כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1 1

שיט. זה הוא - פרק 5

באתי לסגור את הדלת אבל שמעתי את הקול של אבא שלי "מה נשמע ירון? , שמרת על הבת שלנו?" מה? אבא שלי יודע שישנתי אצל ירון?

"או הנה ירון בדיוק" מור אמרה וסימנה לירון לבוא
"מה אנחנו כאלה דומים ענבלי?" היא שאלה
"כן חח" עניתי בחיוך מבויש, בכלל לא הייתי אצל אחיין שלך בדירה ולא נרדמתי ממחשבות עליו
"טוב מור אני חייבת לזוז הביתה"
"קרה משהו?"
"לא, הכל בסדר פשוט נזכרתי החליפו אצילנו בדירה את המנעול ולהורים שלי אין את המפתח החדש"
"הבנתי, בהצלחה"
הסתכלתי על ירון והוא חייך את החיוך המושלם שלו והעיניים הכחולות שלו אוף אני חייבת לעוף מפה.
בדרך לאוטו ראיתי קים
"נו הבטחת לי לספר על הלילה שלך עם מר שחמט"
לא מר שחמט, מר מושלם חשבתי אבל לקים אין מושג
"שום לילה ושום נעליים אם את רוצה לדעת את כל הדברים המשעממים בואי איתי"
"אוקי לאיפה נוסעים?"
"לבית שלי, ההורים שלי צריכים להגיע" בתזמון מושלם אימא שלי מתקשרת
"ענבלוש הכל בסדר?"
"כן אימא, אתם כבר בדרך הביתה?"
"כן עוד שעה אנחנו נהיה בבית"
"אוקי, ביי"
"ביי ענבלוש"
אני וקים נכנסו לבית שלי
"די כבר להעביר נושא תספרי לי ה. כ. ל!"
"אין מה לספר ישנתי אצלו כי איבדתי את המפתח ולא הייתה לי סוללה להתקשר אלייך זהו"
"איך הבית שלו נראה?"
"רגיל כזה"
"יוא ענבל את משעממת"
"קים מה ציפית שיקרה? שנתנשק ושנשכב כל הלילה?"
"אולי"
קים את חיה בסרט אין סיכוי שהיה קורה משהו הוא גדול ממני בחמש שנים ומורה בבית ספר שלנו!"
"סתם שטויות, עוד חצי שנה אנחנו מסיימות תיכון והוא כבר לא יהיה מורה בבית ספר שלנו"
"טוב אז בעוד חצי שנה נראה" אמרתי בטון עצבני כמעט צעקתי רק שתעזוב את העניין הזה כבר
"בסדר עצבן תרגעי"
שמענו דפיקות בדלת הלכתי לפתוח הייתי בטוחה שזה ההורים שלי
"היי את שכחת את זה אצלי" זה היה ירון שהחזיק את הארנק שלי. שמעתי את קים צוחקת
"תודה הייתי מחפשת את זה עוד הרבה זמן"
"ענבל אולי תזמיני את האורח שלך להיכנס?" קים אמרה והמשיכה לצחוק יום יבוא ואני אהרוג את הילדה הזאת.
"אני מבין שאת לא לבד סליחה על ההפרעה אני אלך"
"כן רעיון טוב, ביי"
"ביי"
באתי לסגור את הדלת אבל שמעתי את הקול של אבא שלי
"מה נשמע ירון? , שמרת על הבת שלנו?" מה? אבא שלי יודע שישנתי אצל ירון?
"אל תדאג היא הייתה בידיים בטוחות" ירון אמר פתח את הדלת של הדירה שלו אבל אבא שלי עצר אותו "בוא אלינו היום לארוחת ערב בשמונה, ארוחת תודה ששמרת על ענבל" ששמר עליי? הייתי מסתדרת מעולה בלעדיו.
"אני אשמח" ירון אמר וסגר את דלת הדירה שלו.
"אבא למה אתה אתה מזמין אותו אתה בכלל לא מכיר אותו"
"היו לי כמה שיחות איתו נראה בחור מאוד טוב ומשכיל, את ידעת שהוא מורה בבית ספר שלך?"
"כן" אמרתי בעצבנות והלכתי לחדר כשקים ישבה על המיטה שלי"
"את לא מאמינה מה קרה עכשיו"
"אבא שלך הזמין את ירון לארוחת ערב"
"מה? איך את יודעת?"
"שמעתי הכל"
"אז למה את לא צוחקת?"
"כי כבר כואבת לי הבטן לצחוק על המזל שלך, חוץ מזה שאני צריכה ללכת"
"מה את לא נשארת לארוחה? לאין את ממהמרת?" קים התחילה להסמיק
"קים? בא לך להגיד לי לאן את הולכת?"
"ליובל" קים אמרה בלחש
"אוווו סוף סוף אמרת לו איך את מרגישה?"
"כן קבענו להיפגש ולראות סרט היום"
"פששש שיהיה במזל טוב לזוג החדש בדייט שלהם"
"תהני גם את בדייט שלך עם מר עיניים כחולות"
"ממש" זרקתי עליה כרית אבל היא הספיקה לצאת מהר מהחדר
נשכבתי על המיטה מביטה בתקרה ולא שמתי לב שנמרח לי חיוך על הפנים, למה אני מחייכת אני הראי אני לא רוצה לראות אותו או שכן?
הייתה דפיקה בדלת, זאת הייתה אחותי הקטנה איילה בת 13 שחזרה מיומיים של מסיבת פיג'מות אצל חברה שלה, היא חמודה אבל לפעמיים היא יכולה להיות נודניקית ברמות קשות,
"ענבל! אפשר את החולצה הלבנה שלך?"
"איזו?"
"זאתי עם הגב הפתוח"
"נראה לך שאני נותנת לך אותה?"
"אבל למה?"
" את קטנה מדי בשבילה, למה את בכלל רוצה אותה?"
"השכן החתיך מגיע לארוחה מה את לא יודעת, אם אני אלבש את החולצה שלך אולי כשאני אתקע בלי מפתח הוא יכניס אותי לבית שלו"
"חה חה נורא מצחיק איילה תעזבי אותי"
"ביוש" איילה אמרה ויצאה מהחדר. אני צריכה תכנית מילוט אין מצב שאני נשארת עד סוף הארוחה איתו, לקחתי את הטלפון ושלחתי הודעה לשון לדניאל וניקול: "יוצאים היום בעשר!"
שעתיים זה גם ככה יותר מדי זמן להיות עם ירון והמשפחה שלי באותו שולחן.
הגיעה השעה שמונה, אבא שלי בישל כמה דברים אחרונים ואימא שלי ערכה את השולחן, הייתה דפיקה בדלת, ידעתי שזה ירון אני כבר מזהה את הדפיקה שלו, "ענבלוש לכי תפתחי את הדלת" אימא שלי צעקה מהמטבח, פתחתי את הדלת וירון עמד שם לובש ג'קט ג'ינס חוצה לבנה ומכנס שחור ומחייך חיוך קטן אוף הוא עושה לי צמרמורות בגוף.

"וואו את נראית מדהים"
"תודה גם אתה נראה טוב" רגע, למה בכלל אמרתי את זה?
כולם התיישבו לאכול. "איילה לחשה לי: "הנה את יכולה לשבת ליד חבר שלך, אני בטוחה שהוא אהב את החולצה" בסוף לבשתי את החולצה הלבנה אבל לא בשביל ירון, בשביל שון די הזחתי אותו בתקופה האחרונה. שון התקשר אליי ואמר לי שהוא למטה מחכה לי.
"טוב אבא אימא אני צריכה ללכת"
"לאיפה?" אימא שלי שאלה
"עם שון והבנות לבר החדש"
"טוב מתוקה"
"ביי כולם" האמת שהיה שווה לקפוא שעתיים רק בשביל המבט של ירון כשיצאתי מהדירה
נכנסתי לאוטו מרוצה מעצמי, שון נתן לי נשיקה בלחי ונסענו לבר.
בבר פגשנו את ניקול ודניאל שהביאה גם את תומר. דניאל ותומר רקדו לבד וניקול כבר מצאה לך מישהו לרקוד איתו.
"אני צריך לשירותים אני עוד מעט אבוא" שון אמר
"טוב" אמרתי והלכתי לשבת על הבר לפני שהספקת להזמין הברמן ניגש אליי עם כוס יין לבן:
"זה מהבחור בפינה" זה היה ירון
שיט.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

רק מנסה לשלוט ברגשות עקוב אחר רק מנסה
שמור סיפור
לסיפור זה 2 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
ליאת סנדרס
ליאת סנדרס
מושלם!!!! אני כבר במטח!!!! תמשיכי!!!
הגב
דווח
Danit A
Danit A
וואו מסקרן!! חייבת עוד פרק
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
רק מנסה לשלוט ברגשות
שיט. זה הוא - פרק 10
שיט. זה הוא - פרק 10
מאת: רק מנסה לשלוט ברגשות
שיט. זה הוא - פרק 9
שיט. זה הוא - פרק 9
מאת: רק מנסה לשלוט ברגשות
שיט. זה הוא - פרק 11
שיט. זה הוא - פרק 11
מאת: רק מנסה לשלוט ברגשות
שיט. זה הוא - פרק 6
שיט. זה הוא - פרק 6
מאת: רק מנסה לשלוט ברגשות
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D