כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 3

מיקה, מון אמור המשך - פרק 2

הלב שלי פועם בקצב ואני מרגישה שכל הגוף שלי רועד בגללו..

תוכן עניינים 1. מיקה, מון אמור פרק - 12. מיקה, מון אמור פרק -23. מיקה, מון אמור פרק - 34. מיקה, מון אמור פרק - 45. מיקה, מון אמור פרק - 56. מיקה, מון אמור פרק - 67. מיקה, מון אמור פרק - 78. מיקה, מון אמור פרק - 89. מיקה, מון אמור פרק - 910. מיקה, מון אמור פרק - 1011. מיקה, מון אמור פרק - 1112. מיקה, מון אמור פרק - 1213. מיקה, מון אמור פרק - 1314. מיקה, מון אמור פרק - 1415. מיקה, מון אמור פרק - 1516. מיקה, מון אמור פרק - 1617. מיקה, מון אמור פרק - 1718. מיקה, מון אמור פרק - 1819. מיקה, מון אמור פרק - 1920. מיקה, מון אמור פרק - 2021. מיקה, מון אמור פרק - 2122. מיקה, מון אמור פרק - 2223. מיקה, מון אמור פרק - 2324. מיקה, מון אמור פרק - 2425. מיקה, מון אמור פרק - 2526. מיקה, מון אמור פרק - 2627. מיקה, מון אמור פרק - 2728. מיקה, מון אמור פרק - 2829. מיקה, מון אמור פרק - 2930. מיקה, מון אמור פרק - 3031. מיקה, מון אמור פרק - 3132. מיקה, מון אמור פרק - 32 ואחרון33. מיקה, מון אמור המשך - פרק 134. מיקה, מון אמור המשך - פרק 235. מיקה, מון אמור המשך - פרק 336. מיקה, מון אמור המשך - פרק 437. מיקה, מון אמור המשך - פרק 538. מיקה, מון אמור המשך - פרק 639. מיקה, מון אמור המשך - פרק 740. מיקה, מון אמור המשך - פרק 841. מיקה, מון אמור המשך - פרק 942. מיקה, מון אמור המשך - פרק 1043. מיקה, מון אמור המשך - פרק 1144. מיקה, מון אמור המשך - פרק 1245. מיקה, מון אמור המשך - פרק 1346. מיקה, מון אמור המשך - פרק 1447. מיקה, מון אמור המשך - פרק 1548. מיקה, מון אמור המשך - פרק 1649. מיקה, מון אמור המשך - פרק 1750. מיקה, מון אמור המשך - פרק 1851. מיקה, מון אמור המשך - פרק 1952. מיקה, מון אמור המשך - פרק 2053. מיקה, מון אמור המשך - פרק 2154. מיקה, מון אמור המשך - פרק 2255. מיקה, מון אמור המשך - פרק 2356. מיקה, מון אמור המשך - פרק 2457. מיקה, מון אמור המשך - פרק 2558. מיקה, מון אמור המשך - פרק 2659. מיקה, מון אמור המשך - פרק 2760. מיקה, מון אמור המשך - פרק 2861. קצת אוויר

אני שומעת את הטלפון שלי מתוך שינה ואני מרגישה כאילו ישנתי שנה..
אני פוקחת חצי עין ומחפשת את הדבר הארור הזה שמצפצף לי בלי סוף.
אני שולחת את היד שלי לשידה כשאני מצליחה לאתר אותו בחושך.
"מה לילו.. ?"
"מה את ישנה?"
"נידבקתי..
מה השעה?"
"עשר!
קומי חוצפנית!"
"אני קמה אני קמה"
"תתעוררי על עצמך אנחנו יוצאות היום"
"מה עם אסף הוא מצטרף?"
"לא יודעת.."
אני שומעת בקול שלה שמשהו לא בסדר..
"קרה משהו לילו?"
"לא"
"אני מכירה את הלא הזה שלך.."
"נדבר על זה אחר כך"
"טוב יפה שלי"
"תתארגני אני באה"
"בסדר בובי"
אני מנתקת את השיחה ומתחילה להתעורר על עצמי.
אני מתמתחת במיטה ומשחררת אוויר, לא מאמינה שישנתי עד עכשיו.
אני מסתכלת על מסך הטלפון, נכנסת להודעות שהשארתי מאחור במהלך היום.
הודעות מהקבוצה החופרת של העבודה, הודעות מהקבוצה של המשפחה.
הודעות מליה שלא מבינה איפה נעלמתי כל היום..
בגזרת הגברים בא לי פשוט להכחיד אותם..
חבורה של אידיוטים חרמנים שכל מה שמעניין אותם מהרגע שאני בלי איתן, זה מתי אני אשב איתם על כוסית ואסיים את הלילה במיטה המסריחה שלהם.
כמה וכמה הודעות מגברים אבודים שמגששים את הדרך אליי ללא הצלחה.
"שיזדיינו לי מהחיים כבר לעזאזל.."
אני ממלמלת לעצמי ובעצבים מנחיתה את הטלפון בצד.
אני קמה בפעם אחת ונגררת למיקלחת להתרעננות קלילה.
"מיקה!"
אני שומעת אותה כשאני בדיוק מסיימת להתקלח.
"היי"
אני פותחת את הדלת של המיקלחת ורואה אותה יושבת על המיטה שלי בייאוש.
אני עוטפת את גופי במגבת ויוצאת אליה.
אני מתכופפת לכיוון הרגליים שלה ומרימה את ראשה אליי.
"היי בובי..
מה קורה?
דברי אליי"
"אני לא יודעת מה קורה"
"בעיות עם אסף?"
"אני כבר לא יודעת מה אנחנו מיק..
הוא מגיע הבייתה מאוחר כי זאת תקופה לחוצה, אין לו כוחות, הוא בקושי שמדבר איתי, אנחנו בקושי מצליחים לחלוק משהו, אני לא מצליחה לשתף אותו בתחושות שלי כי אני לא רוצה להעמיס עליו.
אני מרגישה שאנחנו מתרחקים..
אני מפחדת שזה לא עובד יותר.."
"למה לא אמרת לי כלום עד עכשיו?"
"כי לא רציתי להכביד עליך עם כל מה שקרה עם איתן ואיתך.
אני יודעת שגם את בתקופה לא טובה ולא משנה כמה תגידי שטוב, אני יודעת שרע לך.."
"אני תמיד כאן וזה לא משנה מה אני וברת על הדרך..
אני מצפה ממך לשתף אותי"
"את לא משתפת.."
"זה לא הזמן לפרנציפים ליה..
אני תמיד הייתי ככה ואת יודעת את זה.
תמיד היה לי קשה להיפתח.
חוץ מזה שעברנו דרך כל כך ארוכה ביחד ותמיד היית שם בשבילי, אני גם רוצה להיות שם בשבילך"
"אני לא יודעת מה לעשות איתו..
אני מרגישה שאני מעיקה עליו, זה כבר לא כייף"
"דיברת איתו על זה?
על מה שאת מרגישה? על מה שקורה לכם?"
"לא, אני סוחבת את זה כבר תקופה ואני לא באמת יודעת מה לעשות עם עצמי"
"אני חושבת שאתם צריכים לשבת ביחד, לא בבית, לכו לבית קפה, תפתחי את מה שעובר עליך, תפתחי את מה שמפריע לך.."
"הוא לא מוכן להזיז את עצמו, תמיד חוזר עייף ומרוכז בעצמו"
"פשוט תציבי עובדה ותגידי לו שאתם צריכים לדבר.
אני בטוחה שאת חשובה לו ושהוא יבין אחרי שתשפכי את הכל.."
"טוב..
לכי תתלבשי לא בא לי לשקוע בזה.
היום אנחנו הולכות ליהנות כמו בימים הטובים ליידי מיקה"
אני מחייכת אליה וקמה בקושי אחרי שהרגליים שלי כמעט נרדמו..
"מה ללבוש?"
"מה שבא לך רק בואי נלך כבר"
אני מסתכלת עליה בחצי עין עם מבט רציני, שאמור להרגיע את הרוחות ולהוציא ממנה חיוך.
ואני מצליחה, היא מזיזה הצידה את העצבים והתיסכול ומניחה על הפנים, חיוך מושלם.
אני לובשת ג'ינס שחור ארוך, צמוד שאורז אותי ואת התחת שלי, עם חולצה שחורה ומחשוף עמוק.
השיער שלי מפוזר, ארוך מהרגיל, מלא זמן שלא קיצצתי אותו..
אני מורחת מסקרה להדגיש מעט את הריסים, לא טורחת אפילו לשים אודם מרוב שהפרצוף שלי רותח.
אני משפריצה על עצמי בושם ונועלת את העקב הכי נוח שלי, מעבירה מבט במראה ומקימה את הגרוטאה שיושבת לי על המיטה.
"לאן אנחנו הולכות?"
"לבלאק"
"נו ליה עד שיש לי ערב חופשי מהמקום הזה"
"דווקא בגלל זה מיק, את הולכת ליהנות שם היום ולא לעבוד"
אני משחררת אוויר ולא מתווכחת איתה.
אנחנו מגיעות לשם ואני מרגישה חנוקה.
לא יודעת למה אני פתאום מרגישה שמשהו באוויר שלי נתקע ואני בקושי מצליחה לזוז.
"מה נתקעת פה?"
"לא יודעת לילו פתאום קשה לי לנשום"
"בואי בואי.."
היא מושכת אותי מהיד ואנחנו ניכנסות פנימה לוויב המטורף שתמיד יש במקום הזה.
אנחנו מוצאות את הפינה הקבועה על הבר והמקום כבר מתחיל לזרום באנשים.
אני מזמינה את הוויסקי הקבוע שלי..
מזכיר לי את הימים שהייתי יושבת פה מהצד הזה של הבר ומיליון דברים הזויים היו מתרחשים מסביב.
אני לוגמת מהכוס שלי וליה כהרגלה כבר מתפזרת לכל מיני כיוונים ומדברת עם כל מיני אנשים.
אני מצד שני מנסה להסתיר את הפרצוף שלי מכמה אנשים שלא ממש באים לי טוב.
את חלקם שלחתי להזדיין לי מהחיים ממש לא מזמן.
המוזיקה קצת מסיחה את דעתי ואני די נודדת איתה בזמן..
שנה אחורה ואני פה בין שני הגברים שהלב שלי התפוצץ בגללם.
אחד שהלב התפוצץ בגללו ואחד שכל הגוף והחושים והרגשות נטרפו ממנו..
אני מגלגלת לי סיגריה וחושבת על הימים ההם שהייתי בורחת לשירותים כדי להיפטר מהלחץ.
איך תמיד כשהיה טיפה קשה הייתי מוצאת את הדרך לשם כדי לפרוק את עצמי.
אני מחייכת לעצמי, חיוך צדדי, מתגאה בזילזול בעצמי ומגחכת..
אני שותה את הכוס שלי בלגימה אחת ומדליקה את הסיגריה שלי.
"מיקה!
מה הולך?"
"היי מותק, הכל מעולה!"
"הסתדרת לך על חופש ואת פה?"
"לילו סחבה אותי לפה"
"את מתה על המקום הזה מה את משחקת אותה?!"
"אמת"
אני מקשקשת עם אייל הברמן שעובד איתי ועל הדרך מזמינה עוד כוסית.
אני מסתכלת סביבי ואני רואה כמה עיניים מוכרות ולפני מופיעות עיניים מוכרות יותר..
הלב שלי תמיד מחסיר פעימה כשהן מופיעות מולי.
כי כשאני רואה אותן, אני מפחדת לראות גם את העיניים שלו..
"מון אמור, מה הולך?"
"ליאורי..
הכל בסדר, מה שלומך?"
אני רואה את ליאור ומיד אחריו מופיע אורי.
אני מחליפה איתם כמה מילים והם מחליטים לשבת לידי.
אני מאוד אוהבת אותם ובשנה האחרונה הם הפכו גם לחברים שלי.
אני אוהבת את העובדה שהם עושים הפרדה בין מה שקרה איתי ועם איתן לבין החברות שלהם איתי.
אני בולעת רוק ולא יודעת כל כך מה לעשות עם עצמי.
גם כן הזונה הזאת. תמיד בורחת ומשאירה אותי עם ההפתעות האלה פה.
"איך את?"
"אני בסדר.
הרבה זמן לא הייתם כאן.."
"כן, עמוסים בעבודה ובלימודים האלה שלא נגמרים.
את עדיין עובדת כאן?"
"כן פשוט היום אני בחופש ולילו סחבה אותי לכאן"
"איפה היא?"
"כרגיל..
מתפזרת"
הם צוחקים ואנחנו מרימים לחיים בקטנה.
אני לא שואלת עליו..
יש לציין שבכל הפעמים שראיתי אותם, לא העזתי לשאול אותם מה איתו..
הוא גם לא הופיע פה תקופה די ארוכה.
אני לא באמת יודעת מה איתו, איך הוא ומה עובר עליו..
מהרגע שהחלטנו להיפרד, לקחנו החלטה להתנתק לגמרי כדי לעשות את זה חלק ונקי.
זאת הייתה החלטה חד משמעית ולאותם ימים זה היה נראה הכי הגיוני..
אני כבר לא יודעת עד כמה זה הגיוני, עד כמה כל מה שקרה לנו היה בכלל צריך לקרות ולמה הגענו לאן שהגענו..
בין המחשבות עליו שתוקפות אותי, אני יודעת שאסור לי לשקוע ואסור לי ליפול לתחושות האלה של הגעגוע כי זה יאכל אותי מבפנים..
היא קופצת עליי מאחור וצועקת לי באוזן שאבוא לרקוד איתה.
בין לבין היא מתעדכנת עם אורי וליאור ומושכת אותי לרחבה בלי לשאול אותי יותר מדי..
אחרי שהיא טימטמה אותי בריקודים אני מוצאת דרך מילוט לשירותים..
הפעם רק כדי להתארגן על עצמי ולקחת אוויר..
אני מסתכלת בראי והפרצוף שלי אדום..
אני לוקחת כמה נשימות, בודרת שהכל במקום ויוצאת.
אני מתיישבת על הבר ומציצה בשעון, בלי לשים לב כבר שתיים ומחר יום שישי ואני מתחילה מוקדם במוקד פלוס משמרת פה..
כוסאמק על החיים שלי!
אני מזמינה צ'ייסר קטן של וויסקי, משאירה כסף, נפרדת מאורי וליאור ומסמנת לליה שאני זזה.
היא שולחת לי נשיקות באוויר ואני מסתובבת ויוצאת משם.
אני יוצאת מהדלת וניפרדת מהמאבטח החמוד שלנו וכשהעיניים שלי בתוך המסך של הפלאפון אני נתקעת במישהו והפלאפון שלי נופל על הריצפה.
הריח שלו ניכנס לי לאף עוד לפני שאני בכלל מסתכלת עליו ואני מזהה את הנוכחות המטורפת שלו..
הוא מרים לי את הטלפון מהריצפה ומרים את העיניים שלו אליי..
אותן עיניים מטריפות שלא הצלחתי לעמוד בפניהן מהרגע הראשון שפגשתי בהן..
"מה קורה גורג'ס.. ?"
הלב שלי פועם בקצב ואני מרגישה שכל הגוף שלי רועד בגללו..
הקול שלו מהפנט אותי ואני לא מבינה מאיפה הוא צץ פתאום, באמצע החיים שוב..

*******************
פרק שני יוצא לדרך.
אין לכם מושג כמה מרגש אותי לכתוב לכם את ההמשך הזה.
אני עדיין לא יודעת כמה פרקי המשך יהיו אבל מבטיחה שמשעמם לא יהיה פה!
אשמח לדעת מה אתם חושבים.
שתהיה לכם שבת שלום ויום קסום.
אוהבת אתכם!

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Vivi Stories עקוב אחר Vivi
שמור סיפור
לסיפור זה 7 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Mor B
Mor B
כפרה על ג'וני הגבר המסוקס הזה!!!
חזר להפוך לה את העולם הבחור.
אין אין אני צופה פה בלאגן גדול ואני צופה מלא מלא אהבה...
אין לך מושג כמה התגעגעתי לכתיבה שלך.
את פשוט מרגשת סוחפת ובעיקר יקירה הכתיבה שלך פשוט ממכרת.
אני יכולה לשבת 24/7 ולקרוא טקסטים שלך ובחיים בחיים לא יימאס לי.
את השראה ענקית מבחינתי.
עברתי לפרק הבא נראה מה ג'וני כבר הולך לעולל לגברת.
אוהבת מלא אהבת עולם שלי ♥️♥️
הגב
דווח
Vivi Stories
Vivi Stories
יאו הוא אגדההההההה הגבר הזה!!!
כפרה עליו את מבינה למה אני לא מוותרת עליו!!
הגב
דווח
עולמי לוי
עולמי לוי
וווווואווו איזה פרקקקקק
הגב
דווח
טען עוד 17 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Vivi Stories
מה אנחנו עושים?! פרק 1
מה אנחנו עושים?! פרק 1
מאת: Vivi Stories
עלמה פרק 41 ואחרון
עלמה פרק 41 ואחרון
מאת: Vivi Stories
מה אנחנו עושים?! פרק 94
מה אנחנו עושים?! פרק 94
מאת: Vivi Stories
זאת אני!
זאת אני!
מאת: Vivi Stories
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
ההתנגשות חלק 29
ההתנגשות חלק 29
מאת: Miss D
עבודה מהבית לכולם
עבודה מהבית לכולם
מאת: עבודה מהבית
המסכה
המסכה
מאת: יעקב שדה
משב רוח באוגוסט 20
משב רוח באוגוסט 20
מאת: לין ק
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan