כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
3

מיקה, מון אמור המשך - פרק 9

הוא תופס אותי בצידי הידיים, אוחז בי חזק ומתקרב עם הפנים שלו לפנים שלי.. אני לא יכולה להתחמק מהמבט שלו. זה מה שהורס לי את הנשמה כל פעם מחדש. העיניים האלה שלו שזורקות אותי רחוק מכאן.

תוכן עניינים 1. מיקה, מון אמור פרק - 12. מיקה, מון אמור פרק -23. מיקה, מון אמור פרק - 34. מיקה, מון אמור פרק - 45. מיקה, מון אמור פרק - 56. מיקה, מון אמור פרק - 67. מיקה, מון אמור פרק - 78. מיקה, מון אמור פרק - 89. מיקה, מון אמור פרק - 910. מיקה, מון אמור פרק - 1011. מיקה, מון אמור פרק - 1112. מיקה, מון אמור פרק - 1213. מיקה, מון אמור פרק - 1314. מיקה, מון אמור פרק - 1415. מיקה, מון אמור פרק - 1516. מיקה, מון אמור פרק - 1617. מיקה, מון אמור פרק - 1718. מיקה, מון אמור פרק - 1819. מיקה, מון אמור פרק - 1920. מיקה, מון אמור פרק - 2021. מיקה, מון אמור פרק - 2122. מיקה, מון אמור פרק - 2223. מיקה, מון אמור פרק - 2324. מיקה, מון אמור פרק - 2425. מיקה, מון אמור פרק - 2526. מיקה, מון אמור פרק - 2627. מיקה, מון אמור פרק - 2728. מיקה, מון אמור פרק - 2829. מיקה, מון אמור פרק - 2930. מיקה, מון אמור פרק - 3031. מיקה, מון אמור פרק - 3132. מיקה, מון אמור פרק - 32 ואחרון33. מיקה, מון אמור המשך - פרק 134. מיקה, מון אמור המשך - פרק 235. מיקה, מון אמור המשך - פרק 336. מיקה, מון אמור המשך - פרק 437. מיקה, מון אמור המשך - פרק 538. מיקה, מון אמור המשך - פרק 639. מיקה, מון אמור המשך - פרק 740. מיקה, מון אמור המשך - פרק 841. מיקה, מון אמור המשך - פרק 942. מיקה, מון אמור המשך - פרק 1043. מיקה, מון אמור המשך - פרק 1144. מיקה, מון אמור המשך - פרק 1245. מיקה, מון אמור המשך - פרק 1346. מיקה, מון אמור המשך - פרק 1447. מיקה, מון אמור המשך - פרק 1548. מיקה, מון אמור המשך - פרק 1649. מיקה, מון אמור המשך - פרק 1750. מיקה, מון אמור המשך - פרק 1851. מיקה, מון אמור המשך - פרק 1952. מיקה, מון אמור המשך - פרק 2053. מיקה, מון אמור המשך - פרק 2154. מיקה, מון אמור המשך - פרק 2255. מיקה, מון אמור המשך - פרק 2356. מיקה, מון אמור המשך - פרק 2457. מיקה, מון אמור המשך - פרק 2558. מיקה, מון אמור המשך - פרק 2659. מיקה, מון אמור המשך - פרק 2760. מיקה, מון אמור המשך - פרק 2861. קצת אוויר

"למה אתה עושה את זה?"
"עושה מה?
אני לא מבין למה את מרחיקה אותי ממך.
אני לא מבין למה את קרה אלי כל כך"
"אני לא יכולה שתהיה קרוב"
"למה?
למה כל דבר כל כך קשה איתך?"
הוא שואל ובאמת מתכוון.
אני רואה את זה על הפנים שלו, על ההבעה הזאת שלו שמחכה לתשובה.
"כי ככה.
כי הכל קשה אצלי"
במקום לתת לו תשובה נורמאלית אני זורקת לו את המילים היבשות האלה ומנסה לעבור אותו.
כן..
רק מנסה.
הוא חוסם לי את המעבר ומתעקש להישאר בשיחה שלא תיתן לאף אחד מאיתנו שום דבר.
"למה כל כך בוער לך לדבר איתי?
למה אתה כל כך מתעקש להיות חלק מהחיים ה.."
אני עוצרת ולא משלימה את המשפט..
"חלק מהחיים המה שלך.. ?"
"לא שמנה"
"כן משנה!
אי אפשר לנהל איתך שיחה!
אני לא מבין את זה!"
"אל תנסה להבין!
כי אין לנו שום שיחה לנהל"
"את מעצבנת.."
"כן, ידוע"
"אני בסך הכל רוצה להיות לידך..
להשלים איתך קצת פערים, לדבר איתך על בירה וסיגריה"
אני מסתכלת עליו.
אין חיוך ערמומי ועוקצני, אין מבט שמנסה להתחנף.
אני רואה מולי את אותו ג'וני שעם הזמן ידע להוריד בפני את המסכות ולימים היה חבר שידע להיות שם בשבילי ואיתי.
קשה לי להיות רעה אליו וקשה לי להתעלם מהפרצוף הזה שלו.
קשה לי להתעלם מהרצון המטורף פשוט לחבק אותו אחרי כל התקופה הזאת.
אני בולעת את הרוק והוא נושך את השפה שלו ורק מחכה למשהו ממני.
אני מניחה את הידיים על הפנים, כשאני מרגישה את הלב שלי מציף את כל הרי הרגשות שניסיתי להסתיר.
אני מרגישה את החנק בגרון והוא יודע שמשהו לא טוב עובר עלי.
הוא לא מחכה והידיים שלו מקרבות אותי אליו, עוטפות אותי, מצמידות אותי לגוף שלו.
אני מזיזה את הידיים ומתרסקת לחיבוק שלו, שאוסף אותי וממלא אותי בהרגשה שמזמן לא הרגשתי.
הוא משחרר אוויר כשאני מניחה את הידיים שלי סביבו.
הוא מנשק לי את הראש ופשוט עומד איתי שם, באמצע הפאב שכבר מלא באנשים.
"אני מבטיח שאני כאן כדי להיות איתך, כדי שהפעם באמת נכיר וניתן לחברות שלנו הזדמנות.
אני לא כאן כי אני רוצה ממך משהו, אני לא כאן כדי לנסות להשכיב אותך..
למרות שזה יהיה התגשמות חלום להרגיש אות עוד פעם.."
הוא אומר בצחוק שנפלט ממנו ואני מחטיפה לו ומשתחררת מהידיים שלו.
"יא בן זונה!"
"סתם, סתם!
אני פה כי התגעגעתי אליך נו.
לשטויות שלך, לצחוק שלך.
אני מרגיש שפספסתי אותך.
בא לי להכיר אותך והפעם באמת, להכיר מקרוב, להכיר אמיתי.
לדעת מה את אוהבת, מה עברת.
בא לי שתכירי אותי, שתביני שיש בי עוד מיליון דברים וצדדים שאין לך מושג עליהם בכלל..
אין לי מטרה לפגוע.
אני בחיים לא אעשה משהו שיפגע בך ואני בא הכי נקי שיש"
אני מסתכלת עליו בחיוך ואני לא יכולה כבר להסתיר אותו.
העיניים הטובות שלו לא יכולות לשקר ולמרות שאני יודעת שזה לא הוא הבעייתי, אלא גם אני.
אני מתחייבת ביני לבין עצמי לעשות הכל כדי לשמור על קו אחד איתו ולא ליפול לתשוקה הזאת שיש לנו.
אני חייבת לשמור על חברות נקיה איתו, לא לתת ללב שלי להרגיש.
לא לתת ללב שלי להתבלבל שוב וללכת לאיבוד.
"התגעגעתי אליך"
אני אומרת והחיוך שלו גומר לי את החיים!
"סוף סוף היא מודה!"
"לך תזדיין טוב?!"
אני מחטיפה לו ולמרות שזה לא באמת מזיז לו הוא מנסה להתגונן.
"אני לא יכול עכשיו, גבי לא כאן"
הוא מזכיר אותה ומשהו בתוכי רוצה שהיא פשוט תיעלם.
מיקה תתאפסי ומהר ומיד ועכשיו!
אני מזהירה את עצמי מהקנאות המגעילה שלי ועושה את דרכי חזרה לבר.
הוא מנסה למצוא מקום פנוי על הבר ואיכשהו נידחף באמצע.
"עכשיו תשב לי מול הפרצוף כל הלילה?"
"תודי שמלא זמן לא היה לך נוף מושלם כמוני!"
"וואי וואי חזרת מניו יורק יותר גרוע מאיך שהלכת"
"את חושבת?"
הוא שואל ואני זורקת לו חצי חיוך והרמת גבה.
"מיקה!"
אייל קורא לי ואני רואה שהוא צריך עזרה לשיחרור הלחץ.
"באתי"
"אני חייב אותך כאן מיק"
"אני כאן"
"לא את לא כאן היום"
"מה נהיה אייל?"
"גם איחרת, גם לא עשית כלום מאז שבאת, גם יצאת מפה.
אני לבד כאן"
הוא פותח עליי פה והטונים שלו לא נעימים לי ואני גם לא כל כך מבינה איפה זה בא.
אנחנו דיי סבבה והמשמרות שלנו ביחד תמיד עוברות בכייף.
"קודם כל תרגיע!
פעם אחת איחרתי לעומת הגן ילדים שאתה וכל השאר עושים פה עם המשמרות.
דבר שני, עד עכשיו לא היה לחץ בבר ודבר שלישי אני כאן עכשיו, שחרר לחץ ממני ואל תיתן לי סתם להוציא עליך רעל"
"מיקה זה לא לעניין"
"אייל.."
אני מסתובבת אליו, מסתכלת עליו ומנסה להיות נחמדה, מה שלא ממש הולך לי בזמן האחרון.
"מאמי אני כאן, אוקי?
בוא נשחרר מפה את הלחץ"
וואלה אני מופתעת מעצמי שאמרתי את זה ועוד נתתי לו חיוך בסוף.
"לא יודע איך להתמודד איתך"
הוא אומר והחיוך יוצא ממנו כאילו כלום לא קרה.
"פעם אחרונה אתה בא עליי ככה, הבנת?!"
אין, אין אני לעולם לא אהיה נחמדה עד הסוף.
תמיד חייבת לתת את העקיצה שתסגור לי את הפינה.
הוא משחרר לי קריצה ואני מבינה שהוא קיבל את זה..
אני עוזרת לו לשחרר לקוחות שצמאים לטיפה המרה שלהם ומתפנה לצד שלי בבר.

אחרי לילה שלם שבין לבין הוא נעלם בין האנשים וחוזר, אנחנו נישארים מבין הבודדים במקום.
"איפה הצמודה שלך?
לא ראיתי אותה פה היום"
"אין לי מושג"
הוא מסתכל עליי ומרים גבה, מתפלא מהחוסר ידיעה שלי לגבי הצמודה שלי.
"מה אתה מופתע?"
"אני לא רגיל שאתן לא אחת בתחת של השנייה"
"לא דיברתי איתה מהבוקר"
"אני לא מאמין"
"באמת"
"קרה ביניכן משהו?"
"למה אתה שואל?"
"כי אני מכיר את שתיכן, אתן לא יודעות מזה להיות רחוקות"
"סתם..
יהיה בסדר"
אני לא מרבה במילים ומסיטה את הנושא כדי לא לחפור בזה.
"איפה הצמודה שלך?
אם כבר מדברים על צמודות.."
אני אומרת בצחוק והחיוך שלו נמתח על הפנים.
"היא לא כזאת צמודה שלי"
הוא אומר ומרים את הגבה שלו ומוסיף את החיוך ג'וקר שלו.
"היא יותר צמודה למיטה שלי"
הוא אומר ופולט צחוק כמעט בלתי נישלט שגורר גם אותי.
"אתה חייב להפסיק להיות כזה.."
"כזה מה?"
"כזה אחד שמצטייר כמו בן זונה"
אני מרימה את העיניים שלי אליו והוא מסתיר את ההבעה האמתית שלו עם חיוך צדדי.
אני מסיימת עם האירגונים האחרונים בבר, נפרדת מאייל ומשאר הצוות ויחד עם הדברים שלי אוספת גם אותו.
"בוא הולכים"
"ידעתי שלא תוכלי לעמוד בפניי"
הוא אומר כשאני מושכת אותו מהיד לכיוון היציאה.
"תסתום כבר, תסתום יא ילד מגודל.
עוד מילה ואני משאירה אותך פה!"
אנחנו יוצאים משם ואני מגלגלת לי סיגריה בזמן שהוא מתלווה אליי.
"אתה מלווה אותי הביתה?"
"אבל רק ללוות, שלא תחשבי על משהו מעבר"
"אני מבטיחה, רק ללוות אותי"
אני זורמת עם השטויות שלו ושנינו מדליקים סיגריה שתסכם את הלילה הזה.
"אז מתי חזרת מניו יורק?"
"לפני שבוע בערך"
"והכרת שם את גבי?"
"כן.."
"אז זה כן רציני אם היא באה איתך לפה?!"
"אני רואה דברים אחרת גורג'ס"
"אתה רואה מה שנוח לך ג'וני ולא תמיד זה נכון.."
"היא אחלה אבל זה לא הולך לאן שאת חושבת"
"ומה אני חושבת?"
הוא מפנה את הראש שלו אליי ושוב החיוך הזה שלו..
"שמישהי אחרת מצליחה לחטוף לי את הלב"
"זה לא ענייני"
"כן זה כן עניינך"
"זה לא!
ואתה לא יכול להשלות אותה, אני מקווה שאתה לא עושה את זה ומוכר לה סיפורים"
"ככה את מכירה אותי?!
זה קצת מעליב, את יודעת?"
"מה מעליב אותך?"
"שאת חושבת שאני באמת כזה ואת הופכת אותי בעינייך לאיזה בן אדם חסר נשמה"
"זה ממש לא מה שאני חושבת עליך"
"ככה זה מרגיש, מהרגע שחזרתי אני מרגיש שאת נרתעת ממני"
"אני לא חושבת שאתה חסר נשמה ואם נרתעתי ממך זה ממש לא קשור לזה.."
"בכל מקרה כבר שמנו את זה בצד, אני רק מקווה שהפעם באמת תהיה לנו הזדמנות להכיר באמת"
"אני גם מקווה"
"ובקשר לגבי, היא יודעת מה אני חושב וזאת בחירה שלה מתי לבוא וללכת.
היא יודעת שהלב שלי.."
הוא עוצר וכאילו מחשב מחדש את המילים שהולכות לצאת לו מהפה.
"הלב שלי לא בשימוש כרגע.."
אנחנו מגיעים לכנסיה לבלוק שלי.
הוא נעמד מולי וקצת לפני שהאור עולה, הוא מצליח להגניב את העיניים שלו לשלי.
"אתמול ראיתי אותך.."
"בבלאק?"
"כן"
"כשבאתי לליה?"
"אחר כך, כשהיית בבר"
"אוקי ו.."
"זה רציני איתו?"
"עם מי?"
"עם הבחור הזה שהסתכל עליך ותפס לך את הפנים"
"אריק?"
"אין לי מושג איך קוראים לו אבל נגיד"
אני מחייכת מולו, חיוך ענק, שניה לפני התפקעות..
"מה את צוחקת יא מפגרת?
אני שואל ברצינות"
"אתה מקנא?"
אני לא אמורה לשאול את זה אבל זה פשוט נפלט ממני ויחד עם זה צחוק קולני.
הוא מנסה להשתיק אותי עם היד שלו ואני מתנגדת, מה שגורם לו לתפוס אותי ואיכשהו להפיל אותי ברשת שלו ולתת לו להיצמד אלי.
כשאני עם הגב אליו, הוא משתיק אותי.
"אולי תשתקי כבר, חמש בבוקר כמה רעש אתה עושה?!"
"אתה מקנא!"
אני אומרת שוב והוא מסובב אותי אליו.
הוא תופס אותי בצידי הידיים, אוחז בי חזק ומתקרב עם הפנים שלו לפנים שלי..
אני לא יכולה להתחמק מהמבט שלו.
זה מה שהורס לי את הנשמה כל פעם מחדש.
העיניים האלה שלו שזורקות אותי רחוק מכאן.
זורקות אותי למקום אחר, למקום שבו שום דבר לא באמת אמור להשפיע עלינו.
אני מרגישה את המבט שלו, את הרגש שלו, את מי שהוא באמת.
השפתיים שלו צורחות לי ואני לא יכולה יותר לשלוט בדחפים שלי..
"היית רוצה שאני אקנא.."
הוא אומר בשקט לכיוון השפתיים שלי.
אני מרגישה את האוויר החם שיוצא מהפה שלו.
משתגעת מהריח שלו שחודר לי לגוף..
אני יודעת שאני חייבת לזוז ממנו, אני יודעת שאני לא יכולה להיגרר לתשוקה הזאת שוב.
סיכמנו לא לעשות את זה ככה.
סיכמנו שזה לא יקח מקום בחברות הזאת ושגם ככה הכל שביר.
אבל כוסאמק!
כשהוא ככה קרוב, כשהוא ככה צמוד.
כשאני רואה את העיניים האלה, אני מרגישה שאין לי לאן לברוח יותר..
הלב של עוד רגע יוצא מהמקום והגוף נתקף בכאב הזה שאי אפשר לשלוט בו עוד..
"ג'וני..
סיכמנו משהו.."
"תשתקי כבר"
הוא אומר לי עם הקול המרסק שלו ואני רק מחכה כבר לתחושה של השפתיים שלו, לתחושה של הלשון שלו בתוכי..

****************
אז כמו שאתם יודעים אני בחופשה.
וכמו שהבטחתי אני מעלה לכם פרק!
תמיד כאן, כל הזמןןןןן!
אז ספרו לי מה אתם חושבים..
אי אי אי ג'וני אתה עושה לי חייייייים קשים!
אוהבת אתכם הכי בעולם!
שיהיה לכם שבוע מהיר וזריז
נתראה בפרק הבא (מקווה ביום רביעי)
תהיו חזקים!

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Vivi Stories עקוב אחר Vivi
שמור סיפור
לסיפור זה 15 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Mor B
Mor B
זה רוע לב של ממש לסיים ככה פרק רק שתדעי ולכן אני מעניקה לך נקודה שחורה על המתח הזה.
מה את חושבת שאת עושה יאללה כבר שיתנשקו שני אלה למה הם מחכים לאישור של מי... הרי שניהם רוצים אותו דבר.
איך איך את אוהבת להתעלל בדמויות שלך בחיי וזה רק גורם לך להתעלל בקוראים שלך.
את מבינה למה את ממכרת.
את סם שלא בא להפסיק לקחת.
בא לי רק לקרוא ולקרוא ולקרוא.
את משהו מיוחד ויוי תמיד אמרתי תמיד אומר.
מדהימה אהבת עולם משוגעת מקווה שבפרק הבא תגאלי אותי מיסוריי הקשים חחח
אוהבת ♥️♥️♥️♥️
הגב
דווח
guest
הכי יפה פה לא יעזור❤
הגב
דווח
Vivi Stories
Vivi Stories
תודה רבה!!!
כייף לקרוא תגובה כזאת!
לא מובן מאליו בשבילי!
אוהבת מלא❤
הגב
דווח
טען עוד 23 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Vivi Stories
מה אנחנו עושים?! פרק 1
מה אנחנו עושים?! פרק 1
מאת: Vivi Stories
עלמה פרק 41 ואחרון
עלמה פרק 41 ואחרון
מאת: Vivi Stories
מה אנחנו עושים?! פרק 94
מה אנחנו עושים?! פרק 94
מאת: Vivi Stories
זאת אני!
זאת אני!
מאת: Vivi Stories
אהבה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
מרתק
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
מאת: Shirel Ben-Or
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan