כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1 2

מיקה, מון אמור המשך - פרק 6

"שיזדיינו כולם.. שיזדיין ג'וני, שתזדיין ליה. שיזדיין איתן ויחד איתו שתזדיין פאקינג מקסיקו.."

תוכן עניינים 1. מיקה, מון אמור פרק - 12. מיקה, מון אמור פרק -23. מיקה, מון אמור פרק - 34. מיקה, מון אמור פרק - 45. מיקה, מון אמור פרק - 56. מיקה, מון אמור פרק - 67. מיקה, מון אמור פרק - 78. מיקה, מון אמור פרק - 89. מיקה, מון אמור פרק - 910. מיקה, מון אמור פרק - 1011. מיקה, מון אמור פרק - 1112. מיקה, מון אמור פרק - 1213. מיקה, מון אמור פרק - 1314. מיקה, מון אמור פרק - 1415. מיקה, מון אמור פרק - 1516. מיקה, מון אמור פרק - 1617. מיקה, מון אמור פרק - 1718. מיקה, מון אמור פרק - 1819. מיקה, מון אמור פרק - 1920. מיקה, מון אמור פרק - 2021. מיקה, מון אמור פרק - 2122. מיקה, מון אמור פרק - 2223. מיקה, מון אמור פרק - 2324. מיקה, מון אמור פרק - 2425. מיקה, מון אמור פרק - 2526. מיקה, מון אמור פרק - 2627. מיקה, מון אמור פרק - 2728. מיקה, מון אמור פרק - 2829. מיקה, מון אמור פרק - 2930. מיקה, מון אמור פרק - 3031. מיקה, מון אמור פרק - 3132. מיקה, מון אמור פרק - 32 ואחרון33. מיקה, מון אמור המשך - פרק 134. מיקה, מון אמור המשך - פרק 235. מיקה, מון אמור המשך - פרק 336. מיקה, מון אמור המשך - פרק 437. מיקה, מון אמור המשך - פרק 538. מיקה, מון אמור המשך - פרק 639. מיקה, מון אמור המשך - פרק 740. מיקה, מון אמור המשך - פרק 841. מיקה, מון אמור המשך - פרק 942. מיקה, מון אמור המשך - פרק 1043. מיקה, מון אמור המשך - פרק 1144. מיקה, מון אמור המשך - פרק 1245. מיקה, מון אמור המשך - פרק 1346. מיקה, מון אמור המשך - פרק 1447. מיקה, מון אמור המשך - פרק 1548. מיקה, מון אמור המשך - פרק 1649. מיקה, מון אמור המשך - פרק 1750. מיקה, מון אמור המשך - פרק 1851. מיקה, מון אמור המשך - פרק 1952. מיקה, מון אמור המשך - פרק 2053. מיקה, מון אמור המשך - פרק 2154. מיקה, מון אמור המשך - פרק 2255. מיקה, מון אמור המשך - פרק 2356. מיקה, מון אמור המשך - פרק 2457. מיקה, מון אמור המשך - פרק 2558. מיקה, מון אמור המשך - פרק 2659. מיקה, מון אמור המשך - פרק 2760. מיקה, מון אמור המשך - פרק 2861. קצת אוויר

אני קוראת לו בשקט..
כשאני בעצם לבד עם עצמי.
מקווה שאיכשהו הוא מרגיש את התחושות שלי, מרגיש אותי כמו תמיד.
מקווה שגם עכשיו הוא מרגיש את הגעגוע אליו ששובר אותי..
כשניגמר לי הפייסל ואני מרגישה את שאריות הטבק שורפות את האצבעות שלי, אני מבינה שהגיע הזמן שלי לאסוף את עצמי ולהתקפל מפה..
אני נכנסת למיטה ונלחמת בעיניים שלו ששוב תוקפות אותי.
נלחמת בלב שלי שרוצה לצרוח אליו שיבוא רק לרגע..
אני קוברת את הראש שלי בכרית, מתאמצת להרחיק אותו ממני כמה שאני רק יכולה.
אותו ואת כל מה שקשור אליו.
עד שאני מצליחה להזיז אותו הצידה הבן של זונה צץ לי בראש, מעלה לי את סעיף העצבים לרמות חדשות.
"וואי וואי מיקה, תעופי לישון!"
אני מדברת לעצמי בקול סמכותי, מנסה לשכנע את עצמי להניח לכל הגברים בחיי להישאר אי שם מאחור..
אני שומעת את הציפורים, שומעת את העיר הזאת מתעוררת לחיים, גם בשבת!
שומעת את השכנים שלי, מתעוררים ליום פעילות עם הילדים.
שומעת את כולם ומתקשה לעצום את העיניים שלי בנחת.
בשלב מסויים העייפות מנצחת ואני צוללת לעוד בוקר של שינה.

"בוקר טוב, מון אמור שלי"
"בוקר טוב, יפה שלי"
"את עוד ישנה?"
"כבר לא.."
"אז תחזרי לישון, דברי איתי כשאת קמה"
"זה בסדר לילו, גם ככה השינה שלי לא משהו היום.
מה השעה?"
"שתיים"
"איך את?"
"בסדר, קמתי מוקדם ולא התאפקתי יותר"
"מה עשית?"
"התקשרתי אליו, שאלתי אותו אם יש משהו שאני צריכה לדעת"
"ו.."
"הוא צחק לי בפנים ואמר לאמא שלו שהשתגעתי"
"את באמת קצת לא נורמאלית"
כששמעתי את אמא שלו מדברת איתי ברקע, את האמת נירגעתי קצת"
"ומה עכשיו? מה ניסגר?"
"הוא נתן לי אותה אחרי שצחק עלי בקולי קולות.
היא דאגה להרגיע אותי קצת ואחרי שהוא נרגע מהצחוק שלו, הוא נכנס לחדר ונתן לי בראש"
"מה אמר?"
"שהוא לא מאמין שלשם הגעתי.
שהוא יודע שבתקופה האחרונה אנחנו בקושי שמתקשרים, אבל להגיע לזה שיש לו מישהי מהצד זה לעבור כל גבול אפשרי.
אמר לי שהוא אוהב אותי ושהוא לא יתן לי להרגיש ככה שוב"
"יופי יא מפגרת!
עכשיו נרגעת?"
"כן"
"את תחזרי לעצמך עכשיו?"
"כן"
"יופי"
"טוב מה אנחנו עושות היום?"
"בא לך ים?"
"יאללה אני מתארגנת ובאה.
תיזהרי לחזור לישון!"
"איזה לישון?!
רצחת לי את השינה!"
אני אומרת לה בחצי צעקה מיואשת והיא צוחקת ומסכמת אותי.
אני זורקת את הטלפון הצידה ומרשה לעצמי להיקבר במיטה עוד כמה דקות.
מסתובבת מצד לצד במיטה הגדולה והריקה הזאת.
בוהה באוויר, בקירות, בתמונות שמפוזרות לי על הקירות..
שולחת מבט למקומות בהן היו תמונות שלי איתו..
תמונות שהספקתי לארוז בתוך קרטון ולשים עמוק בתוך הארון יחד עם כל מכתב או פתק שהיה משאיר לי.
יחד עם כל המתנות, עם כל המזכרות ועם עוד כמה בגדים שהשאיר פה אצלי ולא הספקתי להחזיר לו.
חולפת במוחי המחשבה לקום ולקחת משם את אחת החולצות שלו.
כל כך התגעגעתי לריח שלו.
"לא מיקה, אל תעשי את זה לעצמך..
את יודעת שאסור לך"
אני מדברת לעצמי, מנסה להיות כמה שיותר קשוחה עם הלב שלי, עם המחשבות.
אני קמה מהמיטה, פותחת את התריסים ונותנת לשמש להאיר לי את היום הזה בתקווה לאור קצת שונה.
אני פותחת את דלת המרפסת ועוד לפני שאני שוטפת את הפנים אני יוצאת אליה.
השמש שולחת את הקרניים שלה אליי ואני נותנת לה להחדיר בי מעט ממנה..
אני מסתכלת על הרחוב למטה, אנשים חיים את החיים שלהם ומנסים להוציא מהם את הכי טוב.
בעיר העמוסה הזאת שהכל בה דינמי ומשתנה, יש ימים שבא לי למות כאן מהשינויים.
מאנשים שלפני שנה ראיתי למעלה והיום הם בתחתית..
יש מצבים שקשה להתמודד איתם ויש דברים שלא קל לי לראות פה.
אז כשאני מביטה על השכנים שלי מהמקום שלי, אני בוחרת לראות את הצד הטוב שבו הם מנסים לחיות.
עם התאוריות וההארות שלי עם עצמי, אני נכנסת בחזרה פנימה והולכת לשטוף פנים ולהתעורר על עצמי לעוד יום..
אני מרתיחה לי מים לקפה ומגלגלת לי סיגריה לפתיחה רגועה של היום.
אני שמה לי מוזיקה כי חסר לי..
היום חסר לי קצת מתמיד.
אז אני שמה לי את מקסיקו של אביב גפן, לימים כשהיינו מדברים על חופשות או טיול ארוך שאנחנו חייבים לעשות, זה היה היעד המרכזי שאליו רצינו להגיע לפני הכל..
זה כבר לא יקרה.

'לא היא לא
לא נשארת פה
היא תטוס איתו למקסיקו
עצובים הם חייה כאן
אין לה שום עניין לאבד פה זמן

לעוף
היא רוצה איתו
עד למקסיקו, לחצות את קו הים
לעוף
עד למקסיקו, שם לגור איתו
הדמעות יבשו עד שם
רק לעוף

עוד כאב מזדקן בלב
ורק הוא מבין ורק הוא אוהב
משונה כמו ציפור זרה
היא תפרוש כנפיה בדממה

לעוף...'

אני שקועה בשיר, במילים, בלחן, בפאקינג עצב שיש בי.
לא שמה לב בכלל שהיא כבר כאן, עומדת מעליי, מסתכלת בשקט בחברה הפצועה שלה.
כשאני מושכת באף מדמעות שמנסות להישאר בפנים היא נעמדת מולי.
"אולי תשחררי את זה כבר?"
היא אומרת בשקט אבל בדרך המיוחדת שלה, שגורמת לי לבטוח בה ולהבין שאולי אני חייבת.
"אני לא יכולה ליה"
"את יכולה..
אני רואה אותך!
את אוכלת את עצמך, את לא את!
אני רואה את העיניים שלך כשאת עצובה, כשאת מתגעגעת!
תראי אותך, מנסה להיות חזקה..
זאת לא הדרך להתחזק מיק..
תני לעצמך להתפורר, תני לעצמך להרגיש.."
עם המילים שלה באות הדמעות, נאגרות עד שעיניי נעצמות מכאב והן זולגות לדרכן על פניי..
"תפרקי מיקה..
את חייבת את זה לנפש שלך"
היא מחבקת את ראשי לגופה ואני מתרסקת מבכי לתוכה.
"אני לא רוצה לאהוב אותו יותר, לא רוצה להרגיש אליו כלום, לא רוצה להתגעגע"
אני פולטת מתוכי מילים שבורות, עם קול חנוק, בקושי מצליחה לנשום מרוב שכואב..
"תוציאי החוצה את כל הרעל שלך יפה שלי.
הכל יעבור בסוף, את תתמודדי ותעברי את זה"
"אני אוהבת אותו ליה.."
אני בוכה לגוף שלה והיא מצמידה את ראשי חזק לבטנה.
"אני יודעת, אני יודעת!"
"הייתי בטוחה שהוא יהיה העולם שלי"
"הוא היה העולם שלך.
ואת היית כל העולם שלו.."
"אז איך כל זה קרה?"
"מיקה..
אני לא יודעת מה קרה בינכם ואני לא אלחץ אותך שתספרי, אבל רק אתם יודעים למה ואיך זה ניגמר..
אבל אני רוצה לשאול אותך שאלה ותעני לי בכנות..
יש מצב שכל זה בר תיקון? שתחזרו?"
אני מרימה את ראשי אליה, מוחה את הדמעות, מקשה את פני, את ליבי.
סוגרת שוב את הדלת של הרגש ומרימה את החומות הגבוהות..
אני מסתכלת לה בעיניים, התשובה שלי חד משמעית.
"לא, איתן ואני כבר לא נחזור"
היא משחררת אוויר ולא מוסיפה עוד מילים.
אני לוגמת מהקפה השחור שלי, מדליקה לי עוד סיגריה ומרגיעה את הוויב הפנימי שלי שיצא לפורקן.
כשאני מנסה לנשום קצת עמוק היא מסתכלת עליי ואני יודעת שיש עוד מילים שעומדות לה על קצה הלשון.
"אל תעשי את זה ליה"
"לא לעשות מה?"
"אל תישאלי את מה שאת רוצה לשאול"
"איך את יודעת מה אני רוצה לשאול?"
"אני מכירה אותך כבר כמה שנים טובות..
פשוט אל תעשי את זה ואל תיכנסי לפינה הזאת"
"למה את מדברת אליי עקום?"
"אני לא..
אני פשוט יודעת שאת קצת מאשימה אותי בפרידה הזאת ובזה שהוא לא כאן"
"את לא יודעת מה אני חושבת מיקה, אל תנסי להכניס לי מילים לא נכונות לפה"
"אז מה נכון?"
"אני לא חושבת שאת אשמה"
"אז מה את חושבת?"
"את לא משתפת אותי במה שקורה לך, למה שאני אספר לך מה אני חושבת?"
"כי זה נוגע אלי"
"השיחה הזאת הולכת למקום לא נכון מיק"
"למה כי אני יודעת מה את חושבת ואת מנסה להתחמק מזה?!"
"תעצרי, אני לא נכנסת איתך לפינה הזאת.
את כועסת וכואבת ואני מבינה אותך"
"אל תרחמי עליי"
"זה לא רחמים"
"זה נישמע ככה"
"אז את טועה"
"כן?!
כמו שאני טועה עם זה שאת חושבת שאני אשמה בפרידה הזאת.."
"מה נתפסת על זה ומה ניסגר איתך שאת באה עליי עם זה? אני כאן בשבילך!
ואני בצד שלך, זה לא פייר"
"ליה, עם כל הכבוד לחברות שלנו ולאהבה המיוחדת שיש לנו, אני יודעת לזהות את המבטים שלך, אני יודעת מה קורה בתוכך עם כל מבט שלך"
"מה את רוצה ממני מיקה? מה נהיה?"
"אני רוצה שתגידי לי את האמת ואז נוכל להתקדם.."
"אני לא אשפוט אותך אף פעם.."
"אבל את עושה את זה בינך לבין עצמך"
"קשה לי לא לחשוב על האופציה שפגעת בו.."
"תודה רבה"
"מה תודה רבה?"
"ידעתי שזה מה שאת חושבת.."
"אני מצטערת מיק.."
"אין לך על מה, הכל בסדר"
אני לוקחת שאכטה מהסיגריה, מנסה לינשום עמוק ואחרי שהוצאתי את זה ממנה אני משתדלת לא לכעוס, אבל זה חזק ממני.
"אולי תפסיקי כבר עם הקרירות הזאת!
תפסיקי לחשוב שאת יכולה לעשות את זה לכולם.
את חושבת שאם תרחיקי ממך את האנשים שאוהבים אותך זה יעשה לך טוב? זה יבנה אותך? זה יחזק אותך?
יש לי חדשות בשבילך, את עושה בדיוק את ההפך..
את הודפת את כל מי שאוהב אותך, עשית את זה עם ג'וני, לא היית מסוגלת אפילו לשמור על חברות איתו.
הברחת אותו עד לניו יורק!
עשית את זה עם איתן, שכבר חודש וחצי מחפש את עצמו בפאקינג מקסיקו!
עכשיו את עושה את זה איתי!"
"את לא יודעת שום דבר..
אין לך מושג"
"אני יודעת שכל מי שאוהב אותך מחפש את הדרך מתישהו להתרחק ממך בגלל מה שאת עושה, בגלל איך שאת מתנהגת.
עכשיו זה קורה גם איתי, נראה לאן אני ארצה לברוח ממך"
"הדלת פתוחה, אני לא מחזיקה ולא החזקתי אף פעם, אף אחד בכוח"
אני אומרת והיא קמה עם עיניים מלאות בדמעות לכיוון הדלת.
אני קמה אחריה ושניה לפני שהיא יוצאת מפה בעצבים, שניה לפני שהיא נעלמת כי היא חושבת שאני קרה, רעה ומרחיקה..
אני קוראת לה..
היא עומדת מולי כשהדלת פתוחה והיא כבר מחוץ לבית שלי..
"ליה.."
היא עוצרת ומסתכלת עליי כשדמעות זולגות ממנה.
הלב שלי מתרסק ממה שהיא חושבת עליי.
אני לא מאשימה אותה כי אני יודעת שאני לא תמימה ועשיתי הרבה דברים לא טובים.
אבל קשה לי עם מה שהיא חושבת ואולי קצת מרחק ממני, ירענן אותה.
למרות ההבנה, אני כועסת ואני נותנת לעצבים שלי לדבר בשמי..
"לא יכולתי להיות ליד ג'וני כי הוא אהב אותי, הרחקתי אותו כדי לשמור על מה שיש לי עם איתן.
שמתי את החברות איתו בצד כדי שכל מה שיש לי ילך לאיתן.
כשפתחתי את הלב ונתתי לאיתן הכל, משהו קרה, לא משנה הפרטים כרגע ואני לא מספרת כדי לשמור על התדמית שלו כפי שהיא בעינייך וגם כי אני מאמינה שהלב שלו עדין כואב את זה..
אז את החלום המשותף של פאקינג מקסיקו שהיינו אמורים להגשים ביחד!
הוא הלך להגשים לבד, לא כי הברחתי אותו, לא כי רציתי שיתרחק, לא כי אמרתי לו ללכת רחוק!
כי הוא לא השאיר לי ברירה אחרת!
ואת..
את תחשבי לבד מה לא בסדר במה שאת חושבת עליי!"
אני מרימה מעט את הטונים ואני בטוחה שעכשיו היא מבינה את הטעות שלה.
אני טורקת לה את הדלת בפנים וקשה לי העובדה שלכאן הגענו..
אני נושכת שפתיים..
נושמת עמוק, מתאפקת לא להרוס את עצמי יותר ממה שכבר הרסתי הבוקר הזה..
אני לא מצליחה לשמור על הידיים שלי וכעס של חודשיים שהצטבר בתוכי מתפרץ החוצה.
אני תופסת את עציץ המזויין שמונח לי על השולחן ומנפצת אותו על הקיר, מתפרצת בבכי ולא מצליחה לעצור..
"שיזדיינו כולם..
שיזדיין ג'וני, שתזדיין ליה.
שיזדיין איתן ויחד איתו שתזדיין פאקינג מקסיקו.."
אני מתרסקת על הריצפה ולראשונה מזה חודשיים, אני מרשה לעצמי לכעוס באמת.
מרשה לעצמי לשחרר את הכאב הזה שתפס לי את הלב..

**************
הלחץ עולה והמתח גורם לריב לא צפוי ביניהן..
מה אתם אומרים?
לאן זה ילך?
מה היא מסתירה שם מאחורי הדמעות?
מה קרה עם איתן שהיא כל כך מפחדת לספר.. ?
כמו תמיד מחכה לדעת מה אתם חושבים.
שיהיה לכם יום מושלם.
תקשיבו לשיר.
אוהבת אתכם מלא!
נתראה בפרק שבע..

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Vivi Stories עקוב אחר Vivi
שמור סיפור
לסיפור זה 7 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Mor B
Mor B
סוף סוף היא קצת התפרקה לה קצת.
שיחררה קצת את מה שיושב לה על הלב והנשמה.
ולילו באמת לילו מה היא רוצה מכות לא הבנתי אותה.
מה היא באה אליה ככה... במקום להיות חזרה לחזק ולתמוך יש לה עוד מה להגיד.
מסכנה הכל סוגר עליה לאט לאט.
היא כבר לא יכולה להכיל ולשמור הכל צף ופורץ החוצה.
תני לה חיבוק ענק בשמי.
לפרק הבא יקירה שלי.
אוהבתך♥️♥️
הגב
דווח
מיטל גדסי
מיטל גדסי
אני לא זכרת את הסיפור.. ונראה לי שקראתי את כולם איך קוראים לסיפור הקודם מיקה?
הגב
דווח
Vivi Stories
Vivi Stories
אני חושבת שקראת, הראשון שלי כאן.
מיקה, מון אמור
הגב
דווח
טען עוד 11 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Vivi Stories
מה אנחנו עושים?! פרק 1
מה אנחנו עושים?! פרק 1
מאת: Vivi Stories
עלמה פרק 41 ואחרון
עלמה פרק 41 ואחרון
מאת: Vivi Stories
מה אנחנו עושים?! פרק 94
מה אנחנו עושים?! פרק 94
מאת: Vivi Stories
זאת אני!
זאת אני!
מאת: Vivi Stories
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan