נהיה באותו המטוס, אבל מעדיפה להתחמק מהמחשבה על מה היה כשניפגש. אני אעשה הכל כדי להימנע מכך.
כשאני מסיימת לארוז כמעט הכל לקראת החזרה הביתה מחר בבוקר, אני מגלה שיש לי ערב חופשי לגמרי. קראתי בספרי התיירות על הכיכרות בהם יש מופעי רחוב בימי ראשון בערב, ונראה לי נחמד להסתובב בהן למרות שנהיה ממש קר.
אז אני מסתובבת. וקונה צ'יפס שוב בגביע. והוא לא טעים לי מחדש. יש משהו נחמד בלא לעלות כלום לרשתות החברתיות ולהיות נטו עסוקה בלהסתכל ולעכל את מה שהעיניים רואות. אני מצטלמת עם בן אדם שמאופר במלא צבע כסף ומצלמת את המופעים השונים.
המחשבות לא באמת מרפות. הן יושבות שם ומפחידות אותי. הן כאילו עכשיו בחופשה וכשנגיע לישראל, הן ואני, נצטרך להתעמת. בכנות? אני לא יודעת אם אצליח לנצח אותן כי אני עוד ילדה בתוכי שהאמינה בנסיך על הסוס הלבן שלה עד לפני יממה בערך...

אני נפרדת מאמסטרדם עם סוג של מועקה בלב. אני יודעת שאצטרך לחזור אליה בוודאות כדי לתקן את החוויה המרה הזו.
בארוחת הבוקר, אני מעמיסה על הצלחת כמה שאני יכולה. אני יודעת שצפוי לי יום ארוך ולילה ארוך כשאצטרך לספר לאמא את הגרסה המלאה שהיא מעבר ל"יובל ואני נפרדנו, נדבר בבית". אני יושבת בצד שסמוך לדלת ושמחה מאוד שיובל לא מופיע. אני לא יודעת איך הוא הגיב לחזרה שלו לחדר ולתגלית שאני לא שם, אבל זה לא באמת מעניין אותי לגלות או לדעת.
אני מחליטה בסופו של דבר להזמין מונית לנמל התעופה מהמחשבה שאסתבך. ילדה לא עצמאית, כבר אמרתי? ילדה חלשה שעכשיו מורידה לעצמה מהביטחון כשהיא מודה לפקידה שבמשמרת בוקר על החדר ומחכה שהמונית תגיע.
הנהג שמגיע לאסוף אותי לא מדבר איתי בכלל ועסוק ברדיו. השיר של אנריקה איגלסיאס ופיטבול I LIKE HOW IT FEELS מתנגן ברקע כשבחוץ מתחיל לרדת גשם. סוף עגום כזה לחופשה ואני בכלל לא אוהבת את איך שזה מרגיש.
ואם כבר תחושה, אז היא חרא לפגוש את יובל בעמדת הבידוק בנמל התעופה. הוא מסתכל עלי מוציאה את השופינג שלי מהתיק. אני מתעלמת ממנו ועונה על השאלות של קצינת הביטחון. כשהמזוודות בדרך לבטן המטוס, אני מתיישבת בסניף של סטארבקס ומבזבזת עשרה יורו על עוגיות בצורת איש שלג ועץ אשוח וכוס קפה הפוך עם קצפת. איכס. הוא עובר לידי, ואני מסתובבת ישר.
"עופרי?" הוא מתקרב אלי.
"תעוף מפה," אני מסננת.
"חשבתי שהיומיים האלה לבד יקררו אותך טיפה ותביני-"
אני קוטעת אותו. "אני לא רוצה לדבר איתך. תהנה בלבד שלך."
"את ילדה." הוא מתחיל ללכת. "בסוף באמת אגלה שעשיתי את הדבר הנכון."
אני עולה למטוס אחרי שמתהפכת לי הבטן וכמעט הקאתי בשירותים. אני מרגישה חנוקה כשאני מקבלת מושב ליד זוג שנראה לי התארס בחופשה הזו כי הבת לא מפסיקה לדבר על הטבעת. איזה עולם אכזר. אני נותנת לדמעות לצאת אחרי ההמראה ומסתירה אותן תחת משקפי השמש. בלית ברירה, אני אוכלת צהריים וקונה לעצמי שני בודי מיסט של ויקטוריה סיקרסט שממש רציתי.
אני לא רואה את יובל בירידה מהמטוס או בדרך לאולם מקבלי הפנים. אני כן רואה את אמא שם עם בלון בצורת סמיילי ועוד אחד בצורת בית עם הכיתוב WELCOME.
"לא היית צריכה," אני אומרת לה אחרי החיבוק וקושרת את הבלונים אל תיק הגב שלי. אנחנו יוצאות לכיוון החנייה כשבחוץ חושך מצריים.
"לא בא לי לחזור לעבודה." אני עוזרת לה להכניס את שתי המזוודות העמוסות שלי למושב האחורי. "קובי כבר כתב לי שהוא ישמח אם אחזור מחר למשמרת ערב, אני מעדיפה לחזור מחרתיים."
"תגידי לו שאת עייפה ותחזרי מחרתיים. מחר תשקיעי את הכוחות שלך בנסיעה לדירה של יובל עם אחת המזוודות שתרוקני ותקחי את כל מה ששלך משם." אמא טורקת את דלת המושב האחורי ומסתכלת לי בעיניים כשאומרת, "וכשתרגישי נוח לדבר איתי על מה שקרה שם- אני מוכנה."
אני נכנסת למושב הקדמי וממלמלת, "אני לא יודעת אם אני מוכנה למה שיבוא." וכשמופיע הכיווץ הזה בבטן, אני יודעת שאני לא.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

שלכת כותבת מהלב עקוב אחר שלכת
שמור סיפור
לסיפור זה 5 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
נטלי בנעים
נטלי בנעים
עכשיו קראתי את כל הפרקים וזה מעניין בטירוף!!! יובל קצת חוצפן... גם הרס לה את החופשה שכל כך חיכתה לה וגם טוען שהיא ילדה... מעניין מה יהיה שהיא תמשיך הלאה...
אלופה
הגב
דווח
שלכת כותבת מהלב
שלכת כותבת מהלב
החלק המעניין עוד לא התחיל
תןדה !
הגב
דווח
guest
וואו רק בשביל הסיפור שלך שווה להיכנס לאתר! אני חייבת לדעת מה יהיה בהמשך
הגב
דווח
טען עוד 7 תגובות
כותבי החודש בספרייה
שלכת כותבת מהלב
להילחם בשבילו- פרק 97
להילחם בשבילו- פרק 97
מאת: שלכת כותבת מהלב
להילחם בשבילו- פרק 96
להילחם בשבילו- פרק 96
מאת: שלכת כותבת מהלב
יש לי הכל- פרק 82
יש לי הכל- פרק 82
מאת: שלכת כותבת מהלב
להילחם בשבילו- פרק 87
להילחם בשבילו- פרק 87
מאת: שלכת כותבת מהלב
פנטזיה
שירות לקוחות אהבה
שירות לקוחות אהבה
מאת: Avrahami Amitay
אתה בן זונה, ואני בכלל מתגעגעת לאופק.
אתה בן זונה, ואני בכלל מתגעגעת לאופק.
מאת: קריסטין .
התגעגעתי הוא שלח
התגעגעתי הוא שלח
מאת: אתי שבי
הבת זונה הזו כמוני
הבת זונה הזו כמוני
מאת: קריסטין .
מרתק
הספר שלי, "מסדרונות" - 5 הפרקים הראשונים לקריאה
הספר שלי, "מסדרונות" - 5 הפרקים הראשונים לקריאה
מאת: אפריל גל גילרוביץ'
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
אהבה של חורף
אהבה של חורף
מאת: אפריל גל גילרוביץ'
"אולי תכתוב עליי שיר?"
"אולי תכתוב עליי שיר?"
מאת: moshe shachar
סיפורים אחרונים
קרן שמש
קרן שמש
מאת: רינה זיגדון
מסיכות הלבה
מסיכות הלבה
מאת: ליבי ברגר
נימפומנית שאת
נימפומנית שאת
מאת: דוד .
תני אימון והדברים יקרו מעצמם
תני אימון והדברים יקרו מעצמם
מאת: דון סלבדור