כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2 1

גיא ועדן פרק 19

הרגשתי שאני מתעוררת מתזוזות לא שקטות על המיטה.

גיא
"תענה לי!" צרחתי.
הייתי על סף לאבד את זה. מה האידיוט הזה עושה פה?!
"בן..." ניסה לדבר.
"שלא תעז לקרוא לי ככה!" רתחתי. הרגשתי יד קטנה וחמה על גבי וידעתי שזו היא. היא לא רעדה ולא נבהלה מהתגובה שלי, רק ניסתה להרגיע אותי.
"איפה היית?" גאיה שאלה בקול רועד.
"אני לא מתכוון לדבר בנוכחותו." ירקתי והלכתי לחדרי בכעס.
לאחר כשנייה לאחר שטרקתי את הדלת הוא נכנס לחדרי.
"בן..."
"שלא תעז!"
"גיא.. אני יודע שאתה כועס. פשוט דאגתי. גאיה, כלומר אמא שלך, חשבה שאולי אתה אצלי ואמרה שהלכת מהבית מבלי לומר דבר לפני יומיים. היא דאגה לך. אני דאגתי. אפילו החברה הקטנה שלך השתגעה מדאגה"
"אל תזכיר אותה! רגע, היא ידעה שאתה כאן ולא אמרה לי פאקינג כלום?! "
"היא לא ידעה גיא! אמא שלך סיפרה לי. האמת? היא הפתיעה אותי בקור רוח שלה..."
"אמרתי לך לא לדבר עליה נכון! ?!" צרחתי והדפתי אותו אל הקיר כשאני מחזיק בגרונו. ובדיוק אז עדן נכנסה לחדר. היא הניחה את האוכל והתה שהביאה איתה על השולחן והתקרבה אליי.
"גיא שחרר אותו" ביקשה בנחת והניחה את ידה על אחת מזרועותיי. נשמתי בכעס אבל שחררתי אותו.
"להתראות בן" אמר ויצא מן החדר.
לא הייתי מסוגל לשבת מהכעס שהשתולל לי בגוף. היא התיישבה על המיטה וסימנה לי לשבת לידה.
"לא מסוגל. מצטער."
"יורד לך דם מהאף" העירה ויצאה מן החדר. היא חזרה כעבור מספר שניות עם אלכוהול וצמר גפן.
היא נעמדה מולי מאחר והבינה כנראה שאני לא אשב. היא לקחה חתיכת צמר גפן ושמה קצת מנוזל האלכוהול וניגבה את הדם שנזל מאפי והצמידה אותו לנחיר השמאלי של אפי.
"תודה" מלמלתי.
"תמיד" ענתה, "אתה רוצה לדבר על זה?" שאלה.
הנדתי בראשי לשלילה.
"בוא, תאכל. אתה בטח מורעב." אמרה והתיישבה שוב על המיטה. שמתי לב לחולשה הפתאומית שלה. רציתי לעשות משהו כדי לעזור לה. זה עזר לי לשכוח מהכעס שלי. התיישבתי לצידה על המיטה.
"היי, מה יש?"
"כלום" ענתה.
"נו, דברי"
"סתם הייתה לי סחרחורת קלה."
לקחתי את האורז עם הקציצות שהביאה בשבילי ושידלתי אותה לאכול.
"זה בשבילך" מחתה.
"בסדר, אני גם אוכל. ביס את וביס אני."
היא פתחה פה גדול ונתנה לי להכניס לה אוכל לפה.

"אני אשמין... " יללה לאחר שגמרנו לאכול.
"נעשה אימון יחד אחר כך " אמרתי וקרצתי לה. לצערי לא האימון שאליו רציתי להתכוון.
"מבטיח?"
"כן נסיכה" אמרתי והיא הרימה את מבטה וחייכה אליי. אני חושב שהיא אוהבת שאני קורא לה ככה.
היא נשכבה לאחור בתשישות ונאנחה. התאפקתי שלא לעלות עליה ולנשק אותה בכל עומק רגשותיי.
"בוא" ביקשה והסתובבה על צידה, נשענת על ידה. עשיתי כמותה.
"עדן, חשוב לי שתדעי שאני באמת מצטער על כל הדברים הנוראים שאמרתי לך כל השנים. אין לך מושג כמה טעיתי וכמה גיליתי שהאמת רחוקה ממה שחשבתי. ואני לא אסלח לעצמי על זה שבגללי ו... בגללה את קשה כל כך עם עצמך. כי את... באמת מדהימה, בכל מובן אפשרי. את אדם מדהים ואוהב ונותן ו..."
"די, תפסיק. זה מאחורינו, טוב?"
"אבל זה לא. כלומר, זה לא יכול להיות מאחורינו כש... את ככה"
"איך זה ככה?" אמרה וראיתי שהיא מתחילה לאבד את הסבלנות.
"אל תכעסי... אני פשוט לא יכול לשים את זה מאחור כשאת בוחרת להעניש את עצמך. את לא רואה שאת מסכנת את עצמך?"
"אתה מדבר שטויות. אני בסדר!"
"זה נקרא בסדר מבחינתך? בסדר זה לאכול בריא ולעשות ספורט. לא פשוט לא לאכול ולעשות ספורט. בסדר זה לא להרחיק את כל העולם ממך. בסדר זה לא להניח פשוט ש..."
"שמה?"
"לא חשוב" מלמלתי. להניח פשוט שאנחנו לא יכולים להיות טובים ביחד. לתת לי לאהוב אותך.
"אני לא מסכימה איתך"
"אני יודע."נאנחתי. "לפחות אכלת. זה 1-1 "
"1-1?"
"את עזרת לי, אני עזרתי לך" צחקתי.
"ולא רבנו" ציינה.
"נכון"
"למה אתה כל כך כועס עליו?"
"על מי?"
"אתה יודע מי"
"זה סיפור ארוך."
"יום אחד?"
"יום אחד" הבטחתי וחייכתי.
"תשיר לי משהו" ביקשה והניחהאת ראשה על ידה.
" אבא, איך יכולת?
היית אמור להגן עליי, לא לפגוע,
אבא איך יכולת?
לא נתת כלום, לא רצית לשמוע."
עצרתי לרגע כי ראיתי שהיא בוכה. אבל היא הפצירה בי שאמשיך.

"ואני עדיין כאן, אבא
גדלתי קצת
התחלתי להבין שאהבה, כן אהבה
לא כזו טובה ונוראית קצת.

אז אבא,
אל תחזור לעולם לחיי
כי אבא
אין אהבה בחיי... "
וכשהרמתי את ראשי ראיתי שהיא נרדמה. כיביתי את האור וניסיתי להירדם גם אני.

עדן
הרגשתי שאני מתעוררת מתזוזות לא שקטות על המיטה. פקחתי את עיניי וראיתי את גיא זז ונושם בחוסר מנוחה ברור, פניו היו קרובות כל כך לשלי. הוא כל יפה, חשבתי. המצב בינינו כל כך מוזר לאחרונה. אנחנו לא יחד. אבל יש בינינו משהו שאי אפשר לטעות לגביו. וזה חזק. זה קיים בכל רגע. אני כל כך רוצה לנשק אותו. ניסיתי להעיר אותו בעדינות כדי שיתעורר מהסיוט שמעיק עליו כל כך.
"גיא... תקום. זה רק חלום"
והוא באמת התעורר. לפחות חשבתי כך. הוא הידק אותי אליו והסניף את שיערי. פניי היו על חזו. ריחו השפיע עליי כמו תמיד. הצמדתי את שפתיי אל גופו. הבנתי שהוא כנראה עשה זאת מתוך שינה. קיוויתי שיישן עוד הרבה. שאוכל להנות מהרגע הזה עוד קצת. ואפילו שזה לא בריא לי, שמחתי על הרגע הזה. התגעגעתי אליו כל כך. לגוף שלו... לשפתיים שלו... לידיים שלו עליי. עבר כל כך הרבה זמן. יותר מידי. אני לא יכולה להגיד בוודאות מה הוא רוצה. אבל אני יודעת מה אני רוצה. אני יודעת את זה מהפעם הראשונה ששפתינו נפגשו. וכל כך רציתי לא להודות בזה. אבל עכשיו? עכשיו מאוחר מידי. עכשיו אני לא יכולה להכחיש שאני רוצה אותו. לפחות לא בפני עצמי. ואילו פנים יהיו לי להגיד לו את מה דאני מרגישה אחרי כל מה שאמרתי לו? ואם אגיד לו והוא פשוט יגיד, 'מאוחר מידי נסיכה'? אני לא רוצה להתמודד עם זה. אוף! פתאום הטלפון שלו צלצל והעיר אותו. הוא שחרר אותי ואני העמדתי פניי ישנה.
"מה את רוצה אליה?" לחש בחוסר סבלנות.
"מה זה משנה למה אני לוחש?"
"זה לא עניינך!" התעצבן וניסה להנמיך את הקול.
"תקשיבי, זה לא זמן נוח." אמר וניתק.

גיא
הלכתי אל המטבח ואמרתי לעצמי שאכין לה ארוחת בוקר. הכנתי לה ביצת עין עם מלח ופלפל כמו שהיא אוהבת וסלט. שלא תתבכיין שאני גורם לה להשמין. הכנתי גם לעצמי ומזגתי לנו מיץ תפוזים סחוט. כשסיימתי נכנסתי לחדרי והיא עדיין ישנה. הפיג'מה הקצרה שלה התרוממה מעט מעל הירכיים. ליטפתי את גבה והערתי אותה.
היא התיישבה ובהתחלה לא רצתה לאכול, אך התייאשה כשראתה שאני לא מוותר. היא התחילה לאכול ואני לא יכולתי שלא להסתכל עליה אוכלת. היא כזו חמודה.
"מה קרה?" שאלה.
"למה הכוונה?"
"לא נגעת באוכל שלך"
"סתם עייף. קיבלתי שיחה מעצבנת על הבוקר."
"ממי?"
"נחשי"
"לא יודעת גיא, כמעט כל העולם מעצבן אותך. במיוחד על הבוקר." צחקקה.
"כמעט. אליה."
"מה רצתה?"
"לא יודע"
"לא מוותרת אה?"
"לא ממש."
"ומה... אתה לא נמשך אליה?"
"לא. היא לא הטעם שלי." אמרתי וצחקתי.
"מה כל כך מצחיק?" לא הבינה.
"כלום. תאכלי." פקדתי.

Panda  עקוב אחר Panda
שמור סיפור
לסיפור זה 3 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
יוואווו אני מתה עליהם ביחדדד
הגב
דווח
guest
וואו. וואו.
הגב
דווח
Panda
Panda
תודההההה
הגב
דווח
טען עוד 2 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Panda
גיא ועדן פרק 5
גיא ועדן פרק 5
מאת: Panda
גיא ועדן פרק 7
גיא ועדן פרק 7
מאת: Panda
גיא ועדן - פרק 13
גיא ועדן - פרק 13
מאת: Panda
גיא ועדן פרק 2
גיא ועדן פרק 2
מאת: Panda
דרמה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
המדורגים ביותר
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan