כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 2

מיקה, מון אמור המשך - פרק 11

אני רואה אותה והגוף שלי קופא במקום. הידיים שלי רועדות ואני חוזרת לאותם רגעים איומים, בהם אני מבינה ששום דבר לא יכול לחזור להיות כמו שהיה. כמו שחלמנו שיהיה. החיוך שלה מרוח לה על הפנים, היא זוהרת ויפה.

תוכן עניינים 1. מיקה, מון אמור פרק - 12. מיקה, מון אמור פרק -23. מיקה, מון אמור פרק - 34. מיקה, מון אמור פרק - 45. מיקה, מון אמור פרק - 56. מיקה, מון אמור פרק - 67. מיקה, מון אמור פרק - 78. מיקה, מון אמור פרק - 89. מיקה, מון אמור פרק - 910. מיקה, מון אמור פרק - 1011. מיקה, מון אמור פרק - 1112. מיקה, מון אמור פרק - 1213. מיקה, מון אמור פרק - 1314. מיקה, מון אמור פרק - 1415. מיקה, מון אמור פרק - 1516. מיקה, מון אמור פרק - 1617. מיקה, מון אמור פרק - 1718. מיקה, מון אמור פרק - 1819. מיקה, מון אמור פרק - 1920. מיקה, מון אמור פרק - 2021. מיקה, מון אמור פרק - 2122. מיקה, מון אמור פרק - 2223. מיקה, מון אמור פרק - 2324. מיקה, מון אמור פרק - 2425. מיקה, מון אמור פרק - 2526. מיקה, מון אמור פרק - 2627. מיקה, מון אמור פרק - 2728. מיקה, מון אמור פרק - 2829. מיקה, מון אמור פרק - 2930. מיקה, מון אמור פרק - 3031. מיקה, מון אמור פרק - 3132. מיקה, מון אמור פרק - 32 ואחרון33. מיקה, מון אמור המשך - פרק 134. מיקה, מון אמור המשך - פרק 235. מיקה, מון אמור המשך - פרק 336. מיקה, מון אמור המשך - פרק 437. מיקה, מון אמור המשך - פרק 538. מיקה, מון אמור המשך - פרק 639. מיקה, מון אמור המשך - פרק 740. מיקה, מון אמור המשך - פרק 841. מיקה, מון אמור המשך - פרק 942. מיקה, מון אמור המשך - פרק 1043. מיקה, מון אמור המשך - פרק 1144. מיקה, מון אמור המשך - פרק 1245. מיקה, מון אמור המשך - פרק 1346. מיקה, מון אמור המשך - פרק 1447. מיקה, מון אמור המשך - פרק 1548. מיקה, מון אמור המשך - פרק 1649. מיקה, מון אמור המשך - פרק 1750. מיקה, מון אמור המשך - פרק 1851. מיקה, מון אמור המשך - פרק 1952. מיקה, מון אמור המשך - פרק 2053. מיקה, מון אמור המשך - פרק 2154. מיקה, מון אמור המשך - פרק 2255. מיקה, מון אמור המשך - פרק 2356. מיקה, מון אמור המשך - פרק 2457. מיקה, מון אמור המשך - פרק 2558. מיקה, מון אמור המשך - פרק 2659. מיקה, מון אמור המשך - פרק 2760. מיקה, מון אמור המשך - פרק 2861. קצת אוויר

לוקח לי כמה רגעים להסדיר את הנשימה ממה שקרה כאן עכשיו וכשהוא יוצא, אני מעכלת שהוא אשכרה עצר את הטירוף הזה ונתן לי חומר למחשבה..
אני קמה ויוצאת למרפסת ונישענת על החומה, מרכינה את ראשי לעבר היציאה מהבניין והוא מגיח משם.
"אתה יודע מה אתה רוצה?"
הוא מפנה אלי את הפנים שלו, לא מבין מה אני עושה שם ומה אני צועקת בשעה כזאת.
"כמה רעש את עושה?!"
"כמה שיותר!"
הוא צוחק ואני לא מצליחה להוריד את העיניים שלי ממנו.
"תענה!
אתה יודע מה אתה רוצה?"
"כן, אני יודע!"
הוא אומר מחייך וחותך לי בפנים.
הוא יודע מה הוא עושה, הוא יודע מה לעשות כדי להשיר אותי מסוקרנת, כדי להשאיר אותי עם השאלות באוויר..
אני רואה אותו מתרחק והשמש כבר כמעט במקום שלה, זה הסימן שלי שהיום הזה ניגמר.
אני נכנסת למקלחת זריזה שמורידה ממני את כל המתחים שהצטברו בי בלילה הזה וניזרקת על המיטה.
עם יותר מדי מחשבות אני מניחה את הראש על הכרית.
מחר יהיה לי מספיק זמן לחשוב על הכל, אני כל כך עייפה שאין לי כוח כמעט לנשום.
העיניים נעצמות לבד והראש מרפה מהכל.
אחרי כמה שעות ספורות השעון המעורר שלי מצפצף לי על החיים ואין לי מצב להתעלם ממנו מרוב שהוא מציק.
אני מחפשת אותו וכשאני רואה אותו על השידה ליד הטלוויזיה זה מצריך ממני לקום.
אני זוחלת לצד השני של המיטה והעצלנות שלי עולה שלב כשאני בקושי מצליחה להתרומם כדי לצאת ממנה, מה שגורם לי כמעט להתגלגל על הריצפה.
אני מועדת ונתקעת בשידה וצרור ברכות וקללות לתפארת מדינת ישראל משתחררות ממני.
אני משתיקה את הבן זונה שנשנש לי את המוח ומתיישבת על הריצפה באמצע הבית..
"מה זה היה עכשיו לעזאזל?!"
אני שואלת את עצמי ולא מבינה איך אני תמיד מגיעה למצבים האלה.
אני מפהקת, פיהוק ענק ומיד אחריו משחררת אוויר מיותר שהיה בפנים.
אני בקושי מצליחה להקים את עצמי מהריצפה ואני מוצאת את עצמי מדדה כל הדרך למקלחת.
כשאני מסיימת להעיר את עצמי עם מקלחת קרה אני עוטה על גופי מגבת ויוצאת לסלון.
אני משחררת צעקת בהלה כשאני רואה מישהו במרפסת שלי.
"מה יש לך יא משוגעת?"
"מה יש לי?!
הרגת אותי בזה הרגע!
הבהלת אותי!"
"סליחה, לא רציתי להפריע לך במקלחת"
אני לוקחת רגע להירגע והיא נכנסת פנימה ונעמדת מולי.
"התגעגעתי אליך"
"גם אני התגעגעתי אליך"
"אני מצטערת..
לא הייתי צריכה להגיע איתך למקומות האלה"
"מתישהו זה היה יוצא ממך"
"כן אבל יש גם דרך להגיע לדברים האלה והייתי צריכה לסתום את הפה ולא להאשים אותך סתם מתוך המקום הכועס שלי"
"זה לא שלא ידעתי שככה את חושבת"
"זה לא נכון..
אני כועסת שאתם לא ביחד, אני כועסת שמשהו לא עבד לכם שם אחרי כל מה שעברתם.
באמת חשבתי שמה שיש בינכם הוא מיוחד.
אני כועסת שזה נ יגמר לכם ואני כועסת על שניכם שלאף אחד מכם אין את הפאקינג אומץ לפתוח את זה איתי ולספר לי מה היה שם באמת"
"אני לא יכולה להתמודד עם זה ליה"
"אחרי כל מה שעברת בחיים שלך, אחרי כל מה שעברנו ביחד.
את לא מסוגלת לפתוח את זה איתי.
זה קצת מעליב"
"אני יודעת שזה מעליב.
אני יודעת שכואב לך עלינו, אני יודעת שכואב לך עליי ואני יודעת שאת כועסת שאף אחד מאיתנו לא מספר לך..
אבל אני פשוט לא יכולה"
אני מוציאה בגדים מהארון בזמן שהיא יושבת על קצה המיטה שלי, מביטה בי במבט הפגוע שלה.
"אני לא עושה לך את זה בכוונה לילו.."
אני מתכופפת לכיוון הברכיים שלה ומיישרת אליה את המבט שלי.
העיניים הגדולות והכחולות שלה מתמלאות בדמעות ואני ממהרת להניח את היד שלי על הפנים שלה.
"מה כבר קרה שם שגרם לכם לפרק את זה בצורה הכל כך קיצונית הזאת?!
אני לא מצליחה להבין מה כבר יכל להביא את שניכם למצב הזה"
"אל תנסי להבין ליה.
יש פעמים שאני בעצמי לא מצליחה להבין.
פשוט תניחי לזה..
זה מה שאני עשיתי"
אני קמה ומסיימת להתלבש.
כשהשמלה שלי מונחת על הגוף אני ניגשת למטבח להרתיח לי מים לקפה והיא נעמדת באמצע הבית.
"אני לא מבינה מאיפה באה לך כל האדישות הזאת..
ממתי הפכת לבן אדם שלא איכפת לו יותר?!"
"אין לי מה לעשות עם זה את לא מבינה?"
"למה?
למה אתם לא נלחמים על מה שהיה לכם?"
"כי אין על מה להילחם ליה!"
אני אומרת לה כשאני עם הגב אליה.
מנסה להתעסק בקפה ולהסתיר ממנה את העיניים שלי שמתמלאות בדמעות של עצב.
מנסה להסתיר את ההבעה שבאמת איכפת לי ולא באמת הנחתי את זה בצד.
"מיקה, אני מכירה אותך, את לא כזאת.
למה את נחסמת מולי?"
אני לוקחת אוויר ומסתובבת אליה.
"ליה אני מתחננת אליך"
"תראי אותך!
אני לא מאמינה לך לרגע שהנחת את זה בצד!
אני רואה את העיניים שלך, אני רואה מעבר למה שאת חושבת.
אני מכירה אותך יותר ממה שאני מכירה את עצמי"
"ליה..
תקשיבי, אם יש משהו שהייתי מתה להוריד מעליי זה את כל הסיפור עם איתן.
אם יש משהו שהייתי רוצה להוציא מתוכי זה את הסיבות ללמה זה לא הצליח ולמה הגענו לאן שהגענו.
אבל זה לא רק שלי..
יש כאן עוד צד.
הצד של איתן ואני אכבד אותו כל עוד אני יכולה"
"מיקה.."
"ליה בבקשה ממך"
אני מנסה לסכם את השיחה הזאת כי היא הולכת ונעשת כבדה שוב.
"אוקי.."
"תביני אותי בבקשה"
"נולדתי כדי להבין אותך"
היא אומרת והציניות שנשפכת ממנה ברגעים אלה פשוט פורצת גבולות.
אנחנו לא מחזיקות מעמד יותר ומחבקת אותה עם צחוק מתפרץ.
"ילדה מפגרת"
היא אומרת ומחבקת אותי חזק אליה.
"היית חסרה לי"
"גם את היית חסרה לי"
"שולם?
"שולם"
אנחנו יושבות במרפסת ואני תוהה ביני לבין עצמי אם לספר לה על אריק.
אם לספר לה על ג'וני..
אני מרגישה שהבוקר הזה איתה גם ככה אינטנסיבי ומתוח ואני מעדיפה לשחרר מהכל ולא להוסיף עוד ללחץ שגם ככה יש עכשיו.
"אז מה חדש מאתמול להיום?"
היא שואלת ולוקחת שאכטה מהפייסל שהדליקה.
אני יודעת שאני הולכת לשקר לה ושוב להסתיר ממנה דברים, אבל אני פשוט עייפה ומותשת ואין לי כוח להוסיף עוד כלום.
"שום דבר מעניין, הכל משעמם בלעדיך"
"חנפנית"
"שקט"
אנחנו מתבשלות במרפסת מהשמש ובקושי מצליחות להזיז את עצמינו.
"את לא צריכה ללכת לעבודה?"
"כן..
אולי תלכי במקומי?"
"מה עוד?!
אולי גם ללכת להחליף אותך בבלאק?"
"את יכולה?
אני אשמח"
"אולי תבריזי?"
"אין מצב"
"מי את ומה עשית לחברה שלי?"
"אני לא יכולה להבריז לילו"
אני נזכרת שיש משהו שאני כן יכולה לחלוק איתה בכייף בלי שיכלול שיפוטיות והרמות גבה.
"חברה שלך כנראה עולה חצי מדרגה"
"מה זאת אומרת?"
"האחמ"שית שלנו עוזבת ואני כניראה אחליף אותה"
"די!
איזה יופי!
זאת מדרגה לא חצי.
הכי מגיע לך שיראו אותך סוף סוף, אחרי כל המאמץ שלך שם"
אני מסתכלת על החיוך שלה ועל העיניים שלה והיא עושה לי טוב.
הטוב הזה שיש בה עושה לי טוב.
"קומי, קומי יאללה לכי תראי להם רצינות"
אני מסתכלת על השעון, מסתכלת עליה.
היא מזהה את המבט הזה ואת ההבעה הזאת שעל הפנים שלי.
"לא!
את לא מבריזה!
את הולכת!"
"נו פעם אחרונה, אחרי שזה יקרה לא יהיה לי מצב אפילו לאחר!"
"אם תבריזי עכשיו רוב הסיכויים שגם לא יהיה לך לאן לאחר.
יש לך אחריות מסוג אחר עכשיו ואת צריכה להראות רצינות, מעבר למכירות שאת עושה.
קדימה קומי, אני אלווה אותך החוצה"
היא מצליחה לשכנע אותי ואני קמה בקושי מהכיסא.
"וואי השמש הזאת רצחה אותי עם הפייסל הזה"
"מיקה!"
"בסדר, בסדר אני הולכת!"
היא מנחיתה את היד שלה על התחת שלי ושנינו יוצאות מהבית.
אני ניפרדת ממנה ועולה על מונית לעבודה.
אני מגיעה לרחוב הראשי והולכת קצת ברגל, בדרך אני עוברת בבית קפה הקבוע שלי ולוקחת לי קפה חזק כדי להתעורר קצת יותר.
אני מתיישבת בפינה הקבועה והמוצלת שלי ומשום מקום היא מופיעה.
כשאני מגלגלת לעצמי סיגריה, העיניים שלי מורמות לעבר הרחוב ממול.
ממש מעבר לכביש.
אני רואה אותה והגוף שלי קופא במקום.
הידיים שלי רועדות ואני חוזרת לאותם רגעים איומים, בהם אני מבינה ששום דבר לא יכול לחזור להיות כמו שהיה.
כמו שחלמנו שיהיה.
החיוך שלה מרוח לה על הפנים, היא זוהרת ויפה.
היא מדברת עם מישהו שאני לא מצליחה לראות, הוא נמצא בתוך הבית קפה.
הלב שלי פועם בחוזקה ואני מרגישה איך כפות הידיים שלי מתמלאות בזיעה קרה של לחץ.
אני מרגישה איך הגוף שלי מתכנס בתוך עצמו.
מרגישה איך הלב שלי כואב, איך הגוף שלי כולו מרגיש את אותו כאב אכזר שתקף אותו אז..
אין מצב שהוא פה מיקה..
אין מצב שהוא פה!
היא הסיבה שהוא עזב, היא הסיבה שהכל נחרב!
זה לא יכול להיות הוא...
"פאק.."

*******************
אז הצמודות משלימות קצת פער ומשלימות.
אבל מה קורה או יקרה כשליה תבין שג'וני חזר בצורה כזאת לחיים של מיקה..
איך היא תגיב לזה אחרי הפרידה של איתן מהחברה שלה.
ומי זאת הבחורה הזאת?
ומה הסיפור של איתן?
מה הוא כבר עשה.. ?
ספרו לי מה אתם חושבים..
נתראה בפרק הבא, אוהבת אתכם הכי בעולםםםםםם!

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Vivi Stories עקוב אחר Vivi
שמור סיפור
לסיפור זה 5 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Mor B
Mor B
למה אין פה כפתור של מתח..... מה נראה לך שככה את מסיימת את הפרק.
את מודעת לזה שזאת אכזריות לשמה.
זאת התעללות בקורא ואני אתבע אותך חחחח.
את גאונה תמיד אמרתי... תמיד מפתיעה את הקוראים שום דבר אצלך לא ידוע מראש וזה למה אני חולה על הסיפורים שלך... הם כמו לונה פארק אחד ענק מלא מלא הפתעות.
הלכתי לפרק הבא לפני שהסקרנות תהרוג אותי פה.
אוהבת ים ים ים ♥️♥️
הגב
דווח
guest
את מדהימה, ואי אפשר להפסיק לקרוא את כל מה שאת כותבת!!❤❤❤
הגב
דווח
Vivi Stories
Vivi Stories
תודה רבהההה!!
אתם מדהימים, תודה❤❤
הגב
דווח
טען עוד 6 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Vivi Stories
מה אנחנו עושים?! פרק 1
מה אנחנו עושים?! פרק 1
מאת: Vivi Stories
עלמה פרק 41 ואחרון
עלמה פרק 41 ואחרון
מאת: Vivi Stories
מה אנחנו עושים?! פרק 94
מה אנחנו עושים?! פרק 94
מאת: Vivi Stories
זאת אני!
זאת אני!
מאת: Vivi Stories
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
שרוע על הספה מול ערוצי החדשות
שרוע על הספה מול ערוצי החדשות
מאת: כותב למגירה
דרך מוצלחת 2
דרך מוצלחת 2
מאת: שיר פיליבה
לבחור הבא שלי
לבחור הבא שלי
מאת: Doreen Sagga
דרך מוצלחת 2
דרך מוצלחת 2
מאת: שיר פיליבה
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה