כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

עבריינים צעירים/פרק 12

מרתף

רונלד בן זונה.
אני לא מאמינה שהוא העז לנשק אותי ואז לברוח ככה! לא עושים את זה לבן אדם. לא הולכים ככה בסוף, זה לא עובד ככה. הוא היה צריך להישאר כדי שנדבר על מה שקרה. אוף, מעצבן.
ראש נכנס מהדלת וראיתי את פרנק, "הכל בסדר כאן?"
הנהנתי בעצבים, "מה אתה רוצה?"
"אני הרופא שלך. אני צריך לבדוק אותך את יודעת..." הוא גיחך ונכנס.
"זה היה כלום. זה סתם..." המילים התבלבלו בפי.
"סתם התקף חרדה? זה לא היה סתם, זה היה כמעט מוחשי. את התחלת להתבלבל כבר בין מציאות לדמיון. בין ההווה לעבר. מה קורה איתך?" שאל פרנק מחפש דברים במגירות.
"כלום, שום דבר," התעקשתי, אני לא הולכת לספר לאנשים האלה דברים על עצמי. אין לי מושג מה הם יכולים לעשות עם המידע הזה. אולי הם רוצים להשתמש בו נגדי? שאני אעשה דברים בניגוד לרצוני? אולי הם רוצים לכלוא אותי ולהתעלל בי יחד עם הזכרונות האלה? או יותר גרוע, להביא את הזכרונות אלי. להפוך את זה לבאמת מוחשי. הם יכולים לאיים עלי לעשות מלא דברים רק עם הזכרונות האלה.
"והינה עוד בעיה שלך. בעיית אמון," פרנק נאנח מוציא אותי מרצף המחשבות שלי.
"זה לא בעיה. אני פשוט חושבת פעמיים למי אני מספרת," אמרתי.
"חוץ מאחיך. עוד מישהו יודע על מה שקרה לך?" שאל בהרמת גבה.
"לא," מלמלתי.
"את רואה," הוא הוכיח אותי ומצא את מה שחיפש.
"קחי. אלה כדורים שיעזרו להתקפים שלך. כל פעם שיש לך התקף תבלעי כדור."
הבטתי בכדורים בחשד. מאיפה אני יודעת שהם לא רוצים לסמם אותי או משהו כזה.
"אנחנו לא רוצים לסמם אותך, את יכולה לקרוא על העטיפה איך קוראים לכדורים." אמר פרנק בגלגול עניים, כאילו קרא את מחשבותיי.
"לא, לא אני מאמינה לך."
נאנחתי, ולקחתי את הכדורים מידו.
"את יודעת שהכדורים האלה לא יעזרו לך תמיד? את חייבת לדבר על זה עם מישהו. במיוחד אחרי המקרה שקרא מקודם. ההתקפים ימהרו להגיע בעוצמה."
"אני בסדר," מלמלתי וקמתי מהמיטה הלבנה.
"לכי לרונלד. הוא יביא לך את העבודה שלך," אמר לי פרנק והתחלתי ללכת.
למה הוא לא היה יכול להגיד לי לפני זה מה העבודה שלי?

כשנכנסתי למשרדו של רונלד עמדו שם שלושה בנים ושתי בנות.
"סוף, סוף הגעת." אמר רונלד.
"מי אלה?" שאלתי כשבחנתי את הנערים.
"אלה הם השותפים החדשים שלך לחדר ולעבודה," רונלד אמר.
"לחדר? עבודה? מה אתה רוצה ממני?" שאלתי ושלבתי את ידיי.
אתם והםתעבדו במרטף ותשהו בו במשך כל היום. חוץ מהארוחות.
"למה?" שאלתי בחוסר הבנה.
"כי ככה קבעתי," הוא החזיר כתגובה.
גלגלתי עניים.
"את לא תגלגלי עליי עניים," אמר רונלד.
"עכשיו לכו למרתף ותכינו את המיטות," אמר חברתי לצאת איתם.
"תישארי כאן."
קולו עצר אותי מלצאת מהדלת.
"מה? ," שאלתי קצת נובעת מהעובדה ששנינו באותו חדר לבד.
"אחיך רצה לדבר איתך," אמר ופערתי את עניי בשמחה.
"לוק? מה שלומו? איך הוא? הוא מסתדר שם? מתעללים בו? הוא פצוע?" שאלתי במהירות והתיישבתי בכיסא מולו בצפייה לתשובות.
"אני לא הולך לענות לך על כלום ואת לא תדברי איתו," אמר רונלד בקשיחות.
"מה?" פני נפלו.
הוא התמהמה טיפה לפני שאמר שוב, "את לא תתקשרי אליו."
"אבל-!" "ובלי אבל! עכשיו לכי למרתף."
יצאתי מהחדר בכעס וטרקתי את הדלת. מה נסגר איתו? אני זאת שצריכה להתנהג אליו ככה לא הוא!
--
נכנסתי למרתף וכולם הסתכלו עליי עוצרים מעבודתם. התעלמתי והמשכתי להתקדם לאחת הפינות שהייתה שם מיטה פנויה.
הראשון לפנות אלי היה אחד הבנים, "אני דור."
"מעניין," אמרתי בגלגול עניים.
"את באמת מעצבנת," אחת הבנות מלמלה.
"סליחה?!" הרמתי גבות בהפתעה.
"אל תעשי כאילו זה לא נכון," אמרה הנערה, "אני ירדן דרך אגב."
"ולי לא אכפת," אמרתי.
"כדאי שיהיה לך כי את תקוע איתנו," והנערה האחרת הנהנה.
"זה לא אומר שאני רוצה," אמרתי ונשמע גיחוך מאחת הפינות.
הבטתי לכיוון שממנו הגיע הגיחוך, וראיתי נער עם עגילים כמעט בכל מקום.
"זה דרק אל תתייחסו אליו. הוא סתם מוזר," אמר דור במשיכת כתף.
"מי שמדבר," גיחכה הנערה שעדיין לא ידעתי את שמה.
"מאליה," אמרה הנערה והעיפה את שערה האדום אחורה.
"היא המטומטמת של המקום," ירדן אמרה בלחישה חזקה.
"דיי כבר ירדן," אמר עוד נער שאני לא יודעת את שמו.
"שתוק מייק," אמרה ירדן לנער עם השיער הג׳ינג׳י.
נראה שהולך להיות כאן מעניין.
כנראה שנתקענו אני, דור, ירדן, מאליה, דרק ומייק.
בהצלחה לנו.
--------
אוקיי אז ככה.. נהרס לי המחשב והוא כרגע בתיקון. אני מנסה להמשיך מהטלפון למרות שזה קשה ולא נוח. אני מקווה שתפרגנו לפרק למרות שעלה מאוחר והפרק עלה בזכות כותבת נפלאה שרשמה לי פירגון מהמם בהודעות! תודה לכם אל תשכחו להגיב ולהצביע⁦

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Lian Jonson עקוב אחר Lian
שמור סיפור
לסיפור זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
מיה בראון
מיה בראון
פרק מדהים, היה שווה לחכות
הגב
דווח
Lian Jonson
Lian Jonson
תודה
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
Lian Jonson
עבריינים צעירים/פרק 3
עבריינים צעירים/פרק 3
מאת: Lian Jonson
עבריינים צעירים/ פרק 5
עבריינים צעירים/ פרק 5
מאת: Lian Jonson
עבריינים צעירים/פרק 10
עבריינים צעירים/פרק 10
מאת: Lian Jonson
4 היסודות- פרק תשיעי
4 היסודות- פרק תשיעי
מאת: Lian Jonson
פשע
אני מצטער, אבל יודע שכבר לא תסלחי לי.
אני מצטער, אבל יודע שכבר לא תסלחי לי.
מאת: Avishai Hai
לא זמינה אלייך, מעכשיו.
לא זמינה אלייך, מעכשיו.
מאת: C Y
את היית הפרידה הכי קשה שלי.
את היית הפרידה הכי קשה שלי.
מאת: Avishai Hai
איך תוכלי לומר שזה אונס בכלל?
איך תוכלי לומר שזה אונס בכלל?
מאת: שירה כהן
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
אהבה של חורף
אהבה של חורף
מאת: אפריל גל גילרוביץ'
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
מאת: Shirel Ben-Or
סיפורים אחרונים
החדר המסתורי
החדר המסתורי
מאת: ליבי ברגר
לא הכל גן עדן
לא הכל גן עדן
מאת: שיר פיליבה
היינו תאומים בנפש
היינו תאומים בנפש
מאת: משה נצ'ו
לא הכל גן עדן
לא הכל גן עדן
מאת: שיר פיליבה