כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 3

מיקה, מון אמור המשך - פרק 8

הוא מסתכל לתוך העיניים שלי וכל הגוף שלי נמס ממנו, מרוסק ממנו, רוצה אותו.. הוא לא נוגע בי, הלוואי והיה.. הוא רק שוקע בי ושולח את הקול המטורף שלו לראש שלי.

תוכן עניינים 1. מיקה, מון אמור פרק - 12. מיקה, מון אמור פרק -23. מיקה, מון אמור פרק - 34. מיקה, מון אמור פרק - 45. מיקה, מון אמור פרק - 56. מיקה, מון אמור פרק - 67. מיקה, מון אמור פרק - 78. מיקה, מון אמור פרק - 89. מיקה, מון אמור פרק - 910. מיקה, מון אמור פרק - 1011. מיקה, מון אמור פרק - 1112. מיקה, מון אמור פרק - 1213. מיקה, מון אמור פרק - 1314. מיקה, מון אמור פרק - 1415. מיקה, מון אמור פרק - 1516. מיקה, מון אמור פרק - 1617. מיקה, מון אמור פרק - 1718. מיקה, מון אמור פרק - 1819. מיקה, מון אמור פרק - 1920. מיקה, מון אמור פרק - 2021. מיקה, מון אמור פרק - 2122. מיקה, מון אמור פרק - 2223. מיקה, מון אמור פרק - 2324. מיקה, מון אמור פרק - 2425. מיקה, מון אמור פרק - 2526. מיקה, מון אמור פרק - 2627. מיקה, מון אמור פרק - 2728. מיקה, מון אמור פרק - 2829. מיקה, מון אמור פרק - 2930. מיקה, מון אמור פרק - 3031. מיקה, מון אמור פרק - 3132. מיקה, מון אמור פרק - 32 ואחרון33. מיקה, מון אמור המשך - פרק 134. מיקה, מון אמור המשך - פרק 235. מיקה, מון אמור המשך - פרק 336. מיקה, מון אמור המשך - פרק 437. מיקה, מון אמור המשך - פרק 538. מיקה, מון אמור המשך - פרק 639. מיקה, מון אמור המשך - פרק 740. מיקה, מון אמור המשך - פרק 841. מיקה, מון אמור המשך - פרק 942. מיקה, מון אמור המשך - פרק 1043. מיקה, מון אמור המשך - פרק 1144. מיקה, מון אמור המשך - פרק 1245. מיקה, מון אמור המשך - פרק 1346. מיקה, מון אמור המשך - פרק 1447. מיקה, מון אמור המשך - פרק 1548. מיקה, מון אמור המשך - פרק 1649. מיקה, מון אמור המשך - פרק 1750. מיקה, מון אמור המשך - פרק 1851. מיקה, מון אמור המשך - פרק 1952. מיקה, מון אמור המשך - פרק 2053. מיקה, מון אמור המשך - פרק 2154. מיקה, מון אמור המשך - פרק 2255. מיקה, מון אמור המשך - פרק 2356. מיקה, מון אמור המשך - פרק 2457. מיקה, מון אמור המשך - פרק 2558. מיקה, מון אמור המשך - פרק 2659. מיקה, מון אמור המשך - פרק 2760. מיקה, מון אמור המשך - פרק 2861. קצת אוויר

אני מסתכלת עליו ולא מבינה מה ניסגר איתו.
רגע אחד הוא מנסה לברוח, מזיין לי בשכל על הכאב שלי ורגע אחד הוא בעניין שלי.
"אני עושה לך משהו?!
לפני רגע אמרת דברים אחרים, עכשיו אתה אומר שאני עושה לך משהו?"
"לא אמרתי את הדברים האלה מרוע, אמרתי לך מה אני מרגיש כשאני מסתכל עליך ו..
הבנתי שאני מרגיש ככה כי את מצליחה לגרום לי להרגיש כל מני דברים שהרבה זמן לא הרגשתי"
"לא אז אל!"
"את מבינה?!"
"אני לא מבינה כלום אריק, בחיי"
"את לא במקום שאת יכולה להכיל את הרגש שאני אפתח כלפיך, זה ברור לי כשאני רואה את העיניים שלך ואת מה שאת מנסה להסתיר, אז אני מנסה להמנע ממנו מלכתחילה.."
אני מסתכלת עליו ואני רואה מולי בן אדם שבסך הכל מפחד להיפגע.."
"אתה יותר רגיש ממה שחשבתי"
אני אומרת בשקט ונושכת שפתיים מלוחות..
"כניראה..
ועכשיו אני מרגיש מטומטם וכל החזות הקשוחה שבניתי מולך בעבודה יורדת לטמיון"
"הכל בסדר, אני יותר מתחברת לחזות של הגבר הרגיש"
הוא מחייך ואני מרגישה טיפה לא נעים מכל השיחה הזאת ומהגילוי שלו..
"לא התכוונתי לצאת כלבה מקודם, אני מצטערת"
"זה בסדר, הייתי צריך להתנסח אחרת"
"אפשר שנשים את זה בצד?
אפשר שננסה להיות חברים בלי כל השיט הזה שסובב סביב רגש?
נראה לי ששנינו לא יכולים כרגע להתעסק במה שקורה עם הלב.."
"אפשר ורצוי.."
אני מחבקת אותו, חיבוק רטוב שמלווה בצחוק קל.
"נראה לי שבירה תעשה עבודה טובה עכשיו"
אני אומרת ומוציאה לנו מהתיק את הבירה.
הוא פותח אותן ואין הרגשה שמשתווה לבירה קרה שנכנסת לגוף אחרי טבילה ביום כזה.
"את עובדת היום?"
"כן ואין לי מושג איך אני עושה את זה"
"איך את באמת עושה את זה?
לא הורג אותך לעבוד בשני מקומות?"
"מה זה הורג..
זה מחסל כל חלק ממני!"
"אז למה?
אם אפשר לשאול"
הוא ניזהר במילים שלו ובשאלות שלו ואני מחייכת אליו כדי להרגיע אותו.
"האמת שאני רוצה לחסוך בשביל להתחיל ללמוד בעתיד.
אל תישאל מה כי עדיין לא החלטתי.
מה שכן לפני זה אני חייבת לעשות חופשה קצרה אז אני חוסכת גם בשביל זה"
"לאן היית רוצה לטוס?"
הוא שואל ואני כמעט עונה לו את מה שהלב שלי צועק..
כמעט עונה לו מקסיקו..
אני עוצרת את עצמי ומנסה לא להיראות כואבת.
אני ממהרת לקחת לגימה מהבירה ושאיפה ארוכה מהסיגריה.
"לאן היית ממליץ לי לטוס?"
"זה תלוי"
"במה זה תלוי?"
"תלוי לכמה זמן את מקציבה לעצמך חופשה.
עניין של תקציב, עניין של טראקים או בטן גב.
יש כל מיני פרמטרים.."
"או אה..
נראה לי שאני צריכה להתחיל לחשוב על העניין הזה קצת יותר ברצינות"
"אם תרצי נשב על זה ביחד בהזדמנות"
"בכייף, לא תזיק לי קצת עזרה בעניין..
היית הרבה בחו"ל?"
"הייתי בהרבה מקומות"
"כייף לך"
"איפה את היית?"
הוא שואל ואני קצת מתביישת להגיד לו שעוד לא הייתי..
אני מסתכלת עליו ומכווצת את העיניים במבוכה.
"מה נו?"
"לא הייתי"
"מה זאת אומרת לא היית?"
"לא הייתי בחו"ל..
אני יודעת זה נישמע מופרח אבל זאת האמת"
"אני לא חושב שמישהו בימינו לא טס"
"אז הנה מישהי בימינו שלא טסה"
"איך זה שלא עשית את זה?"
"לא יצא"
אני מסתכלת על המים וחושבת לעצמי איך להסביר לבן אדם הזה שרק לא מזמן השתחררתי מהכלא הכי גדול של החיים שלי, שבגללו לא רק שלא טסתי, לא חייתי!
"את בסדר? קרה משהו?"
אחרי כמה רגעים של שקט, כשאני חושבת עם עצמי וניזכרת בימים שאני לא יכולה לשכוח לעולם.
הוא מסיט את המחשבות שלי ואני מסתכלת עליו ומבינה שהתנתקתי.
"את בסדר?"
"כן..
סתם מחשבות שחלפו לי בראש"
"משהו שאמרתי?"
"לא, לא.
זה לא קשור אליך תהיה רגוע"
אני מניחה את היד שלי על הכתף שלו והוא שולח את החיוך שלו אלי.

אחרי כמה שעות בים אנחנו מחליטים להתקפל וניפרדים בחיבוק.
"אני מקווה שאנחנו באמת סבבה אחרי השיחה שנקלענו אליה"
"אנחנו בסדר גמור אריק.
רק בוא באמת נשים את הרגש בצד ונתמקד בחברות.
זה יהיה בריא לשנינו"
"אני יודע..
גם לא תיכננתי שזה יצא ממני פשוט.."
"הכל בסדר, באמת.
אני לא באמת השארתי ברירה"
הוא צוחק ומשחרר אותי עם חיוך למונית שעצרתי.
בדרך הבייתה אני משתדלת לא לנקר, משתדלת להישאר ערנית ולהתרסק רק בבית.
כשאני בכניסה לבית אני מתקשה שלא לקבל בום ללב..
אני ניזכרת בעיניים של ליה כשאמרתי לה את המילים האחרונות לפני שטרקתי לה את הדלת.
אני יודעת שאני חייבת לדבר איתה, אני יודעת שכל דבר אחר שקורה לי יכול להיות על הזין שלי.
אבל לא היא, לא המקרה הזה.
אסור לנו להיות שם יותר מדיי זמן, אסור לי לאפשר לה להתרחק ממני..
אני נכנסת פנימה ומוציאה את הטלפון מהתיק.
מיליון הודעות מיותרות מכל כך הרבה אנשים.
שום הודעה ממנה, או מאיתן..
אני יודעת שאסור לי לחשוב בכיוון שלו, אבל גם שום סימן להתנהגות שלו אתמול בלילה..
שום סימן מג'וני.
אני זורקת את עצמי למיקלחת ארוכה, מלאה במחשבות שמציפות אותי, מלאה בזיכרונות שלא מרפים ממני.
מלא הבזקים לימים טובים וגם כאלה שפחות.
אני יודעת שאסור לי ליפול לימים של העבר לא משנה אם הם טובים, או רעים.
שניהם לא עושים לי טוב..
אני אוספת את עצמי מהמקלחת יחד עם מליוני השברים של הנפש שלי.
אורזת הכל לאריזה אחת אחידה, מדביקה, משייפת, משפצרת..
מעמידה אותי, את עצמי, על הרגליים ונושמת עמוק.
אני מתיישבת מול הטלוויזיה המשעממת, כשלגופי מגבת קטנה.
אני מסתכלת בשעון וכבר שבע בערב.
כוסאמק..
אין לי זמן אפילו לנוח וברור לי שאם אני מניחה את הראש על הכרית, אני נירדמת עד הבוקר.
גם אין מי שיעיר אותי..
"מצאתי לי זמן לריב איתה.
איזה סתומה את מיקה!"
אני מתעצבנת על עצמי בשקט ומטיחה את ראשי על המזרון.
העיניים שלי נעשות כבדות, אני בקושי מצליחה להחזיק את עצמי ערה..
אני אעצום עיניים רק לכמה דקות, אני חייבת..
עם המחשבה הזאת אני צוללת ולא מצליחה להרים את עצמי..

"איפה את?"
"מה?"
"את ישנה?"
"מה, מה השעה?"
"עשר והיית צריכה להיות פה לפני חצי שעה"
"מה עשר?
באמא?"
"קומי, קומי יא גרוטאה לפני שרפאל שם לב שאת לא כאן"
"וואי!
אייל אתה חייב להמציא לו משהו, אני מתעוררת ובאה"
"מה להגיד לו אם הוא שואל?"
"לא יודעת, תמציא משהו, תפעיל את הדמיון"
אני מנתקת לו את הטלפון וקמה ברגע מהמיטה.
בדרך למקלחת אני מתנדנדת מסחרחורת קלה, אבל אין ברירה אי אפשר להתעכב עכשיו.
אני שוטפת פנים ומנסה להתעורר על עצמי.
אני לובשת ג'ינס צמוד, ארוך, בהיר וחולצה לבנה שנזרקת על הגוף.
ברישול מוחלט אני אוספת את השיער שלי ואוספת את השיער לקוקו.
אני נראית כאילו יצאתי ממלחמה ומרגישה שאני בדרך לעוג אחת.
אני עפה מהבית וכל הדרך לפאב אני מתפללת שרפאל לא ייפול לי על הנשמה עם האיחור הזה.
"איפה את יא משוגעת?"
"אתה לא מבין איך נרדמתי"
"אז למה לא עשית שעון?"
"כי לא תיכננתי להירדם, הייתי אמורה רק לעצום עיניים לכמה דקות"
"באמא שלך מיקה?!
ממתי את רק עוצמת עיניים?"
"אל תחפור אותי אייל, רק התעוררתי"
אני אומרת בחצי צחוק ומתארגנת על העמדה שלי בבר.
"רפאל שם לב?"
"כן"
"נו ומה אמרת לו?"
"שהיה לך מקרה חירום ואת בדרך"
"איזה מקרה חירום?"
"מאיפה אני נודע!
זה מקרה חירום שלך"
הוא אומר ומתפוצץ לי מצחוק בפנים.
"יופי יא גאון, מה אני אגיד לו עכשיו?"
"תחשבי מהר הוא בא"
אני מסתכלת עליו עם מבט של רצח בעיניים וכל מה שבא לי זה לפוצץ אותו עכשיו.
"מיקה"
הוא קורא לי מחוץ לבר, מסמן לי לבוא אליו.
"יא בן זונה אייל, לא יכולת להיות קצת יותר חכם?"
"בהצלחה"
הוא עונה ואני יוצאת מיואשת וחסרת סבלנות לכיוון של רפאל.
"מה מיקה?
למה איחור?"
"היה לי מקרה חירום"
"אני לא אוהב איחורים, את יודעת את זה"
"זה לא יקרה עוד פעם"
"יש לך מזל שאת חברה ולקוחה וותיקה, לפני שאת עובדת שלי.
אבל תעשי טובה אל תעשי את זה, אל תאחרי!"
"סגור העניין"
הוא סוגר לי את זה בשקט ושולח אותי לדרכי ואני מרגישה כמו תלמידה שננזפה.
אני חוזרת לבר ושולחת אצבע שלישית לאייל שנמצא בקצה השני.
"אפשר להזמין?"
ושוב הקול הזה..
אני מסתובבת אליו כשאני על הקצה מכל התרחישים האחרונים וכדאי לו מאוד לא להצית את הפתיל הקצר שלי היום.
"אפשר וויסקי"
הוא שואל ועיניים שלו כמו מחפשות משהו באוויר.
אני מוזגת לו כוסית וחושבת על איך שאני נראית היום..
פאק!
דווקא היום הוא לא מתעלם? דווקא היום הוא לא ממשיך הלאה? דווקא היום הוא בא לשבת לי על העורק הראשי?
כוסאמק, בן של זונה!
"מה הולך גורג'ס?"
"אל תקרא לי ככה"
"למה?
את מתה על זה שאני קורא לך ככה"
"יאללה ג'וני תן גז"
"מישהי עצבנית היום"
"אל תנתח אותי"
"הייתי מת.."
"אולי תסתום כבר!"
אני קוטעת אותו לפני שהוא מסיים את המשפט, כבר יודעת לאן הוא יוביל את העקיצות האלה.
בשנייה הוא מביא אותי לקצה, שזה בכלל מעצבן אותי.
הוא צוחק לי בפנים, עם הצחוק ההורס הזה שלו והחיוך האלוהי הזה שאני לא יכולה לעמוד בפניו..
וכל מה שבא לי זה להוריד לו סטירה מאיך שהוא מעצבן אותי!
"את יפה כשאת כועסת"
הוא אומר בגיחוך ואני לא יכולה יותר, לא יכולה יותר לנשום בשקט..
אני מרגישה שעוד דקה כאן איתו אני פשוט אתפוצץ.
אני יוצאת מהבר ומנסה לברוח ממנו..
הוא עומד מולי..
גבוה, חזק, הורס.
הריח שלו מערפל את כל החושים שלי, מטמטם אותי, גורם לי להתמכר שוב..
אני מרגישה שהנשמה שלי חנוקה, שהנוכחות שלו לא תורמת לי..
"זוז לי מהדרך"
"תגידי עד מתי נעשה את זה?"
אני מרימה אליו את העיניים שלי וזאת הייתה טעות איומה.
המבט שלו הפך רציני והוא מצליח להביא אותי למקום הזה שהוא רוצה.
הוא מביא אותי למקום הזה שאני לא יכולה שלא לרצות אותו.
"עד מתי נעשה מה?"
אני שואלת בשקט ויודעת שאני לא יכולה להיכנס שוב לשיחה הזאת..
"עד מתי נשחק את המשחקים האלה?
עד מתי תנסי להרחיק אותי ממך?"
הוא מסתכל לתוך העיניים שלי וכל הגוף שלי נמס ממנו, מרוסק ממנו, רוצה אותו..
הוא לא נוגע בי, הלוואי והיה..
הוא רק שוקע בי ושולח את הקול המטורף שלו לראש שלי.
"כבר היינו שם גורג'ס..
תני לי להתקרב.."

*******************
הנה הוא באאאאא יא אללה שלוווווו!
בוא, רק תבואאאאא יהיו פה הרבה שיתנו לך להתקרב!
חחחחחח הוא מצליח לשגע אותי הג'וני הזה!
מה אתם חושבים?
ספרו לי מה עובר לכם בראש..

לכל הקוראים שלי, ממחר אני יוצאת לחופשה משפחתית עם הפגום ושני הסמוראים.
לכן, מחר לא יעלה פרק ואני אשתדל לכתוב לכם מהחופשה.
מודיעה מראש שלא כל יום יעלה פרק כי בכל זאת יש לי לעבוד על השיזוף בשבוע הזה.
אבל מבטיחה לא לתת לכם לחכות יותר מדי!
אוהבת אתכםםםםםםםם מלאאאא!
שתהיה לכם שבת שלום!

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Vivi Stories עקוב אחר Vivi
שמור סיפור
לסיפור זה 14 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
שי מצפה
שי מצפה
סיפור מרתק
הגב
דווח
Mor B
Mor B
ויוי ויוי ויוי כמה שאני חולה עלייך.
יאללה שיתפוס אותה כבר וירסק עליה את השפתיים האלה שלו.
למה הוא מחכה לאישור ממך?
יאללה היא חייבת לשחרר היא מתה להיות איתו אז מה הקטע שלה.
טוב תגובה קצרה כי אני סקרנית מידי...
♥️♥️♥️♥️ יא אהבת עולם משוגעת מה את עושה לי מההההה
הגב
דווח
מיטל גדסי
מיטל גדסי
עכשיו חופשה... רוצה להרוג אותנו
תהני בחופש
הגב
דווח
טען עוד 27 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Vivi Stories
מה אנחנו עושים?! פרק 1
מה אנחנו עושים?! פרק 1
מאת: Vivi Stories
עלמה פרק 41 ואחרון
עלמה פרק 41 ואחרון
מאת: Vivi Stories
מה אנחנו עושים?! פרק 94
מה אנחנו עושים?! פרק 94
מאת: Vivi Stories
זאת אני!
זאת אני!
מאת: Vivi Stories
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
שרוע על הספה מול ערוצי החדשות
שרוע על הספה מול ערוצי החדשות
מאת: כותב למגירה
דרך מוצלחת 2
דרך מוצלחת 2
מאת: שיר פיליבה
לבחור הבא שלי
לבחור הבא שלי
מאת: Doreen Sagga
דרך מוצלחת 2
דרך מוצלחת 2
מאת: שיר פיליבה
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה