כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

שיט. זה הוא - פרק 4

ירון הסתכל עליי חייך ואמר: " האמת שהחולצות שלי יותר יפות עלייך" ניסיתי לעצור את החיוך ואמרתי :"אמרת משהו לפני זה?" "אהה כן השארתי לך פנקייקים במטבח ולא ידעתי אם את שותה קפה או שוקו אז הכנתי לך את שניהם" "תודה" יכול להיות שירון מסמיק? איו מצב

"צריכה עזרה?"
"אממ לא זה בסדר תודה"
"בטוח?" "את יכולה להתקשר מהטלפון שלי"
ירון סימן לי להיכנס לדירה, נכנסתי.. איזו עוד ברירה הייתה לי, הדירה שלו היא בסגנון של גבר, ספות אפורות ומטבח שחור לבן, כמה קרטונים שכנראה הוא עוד לא סיים לסדר, בלי תמונות על הקירות חוץ מתמונה אחת על האי במטבח שבה הוא נמצא עם גבר ושתי נשים, אחת מהנשים הייתה מאוד מוכרת לי אבל היה חשוך ולא היה לי כוח להתעסק בזה.
"את יכולה להרגיש בבית" אמר ונתן לי כוס מים.
"לא תודה, אני לא צמאה"
"בסדר בחירה שלך"
"הנה קחי" ירון נתן לי את הטלפון שלי
התקשרתי לקים, היא לא ענתה, ניסיתי עוד פעם היא עדיין לא עונה, אולי היא לא עונה למספרים שהיא לא מכירה ואולי היא ישנה אני לא יודעת, כל מה שעניין אותי זה שאני נעולה מחוץ לבית שלי ונמצאת בדירה של ירון, איך לעזאזל אני הגעתי למצב הזה.
"את רוצה להטעין את הטלפון שלך?" ירון שאל
"כן, יש לך מטען לאייפון?"
"לא, רק לאנדרואיד, מצטער" והמזל הרע שלי ממשיך
"ההורים שלך לא בבית?"
"לא, הם יחזרו רק מחר"
"הבנתי, אני אסדר את החדר אורחים שתוכלי לישון קצת ובבוקר אני אתקשר לפורץ מנעולים"
"תודה.. אתה ממש לא צריך לעשות את זה"
"אני יודע אבל אני חייב לפצות אותך וזאת הזמנות מצוינת" קרץ ונעלם לתוך המסדרון
"אם את רוצה את יכולה לראות טלוויזיה, השלט על השולחן"
לקחתי את השלט והדלקתי את הטלוויזיה, שום דבר מעניין אין באחת בלילה
"החדר שלך מוכן" ירון אמר וגיחך
"תודה"
"את רעבה? רוצה לאכול? אני יכול להכין משהו"
"לא לא, אני בסדר"
"את שקרנית גרועה, אני שומע את הבטן שלך" אמר והלך לכיוון המטבח
שיט עד כמה מביך זה עוד יכול להיות
"את יכולה ללכת להתקלח, האמבטיה בתחילת המסדרון"
"לא תודה" אני לא אתן לו את התענוג.
"אוקיי, שמתי לך בגדים נקיים על המיטה שיהיה לך נוח לישון"
כיאלו הוא חושב שיש סיכוי שאני ארדם כשהוא נמצא חדר ליד
"בתאבון" ירון אמר ושם לידי צלחת של אטריות וירקות
"תודה" האמת שזה מריח ממש טוב
זה רק אני או שירון הסתכל לי עכשיו על השפתיים וחייך? לא די ענבל את כבר מתחילה להזות.
כבר עשר דקות ששנינו אוכלים ולא מדברים, אני חייבת לשבור את הקרח,
"אז אתה גר פה לבד?"
"כן"
"בן כמה אתה שאתה גר לבד, ועוד מורה, את לא נראה כזה מבוגר"
"חחח אני חייב לזכור את זה"
"לזכור מה?" הסתכלי עליו במבט לא מבין
"את המחמאה הראשונה שאמרת לי" אם היית קורא מחשבות זאת לגמרי לא הייתה המחמאה הראשונה.
"אני בן 23" בן 23? הוא לא נראה מבוגר אבל גם לא בן 23 אולי בגלל הזקן והשרירים.
סיימתי את האוכל והלכתי לחדר, בחדר כמעט לא היה כלום רק מיטה וארון, לבשתי את הבגדים שירון הביא לי, לא הייתה מראה בחדר אבל אני בטוחה שהחולצה שלו ענקית עליי.
התעוררתי בבוקר מדפיקה על הדלת, ישנתי מקסימום שלוש שעות
"ענבל? השעה שבע בבוקר אני חייב לצאת השא.."
לפני שהוא גמר את המשפט פתחתי את הדלת
ירון הסתכל עליי חייך ואמר: " האמת שהחולצות שלי יותר יפות עלייך"
ניסיתי לעצור את החיוך ואמרתי :"אמרת משהו לפני זה?"
"אהה כן השארתי לך פנקייקים במטבח ולא ידעתי אם את שותה קפה או שוקו אז הכנתי לך את שניהם"
"תודה" יכול להיות שירון מסמיק? איו מצב
"אני יוצא, פשוט תסגרי את הדלת אחרייך הדלת תינעל לבד, אה ושחכתי להגיד לך הפורץ מנעולים הגיע לפני שעה, המפתח החדש בארון חשמל" אמר ויצא מהדירה לפני שהצלחתי להגיד לו תודה.
סיימתי לאכול מהר ולקחתי את כל הדברים שלי ויצאתי מהדירה שלו, לקחתי את המפתח החדש וסוף סוף נכנסתי הביתה, הטענתי את הטלפון וראיתי 156 שיחות מקים, היא לא נורמלית.
"הלו? קים?" התקשרת?"
"בטח שהתקשרתי את לא אמיתית!"
"אוקי סליחה לא הייתה לי סוללה וננעלתי מחוץ לבית"
"בדיוק בגלל זה התקשרתי שכחת את המפתחות אצל דניאל" יופי קים.
"רגע, אם לא היה לך מפתח איפה היית?"
"אצל ירון"
"לא נכון!"
"את מוכנה להפסיק לי לצעוק באוזן?"
"אוקי אוקי סליחה, איך היה? מה עשיתם? איך בכלל נכנסת אליו?"
"קים אני נורא עייפה אני אגיע לבית ספר ואני אספר לך הכל"
"טוב" קים אמרה וניתקתי
הגעתי לבית ספר וראיתי את מור, מור היא המחנכת שלי אנחנו ביחסים ממש טובים היא תמיד משיגה לי ציונים טובים ממורים אחרים יש כאלה שקוראים לנו bff או אחיות, כשהסתכלתי על מור היא הזכירה לי את האישה השנייה מהתמונה של ירון, אז הייתי צריכה לברר, היא נכנסה לחטיבה ואני אחריה.
"מור?"
"כן ענבלי"
"יש לך אולי קשר למורה החדש הזה ירון?" הפעם אני לא אקרא לו מסכן כבר גיליתי שמסכן הוא לא.
בטיימינג "מושלם" ירון בא, והסתכל עליי
"האמת שכן, הוא האחיין שלי"
שיט.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

רק מנסה לשלוט ברגשות עקוב אחר רק מנסה
שמור סיפור
לסיפור זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
חן בנלולו
חן בנלולו
המשך
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
רק מנסה לשלוט ברגשות
שיט. זה הוא - פרק 10
שיט. זה הוא - פרק 10
מאת: רק מנסה לשלוט ברגשות
שיט. זה הוא - פרק 5
שיט. זה הוא - פרק 5
מאת: רק מנסה לשלוט ברגשות
שיט. זה הוא - פרק 9
שיט. זה הוא - פרק 9
מאת: רק מנסה לשלוט ברגשות
שיט. זה הוא - פרק 11
שיט. זה הוא - פרק 11
מאת: רק מנסה לשלוט ברגשות
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
ליבי - פרק 15
ליבי - פרק 15
מאת: כותבת אנונימית
צייר לך עולם: פרק 15
צייר לך עולם: פרק 15
מאת: Writer :)
הרווח שבין המילים
הרווח שבין המילים
מאת: דני דין
עד החתונה זה יעבור 2
עד החתונה זה יעבור 2
מאת: שיר פיליבה
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה